גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברת האסתטיקה הרפואית מיקנעם הגיעה לנאסד"ק ב-2019. מאז היא עלתה ב-1,100% ושווה מעל 6 מיליארד דולר

אינמוד, חברת האסתטיקה הרפואית מיקנעם, ממשיכה לצמוח עם הכפלת הרווח הנקי ברבעון ● מנכ"ל החברה, משה מזרחי, מספר על התוכניות לעתיד ומסביר את סוד הקסם: "הצלחנו להפוך 3.5 מיליון דולר ל-6 מיליארד, כי ידענו לשים כל דולר נוסף במקום שבו הוא יביא ערך"

משה מזרחי - חברת אינמוד / צילום: איל יצהר
משה מזרחי - חברת אינמוד / צילום: איל יצהר

חברת אינמוד מיקנעם עלתה השנה על כל הציפיות מחברת אסתטיקה רפואית ומחברת ביומד ישראלית בכלל. אינמוד (InMode) כבר נסחרת לפי שווי של 6.6 מיליארד דולר, ורושמת תשואה של 1,100% מאז הנפקתה בנאסד"ק לפני כשנתיים. כעת היא מתכננת את קפיצת המדרגה הבאה - "אנחנו משנים את האסטרטגיה שלנו", אומר בראיון לגלובס משה מזרחי, המייסד ומנכ"ל החברה.

מזרחי, בן 68, הוא מחלוצי תעשיית המכשור הרפואי האסתטי. בעבר היה מראשוני המשקיעים בחברת הרפואה האסתטית לומניס, ואחר כך מנכ"ל סינרון. ב-2006 הקים את הום סקינוביישנס, שפיתחה אסתטיקה רפואית לשוק הביתי, וב-2008 את אינמוד.

את שתי החברות הקים יחד עם מיכאל קריינדל, שהוא למעשה הממציא של כל הטכנולוגיות העיקריות שהובילו את ישראל למעמדה המיתולוגי בשוק הרפואה האסתטית: ה-IPL של לומניס, ה-ELOS של סינרון ואת טכנולוגיית הניתוחים הזעיר-פולשניים שהטיסה את אינמוד קדימה.

מייקל קרנדל (מימין) ומשה מזרחי, מייסדי אינמוד / צילום: איל יצהר

"תהליך מעניין של יציאה מתחום האסתטיקה"

השבוע פרסמה אינמוד את הדוחות הכספיים שלה לרבעון השלישי של שנת 2021, שבו רשמה הכנסות של כ-94 מיליון דולר, גידול של 58% לעומת הרבעון המקביל ב-2020. הרווח הגולמי עמד על 85% מההכנסות, והרווח הנקי הסתכם בכ-45 מיליון דולר (כמחצית מהמכירות) - כמעט כפול מהרווח ברבעון המקביל (במונחי GAAP). לחברה, הממשיכה לצמוח בהתמדה מאז הנפקתה, יש נכון לסוף הרבעון 387 מיליון דולר בקופה.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמדו ההכנסות על 247 מיליון דולר, גידול של כ-90% לעומת התקופה המקבילה. בתקופה זו נרשם רווח גולמי של 85%, והרווח הנקי עמד על 112 מיליון דולר. תחזית החברה היא להכנסות של 343-347 מיליון דולר במהלך 2021, עם רווח גולמי בשיעור של 84%-86% מההכנסות ועם רווח של 165-167 מיליון דולר.

המוצר המוביל של אינמוד הוא טיפול אסתטי זעיר-פולשני לפנים. באוגוסט השיקה החברה מכשיר חדש לטיפול רפואי ואסתטי בתחומי רפואת האישה. מזרחי מספר: "עשינו תהליך מאוד מעניין של יציאה מתחום האסתטיקה, לכיוונים ניתוחיים נוספים. אנחנו עומדים לפתח מוצרים מבוססי אנרגיית RF (קרינה) גם לניתוחי עיניים, אף אוזן גרון (למשל - מניעת נחירות, ג' ו') והתוויות נוספות.

"כל מקום שבו אפשר להוציא ניתוח מבית החולים אל הקליניקה הפרטית באמצעות שימוש באנרגיית אור, אנחנו מתכוונים להיות בו", הוא מדגיש. "לתחום האסתטיקה הרפואית יש תקרת זכוכית, ולפני שנגיע לתקרה, אנחנו מתכוונים להתרחב לצדדים".

