גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מהסרבנים ועד למסים: המהפכה בפינוי-בינוי מעבר לפינה, ובשוק מצפים לגל פרויקטים

הורדת סף היטל ההשבחה, ביטול הקלות, זירוז היתרי בנייה והורדת שיעור ההסכמה לפינוי-בינוי ● מה משמעותם של התיקונים המוצעים בחוק התכנון והבנייה במטרה לקדם את הליכי מימוש ההתחדשות העירונית? ● גלובס עושה סדר

בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי
בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי

ועדת הפנים של הכנסת אישרה ביום שלישי סדרת תיקונים לחוק התכנון והבנייה שיאפשרו קידום ומימוש פרויקטים, חדשים ובמסגרת התחדשות עירונית. ריכזנו את עיקרי החידושים, בליווי פרשנות של מומחים מובילים. התיקונים עדיין טעונים את אישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, וייתכן שייערכו בהם שינויים.

הפחתת היטל השבחה: "בשורה של ממש"

היטל השבחה, תשלום חובה בעקבות שינויים המעלים את השווי, הוא דרמטי בנוגע לכדאיות הכלכלית של פרויקט. עד היום, הרשות המקומית, באישור משרד הפנים, יכלה להפחית את שיעורו מ-50% ל-25% או לבטלו. חוק ההסדרים החדש קובע היטל השבחה בשיעור 25% כברירת מחדל, והרשות המקומית תוכל לקבוע אזורים בהם הוא יהיה בגובה שונה.

"מדובר בבשורה של ממש", מסבירה עו"ד שהם קרן, שותפה וראש תחום תכנון ובנייה במשרד תדמור לוי ושות'. "ככל שתהיה מעמסה כלכלית ליזם כך יהיה קשה יותר לקדם את הפרויקט והפחתת היטל ההשבחה הביאה ודאות. נאמר לרשות המקומית שהיא יכולה לחלק לאזורים וזה מאפשר ליזם להחליט איפה הוא רוצה לפעול".

עו"ד ישי איצקוביץ, שותף, מנהל מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון ושות', רוזנברג ושות', מוסיף כי "בפועל, כמעט שלא נעשו עד היום מהלכים של ביטול היטלי ההשבחה, בוודאי שבאזורי הביקוש. זה הביא לכך שדווקא באזורי הביקוש היטלי ההשבחה היו גבוהים, מה שפגע בכלכליות ובתמורות לדיירים".

פטור ממיסוי: חיכוך שתקע פרויקטים רבים

כיום בפרויקטי התחדשות עירונית, הפטור ממיסוי היטלי בינוי (מס שבח ומכוחו גם מס רכישה ומע"מ אפס) הוא רק לבעל דירה אחת, או לדירה שהתקבלה מקרוב. בלא מעט מקרים בעלי דירות סירבו להתקשר עם יזמים בגלל שהיו להם כמה דירות במתחם והם חששו מהמס. במקרים אלה היזם היה צריך לשלם את המס, מה שהיווה חסם משמעותי לקידום פרויקטים.

עו"ד אדם צסוואן, שותף וראש מחלקת התחדשות עירונית במשרד עו"ד גינדי כספי: "רוב היזמים לא לוקחים על עצמם את המיסוי הזה. זה גורם להרבה חיכוכים. הנושא הזה נפתר. מעבר לזה שזה יוריד התנגדויות, מה שקרה זה שהמשקיעים העשירים עשו מאות אלפי שקלים כל אחד. מה שפחות מוכר לציבור זה שלחברת עמידר יש דירות רבות בפרויקטי התחדשות עירונית. עד עכשיו עמידר דרשה מהיזמים לשאת בעלויות המיסוי וזה תקע פרויקטים. זה נפתר".

הדייר הסרבן: "דרמטי במתחמים גדולים"

התיקון שתפס את מירב תשומת הלב התקשורתית הוא הפחתת הרוב הדרוש לתביעת דייר שמסרב לפינוי-בינוי, מ-80% מבעלי הדירות ל-66%. עו"ד איצקוביץ מסביר כי "התיקון משמעותי כי הוא קבע רוב של שני שלישים לא רק במקבץ, אלא בכל אחד מהבניינים הכלולים במקבץ. מדובר בצעד דרמטי, בייחוד כשמדובר במתחמים גדולים במיוחד".

עוד ציין איצקוביץ את חשיבות ההחלטה, כי מי שבנה על השטחים המשותפים, לא ייכלל בספירת הרוב הנדרש: "אנחנו רואים לא אחת שדיירים בונים באופן לא חוקי תוספות לדירות שלהם, פולשים לחצרות או לגג המשותף ואז למעשה אין להם אינטרס כלכלי להצטרף לעסקה".

עדיפות לפינוי-בינוי: המיסוי גדול יותר בתמ"א 38

חלק מהתיקונים וההסדרים החדשים יחול גם על פרויקטים במסגרת תמ"א 38 וחלקם תקף רק לפרויקטים במסגרת פינוי-בינוי. "במסגרת הרפורמה הזאת ניתנה עדיפות ברורה לפינוי-בינוי על תמ"א 38", מסביר איצקוביץ. "בתמ"א 38 הרוב לתביעת דייר סרבן נותר 80%, לעומת זאת במתחמי פינוי-בינוי הוא השתנה ל-66%. מבחינת הדייר הבודד, אין הבדל בין תמ"א 38 לפינוי-בינוי, ולכן אין הצדקה בעיני בין הבחנה בין שתי הקטגוריות".

עו"ד אורית קוך, שותפה וראש תחום מיסוי מקרקעין במשרד זיו שרון ושות', מחדדת: "ממשיכה המגמה המקלה עם פרויקטים של פינוי-בינוי ומקשה על פרויקטים של תמ"א 38, על אף שאלה האחרונים נותנים מענה מהיר יותר לחיזוק בניינים מטים ליפול. כך למשל, קובע חוק ההסדרים ביטול המגבלה על כמות הדירות שיש בידי המוכר במתחם פינוי-בינוי באופן שגם מי שמחזיק בכמה דירות בפרויקט יוכל ליהנות מפטור ממס על כל הדירות שלו, בעוד שמי שמחזיק ביותר מדירה אחת בבניין בפרויקט של תמ"א 38 יזכה לפטור רק בגין דירה אחת ויאלץ לשלם מס שבח ומע"מ בגין יתר דירותיו.

"בנוסף, עד היום איפשר המחוקק לבעל דירה בפרויקט תמ"א 38 להפחית מהרווח שנוצר במכירת הדירה החדשה את עלויות הבנייה שלה וכך להקטין את מס השבח שחל עליו. זאת בניגוד לדירה שהתקבלה בפרויקט פינוי-בינוי, שם לא מתאפשרת הפחתת עלות הבנייה. בחוק ההסדרים משווים את מצבו של בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 למצבו של בעל דירה בפרויקט פינוי-בינוי ושוללים ממנו את האפשרות לנכות את הוצאות הבנייה, מה שאומר הגדלת מס השבח לכשימכור את הדירה החדשה שלו".

הגבלת תוקף עסקאות: יותר כוח לבעלי הדירות

כיום יש סעיף בחוק הקובע כי בעסקת פינוי-בינוי היזם חייב לחתום על הסכם עם 60% מבעלי הדירות במתחם תוך חמש שנים, אחרת ניתן לבטל את ההסכם. המטרה היא לא לכבול את בעלי הדירות להתקשרות אחת. התיקון החדש משנה את המצב ומוסיף לבעלי הדירות כלים לבטל הסכמי פינוי-בינוי.

גבריאל שגיא, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק בחברת "אדריכלי העיר" המארגנת מיזמי פינוי-בינוי מטעם בעלי דירות, מסר: "החוק החדש נותן המון כוח לבעלי הדירות. בין היתר הוא קובע שהחל מחתימת ראשון הבעלים, יש ליזם שנתיים להחתים 50% מבעלי הדירות. יש לו 4 שנים להגיע לחתימת 60% מבעלי הדירות. אם הוא לא עומד בתנאים האלה, ניתן לרוב בעלי הדירות בבית המשותף, גם כאלה שהם לא צד לעסקה, לבטל את ההסכם.

"יש עוד תנאי, והפעם במישור התכנוני. היזם, החל מחתימת ראשון הדיירים ועד ארבע וחצי שנים לאחר מכן, צריך להגיש תב"ע. תוכנית פינוי-בינוי. זה אומר שהמחוקק אומר ליזם שאסור לו לקפוא על שמרים. הוא גם צריך להביא חתימות וגם להגיש תוכנית בתוך פרקי זמן מוגבלים. אם הוא לא יפעל בתחום התכנוני, יוכלו בעלי הדירות התוכנית לבטל את ההסכם".

שני צעדים דרמטיים נוספים להגדלת ההיצע

במסגרת דיוני ועדת הפנים בתיקונים בחוק התכנון והבנייה אושרו שני סעיפים שאינם נוגעים רק לתוכניות התחדשות עירונית, אלא יש להם השפעות על כלל הפרויקטים, כולל בבנייה חדשה.

ביטול ההקלות. הקלה בהקשר של חוק התכנון והבנייה מאפשרת לבנות שלא בהתאם להוראות תוכנית בניין עיר. בשנים האחרונות הביא שימוש הולך וגובר במנגנון ההקלות לתהליכי רישוי עוקפי תכנון ובעיקר להארכת הליך הרישוי ויצירת עומס משמעותי על מוסדות התכנון בשלב הרישוי. המתווה אותו אישרה ועדת הפנים קובע כי תוכנית חדשה שיוחלט על הפקדתה אחרי ינואר 2023, תהיה במסלול ללא הקלות כמותיות (שטח, יחידות דיור וקומות). בנושאים אחרים הקלה תתאפשר רק אם הם ייקבעו במפורש בתקנות כנושאים שניתן לבקש לגביהם הקלה. באשר לתוכניות ישנות, הוחלט לאפשר שלוש שנים (עד ינואר 2025) במסלול ההקלות הקיים, עם אפשרות של שנתיים נוספות באישור שרת הפנים.

"מדובר בצעד מבורך, נכון והכרחי. כל נושא הבקשות להקלות בהיתרי בנייה הוא שערורייתי", אמר עו"ד זיו כספי, שותף מייסד גינדי כספי ושות' עורכי דין. "הוא הקשה במישור הוודאות התכנונית ויצר פתח לבעייתיות בכמה היבטים - החל מהתכנון, דרך חישוב היטלי ההשבחה ובעיקר סיבך את הליכי הרישוי. עם ביטולו, רמת הוודאות התכנונית תגדל מאוד והליכי הרישוי יהיו פשוטים הרבה יותר. יחד עם זאת, ביטול הבקשות להקלות מחייב תכנון גמיש ומדוקדק ותב"עות חכמות ומפורטות שיאפשרו מראש מספר תרחישי בנייה, וייתרו את הצורך לבקש הקלות. אם נצרף לכך את אישור רפורמת הרישוי העצמי, שני הסעיפים יכוונו למצב בו אין שיקול דעת בבקשות להיתרי בנייה - מצב שיעשה טוב לכל השוק ויביא להגדלה ניכרת של היקף הפרויקטים והיצע הדירות".

רישוי עצמי. לפי הנוסח שאושר, אדריכלים שיש להם נסיון של חמש שנות עבודה והגישו לפחות חמש בקשות להיתר בנייה יוכלו לחתום על בקשות להיתר.

