ערן גפן בשיחה עם המנהלים העסוקים בישראל. מימין: ג'וליה זהר, אדם סינגולדה, יניב גרטי, עינת גז / צילום: מנחם רייס, יח''צ, טאבולה, יונתן בלום, איל יצהר
ערן גפן מייסד G^Team בשיחת "מועצת מנהלים"
"טוב, אני חייב לעצור את הדיון, אנחנו לא מתקדמים לשום מקום, אני רוצה שננסה משהו אחר", אמרתי לצוות ההנהלה הבכירה של אחת החברות המוכרות בישראל. "אני מציע שנעשה רגע הפסקה, או בעצם אתם יודעים מה? בואו נרד כולנו למטה לפארק הסמוך".
הם הסתכלו עליי במבטים מופתעים, אפילו נרתעים, חלקם ציניים, המנכ"ל לדעתי שאל את עצמו אם יש לי מושג לאן כל התהליך הזה מתקדם.
ידעתי שזה קצת מוזר, אבל הרגשתי שאני חייב להוציא אותם החוצה להליכה ספונטנית, לשבת על שולחן פיקניק בפארק ולדבר, כדי לשבור את התקיעות המחשבתית שבה כולנו היינו. הרי המשימה שלשמה התכנסנו הייתה להעלות פתרונות יצירתיים למנועי צמיחה חדשים, כאלה שהם באמת זינוק משמעותי קדימה. וכל מה שהיה על השולחן הוא רעיונות מתבקשים, לצד המון-המון ביקורתיות והסברים חכמים מה לא טוב בכל הצעה שעלתה. היה לי ברור שאם רוצים לעשות זינוק מחשבתי צריך לעצור, פשוט לעצור, אחרת באמת חבל על הזמן של כולנו.
האתגר המשמעותי ביותר של מנכ"לים והנהלות היום הוא ליצור את העתיד בעולם משתנה, וזה בעיקר אומר להפעיל את שריר היצירתיות. אבל צריך להיות כנים: הסביבה הארגונית והאישית של הארגונים המצליחים בישראל היא כזו שדווקא מסרסת יצירתיות.
המהות של חדשנות בלנסות דברים חדשים סותרת את הדפוסים של תאגידים מצליחים שמקדשים את האופטימיזציה, התהליכים והיעילות.
הנה הפרדוקס: ככל שהמכונה מצליחה ומהירה יותר, כך סביר להניח שהיא תדרוס כל שביב של יצירתיות. גם ברמה האישית הלו"ז של המנהלים הבכירים מלא במחויבויות, בעיות, אתגרים והמון רעש. כל אלו הם חסמים משמעותיים ליצירתיות.
מנהלים מנוסים מבינים היום שאת התפקיד הכי חשוב שלהם הם לא יכולים לעשות באורות הניאון של חדר הישיבות. יצירתיות במהותה היא היכולת לתפוס את העולם בדרך חדשה, לגלות דפוסים חדשים, לחבר חיבורים לא מתבקשים בין נקודות, לחשוב אחרת מהאוטומט שלנו ושל הארגונים שבהם אנחנו נמצאים.
לצורך כך צריך לפנות מרחב של שקט, של השראה. רק בו אפשר לייצר את הזינוק התודעתי שכל כך מתחייב היום. אז כדי לתת לכם השראה, ביקשתי מהחברים והחברות ב"מועצת המנהלים" שלי (גילוי נאות: עם חלקם אני עובד או עבדתי) לשתף איך הם נכנסים למוד יצירתי, מהי השיטה האישית שלהם.
אדם סינגולדה | מייסד ומנכ"ל טבולה ● משחק בלגו
שלושים דקות "לא מחוברות לכלום". זה המפתח שלי לחשוב, לתהות, להירגע, ובסוף - ליצור. בנייה בלגו בשבילי זה כמו מוזיקה, יצירה בלי גבולות, והכל בידיים. כאדם מבוגר זה מחבר אותי לילד שבי, ובתור אבא זה מחבר אותי לילדים שלי.
אנחנו מבלים בבוקר או בסופ"ש עם ערימות של לגו. בונים תמונה של ג'ון לנון, מדברים על הביטלס, יוקו אונו, יודה ממלחמת הכוכבים ועל "הטובים" ו"הרעים". האינטרנט נותן לנו לגלות הכל, אבל כשאני בונה בלגו עם הילדים יש בי משהו שמרגיש אינסופי.
ככה נולדו רעיונות כמו פיד של המלצות לאתרי תוכן, או מערכת המלצות למכשירים סלולריים - קצת לגו, כמה קילומטרים, מעט פסנתר וכוס יין.
עינת גז | מייסדת-שותפה ומנכל"ית פאפאיה גלובל ● שוחה בים
אני הולכת לשחות בים. המקום היחיד שמנותק לגמרי דיגיטלית ומאפשר לי לזקק מחשבות ולרוקן את הראש מהשוטף. לרוב במכמורת, ליד הבית. השעה משתנה ותלוי בזמן, בים וביכולת שלי לזקק את המחשבות. אני מעדיפה את הים על הבריכה, כי כשמכניסים ראש לים רואים עולם, לא קו שחור על הרצפה.
המון דברים וכיוונים הגיעו ונוצרו מתוך שחייה שכזו. חלקם היו מחוברים ישירות להחלטות עסקיות גדולות, וחלקם היו דברים קטנים שהיו צריכים קשב נקי.
יניב גרטי | מנכ"ל אינטל ישראל ● רואה ספורט בלילות
במקרה שלי זה יהיה בשעות הלילה המאוד המאוחרות, כשאני לבד ויש שקט בחוץ. וזה תמיד תוך כדי משהו אחר לחלוטין שאני עושה - צופה במשחק NBA או פוטבול. בכדורסל אני אוהד את הווריירס, בפוטבול את ה-49ers ובבייסבול את הג'יינטס.
כשהמחשבות מתחילות לנדוד ועולות סיטואציות/בעיות מהימים האחרונים, פתאום נוצרות הבלחות של רעיונות, קצות חוט, ואז כל שנותר לי לעשות הוא לא לפספס אותם: לשחק איתם לרגע כדי שלא ייעלמו ויהיו מספיק ברורים, כך שאוכל לנסח אותם בבוקר המחרת.
עדי אביטל | מייסד ומנכ"ל רשת גולדה ● טיול ג'יפים במדבר
פעם בשנה אני יוצא לטיול חוצה ישראל עם הג'יפ, אני וחבר.
אין קליטה, אין טלפונים, שקט מוחלט - הדרך הטובה ביותר להיכנס למוד יצירתי.
בפעם האחרונה נסענו לכיוון מצפה רמון, רק אנחנו והמדבר, אלפי כוכבים מנצנצים בשמיים, שיחה טובה, קפה טוב. הרעיון והתעוזה להמשיך להתרחב לחו"ל נולד שם.
אריאלה שיפנבאוור | מנכ"לית חטיבת המלוחים, שטראוס ● רגע אקראי
כשאני חווה חסימה מוחלטת של היצירתיות אני מניחה לזמן מה את הבעיה בצד וחוזרת אליה בהמשך. ההשהיה הזו - גם היא תורמת ליצירתיות. כשאני חושבת על זה, אין לי תהליך סדור ומודע לקידום יצירתיות. יש פשוט את הרגע הזה, המזוקק, שבו הנקודות מתחברות לכדי פתרון יצירתי ומדויק. הרגע הזה יכול להתרחש אקראית בעקבות אירוע גירוי והשראה (שיחה עם אנשים, סיור שוק, צפייה בסרט, קריאה ולמידה) או דווקא ממקום של ואקום מוחלט (ריצה, יקיצה משינה).
ג'וליה זהר | בעלים ומנכ"לית אל-ארז ● מתעוררת בלילה עם רעיון
בלילות שבהם אני מתעוררת כמה פעמים עולים לי רעיונות ומחשבות, שחלקם לא הגיוניים ושונים בתכלית מהפעילות היומיומית שלנו. כך עלו ממחשבות ופתרונות שבאו לידי ביטוי בהקמת המפעל, שילובים של אלמנטים מסורתיים עם אלמנטים מודרניים.
אתי אלישקוב | מייסדת ומנכ"לית ליברה ● יושבת עם הצוות
אני קובעת עם צוות המנהלים שלי זמן מוגדר שמיועד לכך - ישיבה שלא עוסקים בה בנושאים השוטפים, אלא מקדישים את הזמן לחלומות ולרעיונות. אנחנו משתדלים מאוד לעשות את זה מחוץ לשעות העומס של העבודה, ואפילו לצאת יחד מסביבת העבודה לסביבה ניטרלית יותר.
במפגשים האלה אנחנו מנסים להתנתק מחשבתית ממגבלות רגולטוריות, תקציביות, חברתיות, ולחלום איזו מציאות היינו רוצים ליצור בחברה, אם שום דבר לא היה עוצר אותנו. אנחנו מנסים לחשוב על צרכים שעדיין אין להם מענה, לקחת השראה גם מחברות מחו"ל או מחברות מתחומים אחרים, ובעיקר לדמיין את עצמנו בסיטואציות שונות ולחשוב מה היה יכול לתת לנו ערך כצרכנים.
ואז, אחרי הפיצוח, מגיע החלק הקל. עוברים לפרקטיקה, מחברים את הרעיונות לשטח, והופכים את החלומות למציאות.
אסף שגיא | מנכ"ל טיקטוק ישראל ● שוחה בבריכה
לכל אחד יש את הדרך שלו "להוריד את השאלטר", אני אישית מאוד אוהב את הבריכה. אני שוחה פעמיים-שלוש בשבוע, בשחייה יש שקט ממכר ולהבדיל מסוגי ספורט אחרים, היא גם פעולה מונוטונית שלא ניתן להתבדר בה תוך כדי, ולכן היא מעניקה לי שעה של שעמום טהור ומאפשרת למחשבות לרוץ פריסטייל, מה שעוזר לי לאמן את שריר היצירתיות.
העולם שלנו מתקיים בפרדוקס. מצד אחד, אנו בשיא הקדמה בזכות היצירתיות האנושית. הטכנולוגיה הפכה את חיינו ליעילים, מלאים סיפוקים מיידיים ומסוגלות גבוהה להשלים משימות ביצועיות. מצד שני, הגירויים הדיגיטליים לא משאירים רגע אחד משעמם, ויצירתיות צריכה שעמום. אנחנו חייבים לקחת מדי פעם הפסקה מהגירויים כדי להשתעמם ולהצית רעיונות חדשים.
אסתי כרמלי | מנכ"לית שטראוס מים ● רוכבת על אופניים
כדי להתגבר על החסמים וההפרעות ולהיכנס למוד יצירתיות, אני עולה על האופניים מוקדם מאוד בבוקר, רוכבת ללא מטרה וללא יעד במשך שלוש שעות שבהן אני מתאמצת, חוצה גבולות במאמץ פיזי ותוך כדי כך מפרקת מחסומים ומנערת את הפרדיגמות - ומתחילה מחדש.
דרך נוספת להיכנס למוד יצירתי, בעיקר ברגעים קשים, היא להיכנס בשעות הערב לסטודיו של מעצבי המוצר המוכשרים, לשים את המחסומים והבעיות על השולחן ולשמוע דרך אחרת של חשיבה יצירתית, שונה. יש להם תבניות חשיבה כל כך שונות ויצירתיות, שלפעמים אני יוצאת עם סקיצות למוצר או פרויקט חדש.
**********
לפעמים הדבר הכי פרודוקטיבי שאנחנו יכולים לעשות, הוא לא לעשות מאומה. אבל התנתקות היא רק ההתחלה. האתגר העיקרי של מנהלים בימינו הוא להוביל תהליכים יצירתיים בכל הארגון ובכל הצוותים, תהליכים שפתוחים לכל המנהלים בחברה, תוך יצירת האקוסיסטם המתאים שמתמודד בהצלחה עם כל חסמי החדשנות. אבל לפעמים גם מסע כזה ארוך מתחיל בכמה צעדים קטנים, ביחד, בחוץ.
ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים. הוא בעל ניסיון בעבודה עם מנכ"לים והנהלות של החברות המובילות בארץ ובעולם בהן קוקה קולה, וולט, מיקרוסופט, שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על ידי WIX. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה".
gefen@gteam.org