"הטיפול היחיד כיום חוץ ממתיחת פנים"

המכשיר שהביא לחברה את היתרון היחסי שלה פועל כמעין לפרוסקופיה פלסטית (טכניקת ניתוח זעיר-פולשנית). "אנחנו מכניסים את הקנולה (צינורית דקיקה) דרך חור קטן בעור, ופועלים על השכבות הפנימיות שלו. כך משיגים תוצאות דומות לניתוח", אמר קריינדל בראיון ל"גלובס" בעבר. "היום זה הטיפול היחיד נגד נזקי הגרביטציה, חוץ ממתיחת פנים". המוצר של החברה נכנס כאמור לעומק העור, בהרדמה מקומית, וצורב את הרקמה הפנימית, כדי להסיר שומן ולהדק את רקמות החיבור. ההידוק מותח את העור כלפי מעלה.

קריינדל גם הוביל את פיתוח המוצר החדש בתחום בריאות האישה, שמותח בצורה דומה רקמות במערכת הרבייה הנשית. המוצר שמתכננת החברה לשוק האף-אוזן-גרון נועד לצרוב רקמות בחלל הפה, כדי למנוע חסימות של מערכת הנשימה בלילה. המוצר הזה אמור להחליף ניתוח משמעותי בטיפול לא פולשני, ואינמוד היא לא החברה היחידה המכוונת לשוק הזה, אך היחידה שמשתמשת לשם כך באנרגיית RF.

אתם בעצם סוגרים מעגל עם לומניס, שהתחילה כחברת ניתוחים מבוססי לייזר, ופרצה לתחום האסתטי.
מזרחי: "נכון, ולומניס מכרה לאחרונה את החטיבה הניתוחית שלה (ב-1.1 מיליארד דולר, לבוסטון סיינטיפיק, ג' ו'). אבל בניגוד אליהם, אנחנו לא בונים את החברה כחטיבות שונות, אלא רק כקווי מוצר שונים.

"יש דמיון בין המוצרים. למשל, גם כשנפנה לתחום הגניקולוגיה, אנחנו מכוונים גם לאסתטיקה של הגניקולוגיה. יש לנו 15 פרויקטים בצנרת המוצרים, ואם נשיק שניים כל שנה, אנחנו מסודרים עם מוצרים חדשים לעוד שבע שנים".

כשאתה יוצא מתחום האסתטיקה, המודל העסקי משתנה. תצטרכו אולי להשיג שיפוי ביטוחי למוצרים שלכם.
"ייתכן שנוכל להשיג שיפוי ביטוחי, אבל אני לא בונה על זה, לא תלוי בזה. אנחנו משווקים לרופאים בקליניקות פרטיות, ולא פונים כרגע לבתי חולים. אנו מכוונים בעיקר לרפואה פרטית, למקרים שבהם המטופל מוכן להשקיע יותר כדי לקבל רפואה פרטית איכותית, עם דגש על איכות חיים".

בתחום המכשור הרפואי נוהגים לומר שקשה מאוד להתקדם ללא שיפוי. שרוב הלקוחות לא משלמים מכיסם עבור מכשור רפואי.
"אנחנו לא מדברים פה על עשרות אלפי דולרים לפרוצדורה. כמה מאות, אולי כמה אלפים בודדים".

אגב, איך זה עובד עבור החברה הפרטית שלך, הום סקינוביישנס, שמשווקת מברשת שיניים עם אנרגיית RF?
"המוצר כבר הושק ויש מכירות, אם כי לא בהיקף המצופה, כי האישור הרגולטורי הגדיר אותו בצורה קצת מצומצמת".

"השוק כנראה רואה שאנחנו קצת שונים"

האמנת שאינמוד יכולה להיסחר במחיר כזה?
"האמת? לא. אף חברה דומה לנו עוד לא עשתה את זה. כנראה השוק רואה שאנחנו קצת שונים; מעריכים אותנו אחרת. בין בעלי המניות שלנו ישנם מוסדיים מאוד גדולים. מחזור המסחר הוא כ-2 מיליון מניות ביום בממוצע, ובימים של חדשות אפילו יותר, וזה מושך את המשקיעים הגדולים שמחפשים מניה נזילה.

"שישה אנליסטים מסקרים אותנו באופן קבוע, מהם שניים נתנו השבוע, לאחר הדוחות, המלצה עם פרמיה של עוד 15% על מחיר המניה. בסך הכול אנחנו כרגע על מכפיל של כ-35 על הרווחיות שלנו. זה לא מאוד שונה ממה שקורה לחלק מהחברות האחרות בתחום הביומד, שהצליחו מאוד בבורסה השנה".

