פועלים עובדים בטקסטיל / צילום: תמר מצפי
לאחרונה נחתמה לראשונה מאז שנת 1984, 'עסקת חבילה במשק', שתבצע התאמות בעולם העבודה לתועלת למעסיקים ולעובדים ויצעידו את המשק לצמיחה.
הדיווח מלמד כי הוסכם על העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקלים בחודש בחמש פעימות, יצירת גמישות בשוק העבודה במעבר מחישוב שעות נוספות מבסיס יומי ושבועי לבסיס חודשי, הארכת יום העבודה בתעשייה ובהייטק מעבר ל-12 שעות ביום, הוספת יום חופשה לעובדים בוותק נמוך ומעבר ליום עבודה קבוע מהבית לעובדי המגזר הציבורי.
המילה האחרונה טרם נאמרה וצפוי לצדדים משא ומתן ארוך ביישום העקרונות עליהם הסכימו. לדעתי, ההסכמות שהושגו הן בכיוון הנכון והן עשויות להועיל למעסיקים ולעובדים.
בעיני, אחת ההסכמות המשמעותיות ביותר בעסקת החבילה, שיכולה להביא לשינוי אמיתי בשוק העבודה, היא יצירת גמישות בשעות העבודה, באופן כזה שהגמול המשולם עבור עבודה בשעות נוספות, ישולם על בסיס חודשי ולא על בסיס יומי ושבועי, כמקובל כיום.
עד היום, הסדר כזה לא היה אפשרי, משום שחישוב השעות הנוספות נעשה על בסיס שבועי או יומי, והמעסיק חויב בהוצאות שכר גבוהות יותר (גמול שעות נוספות בגין היום הארוך, גם אם העובד השלים בו שעות בגין יום קצר).
במידה מסוימת תשלום תוספת גלובלית בגין עבודת שעות נוספות מהווה פתרון לבעיה, אך במתכונת זו של תשלום קשיים לא מעטים, משום שהעובד חש שהשעות הנוספות הגלובליות הן חלק משכרו והוא אינו מפוצה על עבודה בפועל או שאין משמעות למספר השעות הנוספות שביצע.
המעבר לתשלום שעות נוספות בחישוב חודשי, במיוחד אם יום העבודה יוארך מעבר ל-12 שעות ביום, יתרום לרווחת העובד ויאפשר גמישות רבה. העובד יהיה יותר בביתו ויהנה משעות פנאי רבות יותר בימים מסוימים, תוך שמירה על עבודה במשרה מלאה והשלמת שעות העבודה בימים אחרים.
רבות מדובר על זמן איכות משפחתי ושוויון בין המינים בגידול הילדים והסדר זה מטיב במיוחד עם הורים היוצאים מוקדם ממקום העבודה. הגמישות בשעות העבודה אף עשויה להיטיב עם עובדים שיידרשו לשהות פחות בדרכים פקוקות ותביא לשיפור היעילות של המשק ולהעלאת הפריון.
חישוב שעות נוספות על בסיס חודשי יגדיל אף את החיסכון הפנסיוני של העובד, שכן כיום עבודה בשעות נוספות על בסיס יומי אינה מזכה בהפרשות לחיסכון הפנסיוני, ואילו לאחר המעבר לחישוב שעות נוספות על בסיס חודשי, יבוצעו הפרשות פנסיוניות בגין אותן שעות עבודה אבודות המשקפות את שעות החסר בימים הקצרים.
מבחינת המעסיק, הסדר שעות עבודה גמישות יפחית את התחייבויותיו בתשלום גמול שעות נוספות, במקום בו העובד אינו עובד מעבר להיקף משרתו הרגיל אך נדרש לשלם גמול בשל שעות עבודה ביום מסוים, ויאפשר לו לגייס עובדים עם מחויבויות בחייהם הפרטיים, שהיו מגבילות את גיוסם כיום.ההסדר אף יאפשר גמישות ויעילות למעסיק בשימוש במשאביו ובחלוקת עמדות העבודה וכיסוי רחב יותר של שעות הפעילות הנדרשות כלפי הלקוחות עם אותם עובדים. כמו כן, נקבעו מנגנונים להגן על אוכלוסיות מוחלשות ועובדים המשתכרים פחות מפי 1.5 משכר המינימום במשק, כך שאלו לא ייפגעו מהשינוי המתבצע באופן חישוב השעות הנוספות.
מענה נוסף ניתן ב'אישורי מחלה לא אותנטיים', שמוגשים למעסיק המזמן לשימוע לפני פיטורים. אין ספק שמחלת "השימועיטיס" הפכה מכת מדינה וקיים ניצול לרעה של הזכות לדמי מחלה. פעמים רבות לאחר שעובד מזומן לשימוע, הוא מודיע על מחלה ומתחיל להציג אישורי מחלה סדרתיים, לעיתים לאורך שבועות ארוכים. כך הוא מביא לדחייה בהליך השימוע ובאופן אוטומטי גם במועד סיום העבודה, תוך שהוא מקבל דמי מחלה בגין תקופה זו.
גם הגבלת האישורים הרפואיים שרופא משפחה יכול להעניק לחודש ימים בלבד, לא פתר זאת. פתרון עשוי להיות בחיוב העובד בשימוע בכתב במצבים כאלה וכן מתן אפשרות למעסיק לבחון על ידי רופא מטעמו את אותנטיות "המחלה" בתקופה זו.
בשל הגדרת שכר המינימום ככזה שאינו כולל רכיבים ותוספות שונים (תוספת משפחה, תוספת ותק, וכיוב') נוצר מצב אבסורדי לפיו עובד יכול לקבל הכנסה חודשית גבוהה מהותית משכר המינימום ועדיין להיות זכאי להשלמת שכר מינימום. לכן, לדעתי, נדרש לעבור למונח של 'הכנסת מינימום' ולכלול בה את כל רכיבי השכר שאינם החזרי הוצאות או גמול שעות נוספות (פרמיות, תמריצים וכד').
עסקת החבילה, אם כן - צעד חיובי בכיוון הנכון, משופעת ביתרונות לעובדים ולמעסיקים, ונושאת מסר חיובי בעצם שילוב הידיים בין כל הצדדים. המבחן האמיתי יהיה בתיקוני החקיקה הנדרשים ליישומה.
הכותבת היא שותפה-מנהלת נ. פינברג ושות', מומחית בדיני עבודה