"אין כל סיכוי שהמהלך יעבוד בישראל", אמר יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ובעלי חברת "נתיבי הקמה" המתמחה בקידום הליכים סטטוטוריים. "ראשית, ניתן להחיל רישוי עצמי רק על בקשות להיתר תואמות תב"ע, בעוד שכיום 80% מהבקשות אינן תואמות תב"ע וכוללות הקלות ושימושים חורגים. שנית, רשויות כמו תל אביב מבקשות תוכניות עיצוב כתנאי לאישור היתר, או רשויות שמיישמות הנחיות מרחביות - ובמקרים כאלה רישוי עצמי כלל לא רלוונטי. שלישית, אף אדריכל לא יסכים לקחת על עצמו את האחריות לאשר היתר בנייה. זה שם אותם בניגוד עניינים מסוכן מול יזמים שמזמינים מהם את העבודה בפרויקטים אלה ובפרויקטים אחרים, אף אדריכל לא יסכן את הרישיון שלו כדי לאשר היתר - היה כאן ניסיון בעבר שלא צלח ולהערכתי אין לזה סיכוי גם בהמשך".

אדר' דנה וישקין, יו"ר ארגון האדריכלים החדש "החזית החמישית" מסרה כי "הרפורמה הנוכחית אמורה לאפשר לאדריכלים מורשים להוציא היתרי בנייה, אך למרבה האירוניה היא מאפשרת לרשות לבטל על דעת עצמה את ההיתר, גם תוך כדי הבנייה, אפילו מבלי לקבוע סנקציה כלפי הרשות אם ביטלה היתר באופן בלתי מוצדק. התוצאה תהיה נזק בל יתואר".

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

תרופת ההרזיה החדשה של אלי לילי עוד לא אושרה וכבר מחוללת סערה

תרופת ההרזיה החדשה של אלי לילי עוד לא אושרה לשיווק, וכבר יש סביבה שוק שחור ושאלות; תחום ההתקרחות מסתמן כדבר החם הבא; וסטארט־אפ ישראלי יעזור לחוקרים לברור בין מחקרים איכותיים לכאלה שפחות ● השבוע בביומד

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

רשות המסים רוצה לסגור פרצה של 8 מיליארד שקל. מי על הכוונת?

צוות משותף של משרד האוצר ורשות המסים מגבש מהפכה במיסוי "הישויות השקופות" ● בתוכנית: החלת מודל מיסוי דו–שלבי וחובות דיווח נוקשות שיעשו סוף לתכנוני המס האגרסיביים ● הצעד, שצפוי להשפיע על משרדי עורכי דין, רואי חשבון, קליניקות ומפעלי קיבוצים, נועד להילחם בהון השחור וליישר קו עם הסטנדרט הבינלאומי

ישראל מובילה עולמית בעושר בנכסים פיננסיים / צילום: Shutterstock

הדוח שמגלה: כמה מיליונרים יש בישראל?

מדד העושר של הבנק השוויצרי UBS מציב השנה את ישראל במקום ה-18 ● ככלל, יש בישראל 195 אלף מיליונרים בדולרים, המהווים כ-3% מהאוכלוסייה הבוגרת

צבי שרייבר, מייסד ולשעבר מנכ''ל פרייטוס / צילום: פרייטוס

מייסד החברה הישראלית שפועל נגד ההנהלה והדירקטוריון שלה

ד"ר צבי שרייבר, שייסד וניהל את פרייטוס הפועלת בתמחור הובלה ימית, טוען כנגד הכיוון האסטרטגי שלה אשר "פוגע בביצועי המניה"

ירון גזית / צילום: תמר מצפי

זיכיון הסיגריות עבר דירה, המניה צנחה, והנושים של פישמן איבדו עשרות מיליונים

צניחה של יותר מ-50% במניית גלוברנדס, בעקבות העברת זיכיון הסיגריות המרכזי שלה, הובילה לאובדן ערך משמעותי עבור פישמן רשתות, של יורשי ונושי איש העסקים המנוח ● בנו של פישמן צפוי לדרוש הפחתת שווי במו"מ שהוא מנהל לרכישת חלקם של הנושים בפישמן רשתות

אילוסטרציה: Shutterstock

חוקר ישראלי גילה: גורמי הסיכון הלא מוכרים של שבץ מוחי

ד"ר פיוטר מליקוב החל לחקור את הקשר בין מיגרנה לשבץ מוחי לאחר שאשתו לקתה בו ● מחקר שפרסם עם חוקר אמריקאי מצא גורמי סיכון שרופאים לא מודעים אליהם כלל ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש  

מערכת ההגנה האווירית ספיידר / צילום: רפאל

עסקת הענק של רפאל: כמה ירוויחו העובדים וכמה המדינה?

רפאל מכרה לרומניה בשני מיליארד אירו את "ספיידר" - מערכת הגנה אווירית לשכבות נמוכות ● העסקה משקפת את מגמת העלייה ברכש האירופי בצל האיום הרוסי ואת דרישת נאט"ו להגדיל את תקציבי הביטחון ● למה נבחרה דווקא היא נבחרה, וכמה כסף ייכנס לקופת המדינה?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כל ענפי הצריכה הבולטים רושמים ירידה במכירות, חוץ מאחד

גלובס מציג מדד הבוחן את הרכישות בכרטיסי אשראי ● לפי נתוני הפניקס גמא, ענף התיירות והתעופה מזנק בהזמנות, והיבוא המקביל עדיין לא נוגס בענף המזגנים

גל עמית, יו''ר רשות שוק ההון וספי זינגר, יו'' רשות ני''ע / צילום: מארק ניימן-לע''מ, יוסי כהן

הפטור ממס רווחי הון בקופות הגמל להשקעה יוגבל ל-200 אלף שקל

פרטים חדשים על הצגת הרפורמה בגדולה במוצרי החיסכון: לגלובס נודע כי תקרת הפטור ממס תעמוד על 200 אלף שקל בלבד ותהיה אחידה בקופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות ● זאת, בניגוד להטבה הנוכחית בגמל להשקעה, שיכולה להגיע אף למיליוני שקלים ● רשות שוק ההון צפויה להביע התנגדות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות, אך סיכמה את החודש הגרוע מאז אוקטובר 2023

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.3%, אך צנח ביוני בקרוב ל-9% - הירידה החודשית החדה ביותר שלו מאז אוקטובר 2023 ● המסחר בת"א קיבל רוח גבית מהנעילה הירוקה בניו יורק אמש ומהרגיעה במפרץ הפרסי ● מניות הטכנולוגיה הושפעו לחיוב מהריבאונד הגלובלי בסקטור השבבים וסיימו את היום בירוק; גם המניות הביטחוניות קפצו ● מנגד, מניות הביטוח והבנקים נותרו מאחור

מתוך הסרטון של משרד המשפטים / צילום: צילום מסך

"מעליב": הסרטון שמסעיר את מערכת המשפט

סרטון של נציבות תלונות הציבור על שופטים מעורר זעם במערכת המשפט, וזאת לאחר שמוצגות בו דוגמאות להתנהלות שעלולה להיות לא הוגנת מצידם של שופטים ● גורם במערכת המשפט: "התשדיר הפשטני והמעליב הזה פוגע במעמד השופטים ובמעמדו של בית המשפט"

חבר הכנסת יעקב אשר. אברי ושרקי, קשת 12, 27.06.26 / צילום: יהדות התורה

צה"ל סירב לקבל חרדים שהתנדבו להתגייס? זה הסיפור המלא

האם הצבא דחה אלפי חרדים שרצו לשרת? כן, אבל זה לא סוג השירות שנהוג לחשוב עליו ● המשרוקית של גלובס

דני אבדיה

דני אבדיה מרחיב את שיתוף הפעולה עם אל על

שחקן ה-NBA הישראלי מרחיב את שיתוף הפעולה עם חברת התעופה דרך מותג החלבון שלו, רשת הדיור המוגן של קבוצת עזריאלי תגיע לראשון לציון ואילו בנק מזרחי טפחות וכאל מחדשים את ההסכם האסטרטגי ביניהם ● אירועים ומינויים

קניון הזהב / צילום: איל יצהר

איך יכול להיות שהקניון הגדול בישראל שווה כה מעט?

מגדל מוציאה את האחים גינדי מקניון הזהב בראשון לציון, בעסקה המשקפת שווי של 2 מיליארד שקל ● משה גינדי: "נחזור לעסקי הבנייה. אנחנו יכולים להרוויח יותר" ● ברקע: המתנה להחלטת הממונה על התחרות אם לאשר מכירת מחצית מהקניון למליסרון

הבורסה בתל אביב \ צילום: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רווח דו-ספרתי וסימן שאלה לגבי ההמשך: סיכום חצי שנה בבורסה

חודש יוני בבורסה המקומית היה החלש ביותר זה כשנתיים וחצי, וכתוצאה נמחק היתרון בתשואות שממנו נהנו המדדים המקומיים מול וול סטריט ● ועדיין: רווח דו ספרתי למשקיעים בסיכום המחצית, בהובלת מניות האנרגיה והשבבים ● מנהלי השקעות חלוקים לגבי כיוון השוק

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך, עמית גל, הממונה על שוק ההון ובצלאל סמוטריץ שר האוצר / צילומים: יוסי כהן, מארק ניימן(לע''מ), עמית שאבי(ידיעות אחרונות). עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קיצוץ חד בהטבת המס לגמל להשקעה: התוכנית שיציג מחר האוצר

באוצר יציגו מחר את הדוח הסופי של "ועדת ארביטראז'" - מהלך שנועד לרכז בפלטפורמה אחת שלל מוצרי חיסכון תוך השוואת תנאי המיסוי: קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות ● לצד הנגשת מידע לציבור והענקת הטבות מס חדשות לחלק מהמוצרים, לחוסכים בקופת גמל להשקעה מדובר במכה ● המהלך, שדורש חקיקה מורכבת, נחשף לראשונה בגלובס

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

ברשות החברות רצו דיבידנדים של 8 מיליארד שקל, אבל קיבלו רק 1.6 מיליארד שקל

רשות החברות הממשלתיות ציפתה להכרזת דיבידנד למדינה בשנת 2025 בסך 8 מיליארד שקל, אבל בפועל הוכרזו רק 1.6 מיליארד שקל, כך עולה מהדוח השנתי שפרסמה הרשות ● וגם: איזו חברה מרוויחה עברה להפסד בגלל החלטות הממשלה, היכן העובדים משתכרים הכי הרבה והחברה המפתיעה בשיעור הנשים הבכירות

הקרבות שהתחוללו בכבישים ב-7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מבקר המדינה: כשל תקשורתי חמור בין צה"ל ומד"א ב-7 באוקטובר פגע בפינוי פצועים לבתי החולים

דוח מבקר המדינה מתאר תמונה קשה של קצר תקשורתי בין צה"ל ומד"א שחיבל במאמצי פינוי הפצועים האזרחיים ● מד"א: "כל המידע היה זמין במערכת הדיגיטלית"; צה"ל: "לא שמענו על המערכת הזו"● הדוח מתריע גם על מענה לא מספק ומצביע על שורה של ליקויים בניהול תחום השיקום במערכת הבריאות

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

לפי שווי נמוך מההערכות: נחתמה עסקת הוט מובייל

קבוצה הכוללת את דלק ישראל (40%), קרן התשתיות קיסטון (40%) ולאומי פרטנרס (20%), תרכוש את חברת הסלולר מידי קבוצת התקשורת אלטיס של המיליארדר פטריק דרהי ● מדובר בשווי שנמוך בכ-600 מיליון שקל ביחס להערכות המוקדמות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

באוצר השיקו תוכנית סיוע של 1.6 מיליארד דולר להייטק. למה תשלום מס בדולר נותר בחוץ?

שר האוצר הודיע כי יאמץ את המלצות הצוות לבחינת מענה לענף ההייטק, אך לא יאפשר באופן גורף תשלום מסים בדולרים ● בין הסיבות: המדיניות המוניטרית תושפע