גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מהסרבנים ועד למסים: המהפכה בפינוי-בינוי מעבר לפינה, ובשוק מצפים לגל פרויקטים

הורדת סף היטל ההשבחה, ביטול הקלות, זירוז היתרי בנייה והורדת שיעור ההסכמה לפינוי-בינוי ● מה משמעותם של התיקונים המוצעים בחוק התכנון והבנייה במטרה לקדם את הליכי מימוש ההתחדשות העירונית? ● גלובס עושה סדר

בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי
בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי

ועדת הפנים של הכנסת אישרה ביום שלישי סדרת תיקונים לחוק התכנון והבנייה שיאפשרו קידום ומימוש פרויקטים, חדשים ובמסגרת התחדשות עירונית. ריכזנו את עיקרי החידושים, בליווי פרשנות של מומחים מובילים. התיקונים עדיין טעונים את אישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, וייתכן שייערכו בהם שינויים.

הפחתת היטל השבחה: "בשורה של ממש"

היטל השבחה, תשלום חובה בעקבות שינויים המעלים את השווי, הוא דרמטי בנוגע לכדאיות הכלכלית של פרויקט. עד היום, הרשות המקומית, באישור משרד הפנים, יכלה להפחית את שיעורו מ-50% ל-25% או לבטלו. חוק ההסדרים החדש קובע היטל השבחה בשיעור 25% כברירת מחדל, והרשות המקומית תוכל לקבוע אזורים בהם הוא יהיה בגובה שונה.

"מדובר בבשורה של ממש", מסבירה עו"ד שהם קרן, שותפה וראש תחום תכנון ובנייה במשרד תדמור לוי ושות'. "ככל שתהיה מעמסה כלכלית ליזם כך יהיה קשה יותר לקדם את הפרויקט והפחתת היטל ההשבחה הביאה ודאות. נאמר לרשות המקומית שהיא יכולה לחלק לאזורים וזה מאפשר ליזם להחליט איפה הוא רוצה לפעול".

עו"ד ישי איצקוביץ, שותף, מנהל מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון ושות', רוזנברג ושות', מוסיף כי "בפועל, כמעט שלא נעשו עד היום מהלכים של ביטול היטלי ההשבחה, בוודאי שבאזורי הביקוש. זה הביא לכך שדווקא באזורי הביקוש היטלי ההשבחה היו גבוהים, מה שפגע בכלכליות ובתמורות לדיירים".

פטור ממיסוי: חיכוך שתקע פרויקטים רבים

כיום בפרויקטי התחדשות עירונית, הפטור ממיסוי היטלי בינוי (מס שבח ומכוחו גם מס רכישה ומע"מ אפס) הוא רק לבעל דירה אחת, או לדירה שהתקבלה מקרוב. בלא מעט מקרים בעלי דירות סירבו להתקשר עם יזמים בגלל שהיו להם כמה דירות במתחם והם חששו מהמס. במקרים אלה היזם היה צריך לשלם את המס, מה שהיווה חסם משמעותי לקידום פרויקטים.

עו"ד אדם צסוואן, שותף וראש מחלקת התחדשות עירונית במשרד עו"ד גינדי כספי: "רוב היזמים לא לוקחים על עצמם את המיסוי הזה. זה גורם להרבה חיכוכים. הנושא הזה נפתר. מעבר לזה שזה יוריד התנגדויות, מה שקרה זה שהמשקיעים העשירים עשו מאות אלפי שקלים כל אחד. מה שפחות מוכר לציבור זה שלחברת עמידר יש דירות רבות בפרויקטי התחדשות עירונית. עד עכשיו עמידר דרשה מהיזמים לשאת בעלויות המיסוי וזה תקע פרויקטים. זה נפתר".

הדייר הסרבן: "דרמטי במתחמים גדולים"

התיקון שתפס את מירב תשומת הלב התקשורתית הוא הפחתת הרוב הדרוש לתביעת דייר שמסרב לפינוי-בינוי, מ-80% מבעלי הדירות ל-66%. עו"ד איצקוביץ מסביר כי "התיקון משמעותי כי הוא קבע רוב של שני שלישים לא רק במקבץ, אלא בכל אחד מהבניינים הכלולים במקבץ. מדובר בצעד דרמטי, בייחוד כשמדובר במתחמים גדולים במיוחד".

עוד ציין איצקוביץ את חשיבות ההחלטה, כי מי שבנה על השטחים המשותפים, לא ייכלל בספירת הרוב הנדרש: "אנחנו רואים לא אחת שדיירים בונים באופן לא חוקי תוספות לדירות שלהם, פולשים לחצרות או לגג המשותף ואז למעשה אין להם אינטרס כלכלי להצטרף לעסקה".

עדיפות לפינוי-בינוי: המיסוי גדול יותר בתמ"א 38

חלק מהתיקונים וההסדרים החדשים יחול גם על פרויקטים במסגרת תמ"א 38 וחלקם תקף רק לפרויקטים במסגרת פינוי-בינוי. "במסגרת הרפורמה הזאת ניתנה עדיפות ברורה לפינוי-בינוי על תמ"א 38", מסביר איצקוביץ. "בתמ"א 38 הרוב לתביעת דייר סרבן נותר 80%, לעומת זאת במתחמי פינוי-בינוי הוא השתנה ל-66%. מבחינת הדייר הבודד, אין הבדל בין תמ"א 38 לפינוי-בינוי, ולכן אין הצדקה בעיני בין הבחנה בין שתי הקטגוריות".

עו"ד אורית קוך, שותפה וראש תחום מיסוי מקרקעין במשרד זיו שרון ושות', מחדדת: "ממשיכה המגמה המקלה עם פרויקטים של פינוי-בינוי ומקשה על פרויקטים של תמ"א 38, על אף שאלה האחרונים נותנים מענה מהיר יותר לחיזוק בניינים מטים ליפול. כך למשל, קובע חוק ההסדרים ביטול המגבלה על כמות הדירות שיש בידי המוכר במתחם פינוי-בינוי באופן שגם מי שמחזיק בכמה דירות בפרויקט יוכל ליהנות מפטור ממס על כל הדירות שלו, בעוד שמי שמחזיק ביותר מדירה אחת בבניין בפרויקט של תמ"א 38 יזכה לפטור רק בגין דירה אחת ויאלץ לשלם מס שבח ומע"מ בגין יתר דירותיו.

"בנוסף, עד היום איפשר המחוקק לבעל דירה בפרויקט תמ"א 38 להפחית מהרווח שנוצר במכירת הדירה החדשה את עלויות הבנייה שלה וכך להקטין את מס השבח שחל עליו. זאת בניגוד לדירה שהתקבלה בפרויקט פינוי-בינוי, שם לא מתאפשרת הפחתת עלות הבנייה. בחוק ההסדרים משווים את מצבו של בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 למצבו של בעל דירה בפרויקט פינוי-בינוי ושוללים ממנו את האפשרות לנכות את הוצאות הבנייה, מה שאומר הגדלת מס השבח לכשימכור את הדירה החדשה שלו".

הגבלת תוקף עסקאות: יותר כוח לבעלי הדירות

כיום יש סעיף בחוק הקובע כי בעסקת פינוי-בינוי היזם חייב לחתום על הסכם עם 60% מבעלי הדירות במתחם תוך חמש שנים, אחרת ניתן לבטל את ההסכם. המטרה היא לא לכבול את בעלי הדירות להתקשרות אחת. התיקון החדש משנה את המצב ומוסיף לבעלי הדירות כלים לבטל הסכמי פינוי-בינוי.

גבריאל שגיא, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק בחברת "אדריכלי העיר" המארגנת מיזמי פינוי-בינוי מטעם בעלי דירות, מסר: "החוק החדש נותן המון כוח לבעלי הדירות. בין היתר הוא קובע שהחל מחתימת ראשון הבעלים, יש ליזם שנתיים להחתים 50% מבעלי הדירות. יש לו 4 שנים להגיע לחתימת 60% מבעלי הדירות. אם הוא לא עומד בתנאים האלה, ניתן לרוב בעלי הדירות בבית המשותף, גם כאלה שהם לא צד לעסקה, לבטל את ההסכם.

"יש עוד תנאי, והפעם במישור התכנוני. היזם, החל מחתימת ראשון הדיירים ועד ארבע וחצי שנים לאחר מכן, צריך להגיש תב"ע. תוכנית פינוי-בינוי. זה אומר שהמחוקק אומר ליזם שאסור לו לקפוא על שמרים. הוא גם צריך להביא חתימות וגם להגיש תוכנית בתוך פרקי זמן מוגבלים. אם הוא לא יפעל בתחום התכנוני, יוכלו בעלי הדירות התוכנית לבטל את ההסכם".

שני צעדים דרמטיים נוספים להגדלת ההיצע

במסגרת דיוני ועדת הפנים בתיקונים בחוק התכנון והבנייה אושרו שני סעיפים שאינם נוגעים רק לתוכניות התחדשות עירונית, אלא יש להם השפעות על כלל הפרויקטים, כולל בבנייה חדשה.

ביטול ההקלות. הקלה בהקשר של חוק התכנון והבנייה מאפשרת לבנות שלא בהתאם להוראות תוכנית בניין עיר. בשנים האחרונות הביא שימוש הולך וגובר במנגנון ההקלות לתהליכי רישוי עוקפי תכנון ובעיקר להארכת הליך הרישוי ויצירת עומס משמעותי על מוסדות התכנון בשלב הרישוי. המתווה אותו אישרה ועדת הפנים קובע כי תוכנית חדשה שיוחלט על הפקדתה אחרי ינואר 2023, תהיה במסלול ללא הקלות כמותיות (שטח, יחידות דיור וקומות). בנושאים אחרים הקלה תתאפשר רק אם הם ייקבעו במפורש בתקנות כנושאים שניתן לבקש לגביהם הקלה. באשר לתוכניות ישנות, הוחלט לאפשר שלוש שנים (עד ינואר 2025) במסלול ההקלות הקיים, עם אפשרות של שנתיים נוספות באישור שרת הפנים.

"מדובר בצעד מבורך, נכון והכרחי. כל נושא הבקשות להקלות בהיתרי בנייה הוא שערורייתי", אמר עו"ד זיו כספי, שותף מייסד גינדי כספי ושות' עורכי דין. "הוא הקשה במישור הוודאות התכנונית ויצר פתח לבעייתיות בכמה היבטים - החל מהתכנון, דרך חישוב היטלי ההשבחה ובעיקר סיבך את הליכי הרישוי. עם ביטולו, רמת הוודאות התכנונית תגדל מאוד והליכי הרישוי יהיו פשוטים הרבה יותר. יחד עם זאת, ביטול הבקשות להקלות מחייב תכנון גמיש ומדוקדק ותב"עות חכמות ומפורטות שיאפשרו מראש מספר תרחישי בנייה, וייתרו את הצורך לבקש הקלות. אם נצרף לכך את אישור רפורמת הרישוי העצמי, שני הסעיפים יכוונו למצב בו אין שיקול דעת בבקשות להיתרי בנייה - מצב שיעשה טוב לכל השוק ויביא להגדלה ניכרת של היקף הפרויקטים והיצע הדירות".

רישוי עצמי. לפי הנוסח שאושר, אדריכלים שיש להם נסיון של חמש שנות עבודה והגישו לפחות חמש בקשות להיתר בנייה יוכלו לחתום על בקשות להיתר.

"אין כל סיכוי שהמהלך יעבוד בישראל", אמר יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ובעלי חברת "נתיבי הקמה" המתמחה בקידום הליכים סטטוטוריים. "ראשית, ניתן להחיל רישוי עצמי רק על בקשות להיתר תואמות תב"ע, בעוד שכיום 80% מהבקשות אינן תואמות תב"ע וכוללות הקלות ושימושים חורגים. שנית, רשויות כמו תל אביב מבקשות תוכניות עיצוב כתנאי לאישור היתר, או רשויות שמיישמות הנחיות מרחביות - ובמקרים כאלה רישוי עצמי כלל לא רלוונטי. שלישית, אף אדריכל לא יסכים לקחת על עצמו את האחריות לאשר היתר בנייה. זה שם אותם בניגוד עניינים מסוכן מול יזמים שמזמינים מהם את העבודה בפרויקטים אלה ובפרויקטים אחרים, אף אדריכל לא יסכן את הרישיון שלו כדי לאשר היתר - היה כאן ניסיון בעבר שלא צלח ולהערכתי אין לזה סיכוי גם בהמשך".

אדר' דנה וישקין, יו"ר ארגון האדריכלים החדש "החזית החמישית" מסרה כי "הרפורמה הנוכחית אמורה לאפשר לאדריכלים מורשים להוציא היתרי בנייה, אך למרבה האירוניה היא מאפשרת לרשות לבטל על דעת עצמה את ההיתר, גם תוך כדי הבנייה, אפילו מבלי לקבוע סנקציה כלפי הרשות אם ביטלה היתר באופן בלתי מוצדק. התוצאה תהיה נזק בל יתואר".

עוד כתבות

עד גיל 25 יהיו לילד שלכם 300 אלף שקל. אם תתנהלו נכון

ניהול תיק עצמאי זול ויחסוך לכם עשרות אלפי שקלים בדמי ניהול ● אלא שפעמים רבות, הניסיון לחסוך באופן עצמאי גורם להורים רבים להתמהמה - מה שעלול לעלות להם ביוקר ● ארבע נקודות פשוטות שיעזרו לכם להכריע ולצאת לדרך

חברת החשמל / צילום: איל יצהר

חברת החשמל בראש, ומי בתחתית? סקר השירות של מבקר המדינה

7 גופים ממשלתיים דורגו בסקר השירות של מבקר המדינה ● רוב הגופים הצליחו לשפר את השירות בשנה החולפת, משרד התחבורה הידרדר ● מבקר המדינה: "חובה על משרתי הציבור להעניק שירות מיטבי, יעיל ומסביר פנים לכל אדם"

כנס TECH IL יוצא לדרך: איך ה-AI משנה את ההייטק ומה עושים עם הדולר?

הכנס יתמקד באתגרים של תעשיית ההייטק הישראלי, לצד האקזיטים הגדולים בסייבר והפריחה של הדיפנס טק ● בין המשתתפים: עמי לוטבק ממייסדי וויז, שלמה קרמר, ליעד אגמון, מיכל ברוורמן בלומנשטיק ואייל פרוינד מ-ESOP ● וגם: חשיפת רשימת "עשרת הסטארט-אפים המבטיחים" של גלובס

ניצן גוטמן, מייסד ומנכ''ל Voicenter, בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

"לא להעביר את כולם להייטק, להעביר את ההייטק לכולם"

ניצן גוטמן, מייסד ומנכ"ל Voicenter, דיבר בכנס TECH IL של גלובס על הצורך לפתוח עוד סקטורים בשוק לבינה המלאכותית ועל התפקידים החדשים שנוצרים בזכות ה-AI: "כיום מדברים לא על החלפה של העובדים בעקבות הבינה המלאכותית אלא על ייעול שלהם"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למה הבורסה יורדת כבר 3 ימים? מה חושבים המומחים ואיפה ההזדמנויות

ההסכם בין ארה"ב לאיראן התקבל באופטימיות בשווקים ברחבי העולם - חוץ מבישראל ● הבורסה המקומית היא היחידה במערב שנסחרה בירידות בשבוע האחרון, בהובלת מניות הבנקים, הביטוח והאנרגיה ● האם זו תחילתה של מגמה או ירידה נקודתית בלבד?

מימין: ליעד אגמון, עמי לוטבק, שלמה קרמר / צילום: ניב קנטור

הווידוי של ליעד אגמון, התוכנית של שלמה קרמר, והחזון של עמי לוטבק: כל הכותרות מכנס TECH IL

כנס TECH IL של גלובס אירח את השמות הבולטים בהייטק הישראלי ● שלמה קרמר הבטיח להנפיק את הבייבי, ליעד אגמון סיפר שנמאס לו למכור לגברים לבנים בני 50, ועמי לוטבק חשף כיצד ג'מיני השפיעה על ההחלטה למכור את וויז לגוגל ● וגם: פרויקט "עשרת הסטארט־אפים המבטיחים" - מחר באתר גלובס

פאנל ''בין קלוד לשער הדולר: האם ההייטק הישראלי ימשיך לצמוח ב-2026?'' בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

"מתכנתים שמרוויחים מיליון שקל בחודש": איך ייראה ההייטק הישראלי בעקבות מהפכת ה-AI?

בפאנל מורחב של יזמים ומשקיעים שנערך בכנס TECH IL של גלובס, ניסו המשתתפים להעריך איך ייראה שוק ההייטק הישראלי בעקבות מהפכת ה-AI, מי יהיו המרוויחים הגדולים, ומה המדינה יכולה לעשות כדי לשמר את מעמדה בתחום: "לא מאוחר מדי להקים עוד אנתרופיק"

אלי כליף, סמנכ''ל הכספים הגלובלי וחבר ההנהלה הבכירה של טבע מהענקת הפרס מטעם פורום ה-CFO בישראל / צילום: איגור וייזנר

המניה זינקה ב-60%, הסמנכ"ל מכר מניות ב-62 מיליון שקל

אלי כליף, סמנכ"ל הכספים של חברת טבע, מכר בחודשים האחרונים ב"מכירה עיוורת" מניות בהיקף של כ-62 מיליון שקל ● בחודשים האחרונים גם מנכ"ל החברה ריצ'רד פרנסיס מכר מניות ב-95 מיליון שקל ● מניית טבע זינקה בכמעט 60% בשנה האחרונה

שלמה קרמר בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

שלמה קרמר: "המהנדסים פה הכי יקרים בעולם. נעשה חישוב מחדש איפה מגייסים"

מייסד ומנכ"ל קייטו נטוורקס אמר בכנס TECH IL כי מהפכת ה־AI היא הגדולה ביותר שראה בחייו, מזהיר מפני קיפאון בשוק ההשקעות, ומודה כי היחלשות הדולר הופכת את ישראל ליעד יקר לגיוס מהנדסים ● קרמר התייחס גם לשמועות לגבי מכירת החברה: "שקר מוחלט"

כרם נבו בכנס TECH IL / צילום: ניב קנטור

כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות: "השנה יש עלייה בכמות הסטארט-אפים שקמים בישראל"

בכנס TECH IL של גלובס, סיפרה כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, כי "השנה האחרונה הייתה כנראה אחת הטובות להייטק הישראלי"

מיליארדי דולרים מוקפאים על ידי ממשל ארה''ב / צילום: ap, Vahid Salemi

היכן מוחזקים מיליארדי הדולרים המוקפאים של איראן?

ארה"ב מנעה ממדינות שונות להעביר תשלומים עבור רכישות נפט מאיראן ● כעת טהרן דורשת לקבל את הכסף בחזרה כתנאי לסיום קבוע של המלחמה

מפעל טכנולוגיות להבים בנהריה / צילום: בר - אל

600 עובדים מפוטרים: המפעל הוותיק בנהריה ייסגר ויהפוך לשכונת מגורים

מפעל טכנולוגיית להבים, שהוקם על ידי סטף ורטהיימר אחרי מלחמת ששת הימים, ייסגר ו־600 מעובדיו יאבדו את עבודתם ● ברקע, צניחת הדולר שפגעה באופן רוחבי במגזרי היצוא

