גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מהסרבנים ועד למסים: המהפכה בפינוי-בינוי מעבר לפינה, ובשוק מצפים לגל פרויקטים

הורדת סף היטל ההשבחה, ביטול הקלות, זירוז היתרי בנייה והורדת שיעור ההסכמה לפינוי-בינוי ● מה משמעותם של התיקונים המוצעים בחוק התכנון והבנייה במטרה לקדם את הליכי מימוש ההתחדשות העירונית? ● גלובס עושה סדר

בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי
בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי

ועדת הפנים של הכנסת אישרה ביום שלישי סדרת תיקונים לחוק התכנון והבנייה שיאפשרו קידום ומימוש פרויקטים, חדשים ובמסגרת התחדשות עירונית. ריכזנו את עיקרי החידושים, בליווי פרשנות של מומחים מובילים. התיקונים עדיין טעונים את אישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, וייתכן שייערכו בהם שינויים.

הפחתת היטל השבחה: "בשורה של ממש"

היטל השבחה, תשלום חובה בעקבות שינויים המעלים את השווי, הוא דרמטי בנוגע לכדאיות הכלכלית של פרויקט. עד היום, הרשות המקומית, באישור משרד הפנים, יכלה להפחית את שיעורו מ-50% ל-25% או לבטלו. חוק ההסדרים החדש קובע היטל השבחה בשיעור 25% כברירת מחדל, והרשות המקומית תוכל לקבוע אזורים בהם הוא יהיה בגובה שונה.

"מדובר בבשורה של ממש", מסבירה עו"ד שהם קרן, שותפה וראש תחום תכנון ובנייה במשרד תדמור לוי ושות'. "ככל שתהיה מעמסה כלכלית ליזם כך יהיה קשה יותר לקדם את הפרויקט והפחתת היטל ההשבחה הביאה ודאות. נאמר לרשות המקומית שהיא יכולה לחלק לאזורים וזה מאפשר ליזם להחליט איפה הוא רוצה לפעול".

עו"ד ישי איצקוביץ, שותף, מנהל מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון ושות', רוזנברג ושות', מוסיף כי "בפועל, כמעט שלא נעשו עד היום מהלכים של ביטול היטלי ההשבחה, בוודאי שבאזורי הביקוש. זה הביא לכך שדווקא באזורי הביקוש היטלי ההשבחה היו גבוהים, מה שפגע בכלכליות ובתמורות לדיירים".

פטור ממיסוי: חיכוך שתקע פרויקטים רבים

כיום בפרויקטי התחדשות עירונית, הפטור ממיסוי היטלי בינוי (מס שבח ומכוחו גם מס רכישה ומע"מ אפס) הוא רק לבעל דירה אחת, או לדירה שהתקבלה מקרוב. בלא מעט מקרים בעלי דירות סירבו להתקשר עם יזמים בגלל שהיו להם כמה דירות במתחם והם חששו מהמס. במקרים אלה היזם היה צריך לשלם את המס, מה שהיווה חסם משמעותי לקידום פרויקטים.

עו"ד אדם צסוואן, שותף וראש מחלקת התחדשות עירונית במשרד עו"ד גינדי כספי: "רוב היזמים לא לוקחים על עצמם את המיסוי הזה. זה גורם להרבה חיכוכים. הנושא הזה נפתר. מעבר לזה שזה יוריד התנגדויות, מה שקרה זה שהמשקיעים העשירים עשו מאות אלפי שקלים כל אחד. מה שפחות מוכר לציבור זה שלחברת עמידר יש דירות רבות בפרויקטי התחדשות עירונית. עד עכשיו עמידר דרשה מהיזמים לשאת בעלויות המיסוי וזה תקע פרויקטים. זה נפתר".

הדייר הסרבן: "דרמטי במתחמים גדולים"

התיקון שתפס את מירב תשומת הלב התקשורתית הוא הפחתת הרוב הדרוש לתביעת דייר שמסרב לפינוי-בינוי, מ-80% מבעלי הדירות ל-66%. עו"ד איצקוביץ מסביר כי "התיקון משמעותי כי הוא קבע רוב של שני שלישים לא רק במקבץ, אלא בכל אחד מהבניינים הכלולים במקבץ. מדובר בצעד דרמטי, בייחוד כשמדובר במתחמים גדולים במיוחד".

עוד ציין איצקוביץ את חשיבות ההחלטה, כי מי שבנה על השטחים המשותפים, לא ייכלל בספירת הרוב הנדרש: "אנחנו רואים לא אחת שדיירים בונים באופן לא חוקי תוספות לדירות שלהם, פולשים לחצרות או לגג המשותף ואז למעשה אין להם אינטרס כלכלי להצטרף לעסקה".

עדיפות לפינוי-בינוי: המיסוי גדול יותר בתמ"א 38

חלק מהתיקונים וההסדרים החדשים יחול גם על פרויקטים במסגרת תמ"א 38 וחלקם תקף רק לפרויקטים במסגרת פינוי-בינוי. "במסגרת הרפורמה הזאת ניתנה עדיפות ברורה לפינוי-בינוי על תמ"א 38", מסביר איצקוביץ. "בתמ"א 38 הרוב לתביעת דייר סרבן נותר 80%, לעומת זאת במתחמי פינוי-בינוי הוא השתנה ל-66%. מבחינת הדייר הבודד, אין הבדל בין תמ"א 38 לפינוי-בינוי, ולכן אין הצדקה בעיני בין הבחנה בין שתי הקטגוריות".

עו"ד אורית קוך, שותפה וראש תחום מיסוי מקרקעין במשרד זיו שרון ושות', מחדדת: "ממשיכה המגמה המקלה עם פרויקטים של פינוי-בינוי ומקשה על פרויקטים של תמ"א 38, על אף שאלה האחרונים נותנים מענה מהיר יותר לחיזוק בניינים מטים ליפול. כך למשל, קובע חוק ההסדרים ביטול המגבלה על כמות הדירות שיש בידי המוכר במתחם פינוי-בינוי באופן שגם מי שמחזיק בכמה דירות בפרויקט יוכל ליהנות מפטור ממס על כל הדירות שלו, בעוד שמי שמחזיק ביותר מדירה אחת בבניין בפרויקט של תמ"א 38 יזכה לפטור רק בגין דירה אחת ויאלץ לשלם מס שבח ומע"מ בגין יתר דירותיו.

"בנוסף, עד היום איפשר המחוקק לבעל דירה בפרויקט תמ"א 38 להפחית מהרווח שנוצר במכירת הדירה החדשה את עלויות הבנייה שלה וכך להקטין את מס השבח שחל עליו. זאת בניגוד לדירה שהתקבלה בפרויקט פינוי-בינוי, שם לא מתאפשרת הפחתת עלות הבנייה. בחוק ההסדרים משווים את מצבו של בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 למצבו של בעל דירה בפרויקט פינוי-בינוי ושוללים ממנו את האפשרות לנכות את הוצאות הבנייה, מה שאומר הגדלת מס השבח לכשימכור את הדירה החדשה שלו".

הגבלת תוקף עסקאות: יותר כוח לבעלי הדירות

כיום יש סעיף בחוק הקובע כי בעסקת פינוי-בינוי היזם חייב לחתום על הסכם עם 60% מבעלי הדירות במתחם תוך חמש שנים, אחרת ניתן לבטל את ההסכם. המטרה היא לא לכבול את בעלי הדירות להתקשרות אחת. התיקון החדש משנה את המצב ומוסיף לבעלי הדירות כלים לבטל הסכמי פינוי-בינוי.

גבריאל שגיא, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק בחברת "אדריכלי העיר" המארגנת מיזמי פינוי-בינוי מטעם בעלי דירות, מסר: "החוק החדש נותן המון כוח לבעלי הדירות. בין היתר הוא קובע שהחל מחתימת ראשון הבעלים, יש ליזם שנתיים להחתים 50% מבעלי הדירות. יש לו 4 שנים להגיע לחתימת 60% מבעלי הדירות. אם הוא לא עומד בתנאים האלה, ניתן לרוב בעלי הדירות בבית המשותף, גם כאלה שהם לא צד לעסקה, לבטל את ההסכם.

"יש עוד תנאי, והפעם במישור התכנוני. היזם, החל מחתימת ראשון הדיירים ועד ארבע וחצי שנים לאחר מכן, צריך להגיש תב"ע. תוכנית פינוי-בינוי. זה אומר שהמחוקק אומר ליזם שאסור לו לקפוא על שמרים. הוא גם צריך להביא חתימות וגם להגיש תוכנית בתוך פרקי זמן מוגבלים. אם הוא לא יפעל בתחום התכנוני, יוכלו בעלי הדירות התוכנית לבטל את ההסכם".

שני צעדים דרמטיים נוספים להגדלת ההיצע

במסגרת דיוני ועדת הפנים בתיקונים בחוק התכנון והבנייה אושרו שני סעיפים שאינם נוגעים רק לתוכניות התחדשות עירונית, אלא יש להם השפעות על כלל הפרויקטים, כולל בבנייה חדשה.

ביטול ההקלות. הקלה בהקשר של חוק התכנון והבנייה מאפשרת לבנות שלא בהתאם להוראות תוכנית בניין עיר. בשנים האחרונות הביא שימוש הולך וגובר במנגנון ההקלות לתהליכי רישוי עוקפי תכנון ובעיקר להארכת הליך הרישוי ויצירת עומס משמעותי על מוסדות התכנון בשלב הרישוי. המתווה אותו אישרה ועדת הפנים קובע כי תוכנית חדשה שיוחלט על הפקדתה אחרי ינואר 2023, תהיה במסלול ללא הקלות כמותיות (שטח, יחידות דיור וקומות). בנושאים אחרים הקלה תתאפשר רק אם הם ייקבעו במפורש בתקנות כנושאים שניתן לבקש לגביהם הקלה. באשר לתוכניות ישנות, הוחלט לאפשר שלוש שנים (עד ינואר 2025) במסלול ההקלות הקיים, עם אפשרות של שנתיים נוספות באישור שרת הפנים.

"מדובר בצעד מבורך, נכון והכרחי. כל נושא הבקשות להקלות בהיתרי בנייה הוא שערורייתי", אמר עו"ד זיו כספי, שותף מייסד גינדי כספי ושות' עורכי דין. "הוא הקשה במישור הוודאות התכנונית ויצר פתח לבעייתיות בכמה היבטים - החל מהתכנון, דרך חישוב היטלי ההשבחה ובעיקר סיבך את הליכי הרישוי. עם ביטולו, רמת הוודאות התכנונית תגדל מאוד והליכי הרישוי יהיו פשוטים הרבה יותר. יחד עם זאת, ביטול הבקשות להקלות מחייב תכנון גמיש ומדוקדק ותב"עות חכמות ומפורטות שיאפשרו מראש מספר תרחישי בנייה, וייתרו את הצורך לבקש הקלות. אם נצרף לכך את אישור רפורמת הרישוי העצמי, שני הסעיפים יכוונו למצב בו אין שיקול דעת בבקשות להיתרי בנייה - מצב שיעשה טוב לכל השוק ויביא להגדלה ניכרת של היקף הפרויקטים והיצע הדירות".

רישוי עצמי. לפי הנוסח שאושר, אדריכלים שיש להם נסיון של חמש שנות עבודה והגישו לפחות חמש בקשות להיתר בנייה יוכלו לחתום על בקשות להיתר.

