ESG הוא בעל חשיבות פיננסית מהותית לחברות ולמשקיעים
אלפי חברות ברחבי העולם כבר מייחסות חשיבות רבה לאמידה, ניהול ודיווח של ה-ESG (Environmental, Social and Governance). בישראל, אנחנו נמצאים בפיגור ביחס לשאר העולם המערבי ועדיין מתרכזים בשיפור איכות הממשל התאגידי. אז מה זה ה- ESG ולמה הוא חשוב? בגדול, זה הצעד הבא שנדרש בחברות במשק, כתוספת לשיפור באיכות הממשל תאגידי. המונח ESG מתייחס לשלושה מרכיבים שונים:
● סביבה - פליטת פחמן, צריכת מים, ייצור פסולת
● חברתי - עובדים, לקוחות, הוגנות והגינות
● ממשל - לובי פוליטי, גיוון, שחיתויות
חשוב להדגיש שהמשקל שחברות מייחסות לכל אחד משלושת הרכיבים השונים שציינתי מובחן מהותיות בין תעשיות. לחברות הריאליות, שהן יצרניות, אופי פעילות שונה מהחברות הפיננסיות. אם נסתכל לדוגמא על חברה תעשייתית שחומר הגלם שלה הוא פחם שמזהם את הסביבה, המיקוד שלה יהיה זיהום הסביבה, לעומת זאת, כשמסתכלים על בנק שתפקידו לתת שירות לציבור נרצה לראות יותר שילוב של אנשים עם מוגבלויות והוגנות.
הדרך הנכונה לגרום לחברות להתייחס ברצינות לתחום ה-ESG היא להוכיח שהנושא הוא בעל השפעה פיננסית מהותית עליהן דרך אקטיביזם של משקיעים.
המשקיעים הפכו בשנים האחרונות יותר ויותר מעורבים
כבר ב-2016 התפרסמו מחקרים אמפיריים שהראו את המהותיות הפיננסית של מרכיבים מסוימים של ה-ESG לחברות. החשיבות גדלה ב-2018 עם הפרסומים של המוסד לתקני קיימות Sustainability Accounting Standards Board (SASB) שדיברו על החשיבות של נושא הקיימות והדגישו את הבידול והמרכיבים הספציפיים שמהותיים ב- ESGלתעשיות שונות.
חשוב להבין שהמשקיעים הפכו בשנים האחרונות יותר ויותר מעורבים בהשקעות שלהם ומבינים לעומק את התעשיות בהן הם משקיעים את כספם, יחד עם מידע וולונטרי שהולך וגדל בדוחות הכספים בתחום ה-ESG, המאפשר השוואה באותה תעשייה. הגורמים שמניתי מובילים לכך שיש למשקיעים את היכולת להשפיע על מחירי המניות של אותן חברות שלא יישרו קו ולא יפעלו לשיפור ה-ESG.
ההשפעה של המשקיעים תגרום לכך שחברה בה ההנהלה אינה מפנה תשומת-לב ניהולית לשמירה על מרכיבי האיכות ואינה פועלת לשיפור ה-ESG תגרום למשקיעים לקדם חקירות נגד החברה, להגדיל רגולציה וכמובן להקטין את האחזקות שלהם במניות שלה. כתוצאה מכך המוניטין של החברה ייפגע וגם השווי, ולכן ההשפעה המהותית הפיננסית ברורה.
העקרון של השקעות אחראיות החל לצבור תאוצה החל מ-2020 גם אצל המוסדיים בישראל. המוסדיים מחפשים להשקיע בהשקעות אחראיות. כלומר, באותן חברות שמפנות מאמץ ניהולי למציאת פתרונות יצירתיים וחדשניים לשיפור ה-ESG.
בחיפוש באתר הבורסה של המילה ESG בין התאריכים 1.1 עד 31.12 בשנת 2020, המילה ESG מופיעה פעם אחת בלבד. בחיפוש המילה בשנת 2021 (שעדיין לא הסתיימה), יש עלייה משמעותית - המילה ESG מופיעה באתר ארבע פעמים בהודעות. ביניהן שותפות שמשקיעה בהשקעות ESG, מינוי של דירקטור שמוסמך במינהל עסקים עם התמחות בתחום ה-ESG מאירופה, מצגת אחת לשוק ההון וחברה ציבורית קמעונאית גדולה ומוכרת שיש לה ועדת דירקטוריון וולונטרית בשם ESG.
אמנם יש שיפור שנראה דרך הגילוי בשנת 2021, אבל אנחנו רק בתחילת הדרך ביחס לעולם.
לסיום אציין שגם המוסד הבינלאומי לתקינה חשבונאית (ה-IASB) והמוסד לתקינה חשבונאית בישראל, שעוסקים בקביעת תקני החשבונאות, שעיקרם כללי חשבונאות מורכבים כמו המסגרת המושגית, הכרה בהכנסה וכו', השכילו להבין את חשיבות הנושא והחלו לחקור את הנושא לעומק. אדגיש כי מדובר במידע שהוא מידע וולנטרי ולא בגילויים מנדטוריים, אך החשיבות כבר ברורה לכולם. ה-IASB פירסם בחודש נובמבר 2020 מסמך הנחיות לבחינת השפעת הסיכון הסביבתי על הדוחות הכספיים.
הכותבת היא ראש החוג לחשבונאות, בית הספר למינהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים. חברה במוסד לתקינה חשבונאית, נציגת המל"ג במועצת רואי החשבון ודירקטורית בחברות מובילות