וויל פורטה וטינה פיי באירוע נטפליקס / צילום: ap, Evan Agostini

השיעור שלמדתי מגורדון רמזי וטינה פיי: הטלוויזיה לא נעלמת, היא משנה צורה

כבר יותר מ־20 שנה שאני מגיע לאירוע Upfronts בניו יורק - המקום שבו תעשיית הטלוויזיה האמריקאית מוכרת למפרסמים את תשומת הלב של הצופים - אבל הפעם היה ברור שמשהו עמוק השתנה ● הכוח עבר למקום אחר, והסטרימינג, הדאטה וה–AI הם העתיד הבלתי נמנע

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

אוקראינה תמורת הורמוז? תמימות דעים מפתיעה בין טראמפ לאירופה בפסגת ה-G7

היו מי שהעריכו כי מאחורי הקלעים של ה-G7 התרקמה עסקת "אוקראינה תמורת הורמוז" ● טראמפ לא ידרוש יותר מדי מאוקראינה, ימשיך לאפשר לאירופאים לקנות נשק אמריקאי בעשרות מיליארדים לחימושה, ובתמורה האירופים יסייעו לו "לנקות" את הבלגן במפרץ הפרסי

טראמפ ונתניהו / צילום: ap, Alex Brandon

איראן הפכה מנטל לכלי, וטראמפ לא מודאג מהאיום על ישראל

נשיא ארה"ב יצא למערכה במטרה להפעיל לחץ חסר תקדים על טהרן, אך המשבר במצר הורמוז והחשש מהשלכות כלכליות גלובליות שינו את סדר העדיפויות ● התוצאה: הסכם שעשוי להחזיר את איראן חזקה ועשירה יותר

ח''כ טלי גוטליב / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

הכנסת אישרה חסינות לח"כ גוטליב שחשפה את שמו של איש שב"כ

חברי הכנסת אישרו ברוב של 61 מול 48 את חסינותה של חברת הכנסת, טלי גוטליב, מפני העמדה לדין לאחר שחשפה שמו של איש שב"כ ● בתוך כך, לוחם שב"כ שגוטליב חשפה את זהותו הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת הכנסת

פרינוק / צילום: אתר החברה

השב"כ יבדוק: איך הגיעו תרופות פסיכיאטריות לתוך מחית מזון לפעוטות

המשטרה והשב"כ מעורבים בבירור הימצאותן של תרופות במחיות פירות לתינוקות מסוג "פרינוק" ● לשניים מסניפי הרשת "זול ובגדול", שבהם נמכרו המחיות, הוצאו צווי סגירה ● לא פורסם ריקול גורף לכלל מוצרי "פרינוק"

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שמבקרת את ישראל בחריפות, אבל מייצאת אליה שבבים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המשטר האיראני סבור שהוא יציב יותר משהיה לפני המלחמה, אירלנד מבקרת את ישראל ובמקביל מכפילה את יצוא השבבים אליה, והמטרה החדשה בספרד: פעילות כימיקלים לישראל (ICL) ● כותרות העיתונים בעולם

הילה זיגמן, שותפה מנהלת בקרן סייברסטארטס, בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

הילה זיגמן, שותפה בקרן סייברסטארטס: "אנו בנקודה שבה הטכנולוגיה משנה בו-זמנית את ההגנה ואת ההתקפה"

הילה זיגמן, שותפה מנהלת בקרן סייברסטארטס, תיארה בכנס TECH IL של גלובס את הקשיים שיוצרת הבינה המלאכותית ליזמים בתחום הסייבר: "קטגוריה שלא מזהים אותה בשנייה הנכונה – קשה להיכנס אליה אחר-כך" ● לנוכח השינויים המהירים בטכנולוגיה, היא הציעה ליזמים להסתפק בתחזיות לחצי שנה קדימה

משגר טילי פטריוט / צילום: Reuters, ABACA

לארה"ב נמאס מטילים יקרים. זו התוכנית החדשה שלה

החברות הביטחוניות לוקהיד מרטין ו-RTX עובדות בשיתוף פעולה צמוד עם צבא ארה"ב ● הבעיה: לטילים שהן מייצרות יש זמן ייצור ארוך במיוחד, ועלות גבוהה ● הפיתרון שמציעים בפנטגון לכך כולל טילים זולים ותמריצי שיפור לחברות