גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מהסרבנים ועד למסים: המהפכה בפינוי-בינוי מעבר לפינה, ובשוק מצפים לגל פרויקטים

הורדת סף היטל ההשבחה, ביטול הקלות, זירוז היתרי בנייה והורדת שיעור ההסכמה לפינוי-בינוי ● מה משמעותם של התיקונים המוצעים בחוק התכנון והבנייה במטרה לקדם את הליכי מימוש ההתחדשות העירונית? ● גלובס עושה סדר

בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי
בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי

ועדת הפנים של הכנסת אישרה ביום שלישי סדרת תיקונים לחוק התכנון והבנייה שיאפשרו קידום ומימוש פרויקטים, חדשים ובמסגרת התחדשות עירונית. ריכזנו את עיקרי החידושים, בליווי פרשנות של מומחים מובילים. התיקונים עדיין טעונים את אישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, וייתכן שייערכו בהם שינויים.

הפחתת היטל השבחה: "בשורה של ממש"

היטל השבחה, תשלום חובה בעקבות שינויים המעלים את השווי, הוא דרמטי בנוגע לכדאיות הכלכלית של פרויקט. עד היום, הרשות המקומית, באישור משרד הפנים, יכלה להפחית את שיעורו מ-50% ל-25% או לבטלו. חוק ההסדרים החדש קובע היטל השבחה בשיעור 25% כברירת מחדל, והרשות המקומית תוכל לקבוע אזורים בהם הוא יהיה בגובה שונה.

"מדובר בבשורה של ממש", מסבירה עו"ד שהם קרן, שותפה וראש תחום תכנון ובנייה במשרד תדמור לוי ושות'. "ככל שתהיה מעמסה כלכלית ליזם כך יהיה קשה יותר לקדם את הפרויקט והפחתת היטל ההשבחה הביאה ודאות. נאמר לרשות המקומית שהיא יכולה לחלק לאזורים וזה מאפשר ליזם להחליט איפה הוא רוצה לפעול".

עו"ד ישי איצקוביץ, שותף, מנהל מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון ושות', רוזנברג ושות', מוסיף כי "בפועל, כמעט שלא נעשו עד היום מהלכים של ביטול היטלי ההשבחה, בוודאי שבאזורי הביקוש. זה הביא לכך שדווקא באזורי הביקוש היטלי ההשבחה היו גבוהים, מה שפגע בכלכליות ובתמורות לדיירים".

פטור ממיסוי: חיכוך שתקע פרויקטים רבים

כיום בפרויקטי התחדשות עירונית, הפטור ממיסוי היטלי בינוי (מס שבח ומכוחו גם מס רכישה ומע"מ אפס) הוא רק לבעל דירה אחת, או לדירה שהתקבלה מקרוב. בלא מעט מקרים בעלי דירות סירבו להתקשר עם יזמים בגלל שהיו להם כמה דירות במתחם והם חששו מהמס. במקרים אלה היזם היה צריך לשלם את המס, מה שהיווה חסם משמעותי לקידום פרויקטים.

עו"ד אדם צסוואן, שותף וראש מחלקת התחדשות עירונית במשרד עו"ד גינדי כספי: "רוב היזמים לא לוקחים על עצמם את המיסוי הזה. זה גורם להרבה חיכוכים. הנושא הזה נפתר. מעבר לזה שזה יוריד התנגדויות, מה שקרה זה שהמשקיעים העשירים עשו מאות אלפי שקלים כל אחד. מה שפחות מוכר לציבור זה שלחברת עמידר יש דירות רבות בפרויקטי התחדשות עירונית. עד עכשיו עמידר דרשה מהיזמים לשאת בעלויות המיסוי וזה תקע פרויקטים. זה נפתר".

הדייר הסרבן: "דרמטי במתחמים גדולים"

התיקון שתפס את מירב תשומת הלב התקשורתית הוא הפחתת הרוב הדרוש לתביעת דייר שמסרב לפינוי-בינוי, מ-80% מבעלי הדירות ל-66%. עו"ד איצקוביץ מסביר כי "התיקון משמעותי כי הוא קבע רוב של שני שלישים לא רק במקבץ, אלא בכל אחד מהבניינים הכלולים במקבץ. מדובר בצעד דרמטי, בייחוד כשמדובר במתחמים גדולים במיוחד".

עוד ציין איצקוביץ את חשיבות ההחלטה, כי מי שבנה על השטחים המשותפים, לא ייכלל בספירת הרוב הנדרש: "אנחנו רואים לא אחת שדיירים בונים באופן לא חוקי תוספות לדירות שלהם, פולשים לחצרות או לגג המשותף ואז למעשה אין להם אינטרס כלכלי להצטרף לעסקה".

עדיפות לפינוי-בינוי: המיסוי גדול יותר בתמ"א 38

חלק מהתיקונים וההסדרים החדשים יחול גם על פרויקטים במסגרת תמ"א 38 וחלקם תקף רק לפרויקטים במסגרת פינוי-בינוי. "במסגרת הרפורמה הזאת ניתנה עדיפות ברורה לפינוי-בינוי על תמ"א 38", מסביר איצקוביץ. "בתמ"א 38 הרוב לתביעת דייר סרבן נותר 80%, לעומת זאת במתחמי פינוי-בינוי הוא השתנה ל-66%. מבחינת הדייר הבודד, אין הבדל בין תמ"א 38 לפינוי-בינוי, ולכן אין הצדקה בעיני בין הבחנה בין שתי הקטגוריות".

עו"ד אורית קוך, שותפה וראש תחום מיסוי מקרקעין במשרד זיו שרון ושות', מחדדת: "ממשיכה המגמה המקלה עם פרויקטים של פינוי-בינוי ומקשה על פרויקטים של תמ"א 38, על אף שאלה האחרונים נותנים מענה מהיר יותר לחיזוק בניינים מטים ליפול. כך למשל, קובע חוק ההסדרים ביטול המגבלה על כמות הדירות שיש בידי המוכר במתחם פינוי-בינוי באופן שגם מי שמחזיק בכמה דירות בפרויקט יוכל ליהנות מפטור ממס על כל הדירות שלו, בעוד שמי שמחזיק ביותר מדירה אחת בבניין בפרויקט של תמ"א 38 יזכה לפטור רק בגין דירה אחת ויאלץ לשלם מס שבח ומע"מ בגין יתר דירותיו.

"בנוסף, עד היום איפשר המחוקק לבעל דירה בפרויקט תמ"א 38 להפחית מהרווח שנוצר במכירת הדירה החדשה את עלויות הבנייה שלה וכך להקטין את מס השבח שחל עליו. זאת בניגוד לדירה שהתקבלה בפרויקט פינוי-בינוי, שם לא מתאפשרת הפחתת עלות הבנייה. בחוק ההסדרים משווים את מצבו של בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 למצבו של בעל דירה בפרויקט פינוי-בינוי ושוללים ממנו את האפשרות לנכות את הוצאות הבנייה, מה שאומר הגדלת מס השבח לכשימכור את הדירה החדשה שלו".

הגבלת תוקף עסקאות: יותר כוח לבעלי הדירות

כיום יש סעיף בחוק הקובע כי בעסקת פינוי-בינוי היזם חייב לחתום על הסכם עם 60% מבעלי הדירות במתחם תוך חמש שנים, אחרת ניתן לבטל את ההסכם. המטרה היא לא לכבול את בעלי הדירות להתקשרות אחת. התיקון החדש משנה את המצב ומוסיף לבעלי הדירות כלים לבטל הסכמי פינוי-בינוי.

גבריאל שגיא, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק בחברת "אדריכלי העיר" המארגנת מיזמי פינוי-בינוי מטעם בעלי דירות, מסר: "החוק החדש נותן המון כוח לבעלי הדירות. בין היתר הוא קובע שהחל מחתימת ראשון הבעלים, יש ליזם שנתיים להחתים 50% מבעלי הדירות. יש לו 4 שנים להגיע לחתימת 60% מבעלי הדירות. אם הוא לא עומד בתנאים האלה, ניתן לרוב בעלי הדירות בבית המשותף, גם כאלה שהם לא צד לעסקה, לבטל את ההסכם.

"יש עוד תנאי, והפעם במישור התכנוני. היזם, החל מחתימת ראשון הדיירים ועד ארבע וחצי שנים לאחר מכן, צריך להגיש תב"ע. תוכנית פינוי-בינוי. זה אומר שהמחוקק אומר ליזם שאסור לו לקפוא על שמרים. הוא גם צריך להביא חתימות וגם להגיש תוכנית בתוך פרקי זמן מוגבלים. אם הוא לא יפעל בתחום התכנוני, יוכלו בעלי הדירות התוכנית לבטל את ההסכם".

שני צעדים דרמטיים נוספים להגדלת ההיצע

במסגרת דיוני ועדת הפנים בתיקונים בחוק התכנון והבנייה אושרו שני סעיפים שאינם נוגעים רק לתוכניות התחדשות עירונית, אלא יש להם השפעות על כלל הפרויקטים, כולל בבנייה חדשה.

ביטול ההקלות. הקלה בהקשר של חוק התכנון והבנייה מאפשרת לבנות שלא בהתאם להוראות תוכנית בניין עיר. בשנים האחרונות הביא שימוש הולך וגובר במנגנון ההקלות לתהליכי רישוי עוקפי תכנון ובעיקר להארכת הליך הרישוי ויצירת עומס משמעותי על מוסדות התכנון בשלב הרישוי. המתווה אותו אישרה ועדת הפנים קובע כי תוכנית חדשה שיוחלט על הפקדתה אחרי ינואר 2023, תהיה במסלול ללא הקלות כמותיות (שטח, יחידות דיור וקומות). בנושאים אחרים הקלה תתאפשר רק אם הם ייקבעו במפורש בתקנות כנושאים שניתן לבקש לגביהם הקלה. באשר לתוכניות ישנות, הוחלט לאפשר שלוש שנים (עד ינואר 2025) במסלול ההקלות הקיים, עם אפשרות של שנתיים נוספות באישור שרת הפנים.

"מדובר בצעד מבורך, נכון והכרחי. כל נושא הבקשות להקלות בהיתרי בנייה הוא שערורייתי", אמר עו"ד זיו כספי, שותף מייסד גינדי כספי ושות' עורכי דין. "הוא הקשה במישור הוודאות התכנונית ויצר פתח לבעייתיות בכמה היבטים - החל מהתכנון, דרך חישוב היטלי ההשבחה ובעיקר סיבך את הליכי הרישוי. עם ביטולו, רמת הוודאות התכנונית תגדל מאוד והליכי הרישוי יהיו פשוטים הרבה יותר. יחד עם זאת, ביטול הבקשות להקלות מחייב תכנון גמיש ומדוקדק ותב"עות חכמות ומפורטות שיאפשרו מראש מספר תרחישי בנייה, וייתרו את הצורך לבקש הקלות. אם נצרף לכך את אישור רפורמת הרישוי העצמי, שני הסעיפים יכוונו למצב בו אין שיקול דעת בבקשות להיתרי בנייה - מצב שיעשה טוב לכל השוק ויביא להגדלה ניכרת של היקף הפרויקטים והיצע הדירות".

רישוי עצמי. לפי הנוסח שאושר, אדריכלים שיש להם נסיון של חמש שנות עבודה והגישו לפחות חמש בקשות להיתר בנייה יוכלו לחתום על בקשות להיתר.

"אין כל סיכוי שהמהלך יעבוד בישראל", אמר יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ובעלי חברת "נתיבי הקמה" המתמחה בקידום הליכים סטטוטוריים. "ראשית, ניתן להחיל רישוי עצמי רק על בקשות להיתר תואמות תב"ע, בעוד שכיום 80% מהבקשות אינן תואמות תב"ע וכוללות הקלות ושימושים חורגים. שנית, רשויות כמו תל אביב מבקשות תוכניות עיצוב כתנאי לאישור היתר, או רשויות שמיישמות הנחיות מרחביות - ובמקרים כאלה רישוי עצמי כלל לא רלוונטי. שלישית, אף אדריכל לא יסכים לקחת על עצמו את האחריות לאשר היתר בנייה. זה שם אותם בניגוד עניינים מסוכן מול יזמים שמזמינים מהם את העבודה בפרויקטים אלה ובפרויקטים אחרים, אף אדריכל לא יסכן את הרישיון שלו כדי לאשר היתר - היה כאן ניסיון בעבר שלא צלח ולהערכתי אין לזה סיכוי גם בהמשך".

אדר' דנה וישקין, יו"ר ארגון האדריכלים החדש "החזית החמישית" מסרה כי "הרפורמה הנוכחית אמורה לאפשר לאדריכלים מורשים להוציא היתרי בנייה, אך למרבה האירוניה היא מאפשרת לרשות לבטל על דעת עצמה את ההיתר, גם תוך כדי הבנייה, אפילו מבלי לקבוע סנקציה כלפי הרשות אם ביטלה היתר באופן בלתי מוצדק. התוצאה תהיה נזק בל יתואר".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות קלות בוול סטריט, אחרי נתון אינפלציה גבוה מן הצפוי; דריכות לדוחות אנבידיה

הנאסד"ק יורד בכ-0.4% ● ה-PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד, הציג עלייה שנתית של 3.7% ביולי, מעט מעל קונצנזוס האנליסטים ● מחירי הנפט רושמים ירידות קלות ● מטא הגיעה להסדר בתביעה שהגישו נגדה עשרות מדינות בארה"ב ● כל העיניים נשואות לתוצאות הכספיות של אנבידיה לאחר נעילת המסחר

סעד שרידה אל־כעבי, שר האנרגיה הקטארי במסיבת עיתונאים / צילום: Reuters, Noushad Thekkayil

קטאר מצמצמת את התקציב השנתי, ואת גלי ההדף ירגישו בכל העולם

קיצוץ של 30% בתקציב השנתי של קטאר עשוי להיות רק ההתחלה להתמודדות הנסיכות עם פגיעות המלחמה עם איראן ● המדינה עשויה להקטין את ההשקעות שלה בעולם, שכלל הבטחה של חצי טריליון לארה"ב, כמו גם ביטול חוזי סחר בעקבות "כוח עליון"

נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ. איך הפגישה הצפויה תשפיע על הסנקציות על איראן? / צילום: Reuters, Evelyn Hockstein

ארה"ב זקוקה לשיתוף פעולה סיני: האם הפעם הסנקציות על איראן יצליחו?

ארצות הברית הכריזה על שורה של צעדים לחניקת כלכלת איראן, ע"י איום בסנקציות על שותפות הסחר של הרפובליקה האיסלמית ● עם זאת, סין, שותפת הסחר העיקרית עם איראן, עשויה להתנגד לתוכנית ולייצר לארה"ב שורה של בעיות, רגע לפני המפגש בין שי וטראמפ ● גלובס עושה סדר

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

דוחות פרטנר מגלים: כמה שווה לחברת סלולר כל לקוח?

הכנסות פרטנר ירדו ב-1.5% ל-790 מיליון שקל, אך הרווח התפעולי וה-EBITDA המשיכו לצמוח ● החברה חצתה לראשונה את רף מיליון מנויי ה-5G, לצד גידול במספר מנויי האינטרנט והטלוויזיה ● פרטנר ממתינה להכרעת בית המשפט לגבי חלוקת הדיבידנד המיוחד ● המנכ"ל גבאי על התנגדות מחזיקי האג"ח: "רמת הסיכון עבורם היא אפס, לא הייתה שום סיבה שלא יצביעו בעד. שוקלים לבקש הצבעה חוזרת"

עובד דבי, מנכ''ל דליה חברות אנרגיה וירון קסטנבאום, מיזמי קרן תש''י / צילום: אורי שדה, אייל לייבל

דליה מגדילה את חלקה בחוות השרתים באשדוד: ההשקעה זינקה ל־4.5 מיליארד דולר

דליה אנרגיה תממש מוקדם מהצפוי את האופציה להגדלת חלקה במיזם חוות השרתים באשדוד ל-50% ● ההשקעה בהקמת המתחם ותחנת המשנה זינקה מ-1.5 מיליארד דולר ל-4.5 מיליארד דולר, ולכך עשויים להתווסף עד 7 מיליארד דולר עבור שרתים ומעבדים ● הפרויקט מתוכנן להגיע להספק של עד 250 מגה-וואט, ובחברות ממתינים לשינוי רגולטורי שיאפשר אספקת חשמל ישירה מתחנת הכוח הסמוכה

מימין: שי מימוני, קובי גרדי, מיכאל רצון, ראם רצון, יוסי ברק, עודד רצון / צילום: איל אפרתי

מאמינה בשותפויות: המהלך החדש של חברת אב-גד

ברק פיננסים תשקיע כ-49 מיליון שקל ותחזיק 49% בחברה חדשה עם אב-גד, שתקלוט 24 פרויקטים במרכז הארץ ● בנק הפועלים משקיע כחצי מיליון שקל בהקמת מרחב קהילתי, בית קפה וחלל עבודה בכיכר חרמון בקריית שמונה ● וסמסונג תעלה סדרת רשת בנוסף לקמפיין אופנה כדי לקדם את המוצר החדש שלה ● אירועים ומינויים

גיל גירון ורמי נוסבאום / צילום: ניב קנטור

באשטרום צופים מתי שוק הדיור ייצא מההאטה; המניה מאבדת גובה

קבוצת אשטרום פרסמה תוצאותיה לרבעון השני, ומציגה הפסד על רקע הוצאות מימון גבוהות ● כמה דירות נמכרו בפרויקטים הגדולים בת"א והצפי להתאוששות של שוק המגורים בשנה הבאה

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

הישראלים מעדיפים את חברות התעופה המקומיות - תיקון והבהרה

בעקבות טעות מדידה של חברת שופ אנליטיקס, שעליה מתבססים נתוני מדד רכישות הישראלים באונליין, אנחנו מפרסמים מחדש את הטבלה המסכמת של חודש יולי

ניר כהן, מנכ''ל הראל ביטוח בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: טל שחר

שיחות המשקיעים: כך חגגו בהראל את ההישג במדד המותגים של גלובס

לצד רווח נקי של כ-1.02 מיליארד שקל ברבעון השני, מנכ"ל הראל, ניר כהן בחר לחתום את שיחת המשקיעים בהישג אחר ● כהן התגאה בכך שהראל היא חברת הביטוח והפיננסים היחידה שנכנסה למדד המותגים של גלובס ● "זה לא רק עניין של היכרות, אלא באיזו מידה הלקוח סומך ומעריך את המותג - מדובר במנוף עסקי קדימה"

שוק בבירה קהיר (ארכיון) / צילום: Associated Press, Amr Nabil

המדינה המפתיעה שכלכלתה שרדה בהצטיינות את המלחמה באיראן

כותרות העיתונים בעולם: בארה"ב, מיליארדי שקלים בהסברה ישראלית נתקלים בדור צעיר שלא משתכנע; הלחץ הכלכלי של וושינגטון על איראן נוחת ישירות על כתפי האזרחים שסובלים מזינוק במחירים; ובמצרים, כנגד כל התחזיות הקודרות, הכלכלה המקומית מצליחה להפתיע את האנליסטים ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בתל אביב: ת"א-90 ננעל בעלייה, הראל קפצה בעקבות הדוחות

השוק המקומי התאושש מהפתיחה השלילית: ת"א-90 טיפס ב-1.1% ות"א-35 עלה ב-0.1% ● הביומד והביטוח הובילו את המגמה הירוקה, הקלינטק והטכנולוגיה נחלשו ● בדוחות: הראל זינקה בעקבות רווח של מיליארד שקל, אשטרום צללה לאחר מעבר להפסד, ומחלבות גד הציגה קפיצה ברווחיות ● רימון צנחה ב-15%, ג'ין טכנולוגיות קפצה ברקע הזמנה ממשרד הביטחון ● יציבות במט"ח: הדולר נסחר ב-2.955 שקלים

נתב''ג בזמן ההשבתה, שבוע שעבר / צילום: Ken Whitman

אם אתם טסים מחר ב-14:00 אכלתם אותה

יום שלישי ב־01:00 בלילה הוא המועד עם העיכובים הקצרים ביותר, בעוד שחמישי ב־14:00 היא השעה הגרועה ביותר להמראה ● קצת לפני החגים, בדקנו אילו שעות, ימים, יעדים וחברות תעופה יגדילו את הסיכוי שלכם לצאת מנתב"ג בזמן ● גלובס עושה סדר

מערכת חינוך על סף קריסה. מה יציל אותה? / צילום: Shutterstock

מורים יעברו לאחריות הרשויות המקומיות? המהפכה שמתכנן האוצר למערכת החינוך

תוכנית מגירה באוצר מציעה שינוי שורשי בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים ● במוקד: העברת העסקת המורים והניהול השוטף מירושלים לרשויות המקומיות, כפי שנהוג בסקנדינביה ובארה"ב ● שרי ומנכ"לי משרד החינוך לשעבר חלוקים: ניעור הכרחי או מתכון לאי־שוויון?

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

הממצא המפתיע שגילו חוקרים באנשים בני מאה

מחקר מצא שלאנשים בני מאה ויותר יש שפע של תאים אנטי-סרטניים ● בדיקת אלצהיימר של אלי לילי ורוש אושרה לשימוש. מה עומד מאחורי גל בדיקות הדם לגילוי המחלה? ● הכללית ושיבא מככבים בדוח של ארגון הבריאות העולמי ● ושותפות המו"פ אלמדה סוף-סוף מתאוששת ● השבוע בביומד

יוגב גרדוס / צילום: עודד קרני

מאגף התקציבים לשפיר: הג'וב החדש של יוגב גרדוס

גרדוס, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יצטרף לשפיר הנדסה כחבר הנהלה בכיר וימונה לתפקיד ראש חטיבת הכספים והפיתוח העסקי ● אתמול פרסמה שפיר את דוחות הרבעון השני, כאשר הכנסותיה זינקו בכ-21% לכ-1.7 מיליארד שקל; שיפור מיוחד נרשם במגזר הנדל"ן ● אירועים ומינויים

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

טענות להפסדים של יותר מ־100 מיליון שקלים: אבישי נריה נגד שותפו איציק ברוך, בעלי קבוצת יובלים

קבוצת יובלים עדכנה בהודעה לבורסה על קבלת "מכתב דרישה למיצוי זכויות" מצד אבישי נריה, אשר טוען להפסדים בכמה חברות שבהן הוא וברוך מחזיקים במשותף ● ביובלים אומרים כי מדובר ב"טענות סרק שאין בהן ממש", המועלות לכאורה לאור הסתבכות כלכלית של נריה עצמו

מייסדי ALICE  (נועם שוורץ, אייל דיקן, יפתח אור ואלון פורת) / צילום: גדי סיארה

אחרי המהפך ושינוי השם, הסטארט-אפ שמגייס 140 מיליון דולר

אליס, לשעבר אקטיבפנס, השלימה סבב גיוס בהובלת אפקס דיגיטל ● לגלובס נודע כי הגיוס נעשה לפי שווי של כ-800 מיליון דולר ● החברה מתקרבת לקצב הכנסות שנתיות חוזרות של 100 מיליון דולר, כשברשימת הלוקחות שלה גוגל, אנתרופיק, אנבידיה, מטא, טיקטוק ואמזון

איליה סוצקבר / צילום: Reuters, AMIR COHEN

השקעה מאנבידיה ומועד השקה משוער: פרטים חדשים על המיזם של איליה סוצקבר

כשלוש שנים לאחר שעזב את OpenAI, איליה סוצקבר מתקרב להשקת המוצר של SSI, הסטארט־אפ שלו ● החברה, שכבר גייסה 7 מיליארד דולר, מיועדת לפתור את מגבלת הזיכרון של מודלים קיימים ולאפשר להם להתאים את עצמם אישית למשתמש בזמן אמת

לבנת החימר של Supreme / צילום: צילום מסך מערוץ היוטיוב של CNCB

אפס שימושיות, מקסימום סטטוס: הלקח העסקי מהלבנה של Supreme

לפני עשר שנים השיק מותג אופנת הרחוב הניו יורקי Supreme לבנת בניין פשוטה ב–30 דולר. היא נחטפה בתוך דקות ● גם היום היא נסחרת במאות דולרים. למה זה קורה, ומה הלקח לשולחן ההנהלה ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש 

יאיר המבורגר, יו''ר קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: גבע טלמור

מעל מיליארד שקל: הראל מציגה את הרווח הרבעוני הגבוה בענף

הראל נהנית מצמיחה ברווחי ההשקעות ובפעילות הליבה, לצד זינוק של 68% ברווחי תחומי ניהול הנכסים, האשראי וההון ● הרווח העתידי מפוליסות חדשות עלה ב־23% במחצית הראשונה, ויתרת הרווחים העתידיים הגיעה ל־17.7 מיליארד שקל ● החברה תחלק דיבידנד בסך 400 מיליון שקל ● ג'פריס: הראל היא הבולטת ביותר בענף