שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
משרד התקשורת פנה לסלקום ולפרטנר וביקש לקבל את עמדתן לגבי האפשרות שתעריף הטלפוניה הסיטונאי יופחת, והאם הדבר ישרת אותן - כך נודע לגלובס. הפנייה לחברות באה על רקע בדיקה שערך משרד התקשורת במסגרת ההתדיינות עם משרד האוצר לגבי המודל הרצוי להפחתת מחירי הטלפוניה של בזק.
הנושא נתון במחלוקת כבדה בין המשרדים, כאשר האוצר מתנגד להתערבות בפיקוח דווקני במחירי מוצר שלטענתו נמצא בתחרות, בעוד במשרד התקשורת סבורים כי קיימת הצדקה להתערבות במחיר, היות שמדובר במוצר שמניב לבזק הכנסות גדולות מאוד בקרב אוכלוסיות שלא ינטשו אותה למרות שישנה תחרות בתחום.
הוויכוח סביב הנושא בין המשרדים הביא להחלטה במשרד התקשורת לבדוק את הטענה של משרד האוצר לגבי רמת התחרות בטלפוניה, ומכאן הפנייה לסלקום ולפרטנר. במשרד התקשורת רצו לבדוק האם הורדת המחיר הסיטונאי של הטלפוניה תביא אותן להיכנס ולהשקיע בתחום.
מחיר הטלפוניה הסיטונאי עומד היום על כ-21 שקל דמי שימוש לחודש, 1 אגורה לדקת שיחה לנייד וכ-2-3 אגורות לדקת שיחה לקו נייח. מדובר במחירים שהחברות אמורות לשלם לבזק או להוט עבור השימוש ברשת שלהן במסגרת השירות.
מסתבר כי שתי החברות אינן מעוניינות להיכנס לתחום, והן מעדיפות להציע פתרונות משל עצמן. הסיבה היא חוסר עניין של הלקוחות בטלפוניה בבית וההשקעות הנדרשות מצד החברות על-מנת להעמיד שירות טלפוניה סיטונאית. במילים פשוטות, סלקום ופרטנר סבורות כי מדובר במוצר שהיה יכול להיות לו ביקוש במסגרת יישום השוק הסיטונאי ב-2015, אבל כיום הוא כבר לא מעניין.
הוויכוח מתנהל כבר שנה
הוויכוח בין המשרדים מתנהל כבר כשנה ללא הכרעה, למרות ששני הצדדים מסכימים כי יש להפחית את התעריף, אך השאלה היא כיצד. מחיר הטלפוניה של בזק אינו מפוקח מאז 2008. במהלך השנים משרד התקשורת אישר לבזק סלי תעריפים שרוב הלקוחות שלה בטלפוניה כבר עברו אליהם. עדיין ישנו אחוז מסוים ולא גבוה של לקוחות שלא עברו לסלי תעריפים.
אחת הפשרות שהועלו בין המשרדים הייתה לחייב את בזק להציע סלי תעריפים נמוכים כדי לתת מענה לאוכלוסיות שעדיין משתמשים בטלפוניה שלה, וזאת במקום להתערב בצורה אגרסיבית ולפקח על מחיר דקת השיחה.
במשרד התקשורת מהססים לגבי אפקטיביות המודל שיאפשר לבזק למכור חבילות מוזלות שיפוקחו על-ידו, וזאת משום שהמשרד חושש שהאוכלוסייה המבוגרת לא יודעת לתחר בין המוצרים המתחרים, וברירת המחדל של אוכלוסייה זו היא הטלפוניה של בזק, גם במחיר יקר יותר.
למרות שמדובר במספר לא גבוה של משתמשים, במשרד התקשורת לא מוכנים להשאיר את המצב על כנו ולאפשר לבזק למכור את החבילות הרגילות שלה לצד חבילות מוזלות חדשות, וזאת מפני שהם לא מאמינים שבזק אכן תשווק חבילות אלה, אלא להפך - תעשה הכול על-מנת להסתירן.
אחת הדרכים לפתור את הבעיה היא לאסור על בזק למכור את החבילות הקיימות שלה ולחייב אותה למכור רק חבילות חדשות מוזלות.
במידה רבה השאלה כרגע היא האם המשרדים יגיעו לפשרה ביניהם. הפחתת התעריפים של בזק משמעותה הפסד הכנסה של 400 מיליון שקל בשנה, כולל מע"מ. למרות שבזק מבינה שהאירוע בכל מקרה יכלול פגיעה בהכנסותיה, במקרה שהיא תידרש לספוג את מלוא הירידה, סביר להניח שהיא תפנה לערכאות משפטיות ותטען לשגיאות חמורות בקביעת התעריף. על רקע התנגדות האוצר להתערבות בתעריפים, יהיה לה גם בסיס להישען עליו, אך כל הצדדים מעדיפים שלא להגיע למצב הזה.
במשרד התקשורת יודעים שהם חייבים להגיע להבנות עם האוצר, היות שאם זה לא יקרה, האוצר לא יחתום על הפחתת התעריפים, כך שהגעה לפשרה היא אינטרס שמשרת את כל הצדדים.
אפשרות נוספת היא שעל רקע חילוקי הדעות בין הדרגים המקצועיים, השרים יכריעו בניגוד לדעתם. כלומר, ייתכן מצב ששר התקשורת יועז הנדל יפנה לשר האוצר אביגדור ליברמן וינסה להגיע איתו להבנות ולפשרה מעל הדרג המקצועי. אומנם מדובר באפשרות תאורטית, אבל היא קיימת אם חילוקי הדעות בין המשרדים יימשכו.