ליאור מולכו, בעלת OFA, מאפיית בוטיק ביתית / צילום: תמונה פרטית
העסק של ליאור מולכו נולד לגמרי במקרה - תוך כדי תנועה. לאחר שנים שבהן עבדה כמעצבת פנים, הרצון שלה לחשב מסלול מחדש ולמצוא דרך חדשה עבור עצמה, התנגש עם סגרי הקורונה בהם הזדמנויות התעסוקה היו מעטות. "יום אחד ישבתי בבית, וחשבתי - אולי אני אאפה לחם. לא הייתה לי שום התנסות עם בצק, אבל זה עניין אותי והחלטתי לנסות. ניסיתי להכין חלות והן יצאו נורא בעיניי - טעימות אבל נורא מכוערות", היא מספרת. מולכו החליטה להמשיך לנסות, ומאז - לא הפסיקה.
"התחלתי מלהכין חלות למשפחה שלי. הפכתי להיות מממש טובה בזה, וכשנתקלתי במישהי ששוזרת פרחים בזמן הקורונה, החלטנו לשתף פעולה ולהציע לאנשים חלות ופרחים לשבת. זה עבר מפה לאוזן, ועבדנו מעולה. הכנתי חלות במטבח הביתי שלי עם מיקסר בן 50 שסבתא שלי נתנה לי". מולכו החליטה לקחת את הרעיון קדימה, והחלה לעשות מארזים מושקעים, עם חלות מיוחדות ומושקעות - מתוקות ומלוחות עם תוספות ייחודיות, ממרחים, עוגיות וקפה שאותו היא רוכשת מעסק מקומי משובח.
"באיזשהו שלב המקום הזה קיבל צורה. הבנתי שאני צריכה לקרוא לו בשם, ושאני לא יכולה לעבוד מהדירה שלי יותר. לא תכננתי לפתוח עסק בשום שלב, לא רציתי להיות עצמאית. נרשמתי לתחרות שבסופה זכיתי במענק להקמת העסק, ורכשתי ציוד מקצועי. עברתי לאפות מהבית של סבתא שלי ופתאום יכולתי להציע כמויות גדולות יותר, וגם לפנות לעסקים".
איך העסק עבד בתקופת הקורונה?
"בקורונה היה מדהים. אנשים הזמינו חבילות בשיגעון. נולדה כאן תרבות של הכל מגיע עד פתח הבית. הייתי קמה ב-1 בלילה ומסיימת את היום שלי מבסוטה ושבורה על הספה ב-4 אחה"צ. אחרי הקורונה המכירות ירדו וקיבלתי בום. אנשים חזרו למסעדות ולצאת החוצה. לאט לאט זה התאזן חזרה, אנשים התחילו לעשות אירועים והעסק גם תפס כיוון יותר של פניה לארגונים. העסק שלי גדל עכשיו בצורה ממש יפה, אנשים רוצים לתמוך בעסקים קטנים ומקומיים. אני עדיין עושה הכל: אני האינסטגרם, אני השליחה, אני האופה. כל הדרך הייתה קומדיה של טעויות. לא היה כאן איזשהו מהלך שתוכנן מראש. אני לא קונדיטורית, לא למדתי. מלווה אותי איש לחם שעושה את זה שנים רבות והיום הוא מייעץ בתחום. הוא המנטור שלי. זה עסק שנולד תוך כדי תנועה, בזכות הלקוחות, וזה הקסם שלו".
את מצליחה להתפרנס מהעסק באופן שיאפשר לו להיות העיסוק היחיד שלך?
"היום, האתגר שלי הוא איך להגיע למשכורת ששווה למצב שבו הייתי שכירה, לפני הקורונה. אני עדיין לומדת את העולם העצמאי. כל החיים הייתי שכירה, קיבלתי את השכר שלי בלי לדאוג לבד. אלו המון דברים שלא התעסקתי בהם. זה להתרגל לצורת עבודה חדשה, אבל אני קמה עם חיוך בבוקר, גם אם זה כרגע לא משתלם לי לגמרי כלכלית. זה נחמד לחשוב מה עושה לך טוב ואיזה חלומות היית רוצה להגשים. גם אם הדבר הזה יקבל תפנית, זה מרגש בעיניי. אני לומדת מכל אירוע וגם מבינה מה נכון לי. אני עדיין עסק קטן שעושה טעויות. אני לא לוקחת סיכונים אדירים, ואני מאוד שמחה על התהליך הזה, גם אם בסוף אתגלגל בחזרה להיות שכירה. אני עושה דרך שבעיניי מדהימה ולומדת המון".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il