אחרי העליות הדרמטיות במחיר המניה בשנה הראשונה למסחר שקלה אינמוד לבצע הנפקה שנייה, אבל ויתרה משיקולי מיסוי. היום הבעיה שלה הפוכה: "שואלים אותי - מה תרכשו עם כמעט 400 מיליון דולר בקופה? אני לא רואה כרגע חברה שמתאימה לי לרכישה, כי יש לי צנרת מוצרים נהדרת משלי, והוולואציות של יתר החברות גבוהות", אומר מזרחי. "אני לא לגמרי שולל רכישה, אבל בהחלט יכול להיות שנשתמש בכסף הזה פשוט לדיבידנד. נקבל החלטה במהלך השנה הקרובה".

מבחינת כוח האדם, החברה צמחה בערך פי שניים מאז ההנפקה, לכ-354 עובדים, ועוד כ-150 המועסקים באופן קבוע בקו הייצור שלה אצל קבלן משנה. "אנחנו עדיין מנסים לשמור על הצניעות והיעילות, ועל התרבות הארגונית המיוחדת שלנו", אומר מזרחי. "אני חושב שהדבר הכי מרשים, אולי, לגבי החברה, הוא שהקמנו אותה לפני 12 שנה בהשקעה של 3.5 מיליון דולר בלבד; כסף של המייסדים, חברים ומשפחה, וקרן הון סיכון אחת עיקרית - IHCV - שכבר מכרה את המניות שלה אחרי ההנפקה, והיום מאוד עצובים שם על כך.

"הצלחנו להפוך 3.5 מיליון דולר ליותר מ-6 מיליארד, כי ידענו לשים כל דולר נוסף במקום שבו הוא יביא את הערך. התמקדנו בארה"ב, בטכנולוגיה אחת, ואז מימנו איתה את הטכנולוגיה הבאה, וכך הלאה - עד ההנפקה".

קפיצת מדרגה עבור החברות האחרות

מזרחי מאמין כי ההצלחה של אינמוד פתחה את התיאבון של המשקיעים, ואולי אפילו את השוק, לקפיצת מדרגה גם עבור החברות האחרות. "הנה קנדלה (לשעבר סינרון הישראלית, ג' ו'), עם הכנסות בערך כמו שלנו אבל רווחיות נמוכה מאוד, כבר רוצים שווי של 2 מיליארד דולר. אגב, לא רואים אותם ברוד-שואו. אולי הם במו"מ עם החתמים על השווי? אולי הצליחו למנף את ההנפקה לעסקת מכירה?

"והנה גם סופווייב, של שותפי לשעבר שמעון אקהויז, גייסה 50 מיליון דולר בתל אביב. אולי הם היו יכולים ללכת גם ישר לנאסד"ק, למרות שההכנסות עדיין ראשוניות. ראיתי חברות בתחום שלנו בנאסד"ק מקבלות ולואציה מנותקת לגמרי מהמכירות, ולסופווייב יש כנראה מוצר ייחודי. אני לא מאמין בחברות של מוצר אחד, אבל מקווה שעם ההון שגייסו הם יפתחו עוד מוצרים.

"שתי החברות הללו מדגימות שהיום האסתטיקה הרפואית במקום אחר ממה שהייתה. אני חושב שאנחנו יצרנו מומנטום לכל התעשייה".

 

אינמוד | תעודת זהות

תחום עיסוק: שימוש באנרגיה, בעיקר מסוג RF, לטיפולים אסתטיים ורפואיים

היסטוריה: החברה נוסדה על ידי משה מזרחי וד"ר מיכאל קריינדל ב־2008, בהשקעה של 3.5 מיליון דולר, ומאז גייסה הון רק בהנפקתה

נתונים: גייסה ב־2019 כ־70 מיליון דולר לפי שווי של כ־450 מיליון דולר אחרי הכסף. נסחרת היום לפי שווי של 6.6 מיליארד דולר. רשמה הכנסות של 94 מיליון דולר ברבעון השלישי ורווח של 45 מיליון דולר

עוד משהו: מזרחי מתגאה בצניעות החברה ובשיתוף העובדים בהצלחה. הוצאות ההנהלה והכלליות עומדות על כ־2%

משה מזרחי | תעודת זהות

אישי: בן 68, מתגורר בת"א

מקצועי: עבד בארה"ב כמהנדס בחברת האלקטרוניקה AVX, וב־1985 חזר לישראל כדי להקים את מפעל החברה בארץ. שימש כמנכ"ל סינרון וייסד את אינמוד והום סקינוביישנס. היום ממשיך לשמש כמשקיע, בין היתר בחברת PetNovations, המפתחת פתרונות לטיפול בחיות מחמד

עוד משהו: מעורב פוליטית, דוגל בגישת הקפיטליזם הקשוב

עוד כתבות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו