בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי
ועדת הפנים של הכנסת אישרה ביום שלישי סדרת תיקונים לחוק התכנון והבנייה שיאפשרו קידום ומימוש פרויקטים, חדשים ובמסגרת התחדשות עירונית. ריכזנו את עיקרי החידושים, בליווי פרשנות של מומחים מובילים. התיקונים עדיין טעונים את אישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, וייתכן שייערכו בהם שינויים.
הפחתת היטל השבחה: "בשורה של ממש"
היטל השבחה, תשלום חובה בעקבות שינויים המעלים את השווי, הוא דרמטי בנוגע לכדאיות הכלכלית של פרויקט. עד היום, הרשות המקומית, באישור משרד הפנים, יכלה להפחית את שיעורו מ-50% ל-25% או לבטלו. חוק ההסדרים החדש קובע היטל השבחה בשיעור 25% כברירת מחדל, והרשות המקומית תוכל לקבוע אזורים בהם הוא יהיה בגובה שונה.
"מדובר בבשורה של ממש", מסבירה עו"ד שהם קרן, שותפה וראש תחום תכנון ובנייה במשרד תדמור לוי ושות'. "ככל שתהיה מעמסה כלכלית ליזם כך יהיה קשה יותר לקדם את הפרויקט והפחתת היטל ההשבחה הביאה ודאות. נאמר לרשות המקומית שהיא יכולה לחלק לאזורים וזה מאפשר ליזם להחליט איפה הוא רוצה לפעול".
עו"ד ישי איצקוביץ, שותף, מנהל מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון ושות', רוזנברג ושות', מוסיף כי "בפועל, כמעט שלא נעשו עד היום מהלכים של ביטול היטלי ההשבחה, בוודאי שבאזורי הביקוש. זה הביא לכך שדווקא באזורי הביקוש היטלי ההשבחה היו גבוהים, מה שפגע בכלכליות ובתמורות לדיירים".
פטור ממיסוי: חיכוך שתקע פרויקטים רבים
כיום בפרויקטי התחדשות עירונית, הפטור ממיסוי היטלי בינוי (מס שבח ומכוחו גם מס רכישה ומע"מ אפס) הוא רק לבעל דירה אחת, או לדירה שהתקבלה מקרוב. בלא מעט מקרים בעלי דירות סירבו להתקשר עם יזמים בגלל שהיו להם כמה דירות במתחם והם חששו מהמס. במקרים אלה היזם היה צריך לשלם את המס, מה שהיווה חסם משמעותי לקידום פרויקטים.
עו"ד אדם צסוואן, שותף וראש מחלקת התחדשות עירונית במשרד עו"ד גינדי כספי: "רוב היזמים לא לוקחים על עצמם את המיסוי הזה. זה גורם להרבה חיכוכים. הנושא הזה נפתר. מעבר לזה שזה יוריד התנגדויות, מה שקרה זה שהמשקיעים העשירים עשו מאות אלפי שקלים כל אחד. מה שפחות מוכר לציבור זה שלחברת עמידר יש דירות רבות בפרויקטי התחדשות עירונית. עד עכשיו עמידר דרשה מהיזמים לשאת בעלויות המיסוי וזה תקע פרויקטים. זה נפתר".
הדייר הסרבן: "דרמטי במתחמים גדולים"
התיקון שתפס את מירב תשומת הלב התקשורתית הוא הפחתת הרוב הדרוש לתביעת דייר שמסרב לפינוי-בינוי, מ-80% מבעלי הדירות ל-66%. עו"ד איצקוביץ מסביר כי "התיקון משמעותי כי הוא קבע רוב של שני שלישים לא רק במקבץ, אלא בכל אחד מהבניינים הכלולים במקבץ. מדובר בצעד דרמטי, בייחוד כשמדובר במתחמים גדולים במיוחד".
עוד ציין איצקוביץ את חשיבות ההחלטה, כי מי שבנה על השטחים המשותפים, לא ייכלל בספירת הרוב הנדרש: "אנחנו רואים לא אחת שדיירים בונים באופן לא חוקי תוספות לדירות שלהם, פולשים לחצרות או לגג המשותף ואז למעשה אין להם אינטרס כלכלי להצטרף לעסקה".
