גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנחיות הרגולטורים להשגת ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים - כוונות טובות אינן מספיקות

הגיע הזמן לראות בייצוג החסר של נשים בדירקטוריונים כשל שוק כלכלי-חברתי ולדרוש מהרגולטורים בשוק ההון לממש את אחריותם המגדרית ולטפל בו במקצועיות וביעילות

שוויון מגדרי / צילום: Shutterstock, Jacob Lund
שוויון מגדרי / צילום: Shutterstock, Jacob Lund

נתחיל בחדשות הטובות. בשנים האחרונות גובר העיסוק של הרגולטורים במערכת הפיננסית בישראל בנושא הייצוג ההולם לנשים בדירקטוריונים. כך למשל פורסם בגלובס על פעילות של הרשות לניירות ערך ("האם רשות ני"ע תצליח להגדיל את שיעור הנשים בדירקטוריונים, רועי בן סימון, 24.10) והפיקוח על הבנקים ("הפיקוח על הבנקים יחייב את הבנקים לצרף יותר נשים לדירקטוריון", רועי ויינברגר, 01.11). קדמה לכך יוזמה דומה של הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחיסכון בשנת 2018.

החדשות הפחות טובות הן שעל אף הכוונות הטובות של הרגולטורים, האופן שבו הם פועלים לקידום הנושא מעלה חשש כבד באשר לסיכויי הצלחתו בטווח זמן נראה לעין.

הייצוג המגדרי ההולם נקבע בשנים האחרונות כיעד עסקי-אסטרטגי משום שהוא מוביל למיצוי טוב יותר של הפוטנציאל העסקי של תאגידים וחיוני לשיפור יכולתם לשרוד ולצמוח בסביבה מוכוונת חדשנות ויצירתיות המשתנה בקצבים גבוהים. בתוך כך: שילוב נשים במוקדי קבלת ההחלטות של תאגידים תורם לתוצאות עסקיות טובות יותר (לעלייה במספר הנשים בהנהלות הבכירות של תאגידים משיעור אפסי ל-30% היה קשר לגידול של 15% ברווחיות) והוא מהווה יתרון מובהק בגיוס משקיעים, לקוחות וטאלנטים.

עוד ברור כי הייצוג המגדרי ההולם מקדם ערך כלכלי חשוב של מיצוי ההון האנושי.

ברור כי הטיעון לייצוג מגדרי הולם השתכלל וכי לזכות הפרט לשוויון הזדמנויות נוסף האינטרס הציבורי החשוב לא פחות, בתאגידים טובים ואיתנים יותר ובמיצוי מיטבי של הון אנושי. בוודאי כשמדובר באלה המנהלים במישרין או בעקיפין את כספי החסכון והפנסיות של כולנו.

נשאלת השאלה אם זה כל כך טוב, למה זה לא קורה (או קורה לאט)? אני רוצה להציע לחשוב על הנושא במונחים הכלכליים של כשל-שוק ומונופול. המציאות הנוכחית מבטאת כשל-שוק חברתי-כלכלי בו כוחות השוק והמנגנונים הקיימים אינם מביאים להקצאה היעילה ביותר של ההון האנושי ולאספקה המיטבית של התועלות. עוד אציע לראות במצב הנוכחי "מעין-מונופול", הגמוניה של קבוצה אחת על ניהול המערכת הפיננסית.

כפי שמובן לרגולטורים, טיפול בכשל שוק או פירוק מונופול כרוכים בהתערבות חיצונית, הגישה בה נקטו. לשיטתי, המנגנון המינימאלי להתערבות חיצונית אפקטיבית להשגת הייצוג המגדרי ההולם צריך לכלול ארבעה מרכיבים: יעד מינימום מדיד, מועד להשגתו, סימון גורם אחראי וכלי בקרה.

למרבה הצער, שלושה הרגולטורים בחרו לעשות שימוש במנגנונים חלקיים או במושגים מעורפלים להגדרת היעד. שלושתם נמנעו מלקבוע אפילו את מנגנון הבקרה המינימאלי וה"זול" ביותר, שנמצא כתורם משמעותי להשגת יעד הגיוון המגדרי - דיווח.

כך למשל בהנחיה שפרסם הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון נקבע יעד מעורפל של "ייצוג הולם לשני המינים", ללא קביעת מועד או גורם אחראי להשגתו. גם בטיוטת ההנחיה של המפקח על הבנקים נעשה שימוש באותה הגדרה לקביעת היעד. האחריות על השגתו הוטלה אמנם על הדירקטוריון, אך הוא גם זה שיקבע מה שיעור הגיוון המגדרי בו ואת טווח הזמן להשגתו. יושבת ראש הרשות לניירות ערך קבעה יעד מינימאלי מדיד (35%) ומועד להשגתו (2028), אך הותירה את היישום לרצונם הטוב של התאגידים, תוך הסתמכות על מודל וולונטרי הפועל בבריטניה.

הגם שאני נוטה להסכים שעדיין לא בשלו התנאים לאכיפה או הטלת סנקציות בעניין זה, המנגנונים החלקיים - ההגדרה המעורפלת של היעד, היישום הוולונטרי והעדר החובה המינימאלית בדיווח - אינם מספיקים כדי לשנות את המצב. נראה שגם לא בבריטניה, שם לנוכח ההתקדמות האיטית בהשגת ייצוג מגוון מגדרי ואתני, בדגש על ההנהלות הבכירות, הוציא ביולי האחרון ה-FCA (Financial Conduct Authority) הצעה להתייחסות להטלת חובת דיווח (comply or explain statement) במטרה להאיץ את השגת היעד.

כך שבשורה התחתונה, הצעדים עליהם הורו הרגולטורים בישראל הם הצהרתיים בעיקרם והסיכוי להשגת התקדמות משמעותית בשנים הקרובות אינו גבוה.

כדי לפעול בצורה אפקטיבית להשגת ייצוג מגדרי הולם בדירקטוריונים בטווח הזמן הנראה לעין אני קוראת לרגולטורים לאמץ את ארבעת המרכיבים ולעדכן את הנחיותיהם בהתאם. ראשית, לקבוע את יעד ה"ייצוג המגדרי ההולם" על שיעור של 30% לפחות, שיעור שמקובל לראות בו מסה קריטית יוצרת ביטחון ומאפשרת שגשוג לנציגי הקבוצה המודרת כך שיתרונות הגיוון המגדרי יוכלו לבוא לידי ביטוי. עוד ראינו ששיפור משמעותי בתוצאות העסקיות מורגש כבר לאחר שילוב של נשים בשיעור זה ומהנתונים אודות ייצוג נשים בתחומים הרלוונטיים נראה כי הוא יעד ראלי. שנית, לקבוע טווח זמן של 3-5 שנים להשגת היעד לצד גיבוש הליך למתן אורכה לתאגידים שלא יעמדו במועד שנקבע. שלישית, יש להטיל את האחריות להשגת היעד בצורה מפורשת על הדירקטוריון, בכלל זה לקבוע אותו כאחד מהנושאים עליהם אחראית ועדת האיתור. רביעי ואחרון, להוסיף לחובות הדיווח את הרכבו המגדרי של הדירקטוריון להשגת שקיפות ואפשרות לבקרה.

לנוכח האינטרס הציבורי בשגשוג ובאיתנות של התאגידים המשפיעים על כספי הפנסיות והחיסכון של אזרחי המדינה, על הרגולטורים לפעול למימוש אחריותם המגדרית להשגת יעד ייצוג נשים בשיעור של 30% לפחות בדירקטוריונים בדיוק באותו אופן בו בהם פועלים בנושאים אחרים שבאחריותם - במקצועיות וביעילות.

הכותבת היא מייסדת-שותפה ומנכ"לית מיזם ''לוקחות במה'' של האוניברסיטה העברית, הפועל לשילוב חוקרות בשיח הציבורי, מומחית לאחריות מגדרית, בכירה לשעבר בקהילת הביטחון ובוגרת תואר שני בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית

עוד כתבות

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש