תחנת הכוח בחדרה / צילום: תמר מצפי
רשות החשמל צפויה להתכנס בקרוב על מנת לגבש את הפרמטרים לקראת ההחלטה על קביעת מחיר החשמל לשנה הבאה. בעוד שתעריפי החשמל בישראל לא מושפעים מהזינוק במחירי הגז הטבעי שעלו בחדות, כפי שניתן לראות במדינות רבות באירופה, המצב אחר לגמרי בכל הקשור לפחם.
נכון להיום, חברת החשמל סופגת את העלויות הכבדות שנובעות מעליית מחירי הפחם בעולם, אך הפער שנוצר בין המחיר הגבוה לבין ההכנסות הסופיות בסוף 2021 עומד נכון לעכשיו על 700 מיליון שקל, כך נודע לגלובס. היות שמדובר במשק סגור, נראה כי לא יהיה מנוס מלהעלות את התעריף כבר בינואר הקרוב.
לפי החזון של משרד האנרגיה, חלקו של הפחם בייצור החשמל בישראל צפוי להיעלם עד שנת 2026. משקל הפחם, שנמצא במגמת ירידה בסל מחירי החשמל, צפוי להמשיך לרדת - אך בינתיים, 22% מייצור החשמל עדיין מבוסס עליו.
מחירי הפחם ירדו על רקע הדיווח כי סין מגבירה את המאמצים להגבילם במטרה להקל על משבר האנרגיה, שגרם לקיצוב חשמל ואף להפסקות חשמל בבייג'ין. המהלך עשוי לסייע בהקלת הלחץ על המחירים, שנסקו על רקע המחסור בפחם בסין. למרות ההפוגה בהתייקרות, עדיין מדובר בעלייה ממוצעת של 136% מתחילת השנה - ונראה כי לעלייה המטאורית במחירי הפחם השנה עשויה להיות השפעה על תעריף החשמל.
משק החשמל בישראל הוא משק סגור. כלומר, העלות של כל הפקת החשמל עד שהוא מגיע לבית הלקוח (ייצור, הולכה, אספקה) עולה כ-22-23 מיליארד שקל. התעריף צריך להעמיד את אותו הסכום בדיוק כדי להגיע לאיזון.
עלות החשמל מתבססת על תשלומים עבור עלות ההולכה, החלוקה, האספקה והרכיב שנחשב למשמעותי ביותר (כ-60% מהתעריף) הוא מקטע הייצור. בתוך מקטע הייצור כ-20% מושפע ממחיר הפחם, כאשר חלקו העיקרי הוא מחיר הפחם שישראל מייבאת. מדובר בייבוא מלא של כל הפחם שישראל צורכת, וחלקו הקטן יותר הוא ניהול הפחם.
על כן גורמים בשוק מצביעים על כך שכ-10% מתעריף החשמל שלנו מושפע ישירות מרכישת פחם. טון פחם עלה בשנה שעברה (עת נקבע התעריף) כ-300 שקל לטונה, וכיום המחיר עומד על כ-600 שקל לטון, כך שלזינוק במחיר יש השפעה גבוהה יחסית על התעריף.
הסיבות לעלייה
נזכיר כי התעריף נקבע לרוב אחת לשנה ומתפרסם בחודש ינואר, זאת כחלק מחישוב שמבוצע ברשות החשמל ושכולל את התחזית למחירים השנתיים. ישנה גם אפשרות שמחיר החשמל יעודכן באמצע השנה במקרים חריגים, כפי שקרה עם פיצוץ צינור הגז ממצרים בתחילת עשור הקודם.
לצורך חישוב תעריף החשמל לשנת 2021, התחזית במקרה של מחיר הפחם התבססה על מחירי נובמבר 2020 שעמדו על 300 שקל לטון. אלא שעד לימים האחרונים, המחירים כמעט הוכפלו משתי סיבות עיקריות: הראשונה - הסכסוך בנוגע להזרמת הגז הטבעי מרוסיה לאירופה, דבר שחייב מדינות באירופה להעלות את קצת צריכת הפחם שלהן (או לחזור ולייצר בפחם) כדי לייצר חשמל. דהיינו - הביקוש לפחם באירופה עלה. סיבה אחרת היא סכסוך בין אוסטרליה (שנחשבת ליצואנית פחם גדולה) לבין סין. דבר שכבר מחייב את הממשלה בסין לנקוט צעדים כמו הקטנת מכסות החשמל.
הסכם הגז בתמר עשוי למתן את ההתייקרות
לעליית המחיר בעולם ישנה השפעה משמעותית על החלטת התעריף, היות שחברת החשמל מבצעת כל העת רכש של פחם. וכך, בניגוד למשק הגז הטבעי בישראל, שבו החוזים הם ארוכי טווח, למחירי הפחם שנחשבים לתנודתיים מאוד, יש השפעה מיידית על ההוצאה של חברת החשמל, ובהמשך הדרך עשויים להתגלגל לתעריף.
מנגד, צריך להזכיר שמחירי הגז הטבעי עבור חברת החשמל ירדו בצורה מסוימת הודות לחוזה חדש שחתמה השנה מול שותפויות מאגר תמר. ויש גורם ממתן אחר, אם כי הוא איננו מיידי - היקף רכישות הפחם צפוי לרדת בשנים הקרובות, בשל הקטנת חלקו בייצור.
"אמנם מחירי הגז הטבעי תומכים בהורדת מחירי החשמל, אך ככל הנראה תירשם עלייה במחירי החשמל ב-2022 עקב העלייה במחירי הפחם", אמר מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי-טפחות. "אני מניח שרשות החשמל תרצה למתן את העלייה כאשר בשנים האחרונות כמה גורמים שמתגלגלים למחירי החשמל חזרה לצרכנים לא גולמו במלואם בהורדת המחיר. כמו למשל הפיצוי על פיצוץ צינור הגז ממצרים או חלק מכירת תחנות הכוח של חברת החשמל, וכו'. אמנם משבר האנרגיה בעולם משפיע באופן מתון על ישראל כי מחירי הגז קבועים, וגם השקל החזק פועל כגורם ממתן, אך עליית מחירי הפחם תתגלגל למחיר החשמל".