ד''ר עודד שוסיוב / צילום: איל יצהר
"עד שקולפלנט הוקמה", מודה פרופ' עודד שוסיוב, "הקשר הכי קרוב שלי לקולגן היה מרק זנב בשעריים, ואולי בילדות רגל קרושה". יום אחד התקשר אליו חבר קרוב, אריה גולדלוסט, שהיה מדען ראשי של קולבר, חברה שייצרה קולגן לתעשיית הקוסמטיקה, וביקש עזרה: הקולגן שלהם הופק מחזירים, ובתקופה ההיא התעוררו חששות מגורמי מחלה מהחי במוצרים שמוחדרים לגוף האדם, ואולי שוסיוב יכול לעזור במציאת תחליף. שוסיוב הגיע להנהלת החברה עם הצעה לגדל את הקולגן הזה בצמחי טבק. "חשבו שם שאני משוגע", הוא משחזר, "מישהו אפילו אמר, עודד שתה יותר מדי יין מהיקב שלו. הבנתי אותם. בתקופה ההיא, לחשוב על לקחת חמישה גנים מאדם ולהכניס לצמח נשמע מוזר". שוסיוב זרק את ההצעה שהכין לאיזו מגירה ושכח מהעניין.
היום, 20 שנה אחר כך, עלי הטבק המהונדסים גנטית והמכילים קולגן אנושי, הם בסיס לא רק לשימושים קוסמטיים אלא גם לדיו ביולוגי עבור הדפסות תלת-ממד של רקמות ואיברים, כרגע "על שבב", כלומר ייצור דגימות קטנות ומדויקות של איברים שונים עבור חקר הסרטן ופיתוח תרופות לו. "החלום הגדול הוא", אומר שוסיוב, "שנוכל לספק איברים שלמים, לא רק כבד או כליה, אלא גם זרוע או רגל שלמה. זה חלום שיתגשם, אין לי בכלל ספק".
או, כמו שמנסח זאת יחיאל טל, מנכ"ל קולפלנט, "תארי לך עתיד עם הדפסה לא מוגבלת של איברים להשתלה. בארצות הברית למשל מתבצעות בשנה 30 אלף השתלות, ואילו מיליון איש מתים כי אין מספיק איברים להשתלה. דמייני עתיד שבו אין צורך לעשות ניסויים בבעלי חיים, כי אפשר במקום זאת לעשות אותם על רקמה או איבר על שבב, וגם, תארי לך עתיד שבו, באמצעות אותם איברים על שבב, שייבנו מגופם של חולים, אפשר יהיה להתאים להם את התרופה והמינון המדויקים להם".
שוסיוב הוא דור שמיני בארץ, ממשפחה של חקלאים המגדלים ענבים מעל 140 שנה בכרמי יוסף. עד היום יש למשפחה 200 דונם של כרמים שם, ובמרכזם יקב ברבדו ששוסיוב הקים לפני 20 שנה עם המנחה שלו לדוקטורט, פרופ' בן עמי ברבדו. כבן למשפחת חקלאים, שוסיוב רצה בכלל ללמוד חקלאות "אבל לא קיבלו אותי כי הייתי בתיכון תלמיד די גרוע, אבל הצלחתי להתקבל לכימיה באוניברסיטה העברית". נושא הדוקטורט שלו היה ביוכימיה של ארומה של יין. להנדסת חלבון הגיע רק בפוסט בארה"ב.
ב-2004 חיפשה רשות החדשנות יזמים שיצטרפו לחממה טכנולוגית בקרית שמונה, והגיעו לשוסיוב. תחילה אמר להם שאין לו מה להציע, אבל הם התעקשו. "שברתי את הראש בלילה עד שנזכרתי, ובבוקר שלפתי את הנייר שהכנתי על הקולגן בטבק ונתתי להם".
כך הוקמה קולפלנט. מפעל הפקת הקולגן מהטבק שלה נמצא בקרית שמונה, ומקבל מחקלאים מכל הארץ, מהגליל העליון ועד הערבה, את צמחי הטבק המהונדסים שקטפו מהחממות שלהם, מוציא מהם את רכז החלבון ושולח אותו למפעל החדרים הנקיים של החברה ברחובות, שם מטהרים מהרכז את הקולגן, ומקבלים קולגן אנושי זהה לחלוטין לזה הנמצא בגוף האדם.
החברה מייצרת מגוון של שתלים רפואיים, יש לה שני מוצרים (לא מודפסים) שסיימו ניסויים קליניים וקיבלו אישורים באירופה, האחד לריפוי כיבים סוכרתיים והשני מוצר הזרקה לריפוי גידים פגועים, וכן יש לה הסכם שנחתם בפברואר השנה, עם חברת הרפואה האסתטית אלרגן, לפיתוח מוצר הזרקה לקמטים מקולגן אנושי.
בנוסף, יש לה שני מוצרים בתחום שחזור השד, בעיקר לאחר כריתה. האחד מהם הוא שתל ש"יודע" לעודד את הגוף לגדל סביבו רקמה המחליפה אותו בהדרגה, והשני, שמפותח בשיתוף עם חברת הדפסת התלת מימד 3D Systems, הוא רשת מודפסת של רקמה שנועדה לתמוך בשחזור השד שנכרת.
קולפלנט (COLLPLANT)
הקמה: 2005
פיתוח: ייצור "דיו" ביולוגי להדפסת רקמות ואיברים המבוסס על קולגן שמופק מעלי טבק
יזם: פרופ' עודד שוסיוב
עובדים: 70
גייסה עד היום: 110 מיליון דולר
סטטוס: נסחרת בנאסד"ק (שווי שוק: כ-225 מיליון דולר)
איך זה עובד: קולגן הוא אחד החלבונים העיקריים המשמשים לבניין הגוף. קולפלנט מפיקה מצמחי טבק מהונדסים גנטית קולגן אנושי, ובתהליך כימי הוא הופך ל"דיו" להדפסת איברים בתלת ממד. ההדפסה יוצרת מבנים תלת ממדיים, מעין פיגומים דמויי איברי אדם, ברזולוציה גבוהה מאוד. לפיגומים הללו מוסיפים תאי גזע שמופקים מגופו של החולה עצמו, והופכים לרקמות הדרושות לבניית האיבר