גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מהסרבנים ועד למסים: המהפכה בפינוי-בינוי מעבר לפינה, ובשוק מצפים לגל פרויקטים

הורדת סף היטל ההשבחה, ביטול הקלות, זירוז היתרי בנייה והורדת שיעור ההסכמה לפינוי-בינוי ● מה משמעותם של התיקונים המוצעים בחוק התכנון והבנייה במטרה לקדם את הליכי מימוש ההתחדשות העירונית? ● גלובס עושה סדר

בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי
בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי

ועדת הפנים של הכנסת אישרה ביום שלישי סדרת תיקונים לחוק התכנון והבנייה שיאפשרו קידום ומימוש פרויקטים, חדשים ובמסגרת התחדשות עירונית. ריכזנו את עיקרי החידושים, בליווי פרשנות של מומחים מובילים. התיקונים עדיין טעונים את אישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, וייתכן שייערכו בהם שינויים.

הפחתת היטל השבחה: "בשורה של ממש"

היטל השבחה, תשלום חובה בעקבות שינויים המעלים את השווי, הוא דרמטי בנוגע לכדאיות הכלכלית של פרויקט. עד היום, הרשות המקומית, באישור משרד הפנים, יכלה להפחית את שיעורו מ-50% ל-25% או לבטלו. חוק ההסדרים החדש קובע היטל השבחה בשיעור 25% כברירת מחדל, והרשות המקומית תוכל לקבוע אזורים בהם הוא יהיה בגובה שונה.

"מדובר בבשורה של ממש", מסבירה עו"ד שהם קרן, שותפה וראש תחום תכנון ובנייה במשרד תדמור לוי ושות'. "ככל שתהיה מעמסה כלכלית ליזם כך יהיה קשה יותר לקדם את הפרויקט והפחתת היטל ההשבחה הביאה ודאות. נאמר לרשות המקומית שהיא יכולה לחלק לאזורים וזה מאפשר ליזם להחליט איפה הוא רוצה לפעול".

עו"ד ישי איצקוביץ, שותף, מנהל מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון ושות', רוזנברג ושות', מוסיף כי "בפועל, כמעט שלא נעשו עד היום מהלכים של ביטול היטלי ההשבחה, בוודאי שבאזורי הביקוש. זה הביא לכך שדווקא באזורי הביקוש היטלי ההשבחה היו גבוהים, מה שפגע בכלכליות ובתמורות לדיירים".

פטור ממיסוי: חיכוך שתקע פרויקטים רבים

כיום בפרויקטי התחדשות עירונית, הפטור ממיסוי היטלי בינוי (מס שבח ומכוחו גם מס רכישה ומע"מ אפס) הוא רק לבעל דירה אחת, או לדירה שהתקבלה מקרוב. בלא מעט מקרים בעלי דירות סירבו להתקשר עם יזמים בגלל שהיו להם כמה דירות במתחם והם חששו מהמס. במקרים אלה היזם היה צריך לשלם את המס, מה שהיווה חסם משמעותי לקידום פרויקטים.

עו"ד אדם צסוואן, שותף וראש מחלקת התחדשות עירונית במשרד עו"ד גינדי כספי: "רוב היזמים לא לוקחים על עצמם את המיסוי הזה. זה גורם להרבה חיכוכים. הנושא הזה נפתר. מעבר לזה שזה יוריד התנגדויות, מה שקרה זה שהמשקיעים העשירים עשו מאות אלפי שקלים כל אחד. מה שפחות מוכר לציבור זה שלחברת עמידר יש דירות רבות בפרויקטי התחדשות עירונית. עד עכשיו עמידר דרשה מהיזמים לשאת בעלויות המיסוי וזה תקע פרויקטים. זה נפתר".

הדייר הסרבן: "דרמטי במתחמים גדולים"

התיקון שתפס את מירב תשומת הלב התקשורתית הוא הפחתת הרוב הדרוש לתביעת דייר שמסרב לפינוי-בינוי, מ-80% מבעלי הדירות ל-66%. עו"ד איצקוביץ מסביר כי "התיקון משמעותי כי הוא קבע רוב של שני שלישים לא רק במקבץ, אלא בכל אחד מהבניינים הכלולים במקבץ. מדובר בצעד דרמטי, בייחוד כשמדובר במתחמים גדולים במיוחד".

עוד ציין איצקוביץ את חשיבות ההחלטה, כי מי שבנה על השטחים המשותפים, לא ייכלל בספירת הרוב הנדרש: "אנחנו רואים לא אחת שדיירים בונים באופן לא חוקי תוספות לדירות שלהם, פולשים לחצרות או לגג המשותף ואז למעשה אין להם אינטרס כלכלי להצטרף לעסקה".

עדיפות לפינוי-בינוי: המיסוי גדול יותר בתמ"א 38

חלק מהתיקונים וההסדרים החדשים יחול גם על פרויקטים במסגרת תמ"א 38 וחלקם תקף רק לפרויקטים במסגרת פינוי-בינוי. "במסגרת הרפורמה הזאת ניתנה עדיפות ברורה לפינוי-בינוי על תמ"א 38", מסביר איצקוביץ. "בתמ"א 38 הרוב לתביעת דייר סרבן נותר 80%, לעומת זאת במתחמי פינוי-בינוי הוא השתנה ל-66%. מבחינת הדייר הבודד, אין הבדל בין תמ"א 38 לפינוי-בינוי, ולכן אין הצדקה בעיני בין הבחנה בין שתי הקטגוריות".

עו"ד אורית קוך, שותפה וראש תחום מיסוי מקרקעין במשרד זיו שרון ושות', מחדדת: "ממשיכה המגמה המקלה עם פרויקטים של פינוי-בינוי ומקשה על פרויקטים של תמ"א 38, על אף שאלה האחרונים נותנים מענה מהיר יותר לחיזוק בניינים מטים ליפול. כך למשל, קובע חוק ההסדרים ביטול המגבלה על כמות הדירות שיש בידי המוכר במתחם פינוי-בינוי באופן שגם מי שמחזיק בכמה דירות בפרויקט יוכל ליהנות מפטור ממס על כל הדירות שלו, בעוד שמי שמחזיק ביותר מדירה אחת בבניין בפרויקט של תמ"א 38 יזכה לפטור רק בגין דירה אחת ויאלץ לשלם מס שבח ומע"מ בגין יתר דירותיו.

"בנוסף, עד היום איפשר המחוקק לבעל דירה בפרויקט תמ"א 38 להפחית מהרווח שנוצר במכירת הדירה החדשה את עלויות הבנייה שלה וכך להקטין את מס השבח שחל עליו. זאת בניגוד לדירה שהתקבלה בפרויקט פינוי-בינוי, שם לא מתאפשרת הפחתת עלות הבנייה. בחוק ההסדרים משווים את מצבו של בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 למצבו של בעל דירה בפרויקט פינוי-בינוי ושוללים ממנו את האפשרות לנכות את הוצאות הבנייה, מה שאומר הגדלת מס השבח לכשימכור את הדירה החדשה שלו".

הגבלת תוקף עסקאות: יותר כוח לבעלי הדירות

כיום יש סעיף בחוק הקובע כי בעסקת פינוי-בינוי היזם חייב לחתום על הסכם עם 60% מבעלי הדירות במתחם תוך חמש שנים, אחרת ניתן לבטל את ההסכם. המטרה היא לא לכבול את בעלי הדירות להתקשרות אחת. התיקון החדש משנה את המצב ומוסיף לבעלי הדירות כלים לבטל הסכמי פינוי-בינוי.

גבריאל שגיא, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק בחברת "אדריכלי העיר" המארגנת מיזמי פינוי-בינוי מטעם בעלי דירות, מסר: "החוק החדש נותן המון כוח לבעלי הדירות. בין היתר הוא קובע שהחל מחתימת ראשון הבעלים, יש ליזם שנתיים להחתים 50% מבעלי הדירות. יש לו 4 שנים להגיע לחתימת 60% מבעלי הדירות. אם הוא לא עומד בתנאים האלה, ניתן לרוב בעלי הדירות בבית המשותף, גם כאלה שהם לא צד לעסקה, לבטל את ההסכם.

"יש עוד תנאי, והפעם במישור התכנוני. היזם, החל מחתימת ראשון הדיירים ועד ארבע וחצי שנים לאחר מכן, צריך להגיש תב"ע. תוכנית פינוי-בינוי. זה אומר שהמחוקק אומר ליזם שאסור לו לקפוא על שמרים. הוא גם צריך להביא חתימות וגם להגיש תוכנית בתוך פרקי זמן מוגבלים. אם הוא לא יפעל בתחום התכנוני, יוכלו בעלי הדירות התוכנית לבטל את ההסכם".

שני צעדים דרמטיים נוספים להגדלת ההיצע

במסגרת דיוני ועדת הפנים בתיקונים בחוק התכנון והבנייה אושרו שני סעיפים שאינם נוגעים רק לתוכניות התחדשות עירונית, אלא יש להם השפעות על כלל הפרויקטים, כולל בבנייה חדשה.

ביטול ההקלות. הקלה בהקשר של חוק התכנון והבנייה מאפשרת לבנות שלא בהתאם להוראות תוכנית בניין עיר. בשנים האחרונות הביא שימוש הולך וגובר במנגנון ההקלות לתהליכי רישוי עוקפי תכנון ובעיקר להארכת הליך הרישוי ויצירת עומס משמעותי על מוסדות התכנון בשלב הרישוי. המתווה אותו אישרה ועדת הפנים קובע כי תוכנית חדשה שיוחלט על הפקדתה אחרי ינואר 2023, תהיה במסלול ללא הקלות כמותיות (שטח, יחידות דיור וקומות). בנושאים אחרים הקלה תתאפשר רק אם הם ייקבעו במפורש בתקנות כנושאים שניתן לבקש לגביהם הקלה. באשר לתוכניות ישנות, הוחלט לאפשר שלוש שנים (עד ינואר 2025) במסלול ההקלות הקיים, עם אפשרות של שנתיים נוספות באישור שרת הפנים.

"מדובר בצעד מבורך, נכון והכרחי. כל נושא הבקשות להקלות בהיתרי בנייה הוא שערורייתי", אמר עו"ד זיו כספי, שותף מייסד גינדי כספי ושות' עורכי דין. "הוא הקשה במישור הוודאות התכנונית ויצר פתח לבעייתיות בכמה היבטים - החל מהתכנון, דרך חישוב היטלי ההשבחה ובעיקר סיבך את הליכי הרישוי. עם ביטולו, רמת הוודאות התכנונית תגדל מאוד והליכי הרישוי יהיו פשוטים הרבה יותר. יחד עם זאת, ביטול הבקשות להקלות מחייב תכנון גמיש ומדוקדק ותב"עות חכמות ומפורטות שיאפשרו מראש מספר תרחישי בנייה, וייתרו את הצורך לבקש הקלות. אם נצרף לכך את אישור רפורמת הרישוי העצמי, שני הסעיפים יכוונו למצב בו אין שיקול דעת בבקשות להיתרי בנייה - מצב שיעשה טוב לכל השוק ויביא להגדלה ניכרת של היקף הפרויקטים והיצע הדירות".

רישוי עצמי. לפי הנוסח שאושר, אדריכלים שיש להם נסיון של חמש שנות עבודה והגישו לפחות חמש בקשות להיתר בנייה יוכלו לחתום על בקשות להיתר.

"אין כל סיכוי שהמהלך יעבוד בישראל", אמר יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ובעלי חברת "נתיבי הקמה" המתמחה בקידום הליכים סטטוטוריים. "ראשית, ניתן להחיל רישוי עצמי רק על בקשות להיתר תואמות תב"ע, בעוד שכיום 80% מהבקשות אינן תואמות תב"ע וכוללות הקלות ושימושים חורגים. שנית, רשויות כמו תל אביב מבקשות תוכניות עיצוב כתנאי לאישור היתר, או רשויות שמיישמות הנחיות מרחביות - ובמקרים כאלה רישוי עצמי כלל לא רלוונטי. שלישית, אף אדריכל לא יסכים לקחת על עצמו את האחריות לאשר היתר בנייה. זה שם אותם בניגוד עניינים מסוכן מול יזמים שמזמינים מהם את העבודה בפרויקטים אלה ובפרויקטים אחרים, אף אדריכל לא יסכן את הרישיון שלו כדי לאשר היתר - היה כאן ניסיון בעבר שלא צלח ולהערכתי אין לזה סיכוי גם בהמשך".

אדר' דנה וישקין, יו"ר ארגון האדריכלים החדש "החזית החמישית" מסרה כי "הרפורמה הנוכחית אמורה לאפשר לאדריכלים מורשים להוציא היתרי בנייה, אך למרבה האירוניה היא מאפשרת לרשות לבטל על דעת עצמה את ההיתר, גם תוך כדי הבנייה, אפילו מבלי לקבוע סנקציה כלפי הרשות אם ביטלה היתר באופן בלתי מוצדק. התוצאה תהיה נזק בל יתואר".

עוד כתבות

הזדמנות קנייה? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנחנו קונים היום": בשוק יש מי שנערך לנצל את הירידות

הטילים מאיראן והסערה בוול סטריט הובילו את הבורסה המקומית לירידות חזקות, שבינתיים התמתנו קצת ● ההערכות המוקדמות לפיהם בנק ישראל יפחית את הריבית בהחלטה הקרובה יעמדו למבחן ● אלא שלצד הלחץ, גורמים בשוק כבר מזהים הזדמנות קנייה

עובד סניטריה מרסס חומר חיטוי נגד נגיף האבולה בשוק בקונגו / צילום: ap, Moses Sawasawa

אבולה בדרך לישראל? הנה מה שצריך לדעת

משרד הבריאות נערך לאפשרות של הגעת אבולה לישראל, לאחר שארגון הבריאות העולמי הכריז על ההתפרצות בקונגו ובאוגנדה כמצב חירום בינלאומי ● עד כמה המחלה מדבקת, למה ההתפרצות הנוכחית בעייתית במיוחד, והאם יש סיבה לחשוש מהגעת הנגיף לישראל? ● גלובס עושה סדר

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבי / צילום: עודד קרני

האוצר נגד חוק המעונות: "משק בית חרדי מייצר גירעון של 10 אלף שקל בחודש למדינה"

ועדת הכספים צפויה לאשר מחר את "חוק המעונות" של המפלגות החרדיות לקראת קריאה ראשונה, למרות התנגדות אגף התקציבים באוצר והייעוץ המשפטי ● שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עומד על כ-53%, והעלות התקציבית של ההטבה מוערכת בכ-300 מיליון שקל

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

איך הפכה תוכנית החומש לחברה הערבית לקופה הקטנה של הממשלה

מאז השקתה ב־2022, נגרעו יותר מ־15 מיליארד שקל מתוכנית החומש לפיתוח החברה הערבית ● כעת, המשרד לביטחון לאומי והמשרד לשוויון חברתי פועלים להסיט כמעט מיליארד וחצי שקל מהתוכנית הכלכלית לפיתוח החברה הערבית, לטובת תקציב המשטרה

הייטקיסטים קונים משמעותית פחות דירות דירות בתל אביב / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נתונים חדשים: הייטקיסטים קונים פחות דירות בת"א בצל הפיטורים ושער הדולר

נתונים ראשוניים של האוצר חושפים צניחה חדה בשיעור ההייטקיסטים שרוכשים דירות בעיר, בעוד שמלאי הדירות הלא-מכורות הולך ונערם ● היזמים והמשווקים מודים: "רואים ירידה של עד 40% ביכולת הרכישה, רבים יושבים על הגדר"

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יוסי כהן

מילה של נגיד שווה יותר מ-800 מיליון דולר

בנק ישראל חשף היום כי התערב באופן מינורי אך חשאי בשוק המט"ח במהלך חודש מאי ● אלא שדווקא אמירה של הנגיד לאחר מכן השפיעה הרבה יותר על שער החליפין

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן (ארכיון) / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

טילים מאיראן: מי חייב לבוא לעבודה ומה עם נתב"ג?

פיקוד העורף סגר את מערכת החינוך בכל הארץ, אך הותיר את מקומות העבודה פתוחים ● איזה הורים זכאים להקלות, ומה לגבי הטיסות? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

100 ימים אחרי החיסול: למה באיראן עדיין לא קברו את עלי חמינאי?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: משבר הורמוז חשף את נקודות התורפה של הגלובליזציה, איך נראית הכלכלה העולמית שלושה חודשים מפרוץ המלחמה, ומה אפשר ללמוד מזה שהאיראנים עוד לא קבעו תאריך להלוויה של חמינאי ● כותרות העיתונים בעולם

נגיד הפד הנכנס, קווין וורש, עם הנשיא טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

הטלטלה שהפילה את וול סטריט, והמבחן של הבורסה בת"א: לאן הולכים מכאן?

הירידות החדות בוול סטריט בסוף השבוע מחזירות את המניות הדואליות לת"א עם פערי ארביטראז' חריגים, שעתידים לדחוף אותה מטה ● בארה"ב צופים כמעט בוודאות העלאת ריבית כבר בהחלטה הראשונה של יו"ר הפד החדש ● ואיך הסערה שירתה את היצואנים המקומיים

מיצרי באב אל-מנדב / צילום: Shutterstock

"מטרות צבאיות": האיום החדש של החות'ים בים האדום

המורדים החות'ים הודיעו על "סגירת הים האדום" בפני אוניות ישראליות או כאלו שמקושרות לישראל ● האיום עשוי להשפיע גם על ייצוא הנפט הגולמי מסעודיה דרך הים האדום

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

תשואות האג"ח מאותתות: סבב הלחימה לא יעצור את הפחתת הריבית ביולי

בשוק האג"ח חוזים בוודאות כמעט מוחלטת כי בנק ישראל יפחית את הריבית בחודש הבא - חרף הלחימה ● במקביל, שער הדולר יישר קו עם האופטימיות כי מדובר בסבב קצר ואיבד גובה ● כך, כוחות העומק של המשק מוכיחים בינתיים שהם חזקים יותר מהטלטלה הגיאו־פוליטית

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

היכונו ליום מסחר סוער מחר, במיוחד במניות האלה

שבוע המסחר ייפתח בצל הצניחה החדה במניות השבבים בוול סטריט והתקיפה הישראלית ברובע הדאחיה בביירות - המניות הדואליות ייפלו בחדות ● הירידות בוול סטריט ודברי נגיד בנק ישראל בלמו את מגמת ההתחזקות ההיסטורית של השקל ● דוח התעסוקה החזק סתם את הגולל על הורדות ריבית בארה"ב - בישראל מעריכים שקצב ההורדות יתגבר ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

הקרנות נאלצו למכור - ואג"ח סימד התרסקו בחצי

לאחר שחברת מחנות הקיץ הגישה בקשה לחדלות פירעון ודירוג האג"ח שלה הורד, קרנות הסל המחזיקות בהן נאלצו למכור ומחירן צנחו ל-29 אגורות בלבד ● החברה שקרסה בפתאומיות לאחר שבעליה רוקנו את קופת המזומנים שלה עדכנה כי התקבלו הצעות לא מחייבות וראשוניות לרכישת נכסיה

חומרים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמש הנפקות נסגרו בהנחה של עד 26% על המחיר המבוקש. כך עובדת השיטה