עדיפות לפינוי-בינוי: המיסוי גדול יותר בתמ"א 38
חלק מהתיקונים וההסדרים החדשים יחול גם על פרויקטים במסגרת תמ"א 38 וחלקם תקף רק לפרויקטים במסגרת פינוי-בינוי. "במסגרת הרפורמה הזאת ניתנה עדיפות ברורה לפינוי-בינוי על תמ"א 38", מסביר איצקוביץ. "בתמ"א 38 הרוב לתביעת דייר סרבן נותר 80%, לעומת זאת במתחמי פינוי-בינוי הוא השתנה ל-66%. מבחינת הדייר הבודד, אין הבדל בין תמ"א 38 לפינוי-בינוי, ולכן אין הצדקה בעיני בין הבחנה בין שתי הקטגוריות".
עו"ד אורית קוך, שותפה וראש תחום מיסוי מקרקעין במשרד זיו שרון ושות', מחדדת: "ממשיכה המגמה המקלה עם פרויקטים של פינוי-בינוי ומקשה על פרויקטים של תמ"א 38, על אף שאלה האחרונים נותנים מענה מהיר יותר לחיזוק בניינים מטים ליפול. כך למשל, קובע חוק ההסדרים ביטול המגבלה על כמות הדירות שיש בידי המוכר במתחם פינוי-בינוי באופן שגם מי שמחזיק בכמה דירות בפרויקט יוכל ליהנות מפטור ממס על כל הדירות שלו, בעוד שמי שמחזיק ביותר מדירה אחת בבניין בפרויקט של תמ"א 38 יזכה לפטור רק בגין דירה אחת ויאלץ לשלם מס שבח ומע"מ בגין יתר דירותיו.
"בנוסף, עד היום איפשר המחוקק לבעל דירה בפרויקט תמ"א 38 להפחית מהרווח שנוצר במכירת הדירה החדשה את עלויות הבנייה שלה וכך להקטין את מס השבח שחל עליו. זאת בניגוד לדירה שהתקבלה בפרויקט פינוי-בינוי, שם לא מתאפשרת הפחתת עלות הבנייה. בחוק ההסדרים משווים את מצבו של בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 למצבו של בעל דירה בפרויקט פינוי-בינוי ושוללים ממנו את האפשרות לנכות את הוצאות הבנייה, מה שאומר הגדלת מס השבח לכשימכור את הדירה החדשה שלו".
הגבלת תוקף עסקאות: יותר כוח לבעלי הדירות
כיום יש סעיף בחוק הקובע כי בעסקת פינוי-בינוי היזם חייב לחתום על הסכם עם 60% מבעלי הדירות במתחם תוך חמש שנים, אחרת ניתן לבטל את ההסכם. המטרה היא לא לכבול את בעלי הדירות להתקשרות אחת. התיקון החדש משנה את המצב ומוסיף לבעלי הדירות כלים לבטל הסכמי פינוי-בינוי.
גבריאל שגיא, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק בחברת "אדריכלי העיר" המארגנת מיזמי פינוי-בינוי מטעם בעלי דירות, מסר: "החוק החדש נותן המון כוח לבעלי הדירות. בין היתר הוא קובע שהחל מחתימת ראשון הבעלים, יש ליזם שנתיים להחתים 50% מבעלי הדירות. יש לו 4 שנים להגיע לחתימת 60% מבעלי הדירות. אם הוא לא עומד בתנאים האלה, ניתן לרוב בעלי הדירות בבית המשותף, גם כאלה שהם לא צד לעסקה, לבטל את ההסכם.
"יש עוד תנאי, והפעם במישור התכנוני. היזם, החל מחתימת ראשון הדיירים ועד ארבע וחצי שנים לאחר מכן, צריך להגיש תב"ע. תוכנית פינוי-בינוי. זה אומר שהמחוקק אומר ליזם שאסור לו לקפוא על שמרים. הוא גם צריך להביא חתימות וגם להגיש תוכנית בתוך פרקי זמן מוגבלים. אם הוא לא יפעל בתחום התכנוני, יוכלו בעלי הדירות התוכנית לבטל את ההסכם".
שני צעדים דרמטיים נוספים להגדלת ההיצע
במסגרת דיוני ועדת הפנים בתיקונים בחוק התכנון והבנייה אושרו שני סעיפים שאינם נוגעים רק לתוכניות התחדשות עירונית, אלא יש להם השפעות על כלל הפרויקטים, כולל בבנייה חדשה.
ביטול ההקלות. הקלה בהקשר של חוק התכנון והבנייה מאפשרת לבנות שלא בהתאם להוראות תוכנית בניין עיר. בשנים האחרונות הביא שימוש הולך וגובר במנגנון ההקלות לתהליכי רישוי עוקפי תכנון ובעיקר להארכת הליך הרישוי ויצירת עומס משמעותי על מוסדות התכנון בשלב הרישוי. המתווה אותו אישרה ועדת הפנים קובע כי תוכנית חדשה שיוחלט על הפקדתה אחרי ינואר 2023, תהיה במסלול ללא הקלות כמותיות (שטח, יחידות דיור וקומות). בנושאים אחרים הקלה תתאפשר רק אם הם ייקבעו במפורש בתקנות כנושאים שניתן לבקש לגביהם הקלה. באשר לתוכניות ישנות, הוחלט לאפשר שלוש שנים (עד ינואר 2025) במסלול ההקלות הקיים, עם אפשרות של שנתיים נוספות באישור שרת הפנים.
"מדובר בצעד מבורך, נכון והכרחי. כל נושא הבקשות להקלות בהיתרי בנייה הוא שערורייתי", אמר עו"ד זיו כספי, שותף מייסד גינדי כספי ושות' עורכי דין. "הוא הקשה במישור הוודאות התכנונית ויצר פתח לבעייתיות בכמה היבטים - החל מהתכנון, דרך חישוב היטלי ההשבחה ובעיקר סיבך את הליכי הרישוי. עם ביטולו, רמת הוודאות התכנונית תגדל מאוד והליכי הרישוי יהיו פשוטים הרבה יותר. יחד עם זאת, ביטול הבקשות להקלות מחייב תכנון גמיש ומדוקדק ותב"עות חכמות ומפורטות שיאפשרו מראש מספר תרחישי בנייה, וייתרו את הצורך לבקש הקלות. אם נצרף לכך את אישור רפורמת הרישוי העצמי, שני הסעיפים יכוונו למצב בו אין שיקול דעת בבקשות להיתרי בנייה - מצב שיעשה טוב לכל השוק ויביא להגדלה ניכרת של היקף הפרויקטים והיצע הדירות".
רישוי עצמי. לפי הנוסח שאושר, אדריכלים שיש להם נסיון של חמש שנות עבודה והגישו לפחות חמש בקשות להיתר בנייה יוכלו לחתום על בקשות להיתר.
"אין כל סיכוי שהמהלך יעבוד בישראל", אמר יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ובעלי חברת "נתיבי הקמה" המתמחה בקידום הליכים סטטוטוריים. "ראשית, ניתן להחיל רישוי עצמי רק על בקשות להיתר תואמות תב"ע, בעוד שכיום 80% מהבקשות אינן תואמות תב"ע וכוללות הקלות ושימושים חורגים. שנית, רשויות כמו תל אביב מבקשות תוכניות עיצוב כתנאי לאישור היתר, או רשויות שמיישמות הנחיות מרחביות - ובמקרים כאלה רישוי עצמי כלל לא רלוונטי. שלישית, אף אדריכל לא יסכים לקחת על עצמו את האחריות לאשר היתר בנייה. זה שם אותם בניגוד עניינים מסוכן מול יזמים שמזמינים מהם את העבודה בפרויקטים אלה ובפרויקטים אחרים, אף אדריכל לא יסכן את הרישיון שלו כדי לאשר היתר - היה כאן ניסיון בעבר שלא צלח ולהערכתי אין לזה סיכוי גם בהמשך".
אדר' דנה וישקין, יו"ר ארגון האדריכלים החדש "החזית החמישית" מסרה כי "הרפורמה הנוכחית אמורה לאפשר לאדריכלים מורשים להוציא היתרי בנייה, אך למרבה האירוניה היא מאפשרת לרשות לבטל על דעת עצמה את ההיתר, גם תוך כדי הבנייה, אפילו מבלי לקבוע סנקציה כלפי הרשות אם ביטלה היתר באופן בלתי מוצדק. התוצאה תהיה נזק בל יתואר".