גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מהסרבנים ועד למסים: המהפכה בפינוי-בינוי מעבר לפינה, ובשוק מצפים לגל פרויקטים

הורדת סף היטל ההשבחה, ביטול הקלות, זירוז היתרי בנייה והורדת שיעור ההסכמה לפינוי-בינוי ● מה משמעותם של התיקונים המוצעים בחוק התכנון והבנייה במטרה לקדם את הליכי מימוש ההתחדשות העירונית? ● גלובס עושה סדר

בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי
בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי

ועדת הפנים של הכנסת אישרה ביום שלישי סדרת תיקונים לחוק התכנון והבנייה שיאפשרו קידום ומימוש פרויקטים, חדשים ובמסגרת התחדשות עירונית. ריכזנו את עיקרי החידושים, בליווי פרשנות של מומחים מובילים. התיקונים עדיין טעונים את אישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, וייתכן שייערכו בהם שינויים.

הפחתת היטל השבחה: "בשורה של ממש"

היטל השבחה, תשלום חובה בעקבות שינויים המעלים את השווי, הוא דרמטי בנוגע לכדאיות הכלכלית של פרויקט. עד היום, הרשות המקומית, באישור משרד הפנים, יכלה להפחית את שיעורו מ-50% ל-25% או לבטלו. חוק ההסדרים החדש קובע היטל השבחה בשיעור 25% כברירת מחדל, והרשות המקומית תוכל לקבוע אזורים בהם הוא יהיה בגובה שונה.

"מדובר בבשורה של ממש", מסבירה עו"ד שהם קרן, שותפה וראש תחום תכנון ובנייה במשרד תדמור לוי ושות'. "ככל שתהיה מעמסה כלכלית ליזם כך יהיה קשה יותר לקדם את הפרויקט והפחתת היטל ההשבחה הביאה ודאות. נאמר לרשות המקומית שהיא יכולה לחלק לאזורים וזה מאפשר ליזם להחליט איפה הוא רוצה לפעול".

עו"ד ישי איצקוביץ, שותף, מנהל מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון ושות', רוזנברג ושות', מוסיף כי "בפועל, כמעט שלא נעשו עד היום מהלכים של ביטול היטלי ההשבחה, בוודאי שבאזורי הביקוש. זה הביא לכך שדווקא באזורי הביקוש היטלי ההשבחה היו גבוהים, מה שפגע בכלכליות ובתמורות לדיירים".

פטור ממיסוי: חיכוך שתקע פרויקטים רבים

כיום בפרויקטי התחדשות עירונית, הפטור ממיסוי היטלי בינוי (מס שבח ומכוחו גם מס רכישה ומע"מ אפס) הוא רק לבעל דירה אחת, או לדירה שהתקבלה מקרוב. בלא מעט מקרים בעלי דירות סירבו להתקשר עם יזמים בגלל שהיו להם כמה דירות במתחם והם חששו מהמס. במקרים אלה היזם היה צריך לשלם את המס, מה שהיווה חסם משמעותי לקידום פרויקטים.

עו"ד אדם צסוואן, שותף וראש מחלקת התחדשות עירונית במשרד עו"ד גינדי כספי: "רוב היזמים לא לוקחים על עצמם את המיסוי הזה. זה גורם להרבה חיכוכים. הנושא הזה נפתר. מעבר לזה שזה יוריד התנגדויות, מה שקרה זה שהמשקיעים העשירים עשו מאות אלפי שקלים כל אחד. מה שפחות מוכר לציבור זה שלחברת עמידר יש דירות רבות בפרויקטי התחדשות עירונית. עד עכשיו עמידר דרשה מהיזמים לשאת בעלויות המיסוי וזה תקע פרויקטים. זה נפתר".

הדייר הסרבן: "דרמטי במתחמים גדולים"

התיקון שתפס את מירב תשומת הלב התקשורתית הוא הפחתת הרוב הדרוש לתביעת דייר שמסרב לפינוי-בינוי, מ-80% מבעלי הדירות ל-66%. עו"ד איצקוביץ מסביר כי "התיקון משמעותי כי הוא קבע רוב של שני שלישים לא רק במקבץ, אלא בכל אחד מהבניינים הכלולים במקבץ. מדובר בצעד דרמטי, בייחוד כשמדובר במתחמים גדולים במיוחד".

עוד ציין איצקוביץ את חשיבות ההחלטה, כי מי שבנה על השטחים המשותפים, לא ייכלל בספירת הרוב הנדרש: "אנחנו רואים לא אחת שדיירים בונים באופן לא חוקי תוספות לדירות שלהם, פולשים לחצרות או לגג המשותף ואז למעשה אין להם אינטרס כלכלי להצטרף לעסקה".

עדיפות לפינוי-בינוי: המיסוי גדול יותר בתמ"א 38

חלק מהתיקונים וההסדרים החדשים יחול גם על פרויקטים במסגרת תמ"א 38 וחלקם תקף רק לפרויקטים במסגרת פינוי-בינוי. "במסגרת הרפורמה הזאת ניתנה עדיפות ברורה לפינוי-בינוי על תמ"א 38", מסביר איצקוביץ. "בתמ"א 38 הרוב לתביעת דייר סרבן נותר 80%, לעומת זאת במתחמי פינוי-בינוי הוא השתנה ל-66%. מבחינת הדייר הבודד, אין הבדל בין תמ"א 38 לפינוי-בינוי, ולכן אין הצדקה בעיני בין הבחנה בין שתי הקטגוריות".

עו"ד אורית קוך, שותפה וראש תחום מיסוי מקרקעין במשרד זיו שרון ושות', מחדדת: "ממשיכה המגמה המקלה עם פרויקטים של פינוי-בינוי ומקשה על פרויקטים של תמ"א 38, על אף שאלה האחרונים נותנים מענה מהיר יותר לחיזוק בניינים מטים ליפול. כך למשל, קובע חוק ההסדרים ביטול המגבלה על כמות הדירות שיש בידי המוכר במתחם פינוי-בינוי באופן שגם מי שמחזיק בכמה דירות בפרויקט יוכל ליהנות מפטור ממס על כל הדירות שלו, בעוד שמי שמחזיק ביותר מדירה אחת בבניין בפרויקט של תמ"א 38 יזכה לפטור רק בגין דירה אחת ויאלץ לשלם מס שבח ומע"מ בגין יתר דירותיו.

"בנוסף, עד היום איפשר המחוקק לבעל דירה בפרויקט תמ"א 38 להפחית מהרווח שנוצר במכירת הדירה החדשה את עלויות הבנייה שלה וכך להקטין את מס השבח שחל עליו. זאת בניגוד לדירה שהתקבלה בפרויקט פינוי-בינוי, שם לא מתאפשרת הפחתת עלות הבנייה. בחוק ההסדרים משווים את מצבו של בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 למצבו של בעל דירה בפרויקט פינוי-בינוי ושוללים ממנו את האפשרות לנכות את הוצאות הבנייה, מה שאומר הגדלת מס השבח לכשימכור את הדירה החדשה שלו".

הגבלת תוקף עסקאות: יותר כוח לבעלי הדירות

כיום יש סעיף בחוק הקובע כי בעסקת פינוי-בינוי היזם חייב לחתום על הסכם עם 60% מבעלי הדירות במתחם תוך חמש שנים, אחרת ניתן לבטל את ההסכם. המטרה היא לא לכבול את בעלי הדירות להתקשרות אחת. התיקון החדש משנה את המצב ומוסיף לבעלי הדירות כלים לבטל הסכמי פינוי-בינוי.

גבריאל שגיא, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק בחברת "אדריכלי העיר" המארגנת מיזמי פינוי-בינוי מטעם בעלי דירות, מסר: "החוק החדש נותן המון כוח לבעלי הדירות. בין היתר הוא קובע שהחל מחתימת ראשון הבעלים, יש ליזם שנתיים להחתים 50% מבעלי הדירות. יש לו 4 שנים להגיע לחתימת 60% מבעלי הדירות. אם הוא לא עומד בתנאים האלה, ניתן לרוב בעלי הדירות בבית המשותף, גם כאלה שהם לא צד לעסקה, לבטל את ההסכם.

"יש עוד תנאי, והפעם במישור התכנוני. היזם, החל מחתימת ראשון הדיירים ועד ארבע וחצי שנים לאחר מכן, צריך להגיש תב"ע. תוכנית פינוי-בינוי. זה אומר שהמחוקק אומר ליזם שאסור לו לקפוא על שמרים. הוא גם צריך להביא חתימות וגם להגיש תוכנית בתוך פרקי זמן מוגבלים. אם הוא לא יפעל בתחום התכנוני, יוכלו בעלי הדירות התוכנית לבטל את ההסכם".

שני צעדים דרמטיים נוספים להגדלת ההיצע

במסגרת דיוני ועדת הפנים בתיקונים בחוק התכנון והבנייה אושרו שני סעיפים שאינם נוגעים רק לתוכניות התחדשות עירונית, אלא יש להם השפעות על כלל הפרויקטים, כולל בבנייה חדשה.

ביטול ההקלות. הקלה בהקשר של חוק התכנון והבנייה מאפשרת לבנות שלא בהתאם להוראות תוכנית בניין עיר. בשנים האחרונות הביא שימוש הולך וגובר במנגנון ההקלות לתהליכי רישוי עוקפי תכנון ובעיקר להארכת הליך הרישוי ויצירת עומס משמעותי על מוסדות התכנון בשלב הרישוי. המתווה אותו אישרה ועדת הפנים קובע כי תוכנית חדשה שיוחלט על הפקדתה אחרי ינואר 2023, תהיה במסלול ללא הקלות כמותיות (שטח, יחידות דיור וקומות). בנושאים אחרים הקלה תתאפשר רק אם הם ייקבעו במפורש בתקנות כנושאים שניתן לבקש לגביהם הקלה. באשר לתוכניות ישנות, הוחלט לאפשר שלוש שנים (עד ינואר 2025) במסלול ההקלות הקיים, עם אפשרות של שנתיים נוספות באישור שרת הפנים.

"מדובר בצעד מבורך, נכון והכרחי. כל נושא הבקשות להקלות בהיתרי בנייה הוא שערורייתי", אמר עו"ד זיו כספי, שותף מייסד גינדי כספי ושות' עורכי דין. "הוא הקשה במישור הוודאות התכנונית ויצר פתח לבעייתיות בכמה היבטים - החל מהתכנון, דרך חישוב היטלי ההשבחה ובעיקר סיבך את הליכי הרישוי. עם ביטולו, רמת הוודאות התכנונית תגדל מאוד והליכי הרישוי יהיו פשוטים הרבה יותר. יחד עם זאת, ביטול הבקשות להקלות מחייב תכנון גמיש ומדוקדק ותב"עות חכמות ומפורטות שיאפשרו מראש מספר תרחישי בנייה, וייתרו את הצורך לבקש הקלות. אם נצרף לכך את אישור רפורמת הרישוי העצמי, שני הסעיפים יכוונו למצב בו אין שיקול דעת בבקשות להיתרי בנייה - מצב שיעשה טוב לכל השוק ויביא להגדלה ניכרת של היקף הפרויקטים והיצע הדירות".

רישוי עצמי. לפי הנוסח שאושר, אדריכלים שיש להם נסיון של חמש שנות עבודה והגישו לפחות חמש בקשות להיתר בנייה יוכלו לחתום על בקשות להיתר.

