גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסטארט-אפ שבונה את מאגר המידע של מערכת החיסון הפך ליוניקורן

אימיונאיי השלימה סבב גיוס בהיקף של 215 מיליון דולר לפי שווי של מעל מיליארד דולר אחרי הכסף ● החברה בונה מאגר מידע הממפה את מערכת החיסון ועוזר לחברות שנמצאות בתהליך הפיתוח תרופות ● המנכ"ל נועם סולומון: "כשנגיע לרמת בשלות מספיקה נצא להנפקה, אבל לא בשנה-שנתיים הקרובות"

מייסדי Immunai מימין לואיס וולוך ונועם סולומון / צילום: אריק סולטן
מייסדי Immunai מימין לואיס וולוך ונועם סולומון / צילום: אריק סולטן

בעוד שתעשיית ההייטק המסורתית הישראלית מלאה ב"חדי קרן", בענף הביומד חברות פרטיות בשווי כזה הן עדיין חריגות מאוד. היום (ד') הודיעה חברת אימיונאיי (ImmunAI), העוסקת בבינה מלאכותית לפיתוח תרופות, שהשלימה סבב גיוס בהיקף של 215 מיליון דולר, לפי שווי של מעל מיליארד דולר אחרי הכסף.

הגיוס הובל על ידי Koch Disruptive Technologies, בהשתתפות המשקיעים: Talos VC ,8VC ,Alexandria Venture Investments ,Piedmont ו-ICON. זהו סבב גיוס השני של החברה בשנה הנוכחית, כאשר מוקדם יותר השנה דיווחה אימיונאיי על גיוס של 60 מיליון דולר. הגיוס הנוכחי מביא את סך גיוסי החברה ל-295 מיליון דולר מאז הקמתה.

לשם השוואה, גיוסי הביומד הישראלים הגדולים השנה עד כה, היו של K Health שגייסה 125 מיליון דולר ו- c2i Genomics שגייסה 100 מיליון דולר. חברת נובוקיור גייסה מעל 400 מיליון דולר, אך עשתה זאת כחברה ציבורית בנאסד"ק, והיא ממילא חריגה ביותר בתעשיה עם שווי שוק של 11.7 מיליארד דולר.

"הסוד הוא בעיקר בכמויות המידע שיש לנו"

נועם סולומון, מנכ"ל החברה, הסביר בראיון עם גלובס כי אימיונאיי יצרה מערכת תומכת החלטה (או יותר נכון - מכריעת החלטות) עבור חברות התרופות בתהליך הפיתוח. "אנחנו נוכל לומר לחברות האם כדאי להן להיכנס לניסוי מסויים על בסיס התוצאות שלו כפי שאנחנו מנבאים אותן, ובאיזו אינדיקציה כדאי להן לבחור, ואיך להימנע מתופעות לוואי, ולאילו מטופלים כדאי להן לפנות". סולומון קורא למערכת "אקטואריה" (שמאות) עבור חברות התרופות.

איך יודעת אימיונאיי מה על חברת התרופות לעשות? היא בונה למעשה מודל של מערכת החיסון של הגוף, באמצעות כמויות גדולות של מידע שצברה, הן מניסויים שהיא עורכת והן ממקורות גלויים. "למעשה, אם הייתי נותן היום לחברה את שמה מחדש, לא הייתי שם את הדגש על הבינה המלאכותית (AI), אלא על הביג דאטה. הסוד הוא לא רק באלגוריתמים שלנו שמנתחים את המידע, אלא בעיקר בכמויות המידע שיש לנו. לחברות רבות יש אלגוריתם, אבל לבדו הוא לא שווה הרבה. זה כמו להיות הבעלים של האלגוריתם של גוגל מאפס בלי המפה".

חלק מן המידע של אימיונאיי מופק בזכות טכנולוגיה ייחודית ומתקדמת שפיתחו מייסדיה, המאפשרת צפיה בפעילות של תאים יחידים. מתוך בדיקת דם אחת, החברה יכולה להפיק מידע לגבי ה-RNA של תאים רבים במערכת החיסון. לפי החברה, המידע מופק ברזולוציה של התא הבודד, וזה מאפשר להבין לא רק את הגנטיקה של התאים, אלא גם לדעת אילו גנים באים לידי ביטוי בהם. "אנחנו בעצם שמים מעין ברקוד על התא, וככה מבינים לאיזה תא היה שייך כל גן שבא לידי ביטוי", אמר סלומון בעבר. את המידע הזה מחברת החברה גם עם מידע קליני לגבי הנבדקים שתרמו את בדיקת הדם, וכך משיגה מידע רב ערך שעוזר לה לבנות למעשה מודל של מערכת החיסון באנשים שונים.

בנוסף למידע שהיא מפיקה בעצמה, היא גם משתמשת במידע שנמצא ברשות הכלל, וגם הספיקה לרכוש בשנה שעברה חברה שוויצרית שפעלה לפתח מערכות דומות, על בסיס מידע גלוי. החברה השוויצרית, Nebion, נרכשה בכ-20 מיליון דולר, והביאה איתה גם היא שיתופי פעולה קיימים עם חברות מובילות, וכן 30 עובדים שהצטרפו לצוותי המחקר והפיתוח של אימיונאיי. היום מעסיקה החברה הממוזגת כ-125 עובדים, רובם בעלי דוקטורט מעולמות פיתוח התרופות. בכוונתה להכפיל את מספר העובדים.

אחת המערכת המורכבות בגוף האדם

מערכת החיסון היא אחת המערכות המורכבות ביותר בגוף האדם והיא מתווכות את ההשפעה של תרופות. במחלות מסויימות, כמו מחלות זיהומיות, מחלות אוטואימוניות (בהן מערכת החיסון תוקפת הגוף) וגם בסרטן, למערכת החיסון יש חלק מרכזי ביותר במנגנון המחלה. אך מערכת החיסון היא קריטית גם במחלות לגביהן אנחנו לא מייחסים לה תמיד תפקיד מרכזי. למשל, מחלות לב נוצרות כאשר גורמי הסיכון המוכרים מובילים להיווצרות דלקות על גבי העורקים, חלק ממנגנון היווצרות טרשת העורקים. השמנה וסוכרת גורמות לדלקתיות יתר בגוף, ומחמירות בעקבותיה. גם מחלות נויווניות של המוח כמו טרשת נפוצה וכנראה גם אלצהיימר, מערבות את מערכת החיסון. אלה רק חלק מן הדוגמאות.

במערכת החיסון יש מאות סוגים של תאים, שמשפיעים זה על פעילותו של זה. אילו יכולנו לצלול פנימה ולהבין איך כל אחד מהתאים משפיע על כל תא אחר, היינו יכולים לפתח תרופות למחלות המערבות את מערכת החיסון באופן הרבה יותר יעיל, מדויק ומותאם אישית. זהו בעצם החזון של החברה.

המודל הוא תשלום הנגזר מהצלחת המוצר שפותח בעזרת הטכנולוגיה שלה, כאשר הכוונה היא לקחת בהדרגה יותר ויותר בעלות על המוצר.

הסכום שגוייס עשוי לשמש, בנוסף להגדלת מצבת כוח האדם, גם לרכישות נוספות של חברות עם טכנולוגיה ומידע שיכולים להעשיר את המערכת תומכת ההחלטה של החברה. "אנחנו מאוד אגרסיביים בתוכניות ההתרחבות שלנו, ומתעניינים בחברות זריזות ורב תרבותיות כמונו".

סולומון, בוגר הרווארד ו-MIT בביולוגיה חישובית, הקים את החברה ב-2018 עם לואיס וולוך, גם הוא בוגר MIT, בעבר מהנדס בחברת Planatir שעבד גם ב-My Heritage בתחום המידע הגנטי. החברה מבוססת על טכנולוגיה שפיתחו פרופ' אנוסמן סתפת'י מאוניברסיטת סטנפורד ופרופ' דני וולס, חבר במכון פרקר לאימונותרפיה בסרטן. צוות המייסדים כולל גם את דן ליטמן, פרופ' לאימונולוגיה מולקולרית באוניברסיטת ניו יורק.

סביר להניח שהשמות הללו, המוכרים בארה"ב, עזרו למשוך תשומת לב לחברה, שהובילה לגיוס הנוצץ. לאחרונה הצטרף רוברט לאנגר (המכונה "בוב הקוסם"), מבכירי תחום הביומד בארה"ב ובין היתר ממייסדי חברת מודרנה, לדירקטוריון החברה. בין המשקיעים הקיימים בחברה נמצאות הקרנות הישראליות Viola ו-TLV Partners.

אחרי סבב כזה, יש סיכוי לראות אתכם מנפיקים?
"אני מאמין מאוד במה שאני עושה אבל שוק ההון הפכפך. כשאנחנו נגיע לרמת בשלות מספיקה אנחנו נעשה את זה, אבל לא בשנה-שנתיים הקרובות".

עוד כתבות

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

ארכיון / צילום: Shutterstock

כוננות לסופת "ביירון": צפי לכמויות גשמים גדולות והצפות

יחד עם כמות המשקעים צפויים להיות גם פרצי רוח של עד 80 קמ"ש ● בארגוני החירום מזהירים כי אין לחצות שיטפונות או אזורי הצפה בכביש, גם אם נראה שהדבר אפשרי, ולא לטייל באפיקי נחל ● בחברת החשמל תגברו את צוותי השטח

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המרוץ אחרי קונים: הדוחות חושפים את המשקולת של מבצעי המימון על היזמים

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

טעינת כלי רכב חשמליים / צילום: ap, David Zalubowski

ועדת הכספים דחתה את מתווה מיסוי הרכב של האוצר לשנת 2026

ועדת הכספים דחתה את מתווה מיסוי הרכב של האוצר לשנת 2026, ודרשה ממשרדי הממשלה לשוב עם תכנית שתעודד את החדרת הרכבים הירוקים לשוק ● ללא הסכמה עד סוף החודש - המסים יזנקו אוטומטית בתחילת ינואר

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Jose Luis Magana

קרע פנימי ולחץ של טריליון דולר: מאחורי מצב החירום ב–OpenAI

הכרזת ה"קוד האדום" של סם אלטמן לאחר השקת מודל ה־AI החדש של גוגל, חשפה מחלוקת עמוקה לגבי זהות OpenAI ● כעת, בחברה מנסים לשמור על צמיחה בזמן שהמתחרות מחזקות מעמדן

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: גיא סידי

קיצור הדוחות והארכת המועד לדיווחים מיידים: אלה השינויים המרכזיים שמתכננת רשות ני"ע

ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, הכריז כי הרפורמה לגבי מבנה הדיווח של חברות ציבוריות תושלם עד סוף השנה הבאה ● השינוי המרכזי יהיה בדוח הדירקטוריון: "כיום הוא מזמין רשימת מכולת ארוכה. מהות הדוח תהיה פרק חד, ממוקד וקצר"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

השראה מהמודל האמריקאי לדוחות כספיים: כללי הדיווח לבורסה משתנים

"ועדת חמדני" לשינוי מבנה הדוחות הציגה את המלצותיה, ובראשן מעבר לדוח ממוקד של ההנהלה והארכת המועד לדיווחים מיידיים ● בשוק מברכים, אך גם מזהירים מפני תביעות שיגישו משקיעים, בעוד שיו"ר הוועדה חושש דווקא שעורכי הדין ימסמסו את הרפורמה

שלושת השרים התנגדו להצעת האוצר. מימין: מירי רגב, דוד אמסלם ואלי כהן / איור: גיל ג'יבלי

הטענות ללחצים והשרים שבלמו: כך נפלה היוזמה להקים שני נמלים

הצעת האוצר להקים נמלים פרטיים חדשים נעצרה לאחר נסיגת שרים מרכזיים ברגע האחרון ● גורמים שונים טענו כי הופעלו לחצים כבדים מצד יו"ר ועד נמל אשדוד עמית שרף - טענות שהוא מכחיש ● במקום מהלך נרחב שהיה מחזק את התחרות, הוחלט להקים צוות בחינה בלבד

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אחרי 15 שנה: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

ההשקעות הזרות עלו או ירדו? דוח האוצר מדגיש את הנתונים האופטימיים

בעוד שבדוח הכלכלן הראשי של האוצר המבוסס על נתוני OECD נראה זינוק בהשקעות הזרות במחצית הראשונה של 2025, מאגר העסקאות העצמאי של המשרד מספר סיפור אחר לחלוטין ● השוני במועד התיעוד, לצד השפעה חריגה של עסקת אינטל, יצר פער בין נתוני האוצר לנתונים שהוא עצמו בחר להדגיש

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

כנס החירום של ארגון העיתונאים: ''בלי תקשורת חופשית – אין דמוקרטיה'' / צילום: אלעד גוטמן

עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"

ברקע הצעות החוק של הממשלה, בכירי התקשורת הישראלית התכנסו הבוקר לכנס חירום של מועצת העיתונות וארגון העיתונאים ● "הממשלה הזו לא אוהבת אמת, אבל מי שמתעסק, מתרסק. אנחנו ננצח אותם", אמר יו"ר הארגון חיים הר זהב ● וגם: מגיש ערוץ 14 שלקח חלק באירוע

הדרישות החדשות שמתכננת להוציא הרשות לני''ע בדוחות הכספיים של חברות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

הדרישה החדשה של הרשות לני"ע מחברות הנדל"ן

בכנס השנתי של מחלקת התאגידים, הרשות הציגה שורה של טעויות מהותיות שנמצאו בדוחות חברות הנדל"ן - מהערכת יתר של הכנסות ועד אי־כלילת עלויות מימון ● ברשות עובדים על מתווה גילוי חדש, שיוצג לציבור בחציון הראשון של 2026

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

אוניברסיטאות העילית האמריקאיות שקיבלו ציון נכשל בהתמודדות עם אנטישמיות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס ממשיך להתחזק בעזה, ניתוח חדש של האו"ם קובע כי "בעזה יש 68 טון של פסולת בניין", והדוח שמעניק ציונים למוסדות אקדמיים בארה"ב על התמודדות עם אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

הראל ויזל ואדם אדרי רכשו קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן

קבוצת משקיעים בראשות הראל ויזל ואדם אדרי רכשה קרקע ב-140 מיליון שקל למרכז מסחרי בקדימה צורן ● התוכנית לקרקע כוללת הקמת מרכז בילוי, פנאי ומסחר, משרדים ושירותים קהילתיים, בשטח בנוי של כ-30 אלף מ"ר ובהשקעה מוערכת של 600 מיליון שקל