גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

מהסרבנים ועד למסים: המהפכה בפינוי-בינוי מעבר לפינה, ובשוק מצפים לגל פרויקטים

הורדת סף היטל ההשבחה, ביטול הקלות, זירוז היתרי בנייה והורדת שיעור ההסכמה לפינוי-בינוי ● מה משמעותם של התיקונים המוצעים בחוק התכנון והבנייה במטרה לקדם את הליכי מימוש ההתחדשות העירונית? ● גלובס עושה סדר

בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי
בניין ישן ברמת גן נהרס במסגרת פינוי-בינוי / צילום: טלי בוגדנובסקי

ועדת הפנים של הכנסת אישרה ביום שלישי סדרת תיקונים לחוק התכנון והבנייה שיאפשרו קידום ומימוש פרויקטים, חדשים ובמסגרת התחדשות עירונית. ריכזנו את עיקרי החידושים, בליווי פרשנות של מומחים מובילים. התיקונים עדיין טעונים את אישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, וייתכן שייערכו בהם שינויים.

הפחתת היטל השבחה: "בשורה של ממש"

היטל השבחה, תשלום חובה בעקבות שינויים המעלים את השווי, הוא דרמטי בנוגע לכדאיות הכלכלית של פרויקט. עד היום, הרשות המקומית, באישור משרד הפנים, יכלה להפחית את שיעורו מ-50% ל-25% או לבטלו. חוק ההסדרים החדש קובע היטל השבחה בשיעור 25% כברירת מחדל, והרשות המקומית תוכל לקבוע אזורים בהם הוא יהיה בגובה שונה.

"מדובר בבשורה של ממש", מסבירה עו"ד שהם קרן, שותפה וראש תחום תכנון ובנייה במשרד תדמור לוי ושות'. "ככל שתהיה מעמסה כלכלית ליזם כך יהיה קשה יותר לקדם את הפרויקט והפחתת היטל ההשבחה הביאה ודאות. נאמר לרשות המקומית שהיא יכולה לחלק לאזורים וזה מאפשר ליזם להחליט איפה הוא רוצה לפעול".

עו"ד ישי איצקוביץ, שותף, מנהל מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון ושות', רוזנברג ושות', מוסיף כי "בפועל, כמעט שלא נעשו עד היום מהלכים של ביטול היטלי ההשבחה, בוודאי שבאזורי הביקוש. זה הביא לכך שדווקא באזורי הביקוש היטלי ההשבחה היו גבוהים, מה שפגע בכלכליות ובתמורות לדיירים".

פטור ממיסוי: חיכוך שתקע פרויקטים רבים

כיום בפרויקטי התחדשות עירונית, הפטור ממיסוי היטלי בינוי (מס שבח ומכוחו גם מס רכישה ומע"מ אפס) הוא רק לבעל דירה אחת, או לדירה שהתקבלה מקרוב. בלא מעט מקרים בעלי דירות סירבו להתקשר עם יזמים בגלל שהיו להם כמה דירות במתחם והם חששו מהמס. במקרים אלה היזם היה צריך לשלם את המס, מה שהיווה חסם משמעותי לקידום פרויקטים.

עו"ד אדם צסוואן, שותף וראש מחלקת התחדשות עירונית במשרד עו"ד גינדי כספי: "רוב היזמים לא לוקחים על עצמם את המיסוי הזה. זה גורם להרבה חיכוכים. הנושא הזה נפתר. מעבר לזה שזה יוריד התנגדויות, מה שקרה זה שהמשקיעים העשירים עשו מאות אלפי שקלים כל אחד. מה שפחות מוכר לציבור זה שלחברת עמידר יש דירות רבות בפרויקטי התחדשות עירונית. עד עכשיו עמידר דרשה מהיזמים לשאת בעלויות המיסוי וזה תקע פרויקטים. זה נפתר".

הדייר הסרבן: "דרמטי במתחמים גדולים"

התיקון שתפס את מירב תשומת הלב התקשורתית הוא הפחתת הרוב הדרוש לתביעת דייר שמסרב לפינוי-בינוי, מ-80% מבעלי הדירות ל-66%. עו"ד איצקוביץ מסביר כי "התיקון משמעותי כי הוא קבע רוב של שני שלישים לא רק במקבץ, אלא בכל אחד מהבניינים הכלולים במקבץ. מדובר בצעד דרמטי, בייחוד כשמדובר במתחמים גדולים במיוחד".

עוד ציין איצקוביץ את חשיבות ההחלטה, כי מי שבנה על השטחים המשותפים, לא ייכלל בספירת הרוב הנדרש: "אנחנו רואים לא אחת שדיירים בונים באופן לא חוקי תוספות לדירות שלהם, פולשים לחצרות או לגג המשותף ואז למעשה אין להם אינטרס כלכלי להצטרף לעסקה".

עדיפות לפינוי-בינוי: המיסוי גדול יותר בתמ"א 38

חלק מהתיקונים וההסדרים החדשים יחול גם על פרויקטים במסגרת תמ"א 38 וחלקם תקף רק לפרויקטים במסגרת פינוי-בינוי. "במסגרת הרפורמה הזאת ניתנה עדיפות ברורה לפינוי-בינוי על תמ"א 38", מסביר איצקוביץ. "בתמ"א 38 הרוב לתביעת דייר סרבן נותר 80%, לעומת זאת במתחמי פינוי-בינוי הוא השתנה ל-66%. מבחינת הדייר הבודד, אין הבדל בין תמ"א 38 לפינוי-בינוי, ולכן אין הצדקה בעיני בין הבחנה בין שתי הקטגוריות".

עו"ד אורית קוך, שותפה וראש תחום מיסוי מקרקעין במשרד זיו שרון ושות', מחדדת: "ממשיכה המגמה המקלה עם פרויקטים של פינוי-בינוי ומקשה על פרויקטים של תמ"א 38, על אף שאלה האחרונים נותנים מענה מהיר יותר לחיזוק בניינים מטים ליפול. כך למשל, קובע חוק ההסדרים ביטול המגבלה על כמות הדירות שיש בידי המוכר במתחם פינוי-בינוי באופן שגם מי שמחזיק בכמה דירות בפרויקט יוכל ליהנות מפטור ממס על כל הדירות שלו, בעוד שמי שמחזיק ביותר מדירה אחת בבניין בפרויקט של תמ"א 38 יזכה לפטור רק בגין דירה אחת ויאלץ לשלם מס שבח ומע"מ בגין יתר דירותיו.

"בנוסף, עד היום איפשר המחוקק לבעל דירה בפרויקט תמ"א 38 להפחית מהרווח שנוצר במכירת הדירה החדשה את עלויות הבנייה שלה וכך להקטין את מס השבח שחל עליו. זאת בניגוד לדירה שהתקבלה בפרויקט פינוי-בינוי, שם לא מתאפשרת הפחתת עלות הבנייה. בחוק ההסדרים משווים את מצבו של בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 למצבו של בעל דירה בפרויקט פינוי-בינוי ושוללים ממנו את האפשרות לנכות את הוצאות הבנייה, מה שאומר הגדלת מס השבח לכשימכור את הדירה החדשה שלו".

הגבלת תוקף עסקאות: יותר כוח לבעלי הדירות

כיום יש סעיף בחוק הקובע כי בעסקת פינוי-בינוי היזם חייב לחתום על הסכם עם 60% מבעלי הדירות במתחם תוך חמש שנים, אחרת ניתן לבטל את ההסכם. המטרה היא לא לכבול את בעלי הדירות להתקשרות אחת. התיקון החדש משנה את המצב ומוסיף לבעלי הדירות כלים לבטל הסכמי פינוי-בינוי.

גבריאל שגיא, סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק בחברת "אדריכלי העיר" המארגנת מיזמי פינוי-בינוי מטעם בעלי דירות, מסר: "החוק החדש נותן המון כוח לבעלי הדירות. בין היתר הוא קובע שהחל מחתימת ראשון הבעלים, יש ליזם שנתיים להחתים 50% מבעלי הדירות. יש לו 4 שנים להגיע לחתימת 60% מבעלי הדירות. אם הוא לא עומד בתנאים האלה, ניתן לרוב בעלי הדירות בבית המשותף, גם כאלה שהם לא צד לעסקה, לבטל את ההסכם.

"יש עוד תנאי, והפעם במישור התכנוני. היזם, החל מחתימת ראשון הדיירים ועד ארבע וחצי שנים לאחר מכן, צריך להגיש תב"ע. תוכנית פינוי-בינוי. זה אומר שהמחוקק אומר ליזם שאסור לו לקפוא על שמרים. הוא גם צריך להביא חתימות וגם להגיש תוכנית בתוך פרקי זמן מוגבלים. אם הוא לא יפעל בתחום התכנוני, יוכלו בעלי הדירות התוכנית לבטל את ההסכם".

שני צעדים דרמטיים נוספים להגדלת ההיצע

במסגרת דיוני ועדת הפנים בתיקונים בחוק התכנון והבנייה אושרו שני סעיפים שאינם נוגעים רק לתוכניות התחדשות עירונית, אלא יש להם השפעות על כלל הפרויקטים, כולל בבנייה חדשה.

ביטול ההקלות. הקלה בהקשר של חוק התכנון והבנייה מאפשרת לבנות שלא בהתאם להוראות תוכנית בניין עיר. בשנים האחרונות הביא שימוש הולך וגובר במנגנון ההקלות לתהליכי רישוי עוקפי תכנון ובעיקר להארכת הליך הרישוי ויצירת עומס משמעותי על מוסדות התכנון בשלב הרישוי. המתווה אותו אישרה ועדת הפנים קובע כי תוכנית חדשה שיוחלט על הפקדתה אחרי ינואר 2023, תהיה במסלול ללא הקלות כמותיות (שטח, יחידות דיור וקומות). בנושאים אחרים הקלה תתאפשר רק אם הם ייקבעו במפורש בתקנות כנושאים שניתן לבקש לגביהם הקלה. באשר לתוכניות ישנות, הוחלט לאפשר שלוש שנים (עד ינואר 2025) במסלול ההקלות הקיים, עם אפשרות של שנתיים נוספות באישור שרת הפנים.

"מדובר בצעד מבורך, נכון והכרחי. כל נושא הבקשות להקלות בהיתרי בנייה הוא שערורייתי", אמר עו"ד זיו כספי, שותף מייסד גינדי כספי ושות' עורכי דין. "הוא הקשה במישור הוודאות התכנונית ויצר פתח לבעייתיות בכמה היבטים - החל מהתכנון, דרך חישוב היטלי ההשבחה ובעיקר סיבך את הליכי הרישוי. עם ביטולו, רמת הוודאות התכנונית תגדל מאוד והליכי הרישוי יהיו פשוטים הרבה יותר. יחד עם זאת, ביטול הבקשות להקלות מחייב תכנון גמיש ומדוקדק ותב"עות חכמות ומפורטות שיאפשרו מראש מספר תרחישי בנייה, וייתרו את הצורך לבקש הקלות. אם נצרף לכך את אישור רפורמת הרישוי העצמי, שני הסעיפים יכוונו למצב בו אין שיקול דעת בבקשות להיתרי בנייה - מצב שיעשה טוב לכל השוק ויביא להגדלה ניכרת של היקף הפרויקטים והיצע הדירות".

רישוי עצמי. לפי הנוסח שאושר, אדריכלים שיש להם נסיון של חמש שנות עבודה והגישו לפחות חמש בקשות להיתר בנייה יוכלו לחתום על בקשות להיתר.

"אין כל סיכוי שהמהלך יעבוד בישראל", אמר יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ובעלי חברת "נתיבי הקמה" המתמחה בקידום הליכים סטטוטוריים. "ראשית, ניתן להחיל רישוי עצמי רק על בקשות להיתר תואמות תב"ע, בעוד שכיום 80% מהבקשות אינן תואמות תב"ע וכוללות הקלות ושימושים חורגים. שנית, רשויות כמו תל אביב מבקשות תוכניות עיצוב כתנאי לאישור היתר, או רשויות שמיישמות הנחיות מרחביות - ובמקרים כאלה רישוי עצמי כלל לא רלוונטי. שלישית, אף אדריכל לא יסכים לקחת על עצמו את האחריות לאשר היתר בנייה. זה שם אותם בניגוד עניינים מסוכן מול יזמים שמזמינים מהם את העבודה בפרויקטים אלה ובפרויקטים אחרים, אף אדריכל לא יסכן את הרישיון שלו כדי לאשר היתר - היה כאן ניסיון בעבר שלא צלח ולהערכתי אין לזה סיכוי גם בהמשך".

אדר' דנה וישקין, יו"ר ארגון האדריכלים החדש "החזית החמישית" מסרה כי "הרפורמה הנוכחית אמורה לאפשר לאדריכלים מורשים להוציא היתרי בנייה, אך למרבה האירוניה היא מאפשרת לרשות לבטל על דעת עצמה את ההיתר, גם תוך כדי הבנייה, אפילו מבלי לקבוע סנקציה כלפי הרשות אם ביטלה היתר באופן בלתי מוצדק. התוצאה תהיה נזק בל יתואר".

עוד כתבות

פגיעת כטב''מ ליד נמל התעופה של דובאי (ארכיון) / צילום: ap

אחרי יוון: האמירויות עשויה להיות הבאה בתור לעסקת ענק עם ישראל

כותרות העיתונים בעולם: טורקיה לא רק מספקת אכסניה לחמאס ולפעילות הפיננסית שלה, אלא גם משרתת כנתיב העברות לחיזבאללה; לאחר עסקת הענק של ישראל עם יוון, איחוד האמירויות עשויה להפוך ללקוחה הגדולה הבאה. והמערכה מול איראן עשויה לגרום לאמריקאים להפחית את השימוש במל"טים יקרים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

רו''ח הראל טוב בכנס החברות המשפחתיות / צילום: שלומי יוסף

מורשת, ירושה והמס שביניהם: משפחות בישראל נערכות לחקיקת מס עיזבון

רו"ח הראל טוב, מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי ב-KPMG ישראל, משתף בכנס החברות המשפחתיות כי אף שאין בישראל כיום מס עיזבון, משפחות עשירות נערכות לאפשרות של חקיקה עתידית ● תכנון הירושה צריך להתחיל בתוך המשפחה ולהביא בחשבון שינויים אפשריים בחוק ובמיסוי לאורך השנים

פרופ' יורם וייס, מנכ''ל בית החולים הדסה / צילום: אבי חיון

הוארכה בשניים כהונתו של מנכ"ל הדסה, פרופ׳ יורם וייס

פרופ׳ יורם וייס יישאר בתפקידו כמנכ"ל הדסה לפחות שנתיים נוספות - כך אישר דירקטוריון המרכז הרפואי הדסה ● בכך ישלים לפחות שבע שנים בתפקיד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: גו לייב

לנגיד יש מסר חד לקבלנים: "תורידו מחירים"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס בראיון מיוחד בערב הפתיחה של ועידת ישראל לנדל"ן למצב הענף: "בנק ישראל יעקוב אחר פערים בין האשראי למכירות" ● הנגיד הדגיש את הצורך בתקציב אחראי, הפחתת החוב, בחינה מחודשת של הוצאות הביטחון והשקעה בחינוך ובמנועי צמיחה

גיל אגמון, מנכ''ל ובעל השליטה בדלק רכב / צילום: אוהד רומנו

גיל אגמון מהמר על עצמו ב-200 מיליון שקל. האם הוא ישלוף שפן מהכובע?

שנים לא פשוטות עוברות על בעלי יבואנית הרכב, שבעבר מכרה כרבע מהמכוניות בכבישי ישראל ולאחרונה הידרדרה לנתח של 3% מהשוק, לצד הפסדים כבדים במיזמי טכנולוגיה ● לאחרונה רכש אגמון 10% ממניות דלק רכב מידי משקיעים מוסדיים, ובשוק מנסים להבין מי ביניהם טועה בהערכת שווי החברה

פרופ' מאט אלן / צילום: באדיבות המצולם

"נפוטיזם עשוי להיות דבר טוב": העצה המפתיעה לעסקים משפחתיים

בכנס החברות המשפחתיות הסביר פרופ' מאט אלן כיצד הפחד מכישלון עלול לפגוע בהעברת העסק לדור הבא, מדוע כללים נוקשים עלולים דווקא להרחיק את בני המשפחה, ולמה הורים צריכים לקנות לילדיהם הזדמנויות ולא הצלחה

ראשי מפלגת ''אלטרנטיבה לגרמניה'' חוגגים לאחר פרסום המדגמים / צילום: Reuters

רעידת אדמה פוליטית: הישג חסר-תקדים לימין הקיצוני בגרמניה

לפי המדגמים, מפלגת הימין הקיצונית זכתה בכ־44% מהקולות בסקסוניה־אנהלט - התוצאה הגבוהה ביותר שרשמה עד כה בגרמניה ● עדיין לא ברור אם תשיג רוב שיאפשר לה להקים ממשלה לבדה ● מאז 7 באוקטובר נסוגה המפלגה מתמיכתה בישראל, וקראה להפסקת יצוא הנשק אליה

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

אחרי חודשיים בלי דח"ציות: מינויים חדשים בדירקטוריון רכבת ישראל

הוועדה לבדיקת מינויים אישרה היום מינוי של שתי דירקטוריות חיצוניות ברכבת ישראל - דפנה עין דור ופרופ' חן כהן ● ברקע: לפני כחודשיים התפטרו שתי דירקטוריות מדירקטוריון הרכבת במחאה על מינויו של יעקב מרציאנו למ"מ המנכ"ל - מינוי שנפסל מאז ע"י ועדת המינויים

שירותי בריאות כללית / צילום: תמר מצפי

במקום רפפורט ותשובה: כללית תרכוש את השליטה במדיקל סנטר

קבוצות בראשות יצחק תשובה ואסף רפפורט התחרו על השליטה בקופה, אך משרד הבריאות העדיף גוף באוריינטציה רפואית ● קופת החולים צפויה לרכוש 10% נוספים בהרצליה מדיקל, ולעלות להחזקה של 50%

גרגורי וייץ ומתן קסלר / צילום:  ניסים סלם,  אינספיריישן גרופ

היעדים האירופאים שירדו מהרדאר של המשקיעים הישראלים

יוון וקפריסין הפכו בשנים האחרונות ליעדים פופולריים בקרב משקיעי נדל"ן ישראלים, אבל מדינות נוספות באירופה מציעות הזדמנויות ששווה לבדוק ● גלובס יצא לבחון יעדי השקעה במרחק של כמה שעות טיסה ● לא משקיעים עם העדר: חלק א'

אילוסטרציה: איל יצהר

הסדר טיעון בפרשת יוטרייד: האנליסט רואי קוזין צפוי להישלח ל-22 חודשי מאסר

קוזין, האנליסט הראשי של חברת האלגו-טריידינג יוטרייד, הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות רבות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, במסגרתן גויסו כ-77 מיליון שקל מכ-600 לקוחות ● הצדדים יעתרו לגזור עליו 22 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 25 אלף שקל

יו''ר הפד קווין וורש (מימין) ושר האוצר סקוט בסנט / צילום: Reuters, Sam Wolfe

תשואות האג"ח בעולם בטלטלה וכל העיניים נשואות לפד

נסיקה בתשואות האג"ח בעולם מכבידה על הממשלות והציבור, והאיגרות הממשלתיות מתרחקות מהדימוי של השקעה בטוחה ● לנוכח החשש ממשבר בשוק החוב, האוצר האמריקאי מפעיל מהלכי חירום כדי לרסן את הריביות ● כעת הזרקור מופנה לפד: האם יתקפל ויחזור לרכישות חוב מסיביות, או שימשיך במלחמה באינפלציה גם במחיר מיתון?

