הנפקת טוקספייס בנאסד''ק / צילום: צילום מסך מתוך אתר נאסדק
חודש אוקטובר היה חיובי בשוקי המניות ומדד גלובס-פרומתאוס, שעוקב אחר החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט, עלה ב-3.4%. באותה תקופה, מדד ת"א 125 עלה ב-3.7%, ומדד נאסד"ק זינק ב־7.3%.
תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים ירד ב־1.7%, בעוד מדד ת"א איבד מערכו 4.1% ומדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה ירד ב־1.9%.
אחת המניות הבולטות בתת המדד היא אינמוד , שעלתה בחודש אוקטובר בכ־19%. אינמוד מפתחת, מייצרת ומשווקת מוצרים רפואיים מבוססי תדרי רדיו המשמשים לניתוחים בתחומים רבים כמו ניתוחים פלסטיים, דרמטולוגיה, גניקולוגיה ועוד. שימושים אפשריים למוצריה הוא טיפול בפגעי עור כמו פיגמנטציה, נמשים וכדומה, טיפולים קוסמטיים כמו מיצוק שומן והרמת עפעפיים ושימושים רבים נוספים.
החברה פרסמה את דוחותיה הרבעוניים, והראתה עליה של 58% בהכנסות בהשוואה לתקופה המקבילה, לרמה של 94.2 מיליון דולר. במקביל הציגה אינמוד גידול גם ברווח הנקי של 87% בהשוואה לתקופה המקבילה, לרמה של 44.7 מיליון דולר.
תת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה הוסיף לערכו באוקטובר 4.6%, בעוד מדדי ההשוואה ת"א טכנולוגיה ונאסד"ק טכנולוגיה עלו ב־ב־4.6% ו־7.8%, בהתאמה.
החברה שהציגה את התשואה הגבוהה ביותר בתת המדד הייתה סטרטסיס . מנייתה עלתה בחודש אוקטובר ב־47%, מ־21.5 ל־31.5 דולר למניה. סטרטסיס מפתחת, מייצרת ומשווקת מדפסות תלת-ממד. השימושים למוצריה רחבים, והם משתלבים בתעשיות הרכב, רפואה, עיצוב, תעופה וחלל ועוד.
החברה הראתה גידול של 25% בהכנסות ברבעון השני בהשוואה לתקופה המקבילה, לגובה של 147 מיליון דולר. בנוסף, שיעורי ההוצאות מההכנסות השתפרו מהותית והחברה צופה כי היא תמשיך לצמוח ברבעון השלישי לשנה בכ־17%, עם חזרתם לפעילות מלאה לאחר השיבושים שנגרמו ממגפת הקורונה.
טוקספייס: ההכנסות הוכפלו, המניה לא מתאוששת
בחודש יוני האחרון, חברת טוקספייס (Talkspace) הצטרפה למדד גלובס-פרומתאוס, לאחר שהחלה להיסחר בנאסד"ק, בעקבות מיזוג עם חברת SPAC לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר.
טוקספייס הוקמה בשנת 2012 על-ידי בני הזוג רוני ואורן פרנק והיא מציעה פלטפורמה מקוונת למתן שירותים בתחום בריאות הנפש. בפרומתאוס מספרים כי רוני פרנק, שהייתה סטודנטית לפסיכולוגיה בניו יורק באותן שנים, סיפרה על הרעיון לבן זוגה, והוא התלהב ועזב את משרתו במשרד הפרסום מקאן כדי לסייע להוציא את המיזם אל הפועל. השניים פיתחו פלטפורמה המחברת בין מטופלים לבין נותני שירותים מוסמכים כגון פסיכולוגים ופסיכיאטרים ומאפשרת להם לתקשר באמצעות וידאו או צ'אט. לדברי מייסדי החברה, המיזם הוקם מתוך מטרה להנגיש טיפולים בתחום בריאות הנפש לפלח רחב באוכלוסייה שלא צרך שירותים אלו עקב חסמים שונים ובראשם עלותם הגבוהה של הטיפולים וזמינותם המוגבלת של המטפלים.
טוקספייס הוקמה על רקע המכשולים העומדים בפני לקוחות פוטנציאליים של שירותי בריאות נפש. אך מכשולים אלו מתגמדים כולם בהשוואה לסיטואציה שנוצרה עם פרוץ מגפת הקורונה ברחבי העולם, שהקשתה אף על אנשים שכבר נכללו במאגר הצרכנים של שירותי בריאות נפש, להמשיך ולהיפגש עם מטפלים באופן פרונטלי.
מצב זה היווה קרש קפיצה עבור טוקספייס אשר בשנת 2020 הכפילה את הכנסותיה ביחס לשנה שקדמה לה. כמו כן, החברה הגדילה באופן משמעותי את שיעור הרווח הגולמי שלה ולמרות שטרם רשמה רווח תפעולי חיובי, היא הצליחה להוריד מהותית את שיעורו מסך ההכנסות ב-2020. במחצית הראשונה לשנת 2021 מגמה חיובית זו המשיכה כאשר החברה צמחה בכ- 100% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
טוקספייס מוכרת את שירותיה באמצעות שני מודלים עיקריים: B2C - מכירה ישירה לאנשים המעוניינים לשוחח עם מטפל; B2B - מכירה לארגונים גדולים ולחברות ביטוח המעוניינים להציע את שירותי טוקספייס לעובדים או למבוטחים. מחלקת המחקר של פרומתאוס מוסרת כי המכירות ללקוחות עסקיים (B2B) מהוות את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה עקב העובדה שעסקה בודדת עשויה לגלם מכירה לאלפי משתמשים פוטנציאליים, ואף יותר כאשר עסקינן בחברות ביטוח המציעות את השימוש בפלטפורמת החברה למבוטחיהן. בעוד שב-2019 שיעור הכנסות החברה מלקוחות עסקיים עמד על כ-7% בלבד מהכנסותיה, ב-2020 שיעור זה עלה לכ-19% והמשיך לעלות עד לכ-32% בששת החודשים הראשונים לשנת 2021. מגמה זו עומדת בקנה אחד עם הצהרות החברה בדבר השקעת משאבים רבים בשיווק ומכירה ללקוחות עסקיים.
טוקספייס החלה להיסחר לפי מחיר מניה של 9.19 דולר ונכון לסוף חודש אוקטובר עמד מחיר המניה על 3.44 דולר בלבד. במחלקת המחקר של פרומתאוס סבורים כי מגמת ירידה במחיר המניה של חברה שהונפקה באמצעות מיזוג ל-SPAC, אינה אירוע חדש או מיוחד ולמעשה מתרחשת לעיתים קרובות למדי ועשויה לנבוע מהנסיבות האופפות הנפקות אלו. ראשית, הנזילות הגבוהה בשווקים מביאה לתחרות גבוהה בין המשקיעים השונים במשק ועשויה לגרום לניפוח שוויים; שנית, בניגוד למידע הכלול בתשקיף הנערך לצורך הנפקה מסורתית, בהנפקות SPAC החברות המנפיקות נוהגות לפרסם תחזיות פיננסיות בנוסף לדוחותיהן הכספיים ההיסטוריים וכאשר הביצועים בפועל פחות טובים מהתחזיות הדבר בא לידי ביטוי במחיר המניה.
אולם אייל שבח, שותף בפרומתאוס וראש מחלקת המחקר שלה, מסביר כי לדעתו הסיבה נעוצה בסביבה התחרותית אליה משתייכת החברה: "טוקספייס הייתה בין הראשונות בתחומה, אך מאז חברות רבות החלו להציע שירותים מקוונים דומים ובעת האחרונה אף קיימת הערכה בשוק כי חברות ענק דוגמת אפל , אמזון , מטא פלטפורמס (פייסבוק) ומיקרוסופט בודקות את האפשרות לפתח מוצר דומה משלהן. נראה שנסיבות אלו העלו חששות אצל המשקיעים, שאחרי שמחיר המניה החל לרדת פחדו מירידות חדות אף יותר - וכך ייתכן שגרמו לתגובת יתר של מחיר המניה".
בפרומתאוס מעריכים כי טוקספייס תצטרך להוכיח למשקיעים כי יש בידה יתרון תחרותי בהשוואה למתחרים, ונראה שהאסטרטגיה שבה בחרה להתמקד הינה מכירה ללקוחות עסקיים. אסטרטגיה זו דורשת הוצאות שיווק ומכירה מהותיות ולכן החברה תיאלץ לפתח את סגמנט הלקוחות העסקיים, להצמיח את הכנסותיה ולשפר שולי הרווח שלה כך שתוכל בהמשך להתקדם לכיוון הפקת רווח נקי לבעלי מניותיה.
המדד, שהורכב על ידי כלכלני פרומתאוס ייעוץ כלכלי, מייצג את כלל החברות הישראליות הנסחרות בבורסות המרכזיות בארה"ב - נאסד"ק ובורסת ניו יורק - ובכלל זה חברות ישראליות אשר נרשמו ברישום כפול. חישוב המדד החל בתחילת 2015 ועמד על 1,000 נקודות ביום השקתו. משקל כל חברה נקבע בהתאם לשווי השוק שלה, אך לא יעלה על 10% מסך המדד. פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות הכלולות במדד. העבודה אינה מהווה ייעוץ ואין לראות בה תחליף לייעוץ השקעות.