גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדהירה במחירי הדירות - רק הבירוקרטיה והסרבול הממשלתי אחראיים לטירוף

הממשלה היא היחידה שתוכל לעצור את העלייה התלולה במחירי הדירות ולהבטיח שהזוגות הצעירים במדינת ישראל יוכלו לאפשר לעצמם לקנות דירה

דירות בבנייה. הפתרון היחיד להגדלת היצע הדירות ולבלימת ההתייקרויות בשוק נמצא בידי הממשלה / צילום: שלומי יוסף
דירות בבנייה. הפתרון היחיד להגדלת היצע הדירות ולבלימת ההתייקרויות בשוק נמצא בידי הממשלה / צילום: שלומי יוסף

מחירי הדירות המשיכו לעלות ב-12 החודשים האחרונים בשיעור מדאיג של 9.3%, והממשלה הנוכחית, כמו גם קודמותיה, לא עושה דבר כדי לעצור את השתוללות המחירים. המפסידים הגדולים הם בעיקר עשרות אלפי הזוגות הצעירים, שחלום רכישת הדירה שלהם הולך ומתרחק.

כל מי שעוקב אחר ההתפתחויות בשוק הנדל"ן בעשור האחרון, מבין שהסיבה העיקרית לעלייה התלולה במחירי הדירות היא הפער שבין הביקוש לדירות לבין ההיצע. במילים אחרות: מספר הדירות שנבנות בישראל מדי שנה נמוך משמעותית ממספר הדירות שהזוגות הצעירים, העולים החדשים והמשקיעים מבקשים לקנות.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2020 הסתיימה בנייתן של 49,920 דירות בלבד, ירידה של 8% בהשוואה לשנת 2019. לעומת זאת, הביקוש לדירות בכל אחת מהשנים האחרונות נע בסדרי גודל של 55,000-65,000 דירות. מדובר במחסור של בין 10,000-15,000 דירות בשנה.

לפי חוקי הכלכלה, כאשר יש פער כה גדול בין הביקוש לדירות לבין ההיצע, המחירים חייבים לעלות ואין שום כוח בעולם שיכול לעצור את ההתייקרויות. הדרך היחידה לבלום את המשך עליות המחירים, שנמשכות כבר יותר מעשר שנים, היא הגדלה משמעותית של היצע הדירות מכ-50,000 התחלות בנייה בשנה ל- 60,000-65,000 התחלות בנייה.

מדוע זה לא קורה? התשובה פשוטה: משך הבנייה הממוצע של דירה בישראל הגיע בשנה האחרונה לשיא של כ-30 חודשים (שנתיים וחצי). שוק הדירות הוא שוק תנודתי, והקבלנים לא יכולים לקחת על עצמם את הסיכונים העצומים הכרוכים בבניית עוד עשרות אלפי דירות. זאת בשעה שהם צריכים להתמודד עם בירוקרטיה ממשלתית מסורבלת, וועדות בניין ערים שמעכבות שנים את אישורי הבנייה, מחירי קרקעות מרקיעי שחקים, מחסור בעובדי בניין מאומנים, והקושי לממן ממקורות עצמיים את המיליארדים שנדרשים להרחבת היקף הבנייה.

מכאן שהפתרון היחיד להגדלת היצע הדירות ולבלימת ההתייקרויות בשוק נמצא בידי הממשלה, שרק היא יכולה ומסוגלת לפעול להגדלה משמעותית ומהירה של התחלות הבנייה. אולם מאחר שהגדלת ההיצע כרוכה בהשקעות של מיליארדי דולרים מתקציב המדינה, כל הממשלות של השנים האחרונות העדיפו לדחות את הקץ.

במקום להציף את השוק בקרקעות מדינה במחירים נמוכים, ולממן בניית עשרות אלפי דירות מוזלות לשכבות החלשות, הממשלות הסתפקו במסיבות עיתונאים שהבטיחו בנייה במחירים מוזלים לזוגות הצעירים. במקום להקל בתהליכים הבירוקרטיים, לזרז את הוועדות לאישור הבנייה, ולהתיר יבוא של עשרות אלפי פועלי בניין מאומנים מסין, שרי האוצר והשיכון הציגו כל אחד בתורו תוכניות חדשניות שזכו לכותרות, אולם לא תרמו דבר להגדלת היצע הדירות.

כל אחד משרי האוצר בעשור האחרון הציג תוכנית מהפכנית משלו. התוכניות זכו לשמות זוהרים ומבטיחים: "דיור בר-השגה" של שטייניץ ונתניהו ב-2011, "מע"מ אפס" של יאיר לפיד ב-2014, "מחיר למשתכן" של משה כחלון ב-2016, ובאחרונה "תוכנית מטרה 2.1" של אלקין וליברמן. המשותף לכל התוכניות הללו הוא שכולן עסקו בגימיקים שיווקיים, מיסוי משקיעים, הגרלות, משחקי מס וכד'. אף תוכנית לא פעלה ברצינות להגדלת היצע הדירות במשק.

הפעם האחרונה שבה הממשלה פעלה להגדלת היצע הדירות, ובהצלחה רבה, היתה בתחילת שנות ה-90 כשהגיעה לארץ העלייה הגדולה מברית המועצות. שר השיכון באותה תקופה, אריאל שרון, הבין שכדי לספק מגורים למאות אלפי העולים שהגיעו לארץ, הממשלה חייבת לבנות עשרות אלפי דירות בבנייה מואצת, ללא חסמים בירוקרטיים ובעיקר תוך הקטנת הסיכונים לקבלנים שיבנו את הדירות.

שרון פעל במהירות וביעילות. הוא הציף את השוק בקרקעות זמינות לבנייה באמצעות מינהל מקרקעי ישראל, דחף יזמים לבנייה נרחבת תוך מתן התחייבות לקנות מהם דירות שלא יימכרו בשוק החופשי, והיכן שלא ניתן היה לבנות במהירות הוצבו קרוואנים. בתקופת כהונתו נבנו 144 אלף דירות ו-22 אלף דירות שופצו מהיסוד. זו, ככל הנראה, הדרך היחידה גם כיום כדי להגדיל את היצע הדירות, להוזיל את מחירי הדירות ולפתור את משבר הדיור של הזוגות הצעירים.

עדיין לא מאוחר. ממשלת השינוי בראשותו של נפתלי בנט, יחד עם שר האוצר אביגדור ליברמן ושר השיכון זאב אלקין, יכולים לאמץ וליישם את הנקודות הנכונות מכל התוכניות שהוצגו בעשור האחרון על ידי הממשלות השונות.

אולם, מאחר שהסיכוי שדווקא הממשלה החדשה תיקח על עצמה את המשימה שכל הממשלות הקודמות התחמקו ממנה הוא אפסי, עדיין קיימת אפשרות שתפוח האדמה הלוהט יועבר לטיפול ולאחריות של השוק החופשי. דהיינו לקבלנים, ליזמים ולחברות הבנייה הגדולות. אבל כמו בתקופתו של שרון, הממשלה תהיה חייבת להקטין באופן משמעותי את הסיכונים שהיזמים הפרטיים ייקחו על עצמם. זאת באמצעות שני צעדים חשובים. הצעד הראשון - מתן ערבויות מדינה לקבלנים על ההלוואות שיידרשו להם להרחבת הבנייה בהיקף של מיליארדי שקלים. הצעד השני - התחייבות לרכוש מהקבלנים לפחות 50% מהדירות שהם לא יצליחו למכור תוך שנה מסיום הבנייה.

ללא צעדים תומכים אלה, הקבלנים וחברות הבנייה לא יוכלו להשיג את הכספים הדרושים למימון הבנייה המוגברת, ולא יוכלו לשאת בסיכונים של דירות לא מכורות.

הכותבת היא ראש המחלקה למימון ולימודים כמותיים, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל

עוד כתבות

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ

בכיר אמריקאי: הצבא לא יהיה מוכן באופן מלא לתקיפה בסוף השבוע ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות של יותר מ-30% בחודש: מניות ה-IT המקומיות משלמות את מחיר הטלטלה העולמית

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?