גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מהסרבנים ועד למסים: המהפכה בפינוי-בינוי מעבר לפינה, ובשוק מצפים לגל פרויקטים

הורדת סף היטל ההשבחה, ביטול הקלות, זירוז היתרי בנייה והורדת שיעור ההסכמה לפינוי-בינוי ● מה משמעותם של התיקונים המוצעים בחוק התכנון והבנייה במטרה לקדם את הליכי מימוש ההתחדשות העירונית? ● גלובס עושה סדר

בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי
בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי

ועדת הפנים של הכנסת אישרה ביום שלישי סדרת תיקונים לחוק התכנון והבנייה שיאפשרו קידום ומימוש פרויקטים, חדשים ובמסגרת התחדשות עירונית. ריכזנו את עיקרי החידושים, בליווי פרשנות של מומחים מובילים. התיקונים עדיין טעונים את אישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, וייתכן שייערכו בהם שינויים.

הפחתת היטל השבחה: "בשורה של ממש"

היטל השבחה, תשלום חובה בעקבות שינויים המעלים את השווי, הוא דרמטי בנוגע לכדאיות הכלכלית של פרויקט. עד היום, הרשות המקומית, באישור משרד הפנים, יכלה להפחית את שיעורו מ-50% ל-25% או לבטלו. חוק ההסדרים החדש קובע היטל השבחה בשיעור 25% כברירת מחדל, והרשות המקומית תוכל לקבוע אזורים בהם הוא יהיה בגובה שונה.

"מדובר בבשורה של ממש", מסבירה עו"ד שהם קרן, שותפה וראש תחום תכנון ובנייה במשרד תדמור לוי ושות'. "ככל שתהיה מעמסה כלכלית ליזם כך יהיה קשה יותר לקדם את הפרויקט והפחתת היטל ההשבחה הביאה ודאות. נאמר לרשות המקומית שהיא יכולה לחלק לאזורים וזה מאפשר ליזם להחליט איפה הוא רוצה לפעול".

עו"ד ישי איצקוביץ, שותף, מנהל מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון ושות', רוזנברג ושות', מוסיף כי "בפועל, כמעט שלא נעשו עד היום מהלכים של ביטול היטלי ההשבחה, בוודאי שבאזורי הביקוש. זה הביא לכך שדווקא באזורי הביקוש היטלי ההשבחה היו גבוהים, מה שפגע בכלכליות ובתמורות לדיירים".

פטור ממיסוי: חיכוך שתקע פרויקטים רבים

כיום בפרויקטי התחדשות עירונית, הפטור ממיסוי היטלי בינוי (מס שבח ומכוחו גם מס רכישה ומע"מ אפס) הוא רק לבעל דירה אחת, או לדירה שהתקבלה מקרוב. בלא מעט מקרים בעלי דירות סירבו להתקשר עם יזמים בגלל שהיו להם כמה דירות במתחם והם חששו מהמס. במקרים אלה היזם היה צריך לשלם את המס, מה שהיווה חסם משמעותי לקידום פרויקטים.

עו"ד אדם צסוואן, שותף וראש מחלקת התחדשות עירונית במשרד עו"ד גינדי כספי: "רוב היזמים לא לוקחים על עצמם את המיסוי הזה. זה גורם להרבה חיכוכים. הנושא הזה נפתר. מעבר לזה שזה יוריד התנגדויות, מה שקרה זה שהמשקיעים העשירים עשו מאות אלפי שקלים כל אחד. מה שפחות מוכר לציבור זה שלחברת עמידר יש דירות רבות בפרויקטי התחדשות עירונית. עד עכשיו עמידר דרשה מהיזמים לשאת בעלויות המיסוי וזה תקע פרויקטים. זה נפתר".

הדייר הסרבן: "דרמטי במתחמים גדולים"

התיקון שתפס את מירב תשומת הלב התקשורתית הוא הפחתת הרוב הדרוש לתביעת דייר שמסרב לפינוי-בינוי, מ-80% מבעלי הדירות ל-66%. עו"ד איצקוביץ מסביר כי "התיקון משמעותי כי הוא קבע רוב של שני שלישים לא רק במקבץ, אלא בכל אחד מהבניינים הכלולים במקבץ. מדובר בצעד דרמטי, בייחוד כשמדובר במתחמים גדולים במיוחד".

עוד ציין איצקוביץ את חשיבות ההחלטה, כי מי שבנה על השטחים המשותפים, לא ייכלל בספירת הרוב הנדרש: "אנחנו רואים לא אחת שדיירים בונים באופן לא חוקי תוספות לדירות שלהם, פולשים לחצרות או לגג המשותף ואז למעשה אין להם אינטרס כלכלי להצטרף לעסקה".

עדיפות לפינוי-בינוי: המיסוי גדול יותר בתמ"א 38

חלק מהתיקונים וההסדרים החדשים יחול גם על פרויקטים במסגרת תמ"א 38 וחלקם תקף רק לפרויקטים במסגרת פינוי-בינוי. "במסגרת הרפורמה הזאת ניתנה עדיפות ברורה לפינוי-בינוי על תמ"א 38", מסביר איצקוביץ. "בתמ"א 38 הרוב לתביעת דייר סרבן נותר 80%, לעומת זאת במתחמי פינוי-בינוי הוא השתנה ל-66%. מבחינת הדייר הבודד, אין הבדל בין תמ"א 38 לפינוי-בינוי, ולכן אין הצדקה בעיני בין הבחנה בין שתי הקטגוריות".

עו"ד אורית קוך, שותפה וראש תחום מיסוי מקרקעין במשרד זיו שרון ושות', מחדדת: "ממשיכה המגמה המקלה עם פרויקטים של פינוי-בינוי ומקשה על פרויקטים של תמ"א 38, על אף שאלה האחרונים נותנים מענה מהיר יותר לחיזוק בניינים מטים ליפול. כך למשל, קובע חוק ההסדרים ביטול המגבלה על כמות הדירות שיש בידי המוכר במתחם פינוי-בינוי באופן שגם מי שמחזיק בכמה דירות בפרויקט יוכל ליהנות מפטור ממס על כל הדירות שלו, בעוד שמי שמחזיק ביותר מדירה אחת בבניין בפרויקט של תמ"א 38 יזכה לפטור רק בגין דירה אחת ויאלץ לשלם מס שבח ומע"מ בגין יתר דירותיו.

"בנוסף, עד היום איפשר המחוקק לבעל דירה בפרויקט תמ"א 38 להפחית מהרווח שנוצר במכירת הדירה החדשה את עלויות הבנייה שלה וכך להקטין את מס השבח שחל עליו. זאת בניגוד לדירה שהתקבלה בפרויקט פינוי-בינוי, שם לא מתאפשרת הפחתת עלות הבנייה. בחוק ההסדרים משווים את מצבו של בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 למצבו של בעל דירה בפרויקט פינוי-בינוי ושוללים ממנו את האפשרות לנכות את הוצאות הבנייה, מה שאומר הגדלת מס השבח לכשימכור את הדירה החדשה שלו".

הגבלת תוקף עסקאות: יותר כוח לבעלי הדירות

כיום יש סעיף בחוק הקובע כי בעסקת פינוי-בינוי היזם חייב לחתום על הסכם עם 60% מבעלי הדירות במתחם תוך חמש שנים, אחרת ניתן לבטל את ההסכם. המטרה היא לא לכבול את בעלי הדירות להתקשרות אחת. התיקון החדש משנה את המצב ומוסיף לבעלי הדירות כלים לבטל הסכמי פינוי-בינוי.

גבריאל שגיא, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק בחברת "אדריכלי העיר" המארגנת מיזמי פינוי-בינוי מטעם בעלי דירות, מסר: "החוק החדש נותן המון כוח לבעלי הדירות. בין היתר הוא קובע שהחל מחתימת ראשון הבעלים, יש ליזם שנתיים להחתים 50% מבעלי הדירות. יש לו 4 שנים להגיע לחתימת 60% מבעלי הדירות. אם הוא לא עומד בתנאים האלה, ניתן לרוב בעלי הדירות בבית המשותף, גם כאלה שהם לא צד לעסקה, לבטל את ההסכם.

"יש עוד תנאי, והפעם במישור התכנוני. היזם, החל מחתימת ראשון הדיירים ועד ארבע וחצי שנים לאחר מכן, צריך להגיש תב"ע. תוכנית פינוי-בינוי. זה אומר שהמחוקק אומר ליזם שאסור לו לקפוא על שמרים. הוא גם צריך להביא חתימות וגם להגיש תוכנית בתוך פרקי זמן מוגבלים. אם הוא לא יפעל בתחום התכנוני, יוכלו בעלי הדירות התוכנית לבטל את ההסכם".

שני צעדים דרמטיים נוספים להגדלת ההיצע

במסגרת דיוני ועדת הפנים בתיקונים בחוק התכנון והבנייה אושרו שני סעיפים שאינם נוגעים רק לתוכניות התחדשות עירונית, אלא יש להם השפעות על כלל הפרויקטים, כולל בבנייה חדשה.

ביטול ההקלות. הקלה בהקשר של חוק התכנון והבנייה מאפשרת לבנות שלא בהתאם להוראות תוכנית בניין עיר. בשנים האחרונות הביא שימוש הולך וגובר במנגנון ההקלות לתהליכי רישוי עוקפי תכנון ובעיקר להארכת הליך הרישוי ויצירת עומס משמעותי על מוסדות התכנון בשלב הרישוי. המתווה אותו אישרה ועדת הפנים קובע כי תוכנית חדשה שיוחלט על הפקדתה אחרי ינואר 2023, תהיה במסלול ללא הקלות כמותיות (שטח, יחידות דיור וקומות). בנושאים אחרים הקלה תתאפשר רק אם הם ייקבעו במפורש בתקנות כנושאים שניתן לבקש לגביהם הקלה. באשר לתוכניות ישנות, הוחלט לאפשר שלוש שנים (עד ינואר 2025) במסלול ההקלות הקיים, עם אפשרות של שנתיים נוספות באישור שרת הפנים.

"מדובר בצעד מבורך, נכון והכרחי. כל נושא הבקשות להקלות בהיתרי בנייה הוא שערורייתי", אמר עו"ד זיו כספי, שותף מייסד גינדי כספי ושות' עורכי דין. "הוא הקשה במישור הוודאות התכנונית ויצר פתח לבעייתיות בכמה היבטים - החל מהתכנון, דרך חישוב היטלי ההשבחה ובעיקר סיבך את הליכי הרישוי. עם ביטולו, רמת הוודאות התכנונית תגדל מאוד והליכי הרישוי יהיו פשוטים הרבה יותר. יחד עם זאת, ביטול הבקשות להקלות מחייב תכנון גמיש ומדוקדק ותב"עות חכמות ומפורטות שיאפשרו מראש מספר תרחישי בנייה, וייתרו את הצורך לבקש הקלות. אם נצרף לכך את אישור רפורמת הרישוי העצמי, שני הסעיפים יכוונו למצב בו אין שיקול דעת בבקשות להיתרי בנייה - מצב שיעשה טוב לכל השוק ויביא להגדלה ניכרת של היקף הפרויקטים והיצע הדירות".

רישוי עצמי. לפי הנוסח שאושר, אדריכלים שיש להם נסיון של חמש שנות עבודה והגישו לפחות חמש בקשות להיתר בנייה יוכלו לחתום על בקשות להיתר.

"אין כל סיכוי שהמהלך יעבוד בישראל", אמר יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ובעלי חברת "נתיבי הקמה" המתמחה בקידום הליכים סטטוטוריים. "ראשית, ניתן להחיל רישוי עצמי רק על בקשות להיתר תואמות תב"ע, בעוד שכיום 80% מהבקשות אינן תואמות תב"ע וכוללות הקלות ושימושים חורגים. שנית, רשויות כמו תל אביב מבקשות תוכניות עיצוב כתנאי לאישור היתר, או רשויות שמיישמות הנחיות מרחביות - ובמקרים כאלה רישוי עצמי כלל לא רלוונטי. שלישית, אף אדריכל לא יסכים לקחת על עצמו את האחריות לאשר היתר בנייה. זה שם אותם בניגוד עניינים מסוכן מול יזמים שמזמינים מהם את העבודה בפרויקטים אלה ובפרויקטים אחרים, אף אדריכל לא יסכן את הרישיון שלו כדי לאשר היתר - היה כאן ניסיון בעבר שלא צלח ולהערכתי אין לזה סיכוי גם בהמשך".

אדר' דנה וישקין, יו"ר ארגון האדריכלים החדש "החזית החמישית" מסרה כי "הרפורמה הנוכחית אמורה לאפשר לאדריכלים מורשים להוציא היתרי בנייה, אך למרבה האירוניה היא מאפשרת לרשות לבטל על דעת עצמה את ההיתר, גם תוך כדי הבנייה, אפילו מבלי לקבוע סנקציה כלפי הרשות אם ביטלה היתר באופן בלתי מוצדק. התוצאה תהיה נזק בל יתואר".

עוד כתבות

ראשי קרן אלומה, מימין: אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

עסקה גדולה לקרן אלומה: רוכשת חברה בת של OPC ב-272 מיליון שקל

הקרן שמובילים אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש, תרכוש את "או.פי.סי. מבוזרות", ותצרף אותה ל"סופרגז טבעי" שרכשה לפני חודשיים, במטרה להפוך את זרוע האנרגיה החדשה שלה, אלומנרג'י, לזרוע עם EBITDA שנתי של 75 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש השב''כ לשעבר רונן בר / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש שב"כ לשעבר נגד ראש ממשלה: מהם הסיכויים המשפטיים ומהו סכום הפיצוי המקסימלי?

ראש השב"כ לשעבר רונן בר מתכנן להגיש תביעת דיבה נגד ראש הממשלה בעקבות האשמותיו סביב האירועים שקדמו ל-7 באוקטובר ● האם חסינותו של נתניהו תעמוד לו, איך תפעל דוקטרינת "הגלישה מהתפקיד", ומה תקרת הפיצויים בתביעה?

שדה התעופה סכיפהול בהולנד / צילום: Shutterstock

"חיפושים פוגעניים": משרד החוץ מזהיר את הטסים לאמסטרדם, ומגרש דיפלומטיים הולנדים

בעקבות הסנקציות המחמירות במיוחד שנכנסו לתוקף בהולנד נגד מוצרי ההתנחלויות, ובעקבות מה שנראה כאכיפה קפדנית ואף פוגענית, משרד החוץ הודיע על סילוק הדיפלומטים ההולנדים הפועלים מול הרשות הפלסטינית מישראל ● צעד דומה בוצע מול בריטניה בזמן האחרון

תור למונית בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

בנתב"ג מעדכנים: החניונים נפתחו, ניתן להגיע עם רכב

לאחר שאתמול רשות שדות התעופה קראה לטסים לא להגיע לשדה עם רכב פרטי, הבוקר מעדכנים בנתב"ג כי החניונים נפתחו מחדש ● "החל מהבוקר ניתן להחנות בחניוני נתב"ג, לאחר שהתפנו מקומות חניה"

מכלית מובילה נפט סעודי במפרץ הורמוז / צילום: ap

חברת הספנות שפיצחה את השיטה ושטה בהורמוז מתחת לאף האיראני

למרות האיומים, הירי וסגירת עורקי האנרגיה, חברת הספנות סינוקור ומדינות המפרץ מצאו את השיטה לעקוף את המצור ● השיטה: כיבוי מכ"מים והעברת נפט מספינה לספינה ● בינתיים, הסעודים הצליחו להגדיל את היצוא חזרה ל־6 מיליון חביות

יריב לוין, שר המשפטים / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

כמה התקדמנו תחת יריב לוין במשרד המשפטים?

מהמשאבים שניתנו לרשות השופטת ועד ליחס הציבורי אליה: בדקנו את הביצועים של שר המשפטים יריב לוין ● מצבת השופטים נפגעה, התיקים בבתי המשפט נערמים - אבל דווקא האמון במערכת המשפט התחזק ● רמזור הביצועים, מדור חדש

מימין: רונן עקביה ורום שחר / צילום: עזרא לוי

בית וגג לא מסתפקת במרכז: "בת גלים בחיפה זו שכונה ששנים חיכתה לבום"

שלוש שנים לאחר שמשפחת שחר נכנסה לחברת בית וגג, המנכ"ל רונן עקביה והדירקטור רום שחר מספרים בראיון לגלובס על הפנייה למגה־פרויקטים מחוץ לגוש דן: "זו חברה שהולכת לבנות בחיפה בבת־אחת יותר ממה שהיא בנתה עד היום מצרפית בכל המקומות"

תדלוק בתחנת דלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

למרות הוזלת הבלו: מחיר הדלק צפוי לזנק שוב השבוע

השבוע, בין יום רביעי לחמישי, צפוי מחיר הדלק לטפס ולחצות שוב את רף ה-8 שקלים לליטר ● אומנם מחיר הדלק מורכב בחלקו הגדול ממס הבלו, שהופחת בתחילת החודש, אך השינוי הנוכחי נובע בעיקר ממחיר הנפט

עידן נוריק, אהוד שניאורסון / צילום:  חן גלילי, יח''צ, רועי פלדה

השותפים לשעבר של אהוד ברק בדרך להקמת חברת סייבר חדשה

לגלובס נודע שמנכ"ל פאראגון עידן נוריק מתכנן להקים חברת סייבר חדשה, כשאליו צפוי להצטרף שותפו אהוד שניאורסון וגם סא"ל מכהן בהליכי שחרור ● החברה העתידית קיבלה התחייבות עקרונית להשקעה מקרן סקויה וקרן סוויש של עומרי כספי ● ברקע: פאראגון מתכננת לצאת למיזוג ספאק בניו יורק

אתר בנייה. ''מקוששים יחידות דיור פה ושם'' / צילום: Shutterstock

מספר המכרזים נחתך בחצי. בעבר זה נגמר בעלייה חדה במחירי הדירות

מתחילת 2026 שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל 35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בכל 2025 ● המלחמה והיעדר מנכ"ל וחולשה בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י יתקשו להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה ● החשש: ההיצע הנמוך עלול לתדלק מחדש את המחירים, כפי שקרה במשבר הקורונה

הפגנות מחאה נגד ישראל בהולנד / צילום: Reuters, Anadolu

עד 6 שנות מאסר: מה עומד מאחורי המהפך ביחס של הולנד לישראל

אכיפה מחמירה בשדה התעופה, עונשי מאסר לחורגים וסיכון רחב לכלכלה הישראלית ● הולנד, שנחשבה בעבר לתומכת ישראל ויעד אטרקטיבי לתיירים, הפכה לחלוצה באיסור מוחלט על מוצרי התנחלויות ● כך המלחמה בעזה שינתה את הפוליטיקה ההולנדית

אילוסטרציה: Shutterstock

"שערוריה": בית הדין הכריח חברה לשלם פיצויי עתק לעובד. כך היא הגיבה

ביה"ד חייב מעסיקה לשלם לעובד שעבד אצלה 52 ימים בלבד, וחלה ארבע שנים לאחר מכן, 890 אלף שקל בשל אובדן פנסיית נכות - זאת לאחר שהמעסיקה לא העבירה כספים לקרן פנסיה במשך תקופת ההעסקה הקצרה - והביאה לקטיעת הרצף הפנסיוני של העובד ולכך שלא יהיה זכאי לקצבת נכות בהמשך ● ב"כ המעסיקה: "סעד שערורייתי, נערער"

השימוש ב-AI מגיע לשוק הרכב / אילוסטרציה: Shutterstock

גרוק כבר מדבר עברית בטסלה. מי הבא בתור?

גרוק מדבר עברית בטסלה, ג'מיני נכנס לרנו ואלקסה לב.מ.וו: הצ'אטבוטים משתלטים במהירות על תא הנהג ● המדריך המלא למה זה נותן, איפה זה עדיין מקרטע, ממה להיזהר ומה לשאול את היבואן לפני הקנייה

גיל רושינק, יו''ר אלקטרה נדל''ן / צילום: זיו ליתני

המניה שצנחה היום ב-16% ואיבדה כבר למעלה ממיליארד שקל

מניית אלקטרה נדל"ן, המתמחה ברכישת מקבצי דיור בארה"ב, צללה במסחר בת"א ● בשוק יש מי שמצביע על יציאתה הצפויה של המניה ממדד ת"א 90 בעדכון המדדים הקרוב, אך גם עליית הריבית בארה"ב עלולה להיות קשורה למגמה השלילית

מיכאל בן יעקב, פרופאונד בית השקעות / צילום: עמי ארליך

מנהל ההשקעות שלא נבהל מהאינפלציה ומהמלצה על סקטורים שזינקו מאות אחוזים

מיכאל בן יעקב, מנהל השקעות ואנליסט בפרופאונד, הגיע לשוק ההון בניגוד לאזהרות אביו, שנכווה ממשבר מניות הבנקים ● זה לא מפריע לו להמליץ על סקטור הפיננסים, הודות לפוטנציאל ההתייעלות שהוא טומן ● וגם לאנרגיה המתחדשת והתשתיות הוא חוזה עתיד ירוק

אופיר שריד / עיבוד: AI, מקור: ענבל מרמרי

מנכ"ל מליסרון אופיר שריד הלך לעולמו

אופיר שריד, שהלך היום לעולמו בגיל 54 לאחר מאבק במחלה קשה, הוביל את מליסרון כמעט שבע שנים ונחשב למנהל ג'נטלמני ומוערך בענף ייצרי ● הוא נכנס לתפקיד רגע לפני הקורונה, הוביל את החברה בשינוי אסטרטגי שכלל כניסה משמעותית למגורים, ובמקביל המשיך להרחיב ולחזק את פעילות הקניונים

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

מנכ"ל אנבידיה סימן את התחום הלוהט הבא: עכשיו הוא נכנס אליו

אחרי ש-OpenAI עצרה את הפיתוח בשל אירועי סייבר חמורים, אנבידיה מנצלת את המומנטום ומשיקה כלי קוד פתוח לניטור ובדיקת סוכני AI לפני הרצתם, כחלק מתפיסת הבטיחות החדשה של ג'נסן הואנג

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב, השקל נחלש ב-1%; אלקטרה נדל"ן נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.6% ● שבוע המסחר בעולם נפתח ברגל שמאל: מחירי הנפט ותשואות האג"ח בארה"ב ממשיכים לטפס, החוזים בניו יורק אדומים ● המסחר יתקיים השבוע במתכונת מקוצרת בשל חג הסוכות

דן פרנס, מנכ''ל קרסו נדל''ן / צילום: שלומי יוסף

קרסו נשארה בלי הקבלן המבצע בפרויקט הירושלמי

לפי הדיווח של קרסו, בשבועות האחרונים הפסיקה החברה הקבלנית נטע ליפשיץ את העבודות בפרויקט "יובל הצעירה" בירושלים באופן חד־צדדי, ובהמשך הודיעה כי לא תוכל להמשיך בביצוען ● בעקבות זאת, ב־26 בספטמבר מסרה לה קרסו הודעת סילוק יד ● בקרסו מציינים כי מספר קבלנים כבר הביעו נכונות עקרונית להשלים את הפרויקט

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

נדחתה על הסף ייצוגית נגד טריא בטענה להערכת שווי מוטעית

ביהמ"ש המחוזי קבע כי הנזק הנטען בעקבות מיזוג לוזון נדל"ן עם טריא ב-2022 הוא נזק לחברה ולא לבעלי המניות באופן אישי, ולכן יש לברר את הטענות במסגרת תביעה נגזרת ולא בתביעה ייצוגית ● בנוסף נקבע כי המבקשות לא הוכיחו עילת תביעה אישית בגין פרט מטעה בדיווחים לציבור