מארק אנדריסן, מבעלי קרן ההון סיכון אנדריסן-הורוביץ, ומאחוריו: מייסד גרנולייט אסף עזרא ומייסד Walnut יואב וילנר / צילום: רויטרס-Beck Diefenbach,  יח''צ, איל יצהר

הקרן הבינלאומית שגייסה כוכבים ישראלים כדי למצוא סטארט־אפים מבטיחים

אנדריסן הורוביץ, מקרנות ההון סיכון הגדולות בארה"ב שמאחורי אינסטגרם וספייס X, הרחיבה את פעילותה בישראל וגייסה דמויות בולטות בתחום ● מייסד גרנוליט אסף עזרא גויס כשותף ● בנוסף, רשת הסקאטורים המקומית הוכפלה ולשורותיה הצטרף גם מייסד Walnut יואב וילנר

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס החברות המשפחתיות / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און: "לחברות משפחתיות יש חלק במה שמחזיק את מדינת ישראל"

בכנס החברות המשפחתיות אמרה מו"ל גלובס אלונה בר און כי "העברה בין-דורית אינה רק הבעלות, אלא העברה של מי שאנחנו" ● "תשמרו על המורשת", המליצה בר און, "אל תאבדו את המיקוד ואת השיפור בעסק"

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

אפקט ימי שישי בבורסה: זינוק בסחר הזרים ושיפור בנזילות

מחקר חדש של רשות ניירות ערך מציג את הצלחת רפורמת ימי המסחר בבורסה בתל אביב (שני-שישי): מחזור המסחר ביום שישי הוכפל בהשוואה לימי ראשון בעבר, וחלקם של המשקיעים הזרים זינק פי 2.5 ל-38.2% מהמחזור ● למרות שעות המסחר המקוצרות בשישי, הנזילות השתפרה ומרווחי הציטוט הצטמצמו

תדלוק בתחנת דלק / צילום: ap, Marta Lavandier

עקב הוזלת מס הבלו: מחיר הדלק יירד הלילה ל-7.75 שקלים לליטר

מחיר הדלק עלה בשבוע שעבר ב-16 אגורות ל-8.25 שקלים לליטר - ואולם בעקבות ההחלטה על הוזלת מס הבלו בהוראת שעה שקידם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המחיר יירד בחצות הלילה בין ראשון ושני ב-50 אגורות לליטר

חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי, בערב הפתיחה של ועידת ישראל לנדל''ן / צילום: שלומי יוסף

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי: "בלי יעדים מדידים במגזר הציבורי, מחירי הדיור לא יירדו"

מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן אמר בערב הפתיחה של ועידת ישראל לנדל"ן של גלובס ובנק לאומי, כי חוסנו של המשק הישראלי ניכר בנתוני הצמיחה והאינפלציה, אך טען שהבירוקרטיה בענף הבנייה היא גורם מרכזי לעליית מחירי הדירות ● פרידמן: "הבירוקרטיה מוסיפה עלויות גבוהות בהרבה מההשפעה של שינוי נקודתי בריבית, והיא זו שמעלה את מחירי הדירות"

גוש נתניהו במהפך דרמטי. אבל יש כוכבית

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: לקראת הגשת הרשימות - זה הנתון שהקואליציה צריכה לשים אליו לב

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

יותר מ־26 מיליארד דולר: ההשקעות הזרות בישראל בשיא כל הזמנים

היקף ההשקעות הזרות הישירות בישראל זינק ב־78% בשנת 2025 ועקף את השיא מ־2021, כך לפי דוח הכלכלן הראשי באוצר ● ההון העתק שזרם לישראל נבע בין היתר ממספר רכישות ענק, בראשן וויז ● המגמה החיובית נמשכה גם ברבעון הראשון של שנת 2026

יואב חשין בכנס החברות המשפחתיות / צילום: שלומי יוסף

“לא הייתה ברירה אלא לסיים בהצטיינות יתרה”: יואל חשין על המורשת המשפחתית והשם המחייב

בכנס החברות המשפחתיות של גלובס שוחח יואל חשין, יו”ר ומייסד קרן ההון סיכון 2B.VC, עם מו”ל גלובס אלונה בר און על משקלו של שם המשפחה, הבחירה שלא לעסוק במשפטים למרות השושלת המשפחתית, האובדן ששינה את מסלול חייו והחיפוש אחר המקום שבו עסקים, פילנתרופיה ומשמעות מתחברים