"אין כל סיכוי שהמהלך יעבוד בישראל", אמר יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ובעלי חברת "נתיבי הקמה" המתמחה בקידום הליכים סטטוטוריים. "ראשית, ניתן להחיל רישוי עצמי רק על בקשות להיתר תואמות תב"ע, בעוד שכיום 80% מהבקשות אינן תואמות תב"ע וכוללות הקלות ושימושים חורגים. שנית, רשויות כמו תל אביב מבקשות תוכניות עיצוב כתנאי לאישור היתר, או רשויות שמיישמות הנחיות מרחביות - ובמקרים כאלה רישוי עצמי כלל לא רלוונטי. שלישית, אף אדריכל לא יסכים לקחת על עצמו את האחריות לאשר היתר בנייה. זה שם אותם בניגוד עניינים מסוכן מול יזמים שמזמינים מהם את העבודה בפרויקטים אלה ובפרויקטים אחרים, אף אדריכל לא יסכן את הרישיון שלו כדי לאשר היתר - היה כאן ניסיון בעבר שלא צלח ולהערכתי אין לזה סיכוי גם בהמשך".

אדר' דנה וישקין, יו"ר ארגון האדריכלים החדש "החזית החמישית" מסרה כי "הרפורמה הנוכחית אמורה לאפשר לאדריכלים מורשים להוציא היתרי בנייה, אך למרבה האירוניה היא מאפשרת לרשות לבטל על דעת עצמה את ההיתר, גם תוך כדי הבנייה, אפילו מבלי לקבוע סנקציה כלפי הרשות אם ביטלה היתר באופן בלתי מוצדק. התוצאה תהיה נזק בל יתואר".

עוד כתבות

מציגים בצבע טרי: מיכל יערי, זוכת פרס חממת האומנים לילך סגל, דודו דהאן / צילומים: מיכל יערי, לילך סגל ודפנה סרוסי

צבע טרי 2026: חגיגה צבעונית וגדושה של אומנות ישראלית

היריד שחובבי האומנות והעיצוב נוהרים אליו נפתח השבוע בתל אביב ומזכיר שיש פה עשייה נהדרת וכישרונות מקיר אל קיר

אלון יריב / צילום: יונתן בלום

בהשקעה של 10 מיליארד דולר: ענקית הענן שמרחיבה פעילות בישראל

קרוסו האמריקאית מרחיבה משמעותית את פעילותה בישראל עם שכירת שטחי חוות שרתים נוספים בקבוצת ענן ובמגה די סי של צחי נחמיאס ● החברה צפויה להחזיק בתוך שנתיים בכ-150 מגוואט של תשתיות מחשוב, ולהביא לישראל עשרות אלפי מעבדי AI מתקדמים של אנבידיה

לאונרדו די קפריו בסרט ''הזאב מוול סטריט'' / צילום: מתוך הסרט

מהרגע שסוכן AI יכול לבנות תיק השקעות, השוק נכנס לסחרחרה

מה שבעבר דרש צוות של יועצים, אנליסטים ומומחי מס, יהפוך זמין בעתיד הקרוב כמעט לכל בעל חשבון השקעות, בזכות מהפכת הבינה המלאכותית ● אלא שככל שהכלים הללו יהפכו זמינים לציבור לצורכי השקעות, יותר ויותר מידע יגולם במהירות לתוך מחירי המניות, והתמונה שתתקבל תיראה אחרת לחלוטין ● כתבה אחרונה בסדרה

בודקים את המיתוס. שיעור הגירושים / צילום: Shutterstock

אחד מכל שני זוגות מתגרש? המספר האמיתי לא קרוב לזה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: אמרו לכם ש-50% מהחתונות מובילות לגירושים? מדובר בתחזית שהתבררה כשגויה

כריך דגים ב–BARבוניה / צילום: Daniel Yeshua

דווקא בעיר המדברית מצאנו את אחת ממנות הדגים הטעימות ביותר

קפה מיתולוגי שמגיש פרעצל שהוא להיט, משכן מנדלות, מוזיאון שמארח הופעות ומיזם קולינרי שמתמחה בדגים ● יום בבאר שבע המתחדשת

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אב לחמישה הותיר את האלמנה מחוץ לצוואה. מה קבע ביהמ"ש?

בעלי דירה ביקשו לממש שטר חוב לאחר שהשוכרים הותירו נזק בדירה. מדוע ביהמ"ש סירב? ● בעלי דירת גן בבניין משותף פתחו שער בחומת החצר שלהם. מה קבע ביהמ"ש? ● וגם: אב לחמישה הותיר את האלמנה מחוץ לצוואה ● 3 פסקי דין בשבוע

נאבקים על כל ביטול / צילום: Shutterstock

"הם משתוללים": יזמי הנדל"ן יעשו הכול כדי שלא תבטלו עסקה

בתקופה שבה הקושי למכור גדול, כל ביטול או בקשה לביטול הם עניין משמעותי ● אומנם נכון לעכשיו אין גל ביטולים, אך היזמים כבר מתפשרים, מקילים את תנאי התשלום ואפילו מוסיפים הטבות: "זה יכול להגיע עד לכ־1% הנחה נוספת ממחיר הדירה"

שלומי בן-חיים, אינה ברוורמן, דניאל רמות / צילום: ג'ייפרוג, יונתן בלום, יח''צ

הישראלית שזינקה ב-31% מהשפל, וזו שקיבלה מילה טובה מאנבידיה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● 11 אנליסטים שומרים על המלצות חיוביות לויה ● ג'יי פרוג עוקפת את מחיר היעד של השוק ● וחברת האנרגיה הירוקה אקו ווייב מנצלת את הבאזז סביב הבלוג של אנבידיה ומנפיקה מניות בפרמיה

רוצים ילד מחונן? תשלמו / צילום: AI GEMINI

"הוצאתי יותר מ־1,000 שקל, ונחשבתי שפויה": השיגעון סביב מבחני המחוננים

מערכות תרגול במאות שקלים ועד קורסים שנתיים באלפים - תעשיית ההכנה למבחני המחוננים רק הולכת וצומחת ● ההורים, שמיואשים ממערכת החינוך ומוקסמים מתוכניות ההעשרה שמעבר לפינה, לא מהססים לפתוח את הארנק ● האם המבחן שהוכרע בידי אינטליגנציה נתון לחסדי הכיס?

יבגני ודרינה בל / צילום: פרטי

המשפחה שמחזיקה 4 דירות להשקעה, אך עדיין גרה בשכירות

כשיבגני ודרינה בל התחתנו, כל אחד מהם החזיק בדירה. מאז הם הספיקו לרכוש עוד שתי דירות - ואת כולן הם משכירים ● למרות הרצון לרכוש בית מגורים משלהם, הם מכוונים כעת דווקא להשקעה חדשה ואחרת

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

המניה שסגרה את השבוע הגרוע מזה 25 שנה

אורקל איבדה 19% בשבוע אחד, הנתון החמור ביותר מאז בועת הדוט.קום ● אז איך האנליסטים בכל זאת אופטימיים, ומה קרה להונו של המייסד לארי אליסון

נתניהו מאחד את הסוקרים לקונצנזוס נדיר

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: הסקרים מעידים פה-אחד - לאחר שבועות מאתגרים, הקואליציה מתחזקת

ספיר הרוש / צילום: שרון לוין

סגרה עסקאות ביטחוניות במיליונים ​​​​​בגיל 20, ומנהלת את הקרן של משקיע־העל בישראל

"כשלכולם היה ברור שאוותר על המיונים ל־8200, אני נסעתי שש שעות באוטובוסים כדי להגיע לשם. לאורך כל הקריירה הרקע המשפחתי והגאוגרפי לא הגדיר אותי" ● שיחה קצרה עם ספיר הרוש, מנהלת פעילות ההשקעות של Third Point Ventures בישראל

דירת 2 חדרים משופצת בדימונה / צילום: זוהר טישלר

משופצת וקומפקטית: הדירה שנמכרה תמורת חצי מיליון שקל בלבד

בשכונת שבעת המינים בדימונה נמכרה דירת שני חדרים בשטח של 34 מ"ר, תמורת 500 אלף שקל ● הדירה נמצאת בבניין שנבנה בשנות ה-70, והיא עברה שיפוץ יסודי לפני כשלוש שנים ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פנטהאוז בפרויקט של חברת אקו סיטי ברחוב בני דן / הדמיה: ITstudio

רק השיפוץ יעלה מיליונים: משפחה קנתה שני פנטהאוזים בת"א

משפחה ישראלית רכשה שתי דירות פנטהאוז שחוברו יחדיו בפרויקט של חברת אקו סיטי ברחוב בני דן בתל אביב, במחיר כולל של 28.2 מיליון שקל ● השטח הכולל עומד על 276 מ"ר, ושטח המרפסות עומד על 140 מ"ר ● בפלח דירות היוקרה ברובע 4 בעיר לא נרשמת ירידת מחירים

המגזר הציבורי / צילום: Shutterstock

הסקר שמראה: הציבור רוצה פקידים עצמאיים, אבל חושש שהם כבר עובדים אצל הפוליטיקאים

מה באמת חושבים הישראלים על פקידי הממשל? מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה ממפה את הפער בין הציפיות למציאות: הרוב רואים בשירות ציבורי מקצועי נכס קריטי, ומעדיפים שקיפות על פני ציות לדרג המדיני ● אלא שבפועל, רק רבע מהמשיבים סבורים שהוא נקי משיקולים פוליטיים ● החוקרים מזהירים: "אם הפוליטיזציה תימשך, נאבד את היכולת לקיים פה מדינה מתפקדת"

הילה מיכוביץ סיטון, מיטל בר זוהר, רונית כפיר, ליזה כץ / צילום: טל אלמוג, גלי לשם, רעות קרש, דניס פקרמן

המייל שמחכה חודשים והכלים בכיור: האנשים והבוטים שיילחמו בדחיינות שלכם

הפער המתסכל שבין הרצון לבין הביצוע גורם למשימות פשוטות, לסידורים מעיקים ולחלומות גדולים להידחות שוב ושוב למחר ● התופעה הזו הולידה בשנים האחרונות תעשייה מפתיעה, המציעה פתרון חיצוני לדחיינות הכרונית ● מ"מנדנדים" מקצועיים המלווים יזמים בדרך להגשמה ועד בוטים בוואטסאפ המנהלים את הלו"ז הזוגי: הכלים החדשים שיעזרו לכם לעשות את הצעד הבא

באיזה שיר ישראלי מוזכר הפסד ה־5:0 של מכבי תל אביב למכבי חיפה? / צילום: Shutterstock

באיזה שיר ישראלי מוזכר הפסד ה־5:0 של מכבי תל אביב למכבי חיפה?

על שם מה נקרא נגיף האבולה, איזה נשיא דרום אמריקאי הבטיח לחדש את היחסים עם ישראל, ומה מקור הביטוי עוֹרְבָא פָּרַח? ● הטריוויה השבועית

משה לארי, מנכ''ל בנק מזרחי טפחות / צילום: כדיה לוי

הסיבה המפתיעה: למה הבנקים ממשיכים להנשים את יזמי הדירות

הגבלת השכר לבכירי הבנקים הכחידה את המנהלים ששורדים עשרות שנים והגבילה את החשיבה שלהם לטווח קצר יותר, כך שהדגש הוא על הריבית, בעוד שהחוב תופח ● כשהנדל"ן והבנקים יורדים בבורסה ביחד, אולי בשוק מתחילים להפנים שהם שניהם באותה סירה

אילוסטרציה: Shutterstock

בעולם התעשייה הזאת מתאוששת, בישראל עדיין לא הצטרפו לחגיגה

הדוח השנתי של IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, מצייר את 2025 כשנה של קיפאון בביומד המקומי ● עם ירידה בהשקעות ואפס הנפקות, לאן הולכת התעשייה? ● וגם: אילו נתונים בכל זאת הביאו קצת נחת?