ניר אלטשולר, מנכ''ל cartiheal קרטיהיל / צילום: איל יצהר
"אם תפתח ספרי רפואה, תראה שבכל מקום כתוב שסחוס לא יכול להתחדש", מספר ניר אלטשולר, מייסד ומנכ"ל קרטיהיל, שהוקמה ב-2009. זו בדיוק הסיבה שהתקשה כל כך לגייס משקיעים בתחילת הדרך - הם פשוט היו סקפטיים: "כולם אמרו שהתחום שלנו הוא אחד מבתי הקברות הגדולים בתעשייה. רק בישראל 7 חברות לפנינו נכשלו, ובעולם יש 40 כאלה".
12 שנים לאחר מכן, החברה של אלטשולר נמצאת בתהליך לקבלת אישור FDA, ואם זה אכן יקרה - היא צפויה להימכר לביוונטוס האמריקאית תמורת סכום שיתחיל ב־350 מיליון דולר, ועשוי לנסוק עד חצי מיליארד דולר בהתאם לעמידה ביעדי מכירות.
החידוש הגדול של קרטיהיל, הוא שתל מאלמוגים שמסוגל להביא לגדילה מחודשת של סחוס ועצם פגועים. השתל כבר הוכיח הצלחה בריפוי פציעות סחוס בברכיים, הנפוצות בקרב ספורטאים מקצוענים. קריטיהיל הצליחה במקום שבו כשלו חברות רבות לפניה בכך שזיהתה את המידה הנכונה שבה ניתן להרחיב את קוטר נקבוביות האלמוגים, כך שתאי הגזע יצמיחו מחדש סחוס. "כולנו רוצים לחיות לנצח - וזה סוג של חיי נצח", אומר אלטשולר. "אנחנו הראשונים שהגיעו לקו הגמר, ואני לא רואה מישהו שנושף בעורפינו. הניסוי שלנו הוכתר כהצלחה מסחררת". עם זאת, הוא מסייג: "עדיין אפשרי שה־FDA ימרר לנו את החיים ויוסיף לי שערות לבנות".
אז איך הפכה קרטיהיל מחברה שאף משקיע לא זורק לה עצם לאקזיט פוטנציאלי של מאות מיליונים? זה מתחיל בטיפוס אחד עקשן. "כבר בטיול אחרי צבא בדרום אמריקה החלטתי שעד גיל 30 תהיה לי חברה בתחום מדעי החיים. אחותי הקטנה היא עדי אלטשולר, זה רץ במשפחה", מספר אלטשולר. "אז התחלתי ללמוד הנדסה וטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון".
אחרי הלימודים הוא התחיל לעבוד בקרן ההון סיכון הישראלית פרגרין ונצ'רס. "התפקיד שלי היה לחפש טכנולוגיות להשקעה. תחום הסחוס והאלמוגים היה הראשון שהצלחתי לגייס לו כסף".
קרטיהיל יצאה לדרך ב־2009 בחממה של הקרן, עם רופאים מובילים מתחום הספורט התחרותי.
איך מגייסים רופאים מובילים לסטארט־אפ?
"בצבא שירתי בשב"כ והרבה דברים שלמדתי שם אני מיישם בחברה - שם אתה מגייס מקורות ופה כסף. כך גם בהפעלת רופאים - בהתחלה לא היה לי כלום מלבד רעיון, הייתי ילד חצוף בן 27 שהולך לרופאים של השיקגו בולס ושל הקבוצות הטובות באירופה, ומנסה לגרום להם להתחבר. בלי שקל להציע. אז צריך לזהות אצל כל אחד מה ימשוך אותו, מה יזיז אותו".
למה דווקא אלמוגים?
"בהנחה שמקבלים את התזה שהחיים התפתחו מהים, גוף האדם לא רואה באלמוג גורם זר ולא תוקף אותו. התאים האנושיים ממש רצים אליו, מתחילים לפרק את השתל ותוך כדי פירוק - בתהליך שנראה ממש כמו מדע בדיוני - הם בונים מחדש את העצם והסחוס".
ועדיין, עשרות חברות לפניכם כשלו.
"נכון. וניסיתי להבין למה. האלמוג נראה כמו גבינה שוויצרית, עם נקבוביות. החורים מחוברים זה לזה, כמו במין רשת תלת-ממדית. אם לוקחים תאי גזע ומגדלים אותם בצינורות דקים, ניתן למיין אותם לכל מיני סוגי תאים - באמצעות שינוי הקוטר של הצינור. הרעיון שלי היה לשנות את גודל הנקבוביות באלמוג, כל פעם בגודל אחר, בתקווה שאחד הניסיונות ייקח את תאי הגזע לכיוון של סחוס. זה הצליח. ניסינו במהלך 2009 לא פחות מ־14 פרוטוטייפים שונים, ואחד מהם פגע".
את הניסויים הם ערכו בתחילה על עדר עזים שקנו מרועה בדואי בדרום. "הטסנו רופאים מובילים מחו"ל לנתח את העזים באסף הרופא. אחר כך שילמנו לרועה שישמור על העדר במשך חצי שנה בשטח. בסוף התקופה פתחנו את הברכיים שלהן וראינו שאבטיפוס אחד, הצליח - ואיתו אנחנו רצים עד היום".
קרטיהיל (Cartiheal)
הקמה: 2009
פיתוח: שתל מאלמוגים לתיקון והצמחה מחדש של סחוס
היזם: ניר אלטשולר
עובדים: 30 בישראל, ארה"ב ואירופה
גייסה עד היום: 80 מיליון דולר. עם קבלת אישור FDA צפויה החברה להימכר לביוונטוס האמריקאית תמורת 350 מיליון דולר
סטטוס: אושר שיווק באירופה ובישראל. אישור FDA אמור להתקבל בתוך חצי שנה עד שנתיים
איך זה עובד: לוקחים שתל מאלמוג שנקבוביותיו הורחבו במידה מדויקת ומשתילים אותו במקום הפגוע בגוף. עם הזמן התאים מפרקים את השתל האלמוגי ואף מצליחים ליצור גדילה מחדש של סחוס ועצם, עד למצב שבו ניתן להעמיס משקל על המפרק ולחזור לפעילות סדירה