גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מהסרבנים ועד למסים: המהפכה בפינוי-בינוי מעבר לפינה, ובשוק מצפים לגל פרויקטים

הורדת סף היטל ההשבחה, ביטול הקלות, זירוז היתרי בנייה והורדת שיעור ההסכמה לפינוי-בינוי ● מה משמעותם של התיקונים המוצעים בחוק התכנון והבנייה במטרה לקדם את הליכי מימוש ההתחדשות העירונית? ● גלובס עושה סדר

בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי
בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי

ועדת הפנים של הכנסת אישרה ביום שלישי סדרת תיקונים לחוק התכנון והבנייה שיאפשרו קידום ומימוש פרויקטים, חדשים ובמסגרת התחדשות עירונית. ריכזנו את עיקרי החידושים, בליווי פרשנות של מומחים מובילים. התיקונים עדיין טעונים את אישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, וייתכן שייערכו בהם שינויים.

הפחתת היטל השבחה: "בשורה של ממש"

היטל השבחה, תשלום חובה בעקבות שינויים המעלים את השווי, הוא דרמטי בנוגע לכדאיות הכלכלית של פרויקט. עד היום, הרשות המקומית, באישור משרד הפנים, יכלה להפחית את שיעורו מ-50% ל-25% או לבטלו. חוק ההסדרים החדש קובע היטל השבחה בשיעור 25% כברירת מחדל, והרשות המקומית תוכל לקבוע אזורים בהם הוא יהיה בגובה שונה.

"מדובר בבשורה של ממש", מסבירה עו"ד שהם קרן, שותפה וראש תחום תכנון ובנייה במשרד תדמור לוי ושות'. "ככל שתהיה מעמסה כלכלית ליזם כך יהיה קשה יותר לקדם את הפרויקט והפחתת היטל ההשבחה הביאה ודאות. נאמר לרשות המקומית שהיא יכולה לחלק לאזורים וזה מאפשר ליזם להחליט איפה הוא רוצה לפעול".

עו"ד ישי איצקוביץ, שותף, מנהל מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון ושות', רוזנברג ושות', מוסיף כי "בפועל, כמעט שלא נעשו עד היום מהלכים של ביטול היטלי ההשבחה, בוודאי שבאזורי הביקוש. זה הביא לכך שדווקא באזורי הביקוש היטלי ההשבחה היו גבוהים, מה שפגע בכלכליות ובתמורות לדיירים".

פטור ממיסוי: חיכוך שתקע פרויקטים רבים

כיום בפרויקטי התחדשות עירונית, הפטור ממיסוי היטלי בינוי (מס שבח ומכוחו גם מס רכישה ומע"מ אפס) הוא רק לבעל דירה אחת, או לדירה שהתקבלה מקרוב. בלא מעט מקרים בעלי דירות סירבו להתקשר עם יזמים בגלל שהיו להם כמה דירות במתחם והם חששו מהמס. במקרים אלה היזם היה צריך לשלם את המס, מה שהיווה חסם משמעותי לקידום פרויקטים.

עו"ד אדם צסוואן, שותף וראש מחלקת התחדשות עירונית במשרד עו"ד גינדי כספי: "רוב היזמים לא לוקחים על עצמם את המיסוי הזה. זה גורם להרבה חיכוכים. הנושא הזה נפתר. מעבר לזה שזה יוריד התנגדויות, מה שקרה זה שהמשקיעים העשירים עשו מאות אלפי שקלים כל אחד. מה שפחות מוכר לציבור זה שלחברת עמידר יש דירות רבות בפרויקטי התחדשות עירונית. עד עכשיו עמידר דרשה מהיזמים לשאת בעלויות המיסוי וזה תקע פרויקטים. זה נפתר".

הדייר הסרבן: "דרמטי במתחמים גדולים"

התיקון שתפס את מירב תשומת הלב התקשורתית הוא הפחתת הרוב הדרוש לתביעת דייר שמסרב לפינוי-בינוי, מ-80% מבעלי הדירות ל-66%. עו"ד איצקוביץ מסביר כי "התיקון משמעותי כי הוא קבע רוב של שני שלישים לא רק במקבץ, אלא בכל אחד מהבניינים הכלולים במקבץ. מדובר בצעד דרמטי, בייחוד כשמדובר במתחמים גדולים במיוחד".

עוד ציין איצקוביץ את חשיבות ההחלטה, כי מי שבנה על השטחים המשותפים, לא ייכלל בספירת הרוב הנדרש: "אנחנו רואים לא אחת שדיירים בונים באופן לא חוקי תוספות לדירות שלהם, פולשים לחצרות או לגג המשותף ואז למעשה אין להם אינטרס כלכלי להצטרף לעסקה".

עדיפות לפינוי-בינוי: המיסוי גדול יותר בתמ"א 38

חלק מהתיקונים וההסדרים החדשים יחול גם על פרויקטים במסגרת תמ"א 38 וחלקם תקף רק לפרויקטים במסגרת פינוי-בינוי. "במסגרת הרפורמה הזאת ניתנה עדיפות ברורה לפינוי-בינוי על תמ"א 38", מסביר איצקוביץ. "בתמ"א 38 הרוב לתביעת דייר סרבן נותר 80%, לעומת זאת במתחמי פינוי-בינוי הוא השתנה ל-66%. מבחינת הדייר הבודד, אין הבדל בין תמ"א 38 לפינוי-בינוי, ולכן אין הצדקה בעיני בין הבחנה בין שתי הקטגוריות".

עו"ד אורית קוך, שותפה וראש תחום מיסוי מקרקעין במשרד זיו שרון ושות', מחדדת: "ממשיכה המגמה המקלה עם פרויקטים של פינוי-בינוי ומקשה על פרויקטים של תמ"א 38, על אף שאלה האחרונים נותנים מענה מהיר יותר לחיזוק בניינים מטים ליפול. כך למשל, קובע חוק ההסדרים ביטול המגבלה על כמות הדירות שיש בידי המוכר במתחם פינוי-בינוי באופן שגם מי שמחזיק בכמה דירות בפרויקט יוכל ליהנות מפטור ממס על כל הדירות שלו, בעוד שמי שמחזיק ביותר מדירה אחת בבניין בפרויקט של תמ"א 38 יזכה לפטור רק בגין דירה אחת ויאלץ לשלם מס שבח ומע"מ בגין יתר דירותיו.

"בנוסף, עד היום איפשר המחוקק לבעל דירה בפרויקט תמ"א 38 להפחית מהרווח שנוצר במכירת הדירה החדשה את עלויות הבנייה שלה וכך להקטין את מס השבח שחל עליו. זאת בניגוד לדירה שהתקבלה בפרויקט פינוי-בינוי, שם לא מתאפשרת הפחתת עלות הבנייה. בחוק ההסדרים משווים את מצבו של בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 למצבו של בעל דירה בפרויקט פינוי-בינוי ושוללים ממנו את האפשרות לנכות את הוצאות הבנייה, מה שאומר הגדלת מס השבח לכשימכור את הדירה החדשה שלו".

הגבלת תוקף עסקאות: יותר כוח לבעלי הדירות

כיום יש סעיף בחוק הקובע כי בעסקת פינוי-בינוי היזם חייב לחתום על הסכם עם 60% מבעלי הדירות במתחם תוך חמש שנים, אחרת ניתן לבטל את ההסכם. המטרה היא לא לכבול את בעלי הדירות להתקשרות אחת. התיקון החדש משנה את המצב ומוסיף לבעלי הדירות כלים לבטל הסכמי פינוי-בינוי.

גבריאל שגיא, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק בחברת "אדריכלי העיר" המארגנת מיזמי פינוי-בינוי מטעם בעלי דירות, מסר: "החוק החדש נותן המון כוח לבעלי הדירות. בין היתר הוא קובע שהחל מחתימת ראשון הבעלים, יש ליזם שנתיים להחתים 50% מבעלי הדירות. יש לו 4 שנים להגיע לחתימת 60% מבעלי הדירות. אם הוא לא עומד בתנאים האלה, ניתן לרוב בעלי הדירות בבית המשותף, גם כאלה שהם לא צד לעסקה, לבטל את ההסכם.

"יש עוד תנאי, והפעם במישור התכנוני. היזם, החל מחתימת ראשון הדיירים ועד ארבע וחצי שנים לאחר מכן, צריך להגיש תב"ע. תוכנית פינוי-בינוי. זה אומר שהמחוקק אומר ליזם שאסור לו לקפוא על שמרים. הוא גם צריך להביא חתימות וגם להגיש תוכנית בתוך פרקי זמן מוגבלים. אם הוא לא יפעל בתחום התכנוני, יוכלו בעלי הדירות התוכנית לבטל את ההסכם".

שני צעדים דרמטיים נוספים להגדלת ההיצע

במסגרת דיוני ועדת הפנים בתיקונים בחוק התכנון והבנייה אושרו שני סעיפים שאינם נוגעים רק לתוכניות התחדשות עירונית, אלא יש להם השפעות על כלל הפרויקטים, כולל בבנייה חדשה.

ביטול ההקלות. הקלה בהקשר של חוק התכנון והבנייה מאפשרת לבנות שלא בהתאם להוראות תוכנית בניין עיר. בשנים האחרונות הביא שימוש הולך וגובר במנגנון ההקלות לתהליכי רישוי עוקפי תכנון ובעיקר להארכת הליך הרישוי ויצירת עומס משמעותי על מוסדות התכנון בשלב הרישוי. המתווה אותו אישרה ועדת הפנים קובע כי תוכנית חדשה שיוחלט על הפקדתה אחרי ינואר 2023, תהיה במסלול ללא הקלות כמותיות (שטח, יחידות דיור וקומות). בנושאים אחרים הקלה תתאפשר רק אם הם ייקבעו במפורש בתקנות כנושאים שניתן לבקש לגביהם הקלה. באשר לתוכניות ישנות, הוחלט לאפשר שלוש שנים (עד ינואר 2025) במסלול ההקלות הקיים, עם אפשרות של שנתיים נוספות באישור שרת הפנים.

"מדובר בצעד מבורך, נכון והכרחי. כל נושא הבקשות להקלות בהיתרי בנייה הוא שערורייתי", אמר עו"ד זיו כספי, שותף מייסד גינדי כספי ושות' עורכי דין. "הוא הקשה במישור הוודאות התכנונית ויצר פתח לבעייתיות בכמה היבטים - החל מהתכנון, דרך חישוב היטלי ההשבחה ובעיקר סיבך את הליכי הרישוי. עם ביטולו, רמת הוודאות התכנונית תגדל מאוד והליכי הרישוי יהיו פשוטים הרבה יותר. יחד עם זאת, ביטול הבקשות להקלות מחייב תכנון גמיש ומדוקדק ותב"עות חכמות ומפורטות שיאפשרו מראש מספר תרחישי בנייה, וייתרו את הצורך לבקש הקלות. אם נצרף לכך את אישור רפורמת הרישוי העצמי, שני הסעיפים יכוונו למצב בו אין שיקול דעת בבקשות להיתרי בנייה - מצב שיעשה טוב לכל השוק ויביא להגדלה ניכרת של היקף הפרויקטים והיצע הדירות".

רישוי עצמי. לפי הנוסח שאושר, אדריכלים שיש להם נסיון של חמש שנות עבודה והגישו לפחות חמש בקשות להיתר בנייה יוכלו לחתום על בקשות להיתר.

"אין כל סיכוי שהמהלך יעבוד בישראל", אמר יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ובעלי חברת "נתיבי הקמה" המתמחה בקידום הליכים סטטוטוריים. "ראשית, ניתן להחיל רישוי עצמי רק על בקשות להיתר תואמות תב"ע, בעוד שכיום 80% מהבקשות אינן תואמות תב"ע וכוללות הקלות ושימושים חורגים. שנית, רשויות כמו תל אביב מבקשות תוכניות עיצוב כתנאי לאישור היתר, או רשויות שמיישמות הנחיות מרחביות - ובמקרים כאלה רישוי עצמי כלל לא רלוונטי. שלישית, אף אדריכל לא יסכים לקחת על עצמו את האחריות לאשר היתר בנייה. זה שם אותם בניגוד עניינים מסוכן מול יזמים שמזמינים מהם את העבודה בפרויקטים אלה ובפרויקטים אחרים, אף אדריכל לא יסכן את הרישיון שלו כדי לאשר היתר - היה כאן ניסיון בעבר שלא צלח ולהערכתי אין לזה סיכוי גם בהמשך".

אדר' דנה וישקין, יו"ר ארגון האדריכלים החדש "החזית החמישית" מסרה כי "הרפורמה הנוכחית אמורה לאפשר לאדריכלים מורשים להוציא היתרי בנייה, אך למרבה האירוניה היא מאפשרת לרשות לבטל על דעת עצמה את ההיתר, גם תוך כדי הבנייה, אפילו מבלי לקבוע סנקציה כלפי הרשות אם ביטלה היתר באופן בלתי מוצדק. התוצאה תהיה נזק בל יתואר".

עוד כתבות

תמ''א 38 / אילוסטרציה: ארן הרשלג

חתמתם על "מזכר הבנות"? ייתכן שלא קניתם כלום

חלומות על דירה במחיר מוזל התפוגגו: שופטת המחוזי דחתה תביעה לפיצוי של כמעט 3 מיליון שקל וקבעה: הסכמה על מחיר לבד אינה מחייבת עסקת מקרקעין

מייסדי וונדרפול, בר וינקלר ורועי ללזר / צילום: daniel jackont

כפי שנחשף בגלובס: וונדרפול בגיוס ענק לפי שווי של 5 מיליארד דולר

חברת סוכני ה-AI הישראלית וונדרפול (Wonderful) גייסה 550 מיליון דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר ● את הגיוס הובילה אינסייט פרנטרס והשתתפו בו גם קרן ההון סיכון של סיילספורס והמשקיעים הקיימים: בסמר, אינדקס, ויין ונצ'רס, IVP ו- 9Yards

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

זייפו צוואה - ותבעו את בית המשפט בגין לשון הרע לאחר שפסל אותה

ביהמ"ש פסל צוואה לאחר שקבע כי זויפה ע"י עורכי הדין, והורה להעביר את פסק הדין להנהלת בתי המשפט לצורך בחינת ההשלכות הפליליות והאתיות של מעשיהם ● אלא שאז עורכי הדין הגישו תביעה נגד הנהלת בתי המשפט ונגד בעלי העניין בהליך הירושה

מתי ברודו / איור: גיל ג'יבלי

השקעת מתי ברודו בטרנד הקנאביס וההסתבכות ב"הסכם למראית עין"

המסעדן תבע לקבל את שווי המניות שרכש בחברת הקנאביס "בטר" ● הנתבעים טענו כי הסכום שהעביר היה בגדר הלוואה ● בית המשפט פסק חלקית לטובתו, אבל זה עדיין לא סוף הסיפור

המפעל של החברה הבלגית BATS אחרי שהוצת / צילום: derechadiario אתר

"שייך ב־100% לממשלת ישראל": המפעל שהוצת בבלגיה

כותרות העיתונים בעולם: המפעל בבלגיה של חברת BATS ששייכת לתעשייה האווירית נשרף כליל ויצא משימוש, סוריה רוצה להחליף את מצר הורמוז ומפלגת השמאל בברלין שהסתבכה בפרשה אנטישמית ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארט-אפ הרובוטיקה של אביגדור וילנץ ומהנדסי אפל הגיע לשווי של 1.6 מיליארד דולר

סטארט־אפ הרובוטיקה Lyte, שהוקם בידי יוצאי אפל ומנוהל על ידי אחד ממייסדי פריימסנס, אלכסנדר שפונט, השלים סבב גיוס של 165 מיליון דולר הכולל גיוס הון ישיר של 107 מיליון דולר וקווי אשראי ● בין המשקיעים:  יזם השבבים הסדרתי אביגדור וילנץ, פידליטי ואטריידס

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה נצבעה בירוק בהובלת הנדל"ן והפיננסים; פאלו אלטו צללה

המדדים המרכזיים בבורסה המקומית ננעלו בעליות שערים בהובלת סקטור הביטוח ● מגמה הפוכה בשוק המט"ח: השקל התחזק לקראת הנעילה מול הדולר ● פאלו אלטו התרסקה עם פתיחת המסחר בוול סטריט; טבע רושמת הצלחה בניסוי בצליאק ● הבעת אמון: נובה זינקה ברקע תוכנית רכישה עצמית ב-200 מיליון דולר ● דיסקונט: הפחתת ריבית נוספת תהיה רק לאחר הבחירות ● מחירי הנפט והשווקים הגלובליים מגיבים לחששות מההסלמה הגיאופוליטית ומעליית תשואות האג"ח בעולם

תדלוק בתחנת דלק / צילום: ap, Marta Lavandier

עקב הוזלת מס הבלו: אחרי שזינק, מחיר הדלק יירד בתחילת השבוע הבא

מחיר הדלק עלה השבוע ב-16 אגורות ל-8.25 שקלים לליטר - ואולם בעקבות ההחלטה על הוזלת מס הבלו בהוראת שעה, שקידם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המחיר צפוי לרדת בחצות הלילה בין יום ראשון ושני הבא ל-7.75 שקלים לליטר

מרלו''ג מקס סטוק באופקים / הדמיה: רועי מור

מקס סטוק שוכרת מרלו"ג באופקים תמורת כ-21 מיליון שקל בשנה

המרלו"ג, בשטח של כ-45 אלף מ"ר, מוקם בימים אלה ע"י חברה-בת של GT נדל"ן וצפוי להימסר למקס סטוק בדצמבר 2028, לתקופה של 20 שנה

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל חברת טבע / צילום: דוברות טבע

תוצאות חיוביות לנוגדן שפיתחה טבע כטיפול בחולי צליאק

חברת התרופות מדווחת על הצלחה בניסוי שלב 2a בנוגדן TEV '408 לטיפול בצליאק, שמציג גם תוצאות מעודדות במחלת העור ויטיליגו ● בטבע מעריכים את פוטנציאל המכירות לצליאק לבדו ב-1.5-2 מיליארד דולר ● המניה תחילה הגיבה בעלייה במסחר בתל אביב, אך בהמשך ננעלה ללא שינוי

אוניברסיטת בר אילן / צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

לראשונה בישראל: האוניברסיטה שמוותרת על מניות בסטארט־אפים

פיילוט של חברת המסחור BIRAD של אוניברסיטת בר אילן יוביל לוויתור על אחזקת מניות במיזמים חדשים בתמורה לנתח מוגדר מראש מהצלחות עתידיות ● המנכ"ל: "הון סיכון זה עניין סטטיסטי"

מתחם ה־BBC בבני ברק / צילום: Shutterstock

השכנים מתנגדים להקמת אולפנה במגדל המשרדים היוקרתי: "מחטף"

מרבית בעלי הזכויות במגדל Mytower בבני ברק פנו לבית המשפט נגד הכוונה להקים בקומה ה־13 אולפנה לכ־87 תלמידות, ובשבוע שעבר ניתן צו מניעה זמני נגד פתיחתה ● לטענתם, המהלך מנוגד להסכמי המגדל, לייעודו ולהוראות התכנון, ועלול לפגוע בשווי הנכסים: "המגדל יהפוך לפיל לבן" ● הנתבעים לא מסרו תגובה

איור: Shutterstock

פסק דין של המחוזי מעורר תגובות בשוק: "עלול לפגוע בבעלי דירות"

פסק הדין של השופטת נועה גרוסמן, שקבעה כי יושבו כספי הרכישה לשתי משפחות בפרויקט שנקלע לקשיים, מעורר הדים בענף ● מומחים: "בתי המשפט נדרשים להיות הרבה יותר אקטיביים לאור המצב המורכב בשוק"

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי תע''א / צילום: איל יצהר

עם גיבוי של 15 אלף עובדים: יו"ר ועד תע"א צפוי לרוץ לראשות ההסתדרות

על פי הערכות גוברות, יאיר כץ מחמם מנועים לקראת הבחירות ביוני ● הגיבוי שהעניק לוועד רש"ת פנחס עידן בזמן השביתה בנתב"ג מסמן ניסיון לבסס מחנה תומכים

בית חולים שיבא תל השומר / צילום: תמר מצפי

דיון על בניית אלפי דירות ופגייה הידרדר לקרב האשמות בין בכירי האוצר

מחלוקת באוצר תוקעת פינוי קרקע של שיבא לבניית אלפי יח"ד והקמת פגייה ● בדיון סוער הטיחה החשבת הכללית בממונה על התקציב: ייעץ בעבר לשיבא על אותו הסכם שברצונו לבחון מחדש • ממשרד האוצר: "הדברים שכביכול נאמרו הוצגו באופן מגמתי ולא נכון"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; מניות הביטוח עולות, הביטחוניות מאבדות גובה

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.6% ● ורוניס ולייברפרסון בדרך לאקזיט ענק כל אחת; ברקליס צופה אפסייד של 114% לאלפא תאו ● השקל מתחזק מול הדולר ● הטלטלה בשוק האג"ח העולמי לעומת האנומליה הישראלית ● אחרי ראלי של 3 ימים: הנפט נסוג קלות ● וגם: בנק אוף אמריקה מעריך - הראלי במיקרוסופט רק מתחיל

מדפי סופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסמך שהסתתר באתר מבקר המדינה ומסביר איך נכון למדוד את יוקר המחיה

מחקר חדש של מבקר המדינה מטיל ספק בקביעה שישראל היא מהמדינות היקרות בעולם ● בין היתר, החוקרים מצאו כי מדד המחירים הבינלאומי הצביע לרעת ישראל בתחום מחירי המזון - אף שב־OECD נרשמה עלייה של פי 3

זקי רכיב, מייסד Bioharvest Sciences / צילום: ראובן קסטרו

חברת הביוטק שמגיעה לבורסה בתל אביב

Bioharvest Sciences, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 43 מיליון דולר, הודיעה כי היא מתכננת להירשם למסחר בתל אביב ● החברה מייצרת רכיבים ביולוגיים המופקים בדרך כלל מצמחים, כמו תוספי תזונה או תמציות טעם וריח, בתוך מתקני גידול של תרביות תאים במקום בצמחים עצמם

עמירם שחר / צילום: Upwind

חברת הסייבר אפווינד מזנקת לשווי של 4 מיליארד דולר בגיוס ענק

חברת הסייבר של עמירם שחר קרובה להשלמת גיוס של 300 מיליון דולר לפי שווי של 3.8 מיליארד דולר - יותר מפי שניים מהשווי שניתן לה בתחילת השנה ● אפווינד, שנהנית מהשינויים בשוק אבטחת הענן לאחר רכישת וויז בידי גוגל, מייצרת לפי ההערכות הכנסות של 50-60 מיליון דולר, ועשויה לסיים את השנה בקצב הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

עסקאות ב-800 מיליון אירו: היצוא הביטחוני הגרמני לישראל מזנק

גרמניה אישרה במחצית הראשונה של 2026 יצוא ביטחוני לישראל בכ־800 מיליון אירו ● חלק גדול מן הסכום מיוחס ככל הנראה לצוללת אח"י דרקון ולפרויקטים ימיים משותפים ● שיתוף הפעולה בתחום הצוללות צפוי להימשך בעשור הקרוב, עם שלוש צוללות נוספות