שעון / צילום: Shutterstock, New Africa
ברביעי החולף נחתמה עסקת החבילה - הדיל המשולש בין ההסתדרות, המדינה וארגוני המעסיקים - שכללה מגוון רחב של סוגיות, פשרות ומתנים. לעסקת החבילה יש שתי מטרות מרכזיות - הבטחת יציבות בתחום יחסי העבודה במהלך שנת 2022 שתסייע להתנהלות הממשלה, וייצוב המשק, תוך התאמתו לשוק העבודה המשתנה והגנה על עובדיו.
שלושה נושאים מרכזיים עמדו לדיון במסגרת עסקת החבילה: העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקלים, קיצור שבוע העבודה, ופתיחת האפשרות לחישוב שעות נוספות על בסיס חודשי, בנוסף לחישוב על בסיס יומי ושבועי.
מכלול הנושאים נועד לקדם את חקיקת העבודה בישראל לנהוג במדינות ה-OECD, כך שמצד אחד שבוע העבודה יתקצר ויתקרב לנורמות האירופאיות (שעומדות כיום על 35 עד 39 שעות), ומצד שני, תונהג שיטה מודרנית לחישוב השעות הנוספות, המותאמת יותר למאפייני ההעסקה העכשוויים, בעיקר בענפי השירותים וההיי-טק.
מדינת ישראל היא המדינה הבודדה במערב אשר בה מחשבים את השעות הנוספות על בסיס יומי, אופן חישוב המותאם יותר להעסקה בקווי ייצור ובעבודות בהן המעסיק דורש מעובדיו להגיע למקום העבודה בתדירות משתנה ובהיקף שעות משתנה.
לא רק מאפייני ההעסקה השתנו לאורך השנים, אלא גם צרכי העובדים. הכניסה המשמעותית והמבורכת של נשים לשוק העבודה, התרחבות נורמות של הורות שוויונית יותר, ותרבות פנאי ענפה יותר, הגבירה את רצונן וצרכיהן של קבוצות אוכלוסייה הולכות וגדלות לאיזון ושילוב מיטיב יותר של בית-פנאי-עבודה, באמצעות שילוב של ימי עבודה באורכים משתנים לפי צרכיהם.
מתכונת חישוב השעות הנוספות הקיימת, הפכה במציאות המשתנה למכשול בפני מימוש הסדרי עבודה גמישים שיהיו לשביעות-רצון העובדים והמעסיקים כאחד. הסיבה לכך נעוצה ביצירת תמריץ שלילי אצל מעסיקים לאישור הסדרים גמישים עבור עובדים המעוניינים בכך, משום שהמשמעות מבחינת המעסיק הייתה תפוקת עבודה זהה בעלות גבוהה יותר עבורו, הכוללת את התשלום עבור השעות הנוספות בימי העבודה הארוכים.
המתכונת החדשה, תאפשר לעובדים ימי עבודה באורך משתנה המתאים לצרכיהם, ואף תחייב מעסיקים לבצע הפרשות סוציאליות ולהקנות לעובדים את מלוא זכויותיהם הנגזרות מהיקף משרתם, בגין שעות העבודה ברות הקיזוז. בכך, יתוקן העיוות הקיים שמונע הפרשות וזכויות אלה מעובדים המבצעים שעות נוספות כהשלמה לשעות חוסר.
מתכונת השעון הגמיש שהוסכמה הינה מצומצמת ותחומה: הוחרגו מתחולתה קבוצות אוכלוסיה פגיעות ששכרן נמוך מפי 1.5 שכר המינימום במשק, והוגבל היקף השעות הגמישות היומי המותר לשעתיים, והחודשי ל-17 שעות בלבד. במקביל, נקבע מנגנון מעקב שיבחן את השלכות הגמישות החלקית שאושרה ויאפשר ביצוע תיקונים והתאמות לאורך הדרך.
הצלחת המנגנון תהווה אבן דרך משמעותית בדרך לקיצור נוסף של שבוע העבודה במשק, באופן שישלים את מהלך הגברת הגמישות לאורך שבוע העבודה, ויחדיו יביאו לשיפור ברווחת העובדים, הגדלת הפריון, וצמיחת המשק כולו.
הכותב הוא סמנכ"ל כלכלה בהסתדרות