בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock
עיריית לוד פנתה אתמול (א') לבג"ץ נגד תוכנית הממשלה להעברת 30 מיליארד שקל לצמצום פערים בחברה הערבית בתחומי החינוך, הרווחה, התעסוקה, התחבורה ועוד. לטענת העירייה, היישובים המעורבים, בהם לוד, הוצאו מחוץ לתוכנית, באופן המפלה את תושביה הערבים.
השופט יצחק אלרון קבע כי התיק יובא לדיון לא יאוחר מ-31 בדצמבר, והמדינה תגיש תגובתה לעתירה עד עשרה ימים לפני הדיון שייקבע.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין עפר שפיר, אמיר בירנבוים וזאב מוק ממשרד עפר שפיר, נטען כי לוד לא נכללת ברשימת היישובים שייהנו מהתוכנית לפיתוח החברה הערבית, וכך עשרות אלפי תושביה "מודרים" מהתוכנית.
"מדובר בחסימה ושלילת זכות של אוכלוסייה שווה מלהיכלל בתוכנית ממשלתית רחבת-היקף ותקציבים", נטען, "ואין כל הצדקה לשלול את התקציבים וההטבות שאושרו לחברה הערבית מתושבי לוד הערבים, רק משום שהם משתייכים לעיר מעורבת", נטען בעתירה.
לוד מוגדרת כעיר מעורבת, ונכון לשנת 2021 מתגוררים בה 81,873 תושבים, מהם כשליש בני מיעוטים ושני שליש יהודים. בעתירה מבקשת לוד מהמדינה לנמק מדוע לא תבוטל האפליה הפסולה של תושבים מהחברה הערבית בעיר מעורבת כמו לוד לעומת היישובים הכלולים בתוכנית.
לטענת העירייה, מדובר באוכלוסייה הזקוקה נואשות לסיוע ולתמיכה, לפחות כמו שאר האוכלוסייה הערבית בישראל. עוד נכתב בעתירה כי "החלטת הממשלה לא התחשבה ולא נתנה כלל לנציגי עיריית לוד ותושביה להביע את עמדתם ואת זכותם בשלב גיבוש התוכנית הממשלתית ולפני החלטת הממשלה. זאת בשים לב כי התוכנית מתהדרת בכך שהיא נבנתה תוך שיתוף-פעולה עם ראשי רשויות - דבר שכאמור לא התבצע עם עיריית לוד ותושביה".
עיריית לוד מבקשת לקבוע דיון בטרם משרדי הממשלה יקבעו תבחינים ויחלו בחלוקת התקציבים לרשויות, דבר שיציב אותה בפני מעשה עשוי.