"אין כל סיכוי שהמהלך יעבוד בישראל", אמר יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ובעלי חברת "נתיבי הקמה" המתמחה בקידום הליכים סטטוטוריים. "ראשית, ניתן להחיל רישוי עצמי רק על בקשות להיתר תואמות תב"ע, בעוד שכיום 80% מהבקשות אינן תואמות תב"ע וכוללות הקלות ושימושים חורגים. שנית, רשויות כמו תל אביב מבקשות תוכניות עיצוב כתנאי לאישור היתר, או רשויות שמיישמות הנחיות מרחביות - ובמקרים כאלה רישוי עצמי כלל לא רלוונטי. שלישית, אף אדריכל לא יסכים לקחת על עצמו את האחריות לאשר היתר בנייה. זה שם אותם בניגוד עניינים מסוכן מול יזמים שמזמינים מהם את העבודה בפרויקטים אלה ובפרויקטים אחרים, אף אדריכל לא יסכן את הרישיון שלו כדי לאשר היתר - היה כאן ניסיון בעבר שלא צלח ולהערכתי אין לזה סיכוי גם בהמשך".

אדר' דנה וישקין, יו"ר ארגון האדריכלים החדש "החזית החמישית" מסרה כי "הרפורמה הנוכחית אמורה לאפשר לאדריכלים מורשים להוציא היתרי בנייה, אך למרבה האירוניה היא מאפשרת לרשות לבטל על דעת עצמה את ההיתר, גם תוך כדי הבנייה, אפילו מבלי לקבוע סנקציה כלפי הרשות אם ביטלה היתר באופן בלתי מוצדק. התוצאה תהיה נזק בל יתואר".

עוד כתבות

שלומי נחאיסי / צילום: יונתן בלום

מהחנות של אבא ל־18 מרכזי קניות: "אין גוף שלא פנה להיכנס איתי"

עסקת הענק שעשה שלומי נחאיסי בשבוע שעבר, כשקנה את פלאנט ראשון לציון ב־300 מיליון שקל, היא עוד אחת בסדרת הרכישות שלו, שמסתכמת ב־1.6 מיליארד שקל בחמש שנים ● היזם, שהתחיל כילד בחנות היודאיקה של אבא, מספר בראיון על הבעלות על 18 מרכזי קניות, ההנפקה הצפויה עד 2027 והחסות למכבי ת"א: "פעם ניקיתי את האצטדיון, היום אני חולם לקנות את הקבוצה" ● ראיון בלעדי

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

שיחת הוועידה חשפה: התוכנית של צחי אבו לג'י סיטי

רגע אחרי ההודעה על רכישת השליטה בחברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן, צחי אבו מתווה דרך חדשה, פחות סיבובים פיננסים ויותר מיקוד בהשבחת הנדל"ן המקומי לצד קיצוץ דרמטי בהוצאות ההנהלה ● "אני לא רואה שום סיבה שבעולם שהם לא יקטנו לפחות בחצי"

הנחות בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האוצר: הרפורמה בהנחות בארנונה פוגעת משמעותית בהכנסות הרשויות, בעיקר החלשות

ניתוח של מבנה ההנחות החדש מראה כי התווספו יותר משקי בית זכאים, וכי היקף ההנחות כמעט הוכפל – בעוד הרשויות ייאלצו להתמודד עם פגיעה של ממש בהכנסות ● אגף הכלכלן הראשי באוצר: "קיימת השפעה משמעותית על איתנותן הפיננסית של הרשויות המקומיות אשר יסבלו מאובדן הכנסות כתוצאה מיישומן של התקנות"

הוספת ממ''ד לבית קיים (לצילום אין קשר לפסק הדין) / צילום: דוברות משרד הביטחון

האם הזכות לאוויר חזקה יותר מהצורך של השכן לבנות ממ"ד?

פסק דין של המפקח על המקרקעין קובע כי זכותו של שכן לאור, לאוויר ולאיכות חיים יכולה להיות חזקה יותר מזכויות של הרוב שמסכים לבניית ממ"ד אצל השכן

מטוס ישראייר / צילום: באדיבות ישראייר

המטוסים האמריקאים מתפנים מנתב"ג, אז למה ישראייר עדיין משתמשת בהם כתירוץ?

