עלייה של 7% בכתבי האישום בשנת 2020 / צילום: Shutterstock
78% מתיקי עבירות המין שבהם התקבלה החלטה בשנת 2020 נסגרו. מדובר על 2,703 תיקים מתוך 3,464 תיקים שהתקבלה בהם החלטה. 28% מהתיקים (968) הועברו מראש עם המלצה של המשטרה לסגירה. ברוב המכריע של המקרים התיקים נסגרו מחוסר ראיות מספיקות. ב-21% מהתיקים (736) הוגש כתב אישום. כך עולה מדוח הפרקליטות לשנת 2020 שמתפרסם היום (א'). בדוח צוין כי הנתונים ממחישים את "הקושי הראייתי האינהרנטי הקיים בטיפול בתיקים שעניינם עבירות מין, שפעמים רבות אינו מאפשר הגשת כתב אישום".
מהדוח עולה כי בשנת 2020 נמשכה מגמת העלייה במספר כתבי האישום שהוגשו בעבירות מין. 744 כתבי אישום הגישה הפרקליטות בעבירות מין, עלייה של 7% לעומת שנת 2019 ועליה של כ-30% בתוך חמש שנים. מרבית כתבי האישום (60%) שהוגשו בשנת 2020 מתייחסים לתיקים שנפתחו באותה השנה. עם זאת, 40% מכתבי האישום התייחסו לתיקי עבירות מין משנים קודמות.
מה הסיכוי להרשעה למי שבוחר לנהל משפט?
90% מהנאשמים שעניינם הסתיים בשנת 2020 (5,306), הורשעו באופן מלא או חלקי, בהסדר טיעון או לאחר ניהול הליך הוכחות. ב-10% מהנאשמים הנותרים - 2% זוכו על ידי בית המשפט (106), לגבי 4% מהנאשמים הפרקליטות חזרה מכתב האישום, ולגבי 4% נוספים הופסקו ההליכים מסיבות שונות.
87% מהנאשמים שכפרו בכתב האישום, וניהלו משפט שהסתיים בשנת 2020, הורשעו בסופו של יום באופן מלא, חלקי, או נקבע כי ביצעו את העבירה ללא הרשעה. 13% מהנאשמים שניהלו משפט, זוכו על ידי בית המשפט מכל ההאשמות.
הפרקליטות מטפלת ב-10% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל, העוסקים בעבירות החמורות שבספר החוקים. יתר התיקים מטופלים ע"י חטיבת התביעות במשטרת ישראל וגופי תביעה נוספים. לפי הדוח, בשנת 2020 הוגשו 4,278 כתבי אישום, המהווים עלייה של כ-7% ביחס ל-2019, אז הוגשו 4,003 כתבי אישום. 67% מכתבי האישום מקורם בתיקי פרקליטות שנפתחו בשנת 2020 והיתר משנים קודמות.
74% מהנאשמים (3,900) שההליכים בעניינם הסתיימו בשנת 2020 בהרשעה, הודו במסגרת הסדר טיעון. אחוז הסדרי הטיעון משתנים מעבירה לעבירה - כך, בעבירות נגד ביטחון המדינה, קיים אחוז הסדרי הטיעון הגבוה ביותר - 93%, בעבירות סמים - 87%, עבירות המתה 76% והנמוך ביותר בעבירות מין - 74%.
בתוך עבירות המין - אחוז הסדרי הטיעון הנמוך ביותר הוא בעבירות מין במשפחה - 63%, עבירת אונס - 68%, מעשה מגונה - 74% ומעשה מגונה בפומבי, כמעט בכל המקרים (93%) שהנאשם הורשע, הוא הודה במסגרת הסדר טיעון.
מנתוני הדוח עולה כי בשנת 2020 הסתיים ההליך השיפוטי של 701 נאשמים בעבירות מין. 85% מהם הסתיימו בהרשעה מלאה, חלקית או נקבע כי ביצעו את העבירה ללא הרשעה. מדובר באחוז נמוך במעט ביחס לאחוז בכלל העבירות, העומד על 90%. בדוח הפרקליטות צוין כי "נתונים אלה מלמדים, בין השאר, על הקשיים בניהול והוכחת אישומים בעבירות מין ועל הסיכויים לכך שההליכים במקרים אלה יסתיימו בזיכוי".
בחינת הנתונים של הנאשמים בעבירות מין, שבחרו לנהל משפט (192 נאשמים), מלמדת כי בכ-83% מהמקרים (160) ההליך הסתיים בהרשעה חלקית, מלאה או קביעה כי הנאשם ביצע את העבירה ללא הרשעה. כ-17% מהנאשמים (32) זוכו באופן מלא. אחוז ההרשעות נמוך ביחס לממוצע מכלל העבירות העומד על 87%.
ועדות שחרורים: 39% מהבקשות לשחרור מוקדם התקבלו
2,077 אסירים ביקשו להשתחרר שחרור מוקדם בשנת 2020. ב-61% מהמקרים הבקשה לשחרור מוקדם נדחתה על ידי ועדת השחרורים, וב-39% מהמקרים היא התקבלה ו-806 אסירים שוחררו. מחציתם שוחררו בהסכמת המדינה.
ועדות השחרורים פרוסות בסמיכות לבתי הכלא השונים והן מקבלות החלטות לאחר קיום הליך מעין שיפוטי, שבו טוענים בפניהן האסיר, בא כוחו ונציג היועץ המשפטי לממשלה. הנציגים של היועמ"ש אלו פרקליטים מהמחוזות הפליליים המציגים עמדה בשאלת שחרורו המוקדם של כל אסיר שביקש להשתחרר.
בעוד שהמדינה הסכימה לשחרור מוקדם בכ-30% מהבקשות לשחרור אסירים פליליים, בנוגע לאסירים ביטחוניים עמד אחוז ההסכמה על 12% בלבד. לפי הדוח, ב-90% מהמקרים שבהם הוחלט שלא לשחרר את האסיר שחרור מוקדם, תאמה ההחלטה לעמדת הפרקליטות, שהתנגדה לשחרור.
פי 2 תיקים פליליים בתחום הסייבר
בשנת 2020 נפתחו 144 תיקים פליליים ביחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, העוסקים בעבירות שהתרחשו במרחב המקוון. זאת, לעומת 57 תיקים בשנת 2019, יותר מפי שניים. בדוח מציינים הסברים אפשריים לגידול בכמות התיקים: משטרת ישראל, שהרחיבה את האכיפה במרחב הסייבר. הסבר אחר מתייחס להתפרצות נגיף הקורונה, שהגדיל את השימוש במרחב המקוון, וחלקים נוספים מהפעילות העבריינית "נדדו" אל המרחב המקוון. בהתאם, גם מספר נפגעי העבירה בכתבי האישום שהוגשו, עלה ב-40% - 42 כתבי אישום בנוגע לעניינם של 422 נפגעי עבירה.
בנוסף, ביחידת הסייבר הוגשו בשנה שעברה 35 בקשות להסרת תכנים או הגבלת הגישה ביחס ל-3,624 אתרי אינטרנט. כמחצית מהבקשות נגעו לאתרי הימורים, 16 בקשות לאתרים המפרסמים שירותי מין ו-2 בקשות לפרסומי תועבה פדופיליים.
יחידת הסייבר גם פונה להליכים וולונטריים. היחידה מבצעת פניות לחברות אינטרנט המאחסנות תכנים ומדווחת על תכנים שהם אסורים, בין אם כי הם מהווים לכאורה עבירה פלילית בהתאם לדין הישראלי ובין אם בשל הפרת תנאי השימוש של החברות. בקשות אלה אינן מבוססות על צו שיפוטי מחייב, כך ששיקול הדעת האם להסיר את התוכן נותר בידי חברות האינטרנט. היחידה פועלת בעיקר אל מול הרשתות החברתיות וכן ביחס למנוע החיפוש של גוגל.
102 מיליון מתוך 123 מיליון שקלים חולטו
בשנים האחרונות ניכר המשך המגמה של חקירה וניהול תיקי הלבנת הון בעבירות מס וכן תפיסה וחילוט. מניתוח התיקים שהסתיימו בגזר דין בשנת 2020 (כתבי האישום הוגשו בדרך כלל כמה שנים קודם לכן), עולה כי הוגשו בקשות חילוט בסכום של 123 מיליון שקל, ובסופו של יום חולטו כ-102 מיליון שקל, מהם 91 מיליון שקל באמצעות חילוט,77 מיליון שקל באמצעות שומות מס שיצאו על הפקת הכנסות מהפעילות הפלילית, וסכומים נוספים בהטלת קנסות.
הפרקליטות הגדירה את שיקום הנאשמים כיעד מרכזי, והיא פועלת באופן יזום להוצאתם וחילוצם של נאשמים ממעגל הפשיעה. זאת דרך בתי המשפט הקהילתיים הפועלים לשקם נאשמים המתאימים למסלול חלופי להליך הפלילי הקלאסי. מהדוח עולה כי בשנת 2020 הפנתה הפרקליטות לבתי המשפט הקהילתיים 45 נאשמים המהווים 22% יותר משנת 2019.