שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
במשרד האוצר מקווים לקנות השבוע שקט תעשייתי שיכול להספיק לתקופה ארוכה, ולא רק בגלל תקציב המדינה שמתוכנן לעבור לראשונה זה שלוש וחצי שנים ותוכנית הדיור שהוצגה. באוצר שואפים לאשר במקביל לתקציב גם את "עסקת החבילה" במשק, במסגרתה יועלה שכר המינימום, וייחתמו הסכמים עם ראשי המגזר הציבורי והפרטי. ואולם, לגלובס נודע כי מחלוקת על השעות הנוספות של העובדים מונעת את סיום המשא-ומתן המשולש בין המדינה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים. עוד נודע כי יו"ר הסתדרות המורים, יפה בן דוד, מרימה חסם נוסף בפני השלמת העסקה ודורשת להחריג מתוכה את את המורים.
הערב (ב') צפויה להיערך פגישה נוספת בין הצדדים במשרד האוצר בירושלים, אחרי התקדמות מסויימת במגעים אתמול. המעסיקים, בהובלת נשיאות המגזר העסקי, דורשים שבתמורה להעלאה מדורגת של שכר המינימום מ-5,300 שקל כיום ל-6,000 שקל בשנת 2026, תינתן להם הגמישות לנייד שעות של עובדים בחישוב השכר החודשי, כך ששעות נוספות שעבדו יקוזזו בשעות שהחסירו מהעבודה.
כלומר, במקום לקבל שכר בגובה 125% או 150% על השעה הנוספת שעבד, העובד יקבל שכר רגיל על שעה שבה נעדר מהעבודה. מנגנון זה כבר נהוג במקומות עבודה שונים אבל לא מעוגן בחוק. במידה ודרישתם תתקבל, המעסיקים יוכלו לחסוך סכומי כסף גבוהים בתשלום שעות נוספות לעובדיהם.
השעות הגמישות הן ההישג שעליו מתעקשים המעסיקים יותר מהכול
תחילה בהסתדרות התנגדו בתוקף לדרישה, שתפגע בהכנסות נטו של עובדים שעושים שעות נוספות. וזאת, למרות הסכמת המעסיקים לכך שמעתה יחויבו במתן הוצאות סוציאליות עבור השעות הנוספות. בפגישה הקודמת חלה פריצת דרך בנושא, כשהצדדים הביעו נכונות להתכנס אל רמת שכר מסוימת שרק ממנה והלאה יוחלו השעות הגמישות. כלומר, עובדים בעלי שכר נמוך יהיו מוגנים מפגיעה בשעות הנוספות. עוד ייקבעו מגבלות על מספר השעות שניתן יהיה לנייד בחודש.
התומכים במנגנון השעות הגמישות טוענים שהוא יעלה את הפיריון ויחסוך מיליארדי שקלים למדינה גם בהוצאות שעות נוספות במגזר הציבורי, שנאמדות לבדן בכ-15 מיליארד שקל בשנה. ואולם, גורמים אחרים במשא-ומתן אומרים כי ההשפעה תהיה בעיקר על המגזר הפרטי וכמעט שלא תורגש בציבורי.
הצעד הראשון שעשה שר האוצר, אביגדור ליברמן, כשנכנס לתפקיד היה להכריז על גיבוש עסקת החבילה, במטרה להגיע לתוכנית כוללת לייצוב המשק. לאט-לאט החלו ליפול מהעסקה סעיפים שונים ונותרו בעיקר העלאת שכר המינימום שקיבלה ההסתדרות וההישג המסוים של האוצר - הארכת הקפאת השכר הממוצע במשק גם לשנת 2022. ההקפאה בשכר, שהחלה במשבר הקורונה, צפויה לחסוך לקופת האוצר כמה מיליארדי שקלים בהעלאות שכר במגזר הציבורי. ההקפאה הוכנסה לחוק ההסדרים אבל תוחרג מהעלאת שכר המינימום. כך, מסביב לשולחן המשא-ומתן, הצד של המעסיקים נותר כמי שנותן יותר מכפי שהוא מקבל. לכן, השעות הגמישות הן ההישג שעליו מתעקשים המעסיקים יותר מהכול.
בעיקר בתקופה זאת של מחסור בעובדים במשק בענפים שונים, נוצר צורך של המעסיקים בשעות נוספות של העובדים. למשל, פועל שמסיים משמרת, ומתבקש להמשיך גם למשמרת הבאה כיוון שאין מי שיחליף אותו. אותו עובד זוכה לשכר שעתי גבוה יותר על אותן השעות הנוספות. אלא שלפי המנגנון של ניוד השעות, אם בהמשך החודש אותו עובד יחסיר שעות, הן יקוזזו לו מהשעות הנוספות. כלומר, הוא ירוויח עליהן שכר שעתי רגיל ולא מוגדל.
מלבד לשעות הגמישות, המעסיקים הניחו על השולחן בקשות נוספות כמו החלת רשת ביטחון לעצמאים שתעוגן בתקציב המדינה לשנת 2023, וכן מתן פחת מואץ לעסקים בעלות תזרימית של 800 מיליון שקל בשנה.
יפה בן דוד עלולה לטרפד את העסקה
לגלובס נודע כי חרף ההתקדמות המשמעותית בין האוצר למעסיקים והסתדרות העובדים על עסקה שבמסגרתה יועלה שכר המינימום, היא יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד.
חרף פגישות תכופות של שר האוצר עם בן דוד בחודשים האחרונים, אומרים גורמים המעורים בנושא כי היא מתעקשת לפתוח את הסכמי השכר עם המורים בשנה הקרובה בניגוד לסיכומים עם ההסתדרות העומדים בבסיס עסקת החבילה לפיהם לא יועלה שכר במגזר הציבורי עד ל2023. נזכיר כי גם השר ליברמן חזר ואמר בהזדמנויות שונות שלא יפתח הסכמים עד לתקציב הבא שיעביר בכנסת.
בהסתדרות המורים טוענים כי יו"ר ההסתדרות ארנון בן דוד לא יכול לקבל את ההחלטה להקפיא את שכר המורים בשמם במשא-ומתן עם האוצר, ודורשים להוציא את המורים מהעסקה. אולם התנאי שהוצג לאוצר בתחילת הדרך היה שלהקפאת השכר במגזר הציבורי יוכנסו הן המורים והן הרופאים. במסגרת השיחות על עסקת החבילה הוסכם מול ההסתדרות על "קופה קטנה" לצורך פתרון משברים במגזר הציבורי אם יהיו כאלה בשנה הקרובה, אך לא לטובת פתיחת הסכמי שכר שעלותם נאמדת במיליארדים.
אם בן דוד לא תסכים בימים הקרובים להיכנס תחת הגג של עסקת החבילה - היא תטרפד את העסקה כולה מאשימים גורמים שונים שנכחו בשיחות. אולם בהסתדרות דוחים את ההאשמות וטוענים כי היא מעולם לא הייתה חלק מהשיחות הללו.
מיו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, נמסר: "אני עובד אצל המגזר העסקי ואני חייב לוודא שבעסקת החבילה המגזר מקבל את הכלים על מנת לקבל עליה בפריון. מדובר בהקלות בתחום יחסי העבודה במשק ואין לי ספק שהשעות הגמישות הן מרכיב מאוד משמעותי בהעלאת הפריון. יו"ר ההסתדרות חברי ואני נצטרך יחד למצוא את הפיתרון. שנינו צריכים לראות מה הנוסחה המאזנת לצמיחה במשק. אגף התקציבים, שר האוצר ומנכ"ל המשרד צריכים להיכנס חזק גם הם לתמונה ולמצוא את הנוסחה המאזנת ואת הפיתרון. אבל אני לא אוותר, כי אני לא רק זה שצריך לתת - אני גם צריך לקבל".
במשרד האוצר סירבו להתייחס לדברים.
יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: "מתקדמים בקצב לעסקה. לא יהיו הורדות שכר אבל נביא בשורה למשק הישראלי תוך דאגה לאוכלוסיות מוחלשות ולמשק הכללי".
יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, מסר בתגובה לפרסומים הערב על עסקת החבילה: "אומנם יש מי שצועק יש לפני הגול, אבל פרטי עסקת החבילה עוד לא סגורים ומבחינתנו, אין עוד הסכמות על העסקה. על מנת שניתן יהיה לסגור עסקת חבילה אמיתית וטובה למשק, יש צורך להסכים בעניין השעות הגמישות לפרטי פרטים, להילחם בתופעת ימי המחלה הפיקטיביים ועוד. נמשיך לעבוד לטובת עסקת חבילה שתיתן בשורה אמיתית, כפי שעשינו בחודשים האחרונים כשלנגד עינינו אך ורק טובת הכלכלה הישראלית".
מקמפיין 'מינימום 40' להעלאת שכר המינימום נמסר: "הסכם מסגרת זה הוא צעד בכיוון הנכון, ואנו מברכים על כל העלאה של שכר המינימום. יחד עם זאת, חשוב לזכור ששכר המינימום חייב להיות כזה שאפשר לחיות ממנו - וגם שכר של 6000 שקל הוא פשוט לא מספיק. במיוחד כשנגיע לסכום הזה רק עוד חמש שנים, במהלכן יוקר המחייה ימשיך לטפס וכוח הקנייה של השכר ימשיך להישחק. אנו קוראים להעלאה של שכר המינימום ל-40 שקל לשעה, 7,280 שקל בחודש".