חמש מבין שש החברות שהשלימו הנפקות בשבועות האחרונים - התפשרו משמעותית על השווי הראשוני שדרשו ● הרציונל: המנפיקים נותרים עם שווי אטרקטיבי והמוסדיים יכולים להציג תמונת הצלחה בכיפופי הידיים ● מי הבעלים שנפגשו עם הכסף, המוסדיים שקנו את הסחורה, וההנפקה שבולטת במיוחד

מייסדי A Security. מימין: יוסי תורתי, עומר גל, ויובל יצחקוב / צילום: עומר הכהן

הבכיר שיוצא לאור: "הולכים לקראת חורף של מתקפות סייבר קשות"

הסטארט-אפ A Security נחשף היום לראשונה עם הודעה על שני גיוסי הון שמאחוריהם כמה מהמשקיעים והיזמים של וויז ● המייסד יוסי תורתי מזהיר מהדור החדש של מתקפות הסייבר: "התוקפים האנושיים יוצאים מהתמונה, ובמקומם נכנסים סוכני AI שתוקפים במהירות ויוצאים בבת-אחת" ● וגם: חברת פוינט פייב מודיעה על גיוס שלישי לפי שווי חברה של כ-500 מיליון דולר

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

אגזוז בפחות מ־200 שקל מעלי אקספרס: הטריק שיחסוך לכם אלפי שקלים

כוח הקנייה של השקל השתפר משמעותית בחודשים האחרונים אבל הבשורה, כנראה, עדיין לא הגיעה לשוק הרכב והחלפים בישראל ● מטרייד–אין במחיר מחירון ועד לסבסוד במימון הרכישה - אלו ההטבות וההנחות העקיפות שיאפשרו לכם לנצל בכל זאת את השקל החזק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

מכה לטראמפ: בית המשפט בלם את האגרה שהטיל על ויזות העבודה

בית משפט פדרלי במסצ’וסטס קבע כי לממשל טראמפ לא הייתה סמכות להטיל אגרה חריגה של 100 אלף דולר על מעסיקים המבקשים ויזות H-1B לעובדים זרים מיומנים ● השופט קבע כי מדובר למעשה במס שלא אושר בידי הקונגרס ● בשלב זה לא ברור אם הממשל יערער על ההחלטה, אך הפסיקה מהווה מכה למדיניות ההגירה המצמצמת שמקדם טראמפ

תנודתיות בבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

כלכלנים מעריכים את התרחיש הסביר כעת להמשך המערכה

רונן מנחם: "סימני השאלה הם לגבי עוצמת ההשפעה. תלוי אם מדובר בסבב מוגבל, או אירוע מתגלגל" ● כלכלני תמיר פישמן: "ככל שהאירועים יישארו מוגבלים, הניסיון מלמד כי השווקים נוטים להתאושש במהירות" ● מודי שפריר מציין כי חלק מהמגמות בשוק ההון כבר החלו בשבוע שעבר ● רפי גוזלן: טראמפ רוצה להימנע מהסלמה מחודשת של המלחמה

מימין: עדי סופר־תאני, מטא; מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים; מיכל ברוורמן־בלומנשטיק, מיקרוסופט / צילום: רמי זרנגר, דוברות משרד האוצר, נתנאל טוביאס

"האם השכר יכול לרדת?": השאלה של האוצר שהקפיצה את ההייטקיסטים

בפגישה טעונה, שנערכה בזום וללא נוכחות השר סמוטריץ', הביעו באוצר נכונות למספר מהלכים שיקלו על חברות ההייטק שנפגעו מצניחת הדולר ● עם זאת, יוזמות כמו הפחתת ארנונה או הקלות בנקודות זיכוי במס ירדו מן השולחן ● סמוטריץ' צפוי להצטרף למפגש הבא

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

וויקס עדכנה כלפי מטה את תחזית ההכנסות; המניה נפלה

בחברת האינטרנט עדכנו את התחזית בעקבות פיטורי הענק ובעקבות האטה בצמיחת עסקי הפרטנרים של וויקס ● קצב החיסכון השנתי ממהלך הרה-ארגון יהיה 150 מיליון דולר ● המניה נפלה במסחר בוול סטריט לשפל של מעל תשע שנים