גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית לבלימת התייקרות הדיור - עוד מאותו הדבר

במקום עוד הצהרות חסרות תוכן, על הממשלה לקדם צעדים שיעניקו את התמריצים הדרושים כדי להגדיל התחלות הבנייה בשוק החופשי

השרים זאב אלקין, אביגדור ליברמן ואיילת שקד בהצגת תוכנית הדיור הממשלתית / צילום: יוסי זמיר
השרים זאב אלקין, אביגדור ליברמן ואיילת שקד בהצגת תוכנית הדיור הממשלתית / צילום: יוסי זמיר

התוכנית הממשלתית החדשה לבלימת התייקרות הדיור, שהוצגה השבוע במסיבת עיתונאים חגיגית, חוזרת ומציגה את אותם צעדים שנכללו בתוכניות הקודמות שנחלו כישלון חרוץ, כמו "דיור בר-השגה", "מע"מ אפס" ו"מחיר למשתכן". שוב הבטחות להצפת השוק בקרקעות זמינות לבנייה, שוב הבטחות להקלת הביורוקרטיה באישור תוכניות בנייה, שוב הבטחות להגדלת התחלות הבנייה ולהגברת תוכניות ההתחדשות העירונית, ושוב עוד גזרות כלכליות על רוכשי דירות להשקעה.

ההתייקרויות בשוק הדירות, שנמשכות כבר יותר מעשור, נגרמות לדעת כל מומחי הנדל"ן בגלל הפער הגדול שבין הביקוש לדירות לבין ההיצע. פער זה נובע מכך שהתחלות הבנייה בישראל נעו בשנים האחרונות סביב 50,000-55,000 דירות בשנה, בעוד שהביקוש של הזוגות הצעירים, משפרי הדיור, העולים החדשים והמשקיעים בנדל"ן מסתכם מדי שנה ב-60,000-65,000 דירות.

פער עצום זה לא יכול להיסגר בהצהרות חגיגיות במסיבות עיתונאים, במיסוי על משקיעים בדירה שנייה, באיסור להשכיר דירות באמצעות אתר Airbnb, או בהצהרות על עידוד התחדשות עירונית במרכזי הערים. גם צעדים יותר אופרטיביים כמו מכירת דירות לזוגות צעירים בהנחה של עד 300,000 שקל, או מענקים לרוכשי דירות בפריפריה, הם אמנם מבורכים, אך הם לא יגדילו את היצע הדירות.

הגדלת ההיצע

הדרך היחידה שתוכל להביא לבלימת ההתייקרויות במחירי הדיור תוך שנה-שנתיים, ובשלב שני להורדת המחירים, היא הגדלה משמעותית של התחלות הבנייה. נוכח המחסור הגדול בדירות בכל אזורי הביקוש, הממשלה חייבת לפעול מיידית להגדלה של התחלות הבנייה למגורים מכ-50,000 דירות בשנה שעברה ל-70,000-75,000 התחלות בכל אחת מחמש השנים הקרובות. רק בדרך זו חוקי הביקוש וההיצע יעשו את העבודה ויביאו לירידת המחירים המיוחלת.

מאחר שהממשלה לא רוצה, לא יכולה, וגם לא צריכה להיכנס בעצמה לשוק הבנייה, הפתרון נמצא כמובן בשוק החופשי. במצב הנוכחי הקבלנים הפרטיים וחברות הבנייה לא מוכנים לקחת על עצמם את הסיכונים הכרוכים בהרחבת היקף הבנייה שלהם. זאת נוכח הקשיים הביורוקרטיים בהשגת אישורי בנייה; הקצב האיטי של שחרור אדמות מדינה זמינות לבנייה באזורי הביקוש; המחסור החמור בפועלי בנייה מקצועיים ומנוסים; היקף האשראי העצום שנדרש למימון הבנייה הממושכת; והסיכון הגדול שעד שהבנייה תסתיים בעוד כ-3 שנים ייתכן ומשהו ישתנה בשוק וחלק מהדירות לא יימכרו.

קבלן שמתחיל היום בבנייה של פרויקט נדל"ן למגורים לוקח על עצמו סיכונים גדולים. הוא משקיע הון עצמי רב, לוקח הלוואות בנקאיות גדולות, והבנייה עצמה של בניין מגורים בישראל נמשכת בממוצע 2.5-3 שנים. מדובר בפרק זמן ארוך מאד, ואין לקבלן שום דרך לדעת כיצד יסתיים הפרויקט והאם יצליח למכור את כל הדירות. בעוד שלוש שנים הכל יכול לקרות: משבר כלכלי, מגיפה כמו הקורונה, מלחמות ו/או מבצעים צבאיים ועוד.

לאור זאת, הממשלה חייבת להחליף דיסקט. במקום עוד מיסוי על משקיעים, עוד גזרות על משכירי דירות ועוד הצהרות חגיגיות על תוכניות סיוע לזכאים, הממשלה חייבת להודיע מיידית על צעדים חדשים שיעניקו לקבלנים ולחברות הבנייה את כל התמריצים הכלכליים הדרושים כדי שיגדילו מיוזמתם את התחלות הבנייה.

 קיצור תהליכים

השלב הראשון והמידי הוא קיצור כל התהליכים הבירוקרטיים שמעכבים את אישור הבנייה וגורמים לקבלנים נזקים כספיים גדולים. השלב השני הוא הצפת השוק בקרקעות מדינה זמינות לבנייה במחירים נמוכים במקצת ממחירי השוק כדי להוזיל את העלויות של הקבלנים. השלב השלישי הוא אישור מיידי להבאת 20-30 אלף עובדי בנייה מקצועיים מסין שיאפשרו את הפעילות המוגברת ואת זירוז הבנייה.

אולם, שלושת הצעדים החיוניים האלה לא יעשו את כל העבודה. מימון הבנייה הנוספת תחייב את הקבלנים לגייס הון עצמי ואשראי בנקאי בהיקפים של מיליארדי שקלים. אשראי זה כרוך בסיכונים רבים גם לבנקים, ולכן הם ידרשו ריבית גבוהה שתייקר את הבנייה. כדי לפתור את הבעיה הממשלה תצטרך להתחייב לתת ערבות מדינה למימון כל האשראי שהקבלנים יקחו לצורך הרחבת היקף התחלות הבנייה.

והצעד החיוני האחרון: כמו בתחילת שנות ה-90, כשהגיעה לארץ העלייה הגדולה מברית המועצות, שר השיכון באותה תקופה, אריק שרון, הבטיח לקבלנים לקנות מהם את הדירות שלא יצליחו למכור תוך שנה מסיום הבנייה, במחיר מוסכם מראש. אחרת, גם אם הקבלנים יקבלו ערבויות מדינה, גם אם המדינה תסייע להם בהשגת עובדים מיומנים, וגם אם יקצרו להם את התהליכים הביורוקרטיים, הם עדיין לא יסכימו להגדיל את הסיכונים שלהם עם בנייה בהיקף גדול ממה שהם רגילים.

הכותבת היא ראש המחלקה למימון ולימודים כמותיים בבית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל

עוד כתבות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים