משכן הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
שיטת הממשל הפרלמנטרית בישראל מובילה לכך שלרוב בעת הקמת ממשלה חדשה, המפתח לחלוקת תפקידים עשוי להעניק למפלגות קטנות תפקידים מעבר למה שהן היו מקבלות לו הממשלה הייתה רחבה יותר. מצב עניינים זה מייצר לעיתים תפקידים מיניסטריאליים חדשים שלרוב היו חלק מאחריות של משרד אחד ופוצלו.
כך לדוגמה נוצרו תפקידים של שר נוסף במשרד האוצר, שר ההשכלה הגבוהה, שר המים שהיה חלק מאחריותו של שר האנרגיה וכיו"ב. זו הרבה פעמים הדרך של מקימי הממשלה וראשיה לייצר יציבות. השרים מקבלים תחומי אחריות אשר היו באחריות משרדים אחרים או "הומצאו" לצורך מילוי תפקיד שר, והממשלה זוכה לשקט ומחויבות מצד חבריה.
אבל השרים אינם בובות, ולא אחת מבקשים ליצוק תוכן נוסף למשרדים שקיבלו, כאשר המטרה היא גם להגדיל את אחריותם באמצעות הרחבת תחומי העיסוק שלהם וגם לאפשר להם כר נרחב יותר למינויים והשפעה על תפקידי מפתח בשירות הציבורי. במרבית המקרים המוכרים לי מתפקידיי השונים במגזר הציבורי, מתקיימת "קריעת" תחום מסוים ממשרד למשרד אשר נעשית לרוב מבלי מחשבה מעמיקה על ההשלכות, הן בטווח המיידי ובטח שלא בטווח הארוך. ולכן, בעיניי העברת רשות החדשנות מאחריות משרד הכלכלה לאחריות משרד המדע היא בדיוק דוגמה מסוג זה.
טעות קשה
מאחר והייתי שותף פעיל מאוד בהקמת רשות החדשנות בעת היותי מנכ"ל משרד הכלכלה אני יכול לומר חד משמעית שהעברת רשות החדשנות מאחריות מיניסטריאלית של שרת הכלכלה לאחריות מיניסטריאלית של שרת המדע, היא טעות קשה אשר מתעלמת מכל הרציונל והעבודה המעמיקה שנעשתה טרם הקמת הרשות.
רשות החדשנות הוקמה על מנת לפתור מספר חסמים ובעיות אשר זיהינו כמעכבים את יחידת המדען הראשי במשרד הכלכלה במתן מענה לשוק דינמי ומהיר, בעיקר בהייטק. מכאן, התלבטנו רבות מה המודל הנכון לפתור זאת כך שמחד יינתן לפעילות החשובה של המדען הראשי במשרד הכלכלה יותר חופש פעולה ומהירות בתגובה לשינויים בשוק, אך מאידך, לא לנתק אותו ממדיניות הממשלה בכלל ומדיניות משרד הכלכלה בפרט. מתוך תפיסה זו נוצרה רשות החדשנות. רשות התומכת בתעשייה במסגרת מדיניות משרד הכלכלה.
חשוב לזכור כי מטרות רשות החדשנות היא תמיכה בפעילות מו"פ לצרכים תעשייתיים, כלומר לייצור מוצרים ושירותים מסחריים בסופו של יום ולא למטרות מחקר מדעי. יתרה מזאת, לרשות כלים לתמיכה בתעשייה, הכשרות עובדים לתעשיית ההייטק מקרב עובדי התעשייה בכלל ועוד. ראייה אחודה של התעשייה בישראל ומצבה יושבת במשרד הכלכלה ולא במשרד המדע אשר מטרותיו שונות לגמרי. עוד אוסיף ואציין כי בכל המחקרים שאני מכיר שנעשו לאורך השנים נמצא חד משמעית כי פעילות התמיכה בתעשייה באמצעות יחידת המדען הראשי דאז ורשות החדשנות דה היום מניבה תרומה עצומה לתוצר וכל שקל תקציבי שמושקע בה מניב פי כמה וכמה במונחי תוצר.
לפיכך הוקמה הרשות במודל ייחודי אשר במסגרתו נשמר מעמדו של המדען הראשי במשרד הכלכלה כחבר הנהלת המשרד ומקביל למנכ"ל אך מאידך מכהן כיו"ר רשות החדשנות. בנוסף נקבע כי שני נציגי משרד הכלכלה יישבו במועצת הרשות וניתנו לשר כלים לפיקוח ויישום מדיניות כוללת התואמת את המדיניות שלו כשר כלכלה, מבלי להתערב במינויים או בפעילות תמיכה פרטנית.
בנוסף, לרשות ניתן חופש פעולה וכלים רבים להתמודד עם אחד הפערים המטרידים והידועים בתעשייה, הפער בין ההמצאות, המוצרים והשירותים המדהימים שמייצרת תעשיית הייטק בכל התחומים לבין הטמעתם ושימושם בתעשייה הישראלית, בענפי המשק השונים ואף בפעילות המגזר הציבורי.
לאור כל האמור לעיל, פרימת הקשרים והמארג העדין הזה לטובת העברת רשות החדשנות למשרד המדע תהיה טעות קשה אשר עשויה לעלות באובדן תוצר מחד ובפגיעה קשה בתעשייה ובכלל המשק בפרט. אני קורא מכאן לקובעי המדיניות לשקול שוב ובצורה מעמיקה את המהלך.
הכותב הוא מנכ"ל חברת שח"מ מקורות ביצוע. כיהן כמנכ"ל משרד הכלכלה וכסגן הממונה על התקציבים באוצר לתחום התשתיות