גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי צריך לממן את עלויות ההתפלה? החקלאים נגד הרפורמה בתעריפי המים

רשות המים והאוצר יזמו רפורמה להעלאה הדרגתית של 45% במחירי המים לחקלאות עד לעלות הפקתם האמיתית, מהלך שיוזיל את המחיר לצרכנים ביתיים ותעשייתיים ב-8% עד 10% ● מחקר מטעם התאחדות החקלאים טוען כי החקלאים לא זקוקים להתפלה ולא צריכים לשלם עליה

השקייה של קרקע חקלאית בישראל. מתגבש מהלך להעלאת מחירי המים לחקלאות / צילום: איל יצהר
השקייה של קרקע חקלאית בישראל. מתגבש מהלך להעלאת מחירי המים לחקלאות / צילום: איל יצהר

אחרי שרשות המים הכריזה בחודש שעבר על הורדה צפויה של תעריף המים ב-1.76% החל מינואר, לראשונה זה ארבע שנים, היא מתכוננת לאתגר הבא: הרפורמה במחירי המים לחקלאות. לטענת רשות המים, המים לחקלאות מסובסדים על ידי הצרכן הפרטי והתעשייתי, בצורה שלא הגיונית במדינה צחיחה כמו ישראל.

לכן, מתגבש מהלך להעלאת מחירי המים לחקלאות, ובמקביל להורדתם לצרכנים הביתיים והתעשייתיים. "האיחוד החקלאי" מתנגדת למהלך, ומחקר מטעמה טוען שהחקלאים אינם מסובסדים כלל ועיקר. בעיניהם, הרפורמה תביא למצב אבסורדי בו החקלאים מסבסדים את הצרכנים הביתיים.

גיורא שחם / צילום: יוסי זמיר

המים בישראל נחשבים זולים במיוחד, למרות מיעוט מקורות המים: בין 6.3 ל-11.5 שקלים למ"ק לצרכנים ביתיים ולתעשייה. במונחי כוח קנייה, ממוצע מחיר המים ב-OECD גבוה פי שלושה מהמקובל בישראל. אבל האמת היא שהמחיר היה יכול להיות זול אפילו יותר.

החקלאים מסובסדים

על פי מחקר מטעם "האיחוד החקלאי", הם משלמים בין 1.5 ל-1.8 שקלים למ"ק של מים שפירים (מים ראויים לשתייה, בניגוד למים "נחותים" כמו מי קולחין, שהם מי ביוב שעברו במתקן טיהור שפכים ויכולים לשמש לחקלאות). המחיר זול יותר משום שיש פחות עלויות חלוקה, אך גם מסובסד בידי המחיר הגבוה יותר שמשלמים הצרכנים הביתיים והתעשייתיים. המחיר הזול גורם לבזבוז ניכר של מים בחלק מהמקרים, ולכן רשות המים קובעת לכל חקלאי מכסת מים שאסור לו לחרוג ממנה. השיטה מייצרת בעיות של עודף ומחסור בקרב חקלאים שונים, ואף מעודדת "מאכערים" הסוחרים (בצורה לגיטימית או לא) במכסות בין חקלאים.

רשות המים ומשרד האוצר יזמו רפורמה הכוללת מהלך הדרגתי, במסגרתו מחירי המים לחקלאות יעלו ב-45% עד לעלות הפקתם האמיתית. כך, מחירי המים יירדו ב-8% עד 10%. ירידה זו תתבטא הן ישירות בחשבון המים הפרטי, והן בעקיפין ביוקר המחיה הכללי. כך, אומרים באוצר, יהיה אפשר לבטל את המגבלות על החקלאים ולאפשר למנגנון המחירים להקצות את המים.

מי ישלם על ההתפלה

זה לא השינוי הגדול היחיד שהיה במשק המים של ישראל: בעשור האחרון, היכולת של ישראל בהתפלת מי ים הכפילה את עצמה מכ-300 מיליון מ"ק בשנה ל-646 מיליון מ"ק בשנה, מתוך 1,162 מיליון מ"ק בשנה בצריכה הביתית. זה הושג באמצעות סדרת פרויקטי BOT (בנה-הפעל-העבר - יוזמה פרטית בחסות ממשלתית, במסגרתה היזמים שומרים לעצמם את הרווחים לזמן מוגבל).

גם "מקורות" הקימה מפעל התפלת מים, אך בעקבות בעיות שנקשרו אליו הוא הופרט. עד 2025, הקמת מפעלי התפלה נוספים באותה השיטה צפויה להביא לכך ש-80% מהמים השפירים בישראל יופקו מהתפלה. פרויקט ההתפלה הכרחי לחלוטין כדי לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה בישראל, אך הוא יקר למדי. העלות הזאת, היום, מועמסת במלואה על הצרכנים הביתיים.

