בוריס קרסני / צילום: בן יוסטר
"הכתובת היתה על הקיר. לפני חצי שנה אמרתי לחבר טוב בתחום שיש שתי חברות שלדעתי יסגרו את פעילות הלובינג שלהן בקרוב ויישארו רק בנישות האחרות שלהן - פוליסי וגלעד לובינג. עולם הלובינג השתנה, זה לא הימים של לפני 700 שנה, שבוריס קרסני היה חזק במפלגת העבודה, עם שמעון פרס, רבין וכאלה. אנחנו כבר לא בעידן שאתה מרים טלפון לחבר כנסת. אין חברויות, זה כבר לא עובד", כך הגיב השבוע יועץ אסטרטגי בכיר להודעה של בוריס קרסני על סגירת פעילות קשרי הממשל והלובינג של חברת פוליסי.
"היום אתה בא לוועדה בכנסת או לוועדה מקצועית עם ניירות עמדה, אינטרס ציבורי ודברים מאוד ברורים", הסביר היועץ, "מי שידע לעשות התאמות לעולם הזה הרוויח, מי שנשאר בעידן של פעם, של קשרים - נשאר מאחור. הישראלים תמיד באים אלינו, הלוביסטים, עם השאלה 'אצל מי אתה חזק', ואני עונה להם - זה לא משנה אצל מי אני חזק ואת מי אני מכיר, זה משנה מה אני מוכר ועם אילו טיעונים אני בא, מה האינטרס הציבורי וכמה יש גיבוי משפטי וכלכלי למה שאני מנסה לקדם".
ביום חמישי שעבר הטיל בוריס קרסני פצצה והודיע שיסגור את פעילות הלובינג של פוליסי, החברה בבעלותו שהיתה הראשונה בתחום בישראל ולמעשה נתנה את הטון ועיצבה את התעשייה כולה. חרושת השמועות מסביב ייחסה את ההחלטה לשלל סיבות - מהשינויים שעברו על השוק, דרך החקירה של מנכ"ל המשרד ארז גילהר בחשד לשחיתות הקשורה בסגן שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן ועד לטענות לגבי אי סדר בעניינים הפנימיים של המשרד.
קרסני נחשב לבכיר הלוביסטים ולמייסד הענף בארץ, וכן למי שבשלושת העשורים האחרונים בחש מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית, פיתח ותחזק רשת קשרים אישיים ענפה ועמוקה לכל אורך ורוחב המשק והשיג לעצמו לא מעט כוח והשפעה. המייצג הקלאסי של תרבות ההון-שלטון הישראלית, ויעידו על כך החברות הגדולות במשק שהיו מלקוחותיו ולא פעם יצאו נשכרות דווקא כשהממשלה והכנסת התכוונו לפעול באופן שהיה יכול להזיק להן.
מדוע אם כן החליט האיש החזק של מאחורי הקלעים הפוליטי-כלכלי בישראל לסגור את הבסטה? ייתכן שפשוט כי הממזרים שינו את הכללים. מי שהיה רגיל להיות איש צללים קיבל זרקור אחד יותר מדי, מנת יתר של כעס ציבורי על שהוא ופוליסי משרתים את לקוחותיו, גם במחיר של פגיעה אפשרית באינטרס הציבורי. קרסני היה רגיל לעבוד בחדרי חדרים - כפי שבדרך כלל לוביסטים עושים - אבל אצלו ואצל צמרת פוליסי השתכללה השיטה ונגעה לא פעם בתחום האפור. נראה שעכשיו, כשהדברים חזרו אליו כבומרנג ואף הגיעו לרף חדש של חקירה פלילית, הוא החליט לסגור באבחה את הפעילות.
המקרה הראשון שחשף את פוליסי לציבור והציג אותה באור בעייתי מאוד היה ב-2016, אז נחשפה פגישה סודית וללא כל פרוטוקול בין בכירי משרד הבריאות אז ובין נציגי פיליפ מוריס וגילהר מפוליסי, במטרה להחריג את הסיגריה האלקטרונית אייקוס ממגבלות השיווק והמיסוי על סיגריות. זה נגמר בשערורייה גדולה. במקרה אחר נלחמה פוליסי עבור אסם, כדי להשיג לחברה פטור מסימון אבקות מרק עתירות נתרן, וכן להורדת קמפיין של משרד הבריאות המזהיר מפני צריכת חטיפים - בדיוק כמו אלה שאסם מייצרת. ואלה רק דוגמאות בודדות.
לעתים הפורטפוליו של חברת פוליסי בעצמו עורר אי נוחות בשל העובדה שכמו משרדי לובינג אחרים, גם היא ייצגה חברות בעלות אינטרסים שונים ומנוגדים. בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שבראשה עמד בזמנו חבר הכנסת אלי אלאלוף, הוא זעם על נציג פוליסי גילהר: "איך אתה מייצג את אלה שהורגים ואלה שמרפאים" - והתכוון בכך לחברות הטבק וחברות התרופות, במהלך דיון שנערך על הצעת חוק להגבלת פעילות הלוביסטים ולמניעת ניגודי עניינים בפעילותם.
ואם לא די בכל אלה, השנה התפוצצה פרשיית הגבינה הצהובה שהובילה למעצר ולחקירה פלילית של המנכ"ל גילהר. מדובר בחלק מהרפורמה לסימון מוצרים לא בריאים, שתנובה פעלה רבות למניעתה. ראשי החברה ביקשו וקיבלו פגישות עם שר הבריאות לשעבר ליצמן. מנכ"ל החברה לשעבר אריק שור נפגש לפחות פעמיים עם ליצמן בנושא, ועמו היה גילהר, שאחיו ליעד עבד אז בתנובה כאחראי רגולציה. הגבינה הצהובה קיבלה לבסוף סימון אדום, כלומר מאבקה של תנובה נכשל, אך החשד העיקרי עוסק בתמורה שנתנה תנובה - לפי פרסומים בתקשורת - בתרומות לעמותות ולגופים הקשורים בחסידות גור, שאליה משתייך ליצמן. עם גילהר נעצר גם ראש המטה של ליצמן מוטי בבצ'יק.
יש להניח שהזרקורים האלה, שהופנו לעבר פוליסי וחשפו גם שיטות עבודה שקרסני העדיף שיישארו מאחורי הקלעים, שיחקו תפקיד לא קטן בהחלטה לסגור.
ח"כ לשעבר יואל חסון, שהפך במרוצת השנים למתחרהו של קרסני כמי שעומד בראש חברת הקבינט, המספקת גם שירותי לובינג יחד עם צח בורוביץ, מכנה את חברת פוליסי "קוקה קולה" של הענף. "היום כשאני קולגה שלו ומאז שאני חבר כנסת, אין לי ספק שפוליסי ובוריס היו במעמד ה'קוקה קולה' של הלובינג. עד היום. זו חברה שלא משנה מה גודלה, היא מותג. פוליסי יצרה את המתודות ושיטות העבודה, את השוק הזה והעולם האסטרטגי, וזה תמיד נתפס ככה על ידי, גם כבעלים של חברת לובי מתחרה".
אלא שלדברי גורמים בענף, שיטות העבודה שלו הלכו והתיישנו. "המיצוב של החברות של פעם פגע בהן בעידן החדש", מפרט היועץ הבכיר, "זה אירוע שהתרחש במשך כמה שנים. פוליסי הלכה וירדה בשנים האחרונות. לוביסט הוא איש מקצוע שהוא קודם כל יועץ, והיום מנכ"לים של חברות מחפשים מישהו שיידע להביא שלושה דברים - הבנה בתחום, שזה הכי חשוב, מחלקת מידענות שתיתן את כל המידע הרלוונטי, כולל ניטור וניתוח בזמן אמת, והדבר השלישי זה ייעוץ אסטרטגי. הימים שאתה דופק על דלתות ומציק לאנשים עברו מן העולם".
אי סדר בבית, לחצים מבחוץ
קרסני (73) נולד בקייב ועלה לארץ ב-1972. את דרכו בנבכי הפוליטיקה התחיל כעוזר האישי של עוזי ברעם, שהיה אז מזכיר מחוז ירושלים של מפלגת העבודה. "הוא ביקש להיות העוזר שלי, ומיד הסביר לי בדיוק מה אני צריך לעשות, למרות שלא דיבר כל כך טוב עברית", נזכר ברעם, "כבר אז הבנתי שיש לו ראש גדול".
בהמשך הקים חברת ייעוץ פוליטי עם מושיק תאומים, ולימים קנה מתאומים את חלקו והקים את פוליסי. "מה זה לובי? לובי זה קשרים פוליטיים", אומר ברעם. "אין לי ספק שבוריס עיצב את הלובי בישראל והיה קשור עם רבים מהפוליטיקאים".
פוליסי ייצגה בשיאה יותר ממאה לקוחות, בהם לא מעט תאגידים שנויים במחלוקת ברמות כאלה ואחרות כמו ענקית הסיגריות פיליפ מוריס, החברה לישראל, קבוצת שטראוס, גוגל ועוד רבים. ב-2017 ייצגה 72 לקוחות, בדצמבר 2018 נותרו לה 67 ומאז כינון הכנסת ה-24 עזבו אותה 25 נוספים - ורק 8 הצטרפו. רק בחודש האחרון עזבו 11 לקוחות, עוד לפני ההודעה של קרסני.
מעבר לגל העזיבות ולמעצר של גילהר, גם המנכ"לית המשותפת תמר אברמוביץ' הודיעה על פרישתה לפני כמה חודשים, וסיימה את תפקידה בסוף החודש שעבר.
לקוח גדול של פוליסי אמר כי "חקירה זו דרמה, גם אם בסוף היא תסתיים בלי אישומים. זה מטלטל ומרגיז ואתה שואל את עצמך, מה אני צריך את זה. עם לקוחות מקומיים יש מערכות יחסים, הם אומרים נחכה, אנחנו יודעים כמה חקירות נגמרות בלא כלום. אבל ללקוחות גלובליים יש מדיניות נוקשה ואם יש חקירה - ישר חותכים, ובצדק מבחינתם". לגבי העזיבה של אברמוביץ', אומר אדם שמכיר את הנפשות הפועלות, כי "ייתכן שלא רצתה להיקשר לאירוע. אולי זה נתן לה דחיפה לצאת לדרך חדשה. גם הלקוחות הגלובליים, שהיא הייתה אחראית עליהם, כמו גוגל, עזבו".
הטלטלות במשרד לא נגמרו שם. "היתה שם פרשה אישית שקשורה לאחד הבכירים בחברה ולעובדת", מספר מקורב. "הטריגר הגדול ביותר לסגור את העסק הייתה התחושה של קרסני שהוא נרדם בשמירה ולא ראה מה קורה לו מתחת לאף". מעבר לתחושת אובדן השליטה בתוך החברה, גם האווירה בחוץ הקשתה על קרסני להמשיך בעבודתו כפי שהתרגל. "באווירה הציבורית של פוסט חוק הריכוזיות ובכלל על רקע המודעות ההולכת וגוברת לסכנה מצדם של גופים רבי עוצמה פוליטית, חברות גדולות מהסוג של פוליסי לא יכולות להמשיך לפעול כפי שפעלו בעבר", אומר מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת שבי גטניו.
"אם רוצים תהליך קבלת החלטות דמוקרטי שנותן מענה למשבר האמון של הציבור, אז מצב שבו חברות לובינג שפועלות ללא שקיפות ומייצגות לעתים גופים שיש ביניהם ניגוד עניינים לא יכול להתקיים. לכן העלינו בזמנו חוק שניסה למנוע את זה, זה התחיל מדיון על פוליסי שייצגה במקביל את חברת הטבק פיליפ מוריס וחברות שעוסקות בבריאות כמו קופת חולים מכבי ואסותא - כלומר את אלה שגורמים לנזק בריאותי ואת אלה שאמורים לרפא אותו. חוק הלוביסטים של 2008 היה אירוע מכונן בענף, כיוון שהוא הפך אותו ללגיטימי".
לא טיפוס שסוחר בלקוחות
ההחלטה לסגור ולא למכור או להעביר הלאה העלתה אף היא תהיות בסביבתו של קרסני. בכיר בתחום מנסה להסביר: "קודם כל, בוריס קרסני לא עושה רק לובינג. הוא לא צריך למכור את החברה, הוא בסך הכל סגר את פעילות הלובינג. דבר שני, למי הוא היה מוכר את הפעילות? אם לפני חודשיים המנכ"לית שלו פרשה והמנכ"ל שלו נמצא בחקירה, אז למי הוא יעביר את הפעילות? פעילות של נותני שירותים, לא ניתן לקנות אותה. אי אפשר להעביר לסתם גורם בחוץ. הלקוחות יכולים לומר 'אני רציתי רק את בוריס' ולעזוב".
מקורב לקרסני מספר שבשנים האחרונות הוא עשה עוד דברים, בהם חברות בחבר נאמנים של ארגון גדול, גיוס כספים תמורת מניות לחברות וגם ניהול קרן הפרייבט אקוויטי קרוסרוד (Crossroad), שמשקיעה בחברות ישראליות בשלבים מוקדמים. בנוסף, יש לו פעילויות בינלאומיות פרטיות. "הוא מתווך בין חברות ומדינות ומייעץ לפוליטיקאים", מספר המקורב, "מפשר בסכסוכים עסקיים, מייעץ לראש מדינה שמתמודד לנשיאות - את כל אלה הוא ימשיך לעשות. עם השנים הוא הרוויח לא מעט כסף, גם מהפעילויות הללו וגם מהלובינג. אבל כבר כמה שנים שהוא לא נהנה מהלובינג, וכלכלית הוא לא צריך את זה".
אותו מקורב התייחס גם לשאלה למה לא למכור את הפעילות: "זה לא בוריס, למכור. לא מעניין אותו לסחור בלקוחות - והוא היה יכול למכור. פוליסי היתה צומת מאוד מרכזי בפעילות העסקית בארץ, ועדיין יש לה לקוחות שכל אחד היה שמח שיהיו לו. יש לו גם לא מעט לקוחות מחוץ לכנסת, בייעוץ אסטרטגי מקומי ובינלאומי. אבל זה אומר להשאיר חברה עם השם שלו למישהו אחר".
תהיה הסיבה לסגירה אשר תהיה, האיש החזק בענף זז הצידה והשאיר את השטח ואת הלקוחות למתחרים - ומירוץ החיזור כבר יצא לדרך. "באופן טבעי, כשחברה מהסוג הזה נסגרת, מובן שלקוחות רבים מתפזרים לכל עבר", אומר חסון, "הלקוחות הם עצמאיים, הם מחליטים מה הם עושים, אי אפשר להעביר אותם כמו סחורה מיד ליד. התחרות קיימת ולגיטימית".
גטניו אומר כי "הוא עשה את הצעד הנכון. פוליסי הייתה הכי עוצמתית בזכות הקשרים שלו ותמהיל הלקוחות שבנה, אבל בשנים האחרונות החברה נתקלה ברף עליון שהגביל אותה ובשנתיים האחרונות עברה משברים פנימיים שהשפיעו על עוצמתה בשוק. נקודת המוצא של פוליסי הייתה שחלקים נרחבים מהמשק הישראלי היו אצלם. האיגודים הכי עוצמתיים - איגוד הבנקים, איגוד חברות האשראי, איגוד הקבלנים - זה כוח. הוא הגיע לטופ, אז למה לצפות בירידה?".
מטעם חברת פוליסי ומבוריס קרסני לא התקבלה תגובה.
חזקת החפות: ארז גילהר נעצר בחשד למעורבות בפרשה, אך לא הואשם בשום עבירה ועומדת לו חזקת החפות.