לאחרונה התבשרנו שכ-20 מטוסים אמריקאים מתפנים מנתב"ג, ובכך הוסר החשש מביטול טיסות החודש ● אלא שגם אחרי שהחשש הוסר, מתברר כי יש מי שמשתמש במטוסים האמריקאים כתירוץ לדחיית טיסות

גברים חרדים / אילוסטרציה: Shutterstock, David Cohen 156

האוצר מתנגד לחוק יסוד לימוד תורה: מזהיר מפגיעה כלכלית ומהעלאת מסים

לפי יועמ"ש האוצר, קיים חשש ממשי שהחוק ימנע את הפחתת הנטל על משרתי המילואים ואף יתמרץ את הגברים החרדים שלא להשתלב בשוק התעסוקה ● מזהיר כי הפגיעה הכלכלית מהחוק צפויה להיות חמורה עד כדי כך, שבעוד 30 שנה הממשלה תצטרך לעלות מסים ב-16%

בני ברק (ארכיון) / צילום: Shutterstock

בני ברק: התוכנית ש"חוזרת לחיים" אחרי כמעט 20 שנה – ומציעה פי עשרה יותר דירות

תוכנית "מתחם הציפור" בצפון בני ברק אושרה כבר ב־2009 אך לא התממשה • רמ"י מקדמת תוכנית חדשה במתחם ● פרסמה מכרז ייזום לקרקע עם כמעט אלף יח"ד

 

 

מוטי קופרלי / צילום: יחצ

האיש החזק ברשת חצי חינם נחשף לראשונה, והוא לא אוהב את זה בכלל

סכסוך שפרץ בין בעלי רשת הקמעונאות המצליחה חצי חינם חושף מערכת יחסים עכורה ורוויית אמוציות בין מוטי קופרלי, בעל השליטה והאיש החזק ברשת, לבתו של זקי שלום ז"ל, שותפו להקמתה ● גורם בשוק: "חבל שזה יקלקל, כי חצי חינם היא אווזה שמטילה ביצי זהב"

פרופ' אבי לייב / צילום: Reuters, Anibal Martel

הישראלי שמונה לצייד העב"מים של טראמפ מדבר

פרופ' אבי לייב, אסטרו־פיזיקאי מאוניברסיטת הרווארד וישראלי לשעבר, יוביל את הוועדה לחקר עצמים בלתי מזוהים שיזם נשיא ארה"ב ● בראיון לגלובס הוא מספר על הגישה לתיקים הסודיים, החשש לביטחון הלאומי וההתלהבות מהמחקר שלו

מחסור במוצרי חלב של תנובה על מדפי הסופר, בתחילת החודש / צילום: טלי בוגדנובסקי

קודם החלב, ואז הקוטג' והיוגורט: למה מוצרי החלב נעלמים מהמדפים?

בניגוד למחסורים קודמים, שהתמקדו בעיקר במוצרים שבפיקוח, כעת התמונה רחבה יותר ● גורם בכיר בענף הקמעונאות מסביר כי "הפעם אנחנו רואים מחסורים גם במוצרים רווחיים יותר לחברות, כמו משקאות פרו של המחלבות הגדולות - תנובה, טרה ושטראוס, אבל המחסור העיקרי מורגש בעיקר בקוטג'"

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

העליון הכריע סופית: ת"א וירושלים ייפרדו ממיליארדי שקלים בהיטלי השבחה

השופטת יעל וילנר דחתה בקשות של עיריות ירושלים ותל אביב לדון מחדש בפסיקת העליון משנה שעברה שביטלה היטלי השבחה על דירות ישנות מכוח תמ"א 38 ● המשמעות: ציפיית העיריות להכנסות של מיליארדי שקלים מהיטלים – נגוזה

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

שר הביטחון נגד עסקת צים: "המתכונת המוצעת לא מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים"

שר הביטחון ישראל כ"ץ, אימץ את עמדת המלמ"ב וגורמי המקצוע במשרד הביטחון, שלפיה מכירת חברת צים במתכונת המוצעת אינה מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ● מוקדם יותר היום דווח כי גם ראש הממשלה הביע התנגדות לעסקה במתווה המוצע

סבך של חובות: צמד האחים מניו יורק הסתבך וגרר מטה את המשקיעים בת"א

קריסתה הפתאומית של סימד חשפה סבך של חובות ושיעבודים באימפריית הנדל"ן של האחים שאבסלס, שגייסו מאות מיליונים מהמשקיעים בת"א וכעבור זמן קצר נעלמו עם הכסף ● תחקיר גלובס חושף: כך עקפו האחים מברוקלין, שהחלו את דרכם בעסקי המגזינים והפכו לדמויות מוכרות ולתורמים נדיבים בקהילה היהודית, את שומרי הסף והותירו את המשקיעים בת"א מול שוקת שבורה

''ישראל הולכת לחיות עם שקל חזק לאורך זמן'' / צילום: Shutterstock

הוא חקר את המטבע החזק בעולם ובטוח: כך יקרה גם לשקל

"מה שקורה לשקל הוא סימן להצלחה, אבל זה מצריך שינוי. אנחנו הבנו מזמן איך לנהל את הדינמיקה הזאת הגיע הזמן שגם אתם תבינו" ● קוסטה ואיינס, מחבר הספר "הפרנק השוויצרי", שחקר את אחד המטבעות החשובים בעולם, משוכנע בדמיון לעליית ערך השקל ● מה צפוי לנו, ואילו צעדים יאפשרו לשמור על כלכלה משגשגת?

ניר קריגל ב''שיר הכטב''ם''

"מה זה שמה בשמיים?" התביעה והלקח לשימוש בשירים ברשת

ניר קריגל, היוצר בן ה־11 של "שיר הכטב"ם", תובע 100 אלף שקל ממאמן כושר מגבעתיים על שימוש לא מורשה ביצירה ובסאונד של השיר ● בא כוחו של קריגל: "זכויות יוצרים אינן מיועדות רק לאומנים מפורסמים או לחברות גדולות"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

ניסיון ההשתלטות שעלה לברק רוזן ואסי טוכמאייר רבע מיליארד שקל

ניסיון השתלטות כושל על עסקי הנדל"ן של כצמן לפני 4 שנים עלה לבעלי השליטה בחברת ישראל קנדה בהפסד "על הנייר" של כרבע מיליארד שקל

קניון סירקין פתח תקווה מקבוצת קניוני עופר של מליסרון / צילום: בר - אל

מה עומד מאחורי מהלך האייפונים של קניוני עופר?

קבוצת קניוני עופר יצאה בהגרלה של עשרות מכשירי אייפון 17, פירמת עורכי הדין פישר הודיעה לעובדיה בהפתעה על טיול ללונדון, והמסלול האקדמי המכללה למינהל מינה לחבר הנאמנים שישה בוגרים של המכללה ● אירועים ומינויים

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

בנק ישראל צפוי להפחית את הריבית מחר: מה כדאי לעשות עם המשכנתא?

השוק מתמחר שבנק ישראל צפוי להפחית את הריבית מחר ברבע אחוז, בפעם השנייה ברציפות ● האם זה הזמן של נוטלי המשכנתאות, שההחזרים החודשיים שלהם קפצו בשנים האחרונות במאות שקלים, לשנות מסלולים - ואם כן לאיזה?

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מחשש שלא יספיקו להעביר את החוק: בוועדת החוקה דנים על פיצול הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית

הצעת החוק עברה בתחילת בקריאה ראשונה, והיא צפויה לפצל את תפקיד היועץ המשפטי ליועץ משפטי לממשלה ולתובע כללי ● ההצעה צפויה להקשות על פתיחה בחקירה נגד בכירים בשלטון

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ארבעה חודשים לבחירות: האם ישראל בדרך לאירוע של פעם ב-38 שנה?

החוק מעניק לכנסת יד חופשית להקדים את הבחירות, אבל הדחייה הרבה יותר בעייתית, וייתכן שלוח השנה העברי יביא את ישראל למצב שכמותו לא היה 38 שנים ● המשרוקית עושה סדר בקביעת מועד הבחירות