גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

שוק ההון הישראלי חווה בחודשים האחרונים פריחה אדירה, ומציג ביצועי יתר לעומת השווקים בעולם, כך שבמבט לאחור העדר התקציב לא פגע בו באופן ישיר בכל הנוגע לתשואות על ההשקעות. חברות ההייטק, בישראל ובעולם כולו, משכו את שוקי ההון כלפי מעלה ויחד עם החוזק של המשק הישראלי איפשרו לכלכלה המקומית להתגבר על העובדה שבמשך שלוש שנים וחצי התנהלה המדינה ללא תקציב.

עם זאת, התקציב צפוי לייצר שקט ולהוות קרקע יציבה לכלכלה הישראלית, ולחזק את ההסתברות לכך ששוק ההון המקומי ידע להמשיך להשיג תשואות גבוהות גם בשנים הבאות.

תקצוב התשתיות: פתח להשקעות מקומיות

ראשית, התקציב החדש צפוי להגדיל את ההשקעות בארץ. משרדי ממשלה שונים, שייהנו עתה ממסגרת תקציבית ברורה (גם אם מדובר בתקציב על הנייר לחודשיים בלבד), יוכלו לשחרר תקציבים לפרויקטים שהיו תקועים עד עתה, ובראש ובראשונה למגזר התשתיות. נכון להיום, הגופים המוסדיים משקיעים 50% מההשקעות בחו"ל, כיוון שאין בישראל מספיק השקעות שיכולות להניב תשואה גבוהה. אולם שחרור מהיר של מיזמי תשתיות יכול להניב תשואה לחוסכים וגם לשפר את איכות החיים של הציבור במדינה.
בשוק ההון המקומי מקווים כי אישור התקציב יאפשר קידום הפרטה של גופים ממשלתיים. העברת גופים אלו לידי משקיעים, עשוי להוות אפיק השקעה רווחי ואולי לשפר את השירות לציבור.

דירוג האשראי: "יביא לשקט תעשייתי"

עננה נוספת שגרם העדר התקציב נוגעת לדירוג האשראי של מדינת ישראל. החוזק של המשק הישראלי מנע מחברות הדירוג הבינלאומיות להוריד עד עתה את דירוג האשראי של ישראל, אך הן הבהירו כי לא לעולם חוסן. "הנושא של התקציב יהיה כאג’נדה עבור חברות הדירוג, האם נהייה מסוגלים או לא להעביר הפעם תקציב", אמר בחודש יוני החשב הכללי, יהלי רוטנברג, בדיון בכנסת לקראת הדיונים על התקציב.

דירוג זה משפיע ישירות גם על מנפיקים אחרים במשק דוגמת הבנקים (שהגדולים שבהם מדורגים על פי דירוג המדינה), חברות וגופים ציבוריים. בנוסף, כיוון שדירוג האשראי מעיד על מצבו של המשק המקומי, הוא משפיע על החלטתם של משקיעים זרים להשקיע באותה מדינה, ולכן ככל שדירוג האשראי של ישראל גבוה יותר, היא צפויה למשוך עוד משקיעים.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, התייחס ביום רביעי לוודאות שמעניק התקציב: "השקט התעשייתי שצפוי להיווצר לנוכח ההסכמות, גם בסקטור הפרטי וגם בסקטור הציבורי, הוא חיוני בתמיכתו בתהליכים הכלכליים השונים במשק".

מבחינת הגופים המוסדיים, הוסרה עננה גם בתחום מתן האשראי. התקציב, וחוק ההסדרים שנלווה לו, מכיל לא מעט רפורמות שכבר דובר בהן בעבר. אם ניקח כדוגמה את המס על משקאות ממותקים, יצרניות המשקאות נהנות מאשראי שניתן להן על ידי הבנקים או גופים מוסדיים אחרים. אישור המס בחוק ההסדרים, יאפשר לנותני האשראי להיערך טוב יותר לקראת הסיכונים שמביא איתו הסעיף הרלוונטי בחוק, וכך גם לגבי יצרניות או יבואניות הכלים החד פעמיים המושפעות מהמס המוטל עליהן.

השינוי הגדול ביותר: נמצא בחוק ההסדרים

לצד ההשפעות של אישור תקציב המדינה כשלעצמו, עיקר ההשפעה על הגופים הפיננסיים טמון בחוק ההסדרים, המכיל שורה של רפורמות פיננסיות משמעותיות. מבחינת המערכת הבנקאית, ההשפעה הגדולה ביותר היא קידום חוק הבנקאות הפתוחה, שנועד לאפשר להגדיל את התחרות במגזר הריכוזי, לאפשר כניסתם של שחקנים נוספים למגזר ולשפר את התנאים של ציבור הלקוחות.

מבחינת קרנות הפנסיה, כולל חוק ההסדרים רפורמות מרחיקות לכת. הראשונה היא העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65 באופן מדורג עד לשנת 2032. עשרות אלפי נשים יאלצו להישאר בשוק העבודה שנתיים נוספות, אך מצד שני יוכלו להגדיל את הצבירה הפנסיונית לקראת הפרישה.

הרפורמה השנייה היא הפסקת הנפקת האג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה החדשות על ידי הממשלה, והחלפתן במנגנון מבטיח תשואה של 5.15%, כאשר המדינה תשלים את התשואה עד לרף זה, אם קרנות הפנסיה לא ישיגו אותו בשל מפולת בשוקי ההון.