גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מהסרבנים ועד למסים: המהפכה בפינוי-בינוי מעבר לפינה, ובשוק מצפים לגל פרויקטים

הורדת סף היטל ההשבחה, ביטול הקלות, זירוז היתרי בנייה והורדת שיעור ההסכמה לפינוי-בינוי ● מה משמעותם של התיקונים המוצעים בחוק התכנון והבנייה במטרה לקדם את הליכי מימוש ההתחדשות העירונית? ● גלובס עושה סדר

בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי
בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי

ועדת הפנים של הכנסת אישרה ביום שלישי סדרת תיקונים לחוק התכנון והבנייה שיאפשרו קידום ומימוש פרויקטים, חדשים ובמסגרת התחדשות עירונית. ריכזנו את עיקרי החידושים, בליווי פרשנות של מומחים מובילים. התיקונים עדיין טעונים את אישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, וייתכן שייערכו בהם שינויים.

הפחתת היטל השבחה: "בשורה של ממש"

היטל השבחה, תשלום חובה בעקבות שינויים המעלים את השווי, הוא דרמטי בנוגע לכדאיות הכלכלית של פרויקט. עד היום, הרשות המקומית, באישור משרד הפנים, יכלה להפחית את שיעורו מ-50% ל-25% או לבטלו. חוק ההסדרים החדש קובע היטל השבחה בשיעור 25% כברירת מחדל, והרשות המקומית תוכל לקבוע אזורים בהם הוא יהיה בגובה שונה.

"מדובר בבשורה של ממש", מסבירה עו"ד שהם קרן, שותפה וראש תחום תכנון ובנייה במשרד תדמור לוי ושות'. "ככל שתהיה מעמסה כלכלית ליזם כך יהיה קשה יותר לקדם את הפרויקט והפחתת היטל ההשבחה הביאה ודאות. נאמר לרשות המקומית שהיא יכולה לחלק לאזורים וזה מאפשר ליזם להחליט איפה הוא רוצה לפעול".

עו"ד ישי איצקוביץ, שותף, מנהל מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון ושות', רוזנברג ושות', מוסיף כי "בפועל, כמעט שלא נעשו עד היום מהלכים של ביטול היטלי ההשבחה, בוודאי שבאזורי הביקוש. זה הביא לכך שדווקא באזורי הביקוש היטלי ההשבחה היו גבוהים, מה שפגע בכלכליות ובתמורות לדיירים".

פטור ממיסוי: חיכוך שתקע פרויקטים רבים

כיום בפרויקטי התחדשות עירונית, הפטור ממיסוי היטלי בינוי (מס שבח ומכוחו גם מס רכישה ומע"מ אפס) הוא רק לבעל דירה אחת, או לדירה שהתקבלה מקרוב. בלא מעט מקרים בעלי דירות סירבו להתקשר עם יזמים בגלל שהיו להם כמה דירות במתחם והם חששו מהמס. במקרים אלה היזם היה צריך לשלם את המס, מה שהיווה חסם משמעותי לקידום פרויקטים.

עו"ד אדם צסוואן, שותף וראש מחלקת התחדשות עירונית במשרד עו"ד גינדי כספי: "רוב היזמים לא לוקחים על עצמם את המיסוי הזה. זה גורם להרבה חיכוכים. הנושא הזה נפתר. מעבר לזה שזה יוריד התנגדויות, מה שקרה זה שהמשקיעים העשירים עשו מאות אלפי שקלים כל אחד. מה שפחות מוכר לציבור זה שלחברת עמידר יש דירות רבות בפרויקטי התחדשות עירונית. עד עכשיו עמידר דרשה מהיזמים לשאת בעלויות המיסוי וזה תקע פרויקטים. זה נפתר".

הדייר הסרבן: "דרמטי במתחמים גדולים"

התיקון שתפס את מירב תשומת הלב התקשורתית הוא הפחתת הרוב הדרוש לתביעת דייר שמסרב לפינוי-בינוי, מ-80% מבעלי הדירות ל-66%. עו"ד איצקוביץ מסביר כי "התיקון משמעותי כי הוא קבע רוב של שני שלישים לא רק במקבץ, אלא בכל אחד מהבניינים הכלולים במקבץ. מדובר בצעד דרמטי, בייחוד כשמדובר במתחמים גדולים במיוחד".

עוד ציין איצקוביץ את חשיבות ההחלטה, כי מי שבנה על השטחים המשותפים, לא ייכלל בספירת הרוב הנדרש: "אנחנו רואים לא אחת שדיירים בונים באופן לא חוקי תוספות לדירות שלהם, פולשים לחצרות או לגג המשותף ואז למעשה אין להם אינטרס כלכלי להצטרף לעסקה".

עדיפות לפינוי-בינוי: המיסוי גדול יותר בתמ"א 38

חלק מהתיקונים וההסדרים החדשים יחול גם על פרויקטים במסגרת תמ"א 38 וחלקם תקף רק לפרויקטים במסגרת פינוי-בינוי. "במסגרת הרפורמה הזאת ניתנה עדיפות ברורה לפינוי-בינוי על תמ"א 38", מסביר איצקוביץ. "בתמ"א 38 הרוב לתביעת דייר סרבן נותר 80%, לעומת זאת במתחמי פינוי-בינוי הוא השתנה ל-66%. מבחינת הדייר הבודד, אין הבדל בין תמ"א 38 לפינוי-בינוי, ולכן אין הצדקה בעיני בין הבחנה בין שתי הקטגוריות".

עו"ד אורית קוך, שותפה וראש תחום מיסוי מקרקעין במשרד זיו שרון ושות', מחדדת: "ממשיכה המגמה המקלה עם פרויקטים של פינוי-בינוי ומקשה על פרויקטים של תמ"א 38, על אף שאלה האחרונים נותנים מענה מהיר יותר לחיזוק בניינים מטים ליפול. כך למשל, קובע חוק ההסדרים ביטול המגבלה על כמות הדירות שיש בידי המוכר במתחם פינוי-בינוי באופן שגם מי שמחזיק בכמה דירות בפרויקט יוכל ליהנות מפטור ממס על כל הדירות שלו, בעוד שמי שמחזיק ביותר מדירה אחת בבניין בפרויקט של תמ"א 38 יזכה לפטור רק בגין דירה אחת ויאלץ לשלם מס שבח ומע"מ בגין יתר דירותיו.

"בנוסף, עד היום איפשר המחוקק לבעל דירה בפרויקט תמ"א 38 להפחית מהרווח שנוצר במכירת הדירה החדשה את עלויות הבנייה שלה וכך להקטין את מס השבח שחל עליו. זאת בניגוד לדירה שהתקבלה בפרויקט פינוי-בינוי, שם לא מתאפשרת הפחתת עלות הבנייה. בחוק ההסדרים משווים את מצבו של בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 למצבו של בעל דירה בפרויקט פינוי-בינוי ושוללים ממנו את האפשרות לנכות את הוצאות הבנייה, מה שאומר הגדלת מס השבח לכשימכור את הדירה החדשה שלו".

הגבלת תוקף עסקאות: יותר כוח לבעלי הדירות

כיום יש סעיף בחוק הקובע כי בעסקת פינוי-בינוי היזם חייב לחתום על הסכם עם 60% מבעלי הדירות במתחם תוך חמש שנים, אחרת ניתן לבטל את ההסכם. המטרה היא לא לכבול את בעלי הדירות להתקשרות אחת. התיקון החדש משנה את המצב ומוסיף לבעלי הדירות כלים לבטל הסכמי פינוי-בינוי.

גבריאל שגיא, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק בחברת "אדריכלי העיר" המארגנת מיזמי פינוי-בינוי מטעם בעלי דירות, מסר: "החוק החדש נותן המון כוח לבעלי הדירות. בין היתר הוא קובע שהחל מחתימת ראשון הבעלים, יש ליזם שנתיים להחתים 50% מבעלי הדירות. יש לו 4 שנים להגיע לחתימת 60% מבעלי הדירות. אם הוא לא עומד בתנאים האלה, ניתן לרוב בעלי הדירות בבית המשותף, גם כאלה שהם לא צד לעסקה, לבטל את ההסכם.

"יש עוד תנאי, והפעם במישור התכנוני. היזם, החל מחתימת ראשון הדיירים ועד ארבע וחצי שנים לאחר מכן, צריך להגיש תב"ע. תוכנית פינוי-בינוי. זה אומר שהמחוקק אומר ליזם שאסור לו לקפוא על שמרים. הוא גם צריך להביא חתימות וגם להגיש תוכנית בתוך פרקי זמן מוגבלים. אם הוא לא יפעל בתחום התכנוני, יוכלו בעלי הדירות התוכנית לבטל את ההסכם".

שני צעדים דרמטיים נוספים להגדלת ההיצע

במסגרת דיוני ועדת הפנים בתיקונים בחוק התכנון והבנייה אושרו שני סעיפים שאינם נוגעים רק לתוכניות התחדשות עירונית, אלא יש להם השפעות על כלל הפרויקטים, כולל בבנייה חדשה.

ביטול ההקלות. הקלה בהקשר של חוק התכנון והבנייה מאפשרת לבנות שלא בהתאם להוראות תוכנית בניין עיר. בשנים האחרונות הביא שימוש הולך וגובר במנגנון ההקלות לתהליכי רישוי עוקפי תכנון ובעיקר להארכת הליך הרישוי ויצירת עומס משמעותי על מוסדות התכנון בשלב הרישוי. המתווה אותו אישרה ועדת הפנים קובע כי תוכנית חדשה שיוחלט על הפקדתה אחרי ינואר 2023, תהיה במסלול ללא הקלות כמותיות (שטח, יחידות דיור וקומות). בנושאים אחרים הקלה תתאפשר רק אם הם ייקבעו במפורש בתקנות כנושאים שניתן לבקש לגביהם הקלה. באשר לתוכניות ישנות, הוחלט לאפשר שלוש שנים (עד ינואר 2025) במסלול ההקלות הקיים, עם אפשרות של שנתיים נוספות באישור שרת הפנים.

"מדובר בצעד מבורך, נכון והכרחי. כל נושא הבקשות להקלות בהיתרי בנייה הוא שערורייתי", אמר עו"ד זיו כספי, שותף מייסד גינדי כספי ושות' עורכי דין. "הוא הקשה במישור הוודאות התכנונית ויצר פתח לבעייתיות בכמה היבטים - החל מהתכנון, דרך חישוב היטלי ההשבחה ובעיקר סיבך את הליכי הרישוי. עם ביטולו, רמת הוודאות התכנונית תגדל מאוד והליכי הרישוי יהיו פשוטים הרבה יותר. יחד עם זאת, ביטול הבקשות להקלות מחייב תכנון גמיש ומדוקדק ותב"עות חכמות ומפורטות שיאפשרו מראש מספר תרחישי בנייה, וייתרו את הצורך לבקש הקלות. אם נצרף לכך את אישור רפורמת הרישוי העצמי, שני הסעיפים יכוונו למצב בו אין שיקול דעת בבקשות להיתרי בנייה - מצב שיעשה טוב לכל השוק ויביא להגדלה ניכרת של היקף הפרויקטים והיצע הדירות".

רישוי עצמי. לפי הנוסח שאושר, אדריכלים שיש להם נסיון של חמש שנות עבודה והגישו לפחות חמש בקשות להיתר בנייה יוכלו לחתום על בקשות להיתר.

"אין כל סיכוי שהמהלך יעבוד בישראל", אמר יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ובעלי חברת "נתיבי הקמה" המתמחה בקידום הליכים סטטוטוריים. "ראשית, ניתן להחיל רישוי עצמי רק על בקשות להיתר תואמות תב"ע, בעוד שכיום 80% מהבקשות אינן תואמות תב"ע וכוללות הקלות ושימושים חורגים. שנית, רשויות כמו תל אביב מבקשות תוכניות עיצוב כתנאי לאישור היתר, או רשויות שמיישמות הנחיות מרחביות - ובמקרים כאלה רישוי עצמי כלל לא רלוונטי. שלישית, אף אדריכל לא יסכים לקחת על עצמו את האחריות לאשר היתר בנייה. זה שם אותם בניגוד עניינים מסוכן מול יזמים שמזמינים מהם את העבודה בפרויקטים אלה ובפרויקטים אחרים, אף אדריכל לא יסכן את הרישיון שלו כדי לאשר היתר - היה כאן ניסיון בעבר שלא צלח ולהערכתי אין לזה סיכוי גם בהמשך".

אדר' דנה וישקין, יו"ר ארגון האדריכלים החדש "החזית החמישית" מסרה כי "הרפורמה הנוכחית אמורה לאפשר לאדריכלים מורשים להוציא היתרי בנייה, אך למרבה האירוניה היא מאפשרת לרשות לבטל על דעת עצמה את ההיתר, גם תוך כדי הבנייה, אפילו מבלי לקבוע סנקציה כלפי הרשות אם ביטלה היתר באופן בלתי מוצדק. התוצאה תהיה נזק בל יתואר".

עוד כתבות

שולחן אירוח במוצאלה, מוצא / צילום: באדיבות מוצאלה

גבינות עזים, סחלבים וג'ין סתווי בחגיגת אוכל כפרית בין ההרים

ארוחת בוקר שלמה על פוקצ'ה, סדנת אלכוהול משובח וזיכרונות עטופים בבצק מנחם ● ביקור אצל האנשים מאחורי הסירים בפסטיבל מטה יהודה

אילוסטרציה: Shutterstock

"הפוליטיקאים לא טיפשים, הם יודעים מה מביא קולות ומה לא": ההסכת שמלמד איך להתווכח טוב יותר

במדינה עם שיח פוליטי רווי האשמות ועקיצות, בבית אבי חי מנסים ללמד איך לנהל דיבייט ● "ויכוחימפיאדה", הסכת קומי לילדים, הפך בעזרת אלוף העולם בדיבייט סטודנטים ד"ר רועי שולמן את הוויכוח הישראלי לספורט עם חוקים, שופטים וכרטיס אדום

אוריאל בכר / צילום: ענבל מרמרי

משפט דרמטי בניו יורק ותשלום ענק: אוריאל בכר יוצא לקרב על החברה המצליחה שייסד

בראיון ראשון אחרי הפסיקה בארה"ב, שחייבה את פאפאיה גיימינג לשלם 719 מיליון דולר שמאיים על עתיד החברה, מגן המייסד אוריאל בכר בראיון על השימוש בשחקנים לא אנושיים ● הוא מספר על טקטיקה נפוצה בתעשייה, מסביר למה לא עלה להעיד במשפט, ומגלה מה התוכנית להציל את הבייבי שלו

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

להתמודד עם סנקציות באמצעות קריפטו? האמירה של נתניהו שעוררה סערה

ראש הממשלה נתניהו התייחס בראיון לערוץ 10 לאפשרות של סנקציות כלכליות על ישראל, וסיפק אמירה שהעלתה לא מעט תהיות ● אבישי עובדיה, מומחה לקריפטו: "זו הדרך הכי גרועה להזיז כסף כדי לטשטש עקבות"

יגאל עוזרי / צילום: שיר עוזרי

“אני לא מתבייש לספר, אני מרוויח יפה”: האומן הישראלי שמוכר ציורים בעשרות אלפי דולרים

לפני 35 שנה נסע יגאל עוזרי לניו יורק ועשה לו מוניטין, וציוריו הנראים כצילום נמכרים היום גם במאה אלף דולר ● תערוכה חדשה שלו בת"א מתמקדת באמריקנה, בצד מחווה לאומנים שנרצחו ב–7 באוקטובר ● הוא מודה שמאס בביקורת ("עם הצלחה קשה להתווכח"), מלין על היחס לאומנים יהודים ("אנטישמיות צרובה"), ומתגאה: "אני עובד קשה, אבל ערך השוק שלי מבוסס"

חיפוש עבודה / אילוסטרציה: Shutterstock

בוגר דוקטורט מפרינסטון הגיש מועמדות ל־2,300 משרות. הוא עדיין לא מצליח למצוא עבודה

הקיפאון העמוק בשוק העבודה פוגע במיוחד בעובדים בעלי השכלה אקדמית

חיים אהרונוב, מנכ''ל אופיס דיפו / צילום: פרטי

באוויס הפך הפסד לרווח של יותר מ-100 מיליון. עכשיו הוא מוביל מהפך בחברה חדשה

"אוויס הפכה מקבוצת רכב שמרוויחה מיליונים בודדים לקבוצת שירותים שמרוויחה יותר מ-100 מיליון שקל בשנה. היא רכשה את אופיס דיפו, ונקראתי לעשות שם את אותו ריקברי" ● שיחה קצרה עם חיים אהרונוב, מנכ"ל אופיס דיפו, רשת לציוד משרדי וטכנולוגיה

כלי רכב שרופים ברחובות פריז / צילום: ap, Emma Da Silva

צרפת וגרמניה לא ראו נתון כזה כבר 15 שנה

תשואה על האג"ח הצרפתיות ל־10 שנים זינקה אתמול לרמתה הגבוהה מאז 2002, על רקע החששות מהגירעון ומהמשבר הפוליטי במדינה ● במקביל, המשקיעים נוהרים לאג"ח גרמניה וארה"ב, ותשואותיהן יורדות על רקע הירידות במניות והחשש מהיקף ההשקעות ב־AI הממומנות בחוב

סקר הסקרים: נתניהו או איזנקוט? למי יש סיכוי גדול יותר להרכיב ממשלה

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: הנתונים מגלים מי המועמד שיחזיק ביתרון עד פתיחת הקלפיות

קלפי / צילום: Shutterstock

כמה ישראל חריגה בתדירות הבחירות שלה?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: נהוג לחשוב שאנו פוקדים את הקלפי כל שבועיים, אך התמונה המלאה יותר מורכבת

המעלית של Böcker מחוץ ללובר, אחרי השוד / צילום: ap, Alexander Turnbull

אחד משודי התכשיטים הנועזים בהיסטוריה הפך למהלך שיווקי מבריק

שודדי תכשיטים רוקנו את גלריית אפולו בלובר תוך דקות בעזרת מעלית ריהוט גרמנית ● רוב התאגידים היו שוכרים משרד ניהול משברים, אבל ב-Böcker בחרו "לרכוב" על הפשע - ושברו את הרשת ● כך הופכים זירת פשע לנכס מיתוגי ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / אילוסטרציה: גל פליבה

מ-12 מ"ר תוספת ל-6 בלבד: מה עושים כשהיזם מקצץ לדיירים בתמורות

התייקרות עלויות הבנייה והקיפאון בשוק גורמים ליזמי נדל"ן רבים לפתוח חוזים חתומים עם דיירים בפרויקטים להתחדשות עירונית ● שמאי המקרקעין שמוליק כהן מסביר כיצד דיירים יכולים לבדוק אם דרישת הקבלן להפחתת התמורות היא אכן הוגנת

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' מיכאל גלעד / צילום: שחר שחר, דוברות אונ' תל אביב

האם אפשר לנבא את תוצאות הבחירות? החוקר שבדק מיליון הימורים ומוכן להמר בעצמו

שיחה עם פרופ' מיכאל גלעד מבית הספר לפסיכולוגיה ומדעי המוח באוניברסיטת ת"א ● על הדיוק המפתיע של שוקי הניבוי, איך אמוציות מטות תחזיות ביטחוניות - ולמה לפני הבחירות לא כדאי להסתמך על פולימרקט

יאיר גולן / צילום: כדיה לוי

הדמוקרטים: בנוגע ליוקר המחיה, גולן מוכן ללכת נגד הגוש

מפלגתו של יאיר גולן תומכת בפיקוח מחירים בניגוד לשותפיה בגוש ● אילו מסים מציעה המפלגה להעלות ואילו צעדים תבצע נגד יוקר המחיה? ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

נפתלי בנט / צילום: רפי קוץ

ביחד: כל המילים הנכונות, בלי מקור תקציבי

המפלגה בראשות בנט מבטיחה לעודד הייטק, לחזק לימודי ליבה ומבטיחה הטבות ליזמים שיבנו מתחמים לשכירות ● כיצד תתמודד עם הזינוק בתקציב הביטחון ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מדד ת״א 35 סוגר שבוע שלילי. ומי הסקטור שהוסיף 4.5%

המסחר בת"א ננעל בירידות שערים בהובלת מניות השבבים שנגררו מטה בעקבות וול סטריט • בסיכום שבועי, המגמה מעורבת: ת"א 35 נחלש, אך ת"א 90 זינק בזכות סקטורי הנדל"ן והבנייה • בגזרת החברות: קרן פימי מציעה לרכוש 50% ממיטרוניקס, תחנת הכוח דליה גוררת את שותפויות לוויתן לבוררות בלונדון, וסופר פאוור רוכשת את פז גז אנרג'י • הדולר נחלש קלות ונסחר סביב 3.105 שקלים.

צילום: Shutterstock

אני ישיר, משמע אכפת לי: אמפתיה נוסח ישראל

ד"ר תמר קנה־שליט, אנתרופולוגית שחוקרת את השיח הפסיכולוגי בחברה, הצטרפה כתלמידה לשלושה בתי ספר למאמנים וגילתה שהתחום שעלה לישראל מארה"ב קיבל טוויסט מקומי ● המילה "דוגרי" אולי יצאה מהאופנה, אבל תרבות הישירות חזקה מתמיד, היא אומרת לגלובס ● למה ישראלים תופסים אמת בפרצוף כגילוי אמפתיה?

מייסדי פיירבלוקס, מימין: פבל ברנגולץ, מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: יוליה נר

פיירבלוקס הישראלית מפטרת כ-70 עובדים בעולם ובישראל

חברת הפינטק הישראלית, המפתחת תשתיות לניהול ואבטחת נכסים דיגיטליים, מפטרת כ-7% מכוח האדם שלה במסגרת שינוי מבני ● מדובר בסבב הפיטורים השלישי של החברה בשנים האחרונות, לאחר שביצעה צמצומים גם ב-2023 וב-2024 ● פיירבלוקס: ״החלטה קשה אך הכרחית״

קיבוץ יזרעאל / צילום: מיטל וייזברג

פימי תשתלט על מיטרוניקס לפי שווי של 200 מיליון שקל בלבד

קרן פימי בראשות ישי דוידי הגישה הצעה להשקעה של 200 מיליון שקל במיטרוניקס, שתקנה לה 50% מהחברה ותדלל את חלקו של בעל השליטה הנוכחי, קיבוץ יזרעאל, לכ-28% ● מניית יצרנית הרובוטים לבריכות מזנקת בתגובה ב-20%, העסקה מגיעה לאחר שמצבה העסקי של החברה הדרדר משמעותית והוביל לקריסת השווי משיא של 9 מיליארד שקל ב-2021 למאות מיליונים בודדים כיום

עטיפת הקלטת ''הקרב על הוועד'' של ''הגשש החיוור''. שיעור בדמוקרטיה / צילום: ויקיפדיה

בגיל 73 רונלד רייגן הוכיח איך הופכים חיסרון ליתרון. בזכות בדיחה אחת

מראשות ועד הבית ועד המרוץ לנשיאות ארה"ב, מערכות בחירות מספקות חומר בלתי נדלה לקומדיות ● דרך סרטים וסדרות כמו "הקרב על הוועד", "בחירות או לא להיות" ו"מחלקת גנים ונוף", מתברר כיצד המאבק על כוח, הפער בין תדמית למציאות והניסיון למצוא חן בעיני הבוחרים הופכים את הפוליטיקה למופע משעשע