גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ח''כ בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

באחד המערכונים האהובים והמוכרים ביותר של "הגשש החיוור" דורש אוהד נזעם של קבוצת כדורגל בתוכנית "שירים ושערים" שאוהדי הקבוצה יקבעו "מי יהיה השחקנים, מי יהיה המאמנים, מי יהיה התוצאה". כיום, בחלוף עשרות שנים מאז נוצר המערכון האייקוני הזה, נדמה לעתים כי הדרישה הזו עדיין נשמעת, גם אם מאוהדים אחרים, לא של קבוצת כדורגל.

מי מאיתנו לא נתקל בחודשים האחרונים בכותרות נוסח "תיק 4000 קרס", "מכה לפרקליטות" או דומות להן. למקרא מסרים נחרצים כאלה, יכול הקורא או המאזין התמים (אם עוד נותרו כאלה בינינו) לחשוב שהתביעה סיימה להעיד כבר את כל עדיה, הנאשמים מסרו את גרסתם, וכל שנותר לבית המשפט הוא לזכות את הנאשם בנימין נתניהו. עיתונאים נמרצים ופרשנים בעיני עצמם כבר יודעים לקבוע בביטחון שאינו משתמע לשתי פנים מי השחקנים, מה חושבים עליהם השופטים ומה תהיה התוצאה.

אינני מתיימרת לקבוע מה תהיה התוצאה. החשדנים שבינינו יתקשו אולי להאמין, אך גם הפרקליטות אינה מתיימרת לקבוע זאת, בוודאי שלא בשלב זה. תזכורת לתשומת-ליבם של יצרני כותרות הקריסה וגם, אם יש כאלה, של יצרני הכותרות ההפוכות: עד כה העידו רק שבעה מתוך רשימה של למעלה מ-300 (!) עדים. עוד תיקי 1000, 2000 ושלל ראיות, חקירות וחקירות נגדיות ממתינים במעלה הדרך. רק בסיום שמיעת העדויות כולן תוכל התביעה להכריז בבית המשפט כי לדעתה האשמה הוכחה.

בכותרות אלה אין באמת ניתוח משפטי מעמיק, אלא בעיקר מילים שהופכות אותן מדיווח על עובדה אחת בתוך מסכת ארוכה של עובדות להבעת עמדה נחרצת לגבי גורלו של התיק. בעברית פשוטה מכנים את התופעה הזאת "הוצאת דברים מהקשרם". אין מדובר בהכרח בכותרות שקריות, אבל קיים פער עצום בין הפרשנות שניתנת בהן לעובדות ולמשמעותן במציאות.

בגלל קוצר היריעה אדגים את התופעה הזאת באמצעות שלוש דוגמאות בלבד מהעדויות האחרונות שנשמעו, אבל האמינו לי: שיטוט מהיר ברחבי המרשתת מגלה כי נרטיב "קריסת תיק 4000" התקבע זה מכבר אצל חלק מציבור צרכני החדשות.

מציאות אפורה בהרבה

הכותרת: "דרמה בתיקי נתניהו: לא פיטר את ברגר בדרישת אלוביץ'" (אתר ice, 3.11.2021)

מתחת לכותרת, הוסיף הכתב כי במהלך הדיון הודתה (כלשונו) הפרקליטות כי מה שנאמר באחד מסעיפי האישום אינו נכון. לדבריו, ולדברי כתבים ופרשנים אחרים הנאחזים בכל בדל עדות כדי לקבוע שתיק 4000 מתרסק לרסיסים, הפרקליטות טענה בכתב האישום כי נתניהו פיטר את אבי ברגר מתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת בשל דרישתו של שאול אלוביץ'. זאת מאחר שברגר סירב לקדם את עסקת המיזוג בזק־yes, משאת־נפשו של אלוביץ'. והנה, טוענים אנשי אסכולת־התיק־שקרס, לא זו בלבד שלא נמצא כל קשר בין הפיטורים ובין אלוביץ' - אלא שהתובעת, נציגת הפרקליטות, אף הודתה במהלך עדותו של ברגר כי אין אמת בטענה זו.

המציאות אפורה בהרבה. התביעה ידעה מלכתחילה כי אין בידיה ראיות המאפשרות להוכיח את המניע לפיטוריו של ברגר על־ידי נתניהו, ולא טענה מעולם כי נתניהו פיטר את ברגר בשל דרישותיו של אלוביץ'. כל שניתן היה להוכיח הוא שנתניהו היה מודע לרצונו של אלוביץ' שברגר יפוטר, עובדה שיש לה משמעות ראייתית מסוימת, אך אין היא מצביעה באופן חד־משמעי על המניע לפיטורים.

וכך נכתב בכתב האישום במדויק ובזהירות - נתניהו היה מודע לרצונו זה של אלוביץ', ונתניהו פיטר את ברגר. מדוע עשה זאת? לנתניהו פתרונים. לא לפרקליטות. וזו בדיוק ההבהרה שניתנה על־ידי התובעת במשפט. לא הודאה בטעות. לא חזרה מסעיף אישום. סערונת בכוס מים ותו לא.

הכותרת: "אבי ברגר הודה שהוא לא שוחח עם נתניהו מעולם על עסקת בזק" (תכנית רדיו ב"גלי ישראל", 2.11.21, וציוצים רבים בטוויטר, מלווים לעתים בשלושה סימני קריאה)

הנה לכם כותרת מסעירה, שמקעקעת - לשון צייצנים ולא מעט פרשנים - את הטענה הבסיסית של הפרקליטות: הרי אם שר התקשורת נתניהו לא דיבר מעולם עם מנכ"ל משרדו על העסקה, ממילא הוא לא הנחה אותו לפעול בעניין. "אכן", יאמר צרכן התקשורת הסביר לעצמו, "זה נשמע מטריד". במיוחד נוכח העובדה שהתביעה מבקשת להוכיח את מעורבותו של נתניהו בפניותיו של אלוביץ' למשרד התקשורת.

המציאות , מה לעשות, הרבה פחות דרמטית. אכן, כך העיד ברגר: נתניהו לא שוחח עימו מעולם על עסקת בזק־yes. אלא שבדומה לסעיף הקודם, גם כאן הן התביעה הן ברגר לא טענו מלכתחילה כי נתניהו שוחח עם ברגר אי־פעם על העסקה. מלבד הודעת הפיטורים הטלפונית, השיחה היחידה של ברגר עם נתניהו, כך על־פי עדותו וכך על־פי תזת התביעה, התקיימה במפגש משולש עם ראש המטה שמינה נתניהו במשרד, שבמהלכו הודיע נתניהו לברגר כי את הנחיותיו הוא יעביר באמצעות ראש המטה. על ההנחיות שקיבל ברגר מראש המטה הוא העיד בהרחבה. עם נתניהו עצמו, כאמור, הוא לא שוחח.

גם כאן אפוא עליי להרגיע את המוטרדים: התזה לא קרסה. כתב האישום לא הופרך. אפשר להמשיך בדיון.

הטעיה בהסוואה

הכותרת: "הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר העיד במשפט נתניהו: "תמכתי במיזוג בין בזק ל־yes" (אתר "וואלה", 8.11.2021)

הכותרת הזו מרמזת כי בניגוד לטענת התביעה, לפיה גורמי המקצוע במשרד התקשורת התנגדו לאישור המיזוג בין בזק ל־yes, הנה בא דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים בכבודו ובעצמו, ומעיד כי הוא תמך במיזוג. עדותו זו, טענו הטוענים, מוכיחה כי לא נפל כל פגם בעסקת המיזוג בין בזק ל־yes.

המציאות שונה, והיא בנלית לחלוטין: מעולם לא נטען על־ידי התביעה כי הממונה על ההגבלים העסקיים התנגד למיזוג. אדרבא, בכתב האישום עצמו נכתב בבירור כי הממונה על ההגבלים העסקיים אישר את המיזוג, ככל שזה נוגע לתפקידו.

למרבה הצער, יש בטענה זו גם הטעייה מוּסְוֵוית: הקורא הסביר עלול להסיק מהפרסום כי העד דרור שטרום כיהן בתפקיד הממונה על ההגבלים בתקופה שבה דן כתב האישום, ולא כן היא. שטרום נקרא לעדות מטעם התביעה לא בשל תפקידו המכובד האמור, אלא בשל תפקידו כיועץ של אלוביץ' בעסקת מיזוג בזק־yes, כעשר שנים (!) לאחר שסיים את תפקידו כממונה על ההגבלים העסקיים. אכן אלוהים נמצא בפרטים הקטנים.

אני מניחה שעוד נקרא ונשמע מן הסתם על קריסתו של תיק 4000 מחדש (נותיר בצד את השאלה המעניינת איך תיק שקרס יכול לשוב ולקרוס פעם אחר פעם), בשבועות הקרובים, בוודאי במהלך עדותו של ניר חפץ. עדותו היא בעלת חשיבות עצומה לתביעה. אבל השאלה מה יעלה בה ומה יחשבו עליה השופטים לא תוכרע בכותרות בומבסטיות ושטחיות, שנועדו לשכנע את המשוכנעים ולהיאחז בכל רסיס עדות כדי לייצר מציאות מדומה או דרמה מלאכותית.

בתום כל המילים, הטענות והוויכוחים, ובמענה לאוהד השרוף במערכון של הגשש, אציע רק זאת: בואו נניח למאמנים לאמן, לשחקנים לשחק, ולבית המשפט - לקבוע את התוצאה.

הכותבת היא המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) לשעבר

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.