פליטים ומהגרים בגבול בלארוס פולין, השבוע / צילום: Associated Press, Leonid Shcheglov
"למה כמה אלפי פליטים מפחידים אותנו כל כך?" תהתה הכותרת הראשית של המגזין "דר שפיגל" השבוע, בנוגע למשבר ההגירה ההולך ומחריף בגבול בלארוס־פולין, אלפי קילומטרים מברלין. ה"בילד", באותו הזמן, הציג בכותרת הראשית שלו וידיאו שצולם באזור הגבול, שבו אלפי מבקשי מקלט קוראים יחד "גרמניה, גרמניה" מול המשטרה הפולנית, ומפצירים בשוטרים לאפשר להם לעבור מערבה. יום לאחר מכן, הכותרת הראשית של העיתון הוקדשה להצלחת כמה עשרות מבקשי מקלט לחתוך את גדר התיל שנפרשה בגבול במהלך הלילה, ולהיכנס לשטח פולין.
הסיבה העיקרית לפחד היא שמשבר הפליטים החדש בגבולו המזרחי של האיחוד האירופי נוגע באחת הנקודות הרגישות ביותר בגוש - מדיניות הפליטים וההגירה שלו. הצלקות שנוצרו במהלך משבר הפליטים של 2015, אז גרמניה הסכימה לפתוח את הגבולות לכמיליון וחצי מבקשי מקלט, פליטים ומהגרים מאסיה ומהמזרח התיכון, עדיין לא הגלידו.
המשבר ההוא שינה את התמונה הפוליטית ביבשת: קאנצלר צעיר ושאפתן זכה בבחירות באוסטריה על מצע של התנגדות להגירה, הסוציאל־דמוקרטים בדנמרק עשו סיבוב פרסה אידיאולוגי והחלו להתנגד לקבלת פליטים בשם הגנה על מודל מדינה הרווחה, בגרמניה קמה לראשונה מפלגה פוליטית מתנגדת־להגירה מימין למפלגה השמרנית, וכוחות ימין פופוליסטי סחפו מצביעים מאיטליה ועד לספרד, משבדיה ועד להונגריה.
עם התמעטות ההגירה הלא־חוקית בשנתיים האחרונות, בניית גדרות ב"מקומות הנכונים", משבר הקורונה שסגר גבולות והחיה נקודות בקרת גבול, ועסקה בשווי מיליארדים למניעת הגירה בלתי־חוקית עם טורקיה - הנושא ירד מסדר היום. אבל מתחת לפני השטח, הוא נשאר אחד הטעונים ביותר בסדר היום האירופי.
תעשיית הברחות מכוונת מלמעלה
נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו הבין זאת. זו הסיבה שהוא מכוון בחמשת החודשים האחרונים זרם הולך וגובר של מבקשי מקלט מהמזרח־התיכון, מאסיה ומאפריקה לעבר האיחוד האירופי. הם מגיעים ברבבותיהם בטיסות למינסק, אחרי שהם קונים "ויזות" לשהייה היפותטית בבלארוס.
הטיסות יוצאות מעיראק, מטורקיה ומדובאי. לאחר מכן, משאיות צבאיות או מבריחים פרטיים מסיעים אותם לאזור הגבול. כאן, המשטרה הבלארוסית דוחפת אותם לכיוון הגבול הפולני ומונעת מהם לחזור, אפילו אם נתפסו בפולין. תעשיית ההברחות שמגלגלת כסף רב נוצרה בחודשים האחרונים במינסק, והיא בהחלט מכוונת מלמעלה.
לוקשנקו מעמיד את האיחוד האירופי במבחן. זהו מבחן כוח למדיניות החוץ והביטחון של האיחוד האירופי, אבל גם ללכידותו הפנימית. האיחוד עמד מנגד כשרוסיה סיפחה את קרים, כאשר טורקיה פלשה לצפון סוריה, כאשר מוסקבה המשיכה לבחוש במדינות הבלטיות וחיסלה מתנגדי משטר על אדמת אירופה. האיחוד האירופי כמעט ונקרע מבפנים על ידי המדיניות האנטי־אירופיות של המפלגות הפופוליסטיות שצברו כוח על רקע משבר הפליטים של 2015. על ידי יצירת משבר הומניטרי על הגבול המזרחי של האיחוד, לוקשנקו - 16 שנה בשלטון בין רוסיה לאיחוד - מנסה להחיות את אש הפילוג שאחזה באירופה מאז 2015.
ילדים, מחסור במים ועתיד מעורפל
בתווך נמצאים כמובן מבקשי המקלט. רבים מהם כורדים מעיראק, שזכאותם למקלט באירופה אינה מובטחת. הם משלמים עשרות אלפי דולרים למשפחה בעבור הסיכוי להיכנס ליבשת, ובעיקר למדינות מערב אירופה כמו גרמניה, צרפת ודנמרק, שבהן כבר יש להם תשתית משפחתית ומכרים. אלפים מהם תקועים כעת ביערות הקפואים והרטובים בגבולות בלארוס עם פולין או עם ליטא. יש הרבה ילדים קטנים, מחסור במזון ובמים, ואי ודאות גדולה לגבי עתידם. התמונות מציגות אותם מתחממים ליד מדורות מאולתרות, וגם קולות ירי ספורדיים, שנשמעים מהצד הבלארוסי. במינסק מחכים עוד אלפים נוספים להזדמנות שלהם. מספר הטיסות מהמזרח התיכון הוכפל בחודשים האחרונים.
הפליטים אולי קוראים "גרמניה, גרמניה", אבל המדינה שאליה הם נכספים שינתה את המדיניות שלה מאז 2015. הדיון הציבורי כעת הוא כיצד למנוע את כניסתם לאיחוד האירופי, לא בדיוק ה"ווילקומנסקולטור" (תרבות קבלת הפנים) שהתבטאה אז בשלטים מברכים בתחנת הרכבת של מינכן או בלחץ ציבורי לעשות משהו כדי לפתור את המשבר ההומניטרי.
אפילו מפלגת "הירוקים", תומכת ותיקה במבקשי מקלט ובזכויות אדם, קראה ביממה האחרונה "להשיק קמפיין מודעות", שיופץ בעיראק ובסוריה ובפקיסטאן ו"יבהיר לאנשים שהם למעשה משתתפים במשחק אכזרי שמאחוריו עומד לוקשנקו".
האמת היא שמדיניות ההגירה הנוכחית של האיחוד אחראית במידה רבה למצב הקיים, ולשינוי שחל בעמדות הציבור. לפי החוקים והאמנות התקפים למדינות האיחוד, יש לבחון בקשת מקלט של כל מי שהצליח להיכנס לשטחו. האחריות מוטלת על המדינה הראשונה שבה דרך מבקש המקלט, לפי אמנת דבלין. ב־2015 השעתה הממשלה הגרמנית את חוק זה, אך כעת הוא תקף מחדש. הנקודה המרכזית היא, שהחל מהרגע שהוגשה בקשת המקלט, מתחיל תהליך חוקי וביורוקרטי ארוך ומסובך, שמאפשר גם למי שבקשתו נדחית - כלומר אינו פליט אלא מהגר כלכלי - להישאר באיחוד האירופי.
ההבחנה בין ההגנה המתבקשת והנחוצה המוענקת למי שצריך מקלט, לבין מי שמהגר לאיחוד מסיבות כלכליות (מוצדקות לחלוטין, לעתים רבות), מיטשטשת תחת הקושי החוקי והמשפטי לגרש אנשים מהאיחוד האירופי. על ידי כך, נתיב ההגנה על הפליטים הופך למעשה לנתיב הגירה לא־חוקית. מסוכן, מסובך, כזה שדורש המון כסף וסיכון חיים - אבל אפשרי. למעשה, כל עוד קל יותר להיכנס לאיחוד באופן בלתי־חוקי מאשר להיות מגורש ממנו, הלחץ על גבולות האיחוד רק יילך ויגבר.
את המנגנון העקום הזה לוקשנקו מזהה. הוא רואה כיצד האיחוד האירופי, על מנת להימנע משינויים חוקיים שישקפו נסיגה מהערכים הליברליים שלו, מסכים לשלם יותר מ־11 מיליארד אירו לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, תמורת בלימת ההגירה הלא־חוקית לאיי יוון; כיצד מדינות כמו גרמניה מתעלמות מסוגיית זכויות האדם במצרים, בשל החשש מגלי פליטים מהמדינה, או כיצד מדינות כמו איטליה חותמות על עסקאות פרוטקשן עם כנופיות בלוב.
בהתחלה, לוקשנקו היה גלוי לחלוטין לגבי פעולותיו. הסנקציות הכלכליות שהאיחוד הטיל במאי על בלארוס, הוא אמר, "הופכות את השמירה על הגבולות שלנו לבלתי־כלכלית". עכשיו הוא מגלגל עיניים ומאשים את פולין והאיחוד האירופי ב"פרובוקציות על הגבול".
לאירופה נגמר החשק למבקשי מקלט
העובדה כי גרמניה והאיחוד האירופי כולו שינו גישה משתקפת נכון לעכשיו גם בהצהרות הפוליטיות. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר־לאיין, אמרה השבוע כי מה שמתרחש בגבול הוא "לא משבר הגירה, אלא ניסיון לערער את היציבות הדמוקרטית במדינות האיחוד האירופי". "אנחנו חייבים להגן על הדמוקרטיות שלנו מפני המשחק הגיאופוליטי הציני הזה", הוסיפה. נשיא מועצת אירופה שארל מישל התייצב בוורשה כדי לתמוך בממשלת פולין, ואפילו לחץ ציבורית לצעד חסר תקדים - מימון של בניית גדר גבול בפולין מכספי האיחוד.
זו הסיבה שבמקום קבלת פנים אירופית, הטון השולט בתקשורת האירופית כעת הוא זה של פחד. הכוחות הפולנים המוצבים בגבול זוכים לתמיכה גדולה בארצם, אך גם מחוץ לה. הצילומים של מבקשי מקלט המנסים לפרוץ את גדרות התילים באמצעות עצים שכרתו מופצים בתקשורת. אפילו העובדה כי כוחות פולנים מחזירים מבקשי מקלט לבלארוס, נגד אמנת הפליטים, זוכה להתעלמות בתקשורת.
לאירופה נגמר החשק למבקשי מקלט, לוקשנקו מכריח אותה להראות זאת, ובתווך נמצאים כמה אלפי בני אדם ששילמו אלפי דולרים כדי להפוך לנשק אנושי, ולהסתכן בקפיאה למוות. קורבנות של כללים לא ברורים שמאפשרים הגירה רק למי שמוכנים לסכן את חייהם, ולהוציא את כל חסכונותיהם על האפשרות לעתיד באירופה.
העימות בגבול בלארוס־פולין מאיים להפוך לסכסוך בין נאט"ו לרוסיה
משבר הפליטים בגבול בלארוס־פולין מאיים להתרחב לעימות גדול הרבה יותר, בין נאט"ו לרוסיה. כוחות חמושים משתי המדינות ניצבים משני צדי הגבול, כשביניהם אלפי מבקשי מקלט וגדר תיל מאולתרת שפרשו הפולנים בחודשים האחרונים. נשיא בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו, אמר ביממה האחרונה כי "כוחות נאט"ו חמושים" ניצבים בגבול. "אם תהיה התקרית הקטנה ביותר, רוסיה תצטרך להתערב", אמר וציין עוד כי מדובר ב"מדינה עם הנשק הגרעיני הרב ביותר בעולם".
ההתבטאות של לוקשנקו פורסמה אחרי שיחה בינו לבין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. לאחר השיחה הורה הנשיא הרוסי לשלוח שני מפציצים רוסיים לפטרל בשטח האווירי של בלארוס. באופן רשמי, משרד ההגנה הרוסי מסר כי מדובר בתרגיל שנועד לבחון את מערכות ההגנה של בלארוס. בפועל, ההתערבות הרוסית מעלה את החשש מעימות אפשרי בקנה מדה רחב הרבה יותר.
בפולין מאשימים את רוסיה
בפולין, מנגד, מאשימים את רוסיה בכך שהיא תומכת ב"התקפה ההיברדית" של בלארוס - השימוש במהגרים ובלחץ ציבורי כדי לנסות ולערער את המצב במדינה. "המתקפה הזו שלוקשנקו מוביל נהגתה במוסקבה, על ידי הנשיא פוטין", אמר ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי.
הפולנים שלחו יותר מ־15 אלף שוטרים ואנשי כוחות הביטחון לאזור הגבול, וגם מונעים מעיתונאים גישה לרצועה של שלושה קילומטר ממערב לו. רק משאיות סחורות יכולות לעבור בין המדינות, נכון לעכשיו, והתור במעבר הגבול נמשך קרוב ל־40 שעות, לפי הדיווחים.
הפעולות של כוחות הביטחון הפולנים זוכים נכון לעכשיו לתמיכה מסיבית מצד הציבור. ראש הממשלה מורבייצקי אמר בכינוס מיוחד של הפרלמנט הפולני השבוע כי פולין "מגנה על האיחוד האירופי ועל נאט"ו" במעשיה. הוא הודה למשטרה ולצבא, וחברי פרלמנט מכל הסיעות הביעו תמיכה בדבריו.
האיחוד שוקל סנקציות נוספות
בשלב זה, האופוזיציה במדינה מסתפקת בקריאות רפות לאפשר לעיתונאים גישה לאזור הגבול. ארגוני זכויות אדם מבקשים מהממשלה להפסיק להחזיר מבקשי מקלט לבלארוס אם נתפסו בשטח פולין, ולשלוח אותם לקבל טיפול רפואי.
האיחוד האירופי הודיע בתגובה לאירועים האחרונים כי הוא שוקל להטיל סנקציות נוספות על בלארוס. לפי הדיווחים, חלק מהסנקציות יוטלו על חברת התעופה הבלארוסית "בלאוויה", שנאסר עליה לנחות בנמלי תעופה באיחוד האירופי בעבר אחרי ששלטונות בלארוס יירטו טיסה של "ראיינאייר," שעברה בשמי המדינה כדי לעצור מתנגד משטר. רבים מהפליטים מגיעים בטיסות של החברה מהמזרח התיכון.