חברת אינמוד מיקנעם עלתה השנה על כל הציפיות מחברת אסתטיקה רפואית ומחברת ביומד ישראלית בכלל. אינמוד (InMode) כבר נסחרת לפי שווי של 6.6 מיליארד דולר, ורושמת תשואה של 1,100% מאז הנפקתה בנאסד"ק לפני כשנתיים. כעת היא מתכננת את קפיצת המדרגה הבאה - "אנחנו משנים את האסטרטגיה שלנו", אומר בראיון לגלובס משה מזרחי, המייסד ומנכ"ל החברה.
מזרחי, בן 68, הוא מחלוצי תעשיית המכשור הרפואי האסתטי. בעבר היה מראשוני המשקיעים בחברת הרפואה האסתטית לומניס, ואחר כך מנכ"ל סינרון. ב-2006 הקים את הום סקינוביישנס, שפיתחה אסתטיקה רפואית לשוק הביתי, וב-2008 את אינמוד.
את שתי החברות הקים יחד עם מיכאל קריינדל, שהוא למעשה הממציא של כל הטכנולוגיות העיקריות שהובילו את ישראל למעמדה המיתולוגי בשוק הרפואה האסתטית: ה-IPL של לומניס, ה-ELOS של סינרון ואת טכנולוגיית הניתוחים הזעיר-פולשניים שהטיסה את אינמוד קדימה.
"תהליך מעניין של יציאה מתחום האסתטיקה"
השבוע פרסמה אינמוד את הדוחות הכספיים שלה לרבעון השלישי של שנת 2021, שבו רשמה הכנסות של כ-94 מיליון דולר, גידול של 58% לעומת הרבעון המקביל ב-2020. הרווח הגולמי עמד על 85% מההכנסות, והרווח הנקי הסתכם בכ-45 מיליון דולר (כמחצית מהמכירות) - כמעט כפול מהרווח ברבעון המקביל (במונחי GAAP). לחברה, הממשיכה לצמוח בהתמדה מאז הנפקתה, יש נכון לסוף הרבעון 387 מיליון דולר בקופה.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמדו ההכנסות על 247 מיליון דולר, גידול של כ-90% לעומת התקופה המקבילה. בתקופה זו נרשם רווח גולמי של 85%, והרווח הנקי עמד על 112 מיליון דולר. תחזית החברה היא להכנסות של 343-347 מיליון דולר במהלך 2021, עם רווח גולמי בשיעור של 84%-86% מההכנסות ועם רווח של 165-167 מיליון דולר.
המוצר המוביל של אינמוד הוא טיפול אסתטי זעיר-פולשני לפנים. באוגוסט השיקה החברה מכשיר חדש לטיפול רפואי ואסתטי בתחומי רפואת האישה. מזרחי מספר: "עשינו תהליך מאוד מעניין של יציאה מתחום האסתטיקה, לכיוונים ניתוחיים נוספים. אנחנו עומדים לפתח מוצרים מבוססי אנרגיית RF (קרינה) גם לניתוחי עיניים, אף אוזן גרון (למשל - מניעת נחירות, ג' ו') והתוויות נוספות.
"כל מקום שבו אפשר להוציא ניתוח מבית החולים אל הקליניקה הפרטית באמצעות שימוש באנרגיית אור, אנחנו מתכוונים להיות בו", הוא מדגיש. "לתחום האסתטיקה הרפואית יש תקרת זכוכית, ולפני שנגיע לתקרה, אנחנו מתכוונים להתרחב לצדדים".
"הטיפול היחיד כיום חוץ ממתיחת פנים"
המכשיר שהביא לחברה את היתרון היחסי שלה פועל כמעין לפרוסקופיה פלסטית (טכניקת ניתוח זעיר-פולשנית). "אנחנו מכניסים את הקנולה (צינורית דקיקה) דרך חור קטן בעור, ופועלים על השכבות הפנימיות שלו. כך משיגים תוצאות דומות לניתוח", אמר קריינדל בראיון ל"גלובס" בעבר. "היום זה הטיפול היחיד נגד נזקי הגרביטציה, חוץ ממתיחת פנים". המוצר של החברה נכנס כאמור לעומק העור, בהרדמה מקומית, וצורב את הרקמה הפנימית, כדי להסיר שומן ולהדק את רקמות החיבור. ההידוק מותח את העור כלפי מעלה.
קריינדל גם הוביל את פיתוח המוצר החדש בתחום בריאות האישה, שמותח בצורה דומה רקמות במערכת הרבייה הנשית. המוצר שמתכננת החברה לשוק האף-אוזן-גרון נועד לצרוב רקמות בחלל הפה, כדי למנוע חסימות של מערכת הנשימה בלילה. המוצר הזה אמור להחליף ניתוח משמעותי בטיפול לא פולשני, ואינמוד היא לא החברה היחידה המכוונת לשוק הזה, אך היחידה שמשתמשת לשם כך באנרגיית RF.
אתם בעצם סוגרים מעגל עם לומניס, שהתחילה כחברת ניתוחים מבוססי לייזר, ופרצה לתחום האסתטי.
מזרחי: "נכון, ולומניס מכרה לאחרונה את החטיבה הניתוחית שלה (ב-1.1 מיליארד דולר, לבוסטון סיינטיפיק, ג' ו'). אבל בניגוד אליהם, אנחנו לא בונים את החברה כחטיבות שונות, אלא רק כקווי מוצר שונים.
"יש דמיון בין המוצרים. למשל, גם כשנפנה לתחום הגניקולוגיה, אנחנו מכוונים גם לאסתטיקה של הגניקולוגיה. יש לנו 15 פרויקטים בצנרת המוצרים, ואם נשיק שניים כל שנה, אנחנו מסודרים עם מוצרים חדשים לעוד שבע שנים".
כשאתה יוצא מתחום האסתטיקה, המודל העסקי משתנה. תצטרכו אולי להשיג שיפוי ביטוחי למוצרים שלכם.
"ייתכן שנוכל להשיג שיפוי ביטוחי, אבל אני לא בונה על זה, לא תלוי בזה. אנחנו משווקים לרופאים בקליניקות פרטיות, ולא פונים כרגע לבתי חולים. אנו מכוונים בעיקר לרפואה פרטית, למקרים שבהם המטופל מוכן להשקיע יותר כדי לקבל רפואה פרטית איכותית, עם דגש על איכות חיים".
בתחום המכשור הרפואי נוהגים לומר שקשה מאוד להתקדם ללא שיפוי. שרוב הלקוחות לא משלמים מכיסם עבור מכשור רפואי.
"אנחנו לא מדברים פה על עשרות אלפי דולרים לפרוצדורה. כמה מאות, אולי כמה אלפים בודדים".
אגב, איך זה עובד עבור החברה הפרטית שלך, הום סקינוביישנס, שמשווקת מברשת שיניים עם אנרגיית RF?
"המוצר כבר הושק ויש מכירות, אם כי לא בהיקף המצופה, כי האישור הרגולטורי הגדיר אותו בצורה קצת מצומצמת".
"השוק כנראה רואה שאנחנו קצת שונים"
האמנת שאינמוד יכולה להיסחר במחיר כזה?
"האמת? לא. אף חברה דומה לנו עוד לא עשתה את זה. כנראה השוק רואה שאנחנו קצת שונים; מעריכים אותנו אחרת. בין בעלי המניות שלנו ישנם מוסדיים מאוד גדולים. מחזור המסחר הוא כ-2 מיליון מניות ביום בממוצע, ובימים של חדשות אפילו יותר, וזה מושך את המשקיעים הגדולים שמחפשים מניה נזילה.
"שישה אנליסטים מסקרים אותנו באופן קבוע, מהם שניים נתנו השבוע, לאחר הדוחות, המלצה עם פרמיה של עוד 15% על מחיר המניה. בסך הכול אנחנו כרגע על מכפיל של כ-35 על הרווחיות שלנו. זה לא מאוד שונה ממה שקורה לחלק מהחברות האחרות בתחום הביומד, שהצליחו מאוד בבורסה השנה".
אחרי העליות הדרמטיות במחיר המניה בשנה הראשונה למסחר שקלה אינמוד לבצע הנפקה שנייה, אבל ויתרה משיקולי מיסוי. היום הבעיה שלה הפוכה: "שואלים אותי - מה תרכשו עם כמעט 400 מיליון דולר בקופה? אני לא רואה כרגע חברה שמתאימה לי לרכישה, כי יש לי צנרת מוצרים נהדרת משלי, והוולואציות של יתר החברות גבוהות", אומר מזרחי. "אני לא לגמרי שולל רכישה, אבל בהחלט יכול להיות שנשתמש בכסף הזה פשוט לדיבידנד. נקבל החלטה במהלך השנה הקרובה".
מבחינת כוח האדם, החברה צמחה בערך פי שניים מאז ההנפקה, לכ-354 עובדים, ועוד כ-150 המועסקים באופן קבוע בקו הייצור שלה אצל קבלן משנה. "אנחנו עדיין מנסים לשמור על הצניעות והיעילות, ועל התרבות הארגונית המיוחדת שלנו", אומר מזרחי. "אני חושב שהדבר הכי מרשים, אולי, לגבי החברה, הוא שהקמנו אותה לפני 12 שנה בהשקעה של 3.5 מיליון דולר בלבד; כסף של המייסדים, חברים ומשפחה, וקרן הון סיכון אחת עיקרית - IHCV - שכבר מכרה את המניות שלה אחרי ההנפקה, והיום מאוד עצובים שם על כך.
"הצלחנו להפוך 3.5 מיליון דולר ליותר מ-6 מיליארד, כי ידענו לשים כל דולר נוסף במקום שבו הוא יביא את הערך. התמקדנו בארה"ב, בטכנולוגיה אחת, ואז מימנו איתה את הטכנולוגיה הבאה, וכך הלאה - עד ההנפקה".
קפיצת מדרגה עבור החברות האחרות
מזרחי מאמין כי ההצלחה של אינמוד פתחה את התיאבון של המשקיעים, ואולי אפילו את השוק, לקפיצת מדרגה גם עבור החברות האחרות. "הנה קנדלה (לשעבר סינרון הישראלית, ג' ו'), עם הכנסות בערך כמו שלנו אבל רווחיות נמוכה מאוד, כבר רוצים שווי של 2 מיליארד דולר. אגב, לא רואים אותם ברוד-שואו. אולי הם במו"מ עם החתמים על השווי? אולי הצליחו למנף את ההנפקה לעסקת מכירה?
"והנה גם סופווייב, של שותפי לשעבר שמעון אקהויז, גייסה 50 מיליון דולר בתל אביב. אולי הם היו יכולים ללכת גם ישר לנאסד"ק, למרות שההכנסות עדיין ראשוניות. ראיתי חברות בתחום שלנו בנאסד"ק מקבלות ולואציה מנותקת לגמרי מהמכירות, ולסופווייב יש כנראה מוצר ייחודי. אני לא מאמין בחברות של מוצר אחד, אבל מקווה שעם ההון שגייסו הם יפתחו עוד מוצרים.
"שתי החברות הללו מדגימות שהיום האסתטיקה הרפואית במקום אחר ממה שהייתה. אני חושב שאנחנו יצרנו מומנטום לכל התעשייה".
אינמוד | תעודת זהות
תחום עיסוק: שימוש באנרגיה, בעיקר מסוג RF, לטיפולים אסתטיים ורפואיים
היסטוריה: החברה נוסדה על ידי משה מזרחי וד"ר מיכאל קריינדל ב־2008, בהשקעה של 3.5 מיליון דולר, ומאז גייסה הון רק בהנפקתה
נתונים: גייסה ב־2019 כ־70 מיליון דולר לפי שווי של כ־450 מיליון דולר אחרי הכסף. נסחרת היום לפי שווי של 6.6 מיליארד דולר. רשמה הכנסות של 94 מיליון דולר ברבעון השלישי ורווח של 45 מיליון דולר
עוד משהו: מזרחי מתגאה בצניעות החברה ובשיתוף העובדים בהצלחה. הוצאות ההנהלה והכלליות עומדות על כ־2%
משה מזרחי | תעודת זהות
אישי: בן 68, מתגורר בת"א
מקצועי: עבד בארה"ב כמהנדס בחברת האלקטרוניקה AVX, וב־1985 חזר לישראל כדי להקים את מפעל החברה בארץ. שימש כמנכ"ל סינרון וייסד את אינמוד והום סקינוביישנס. היום ממשיך לשמש כמשקיע, בין היתר בחברת PetNovations, המפתחת פתרונות לטיפול בחיות מחמד
עוד משהו: מעורב פוליטית, דוגל בגישת הקפיטליזם הקשוב
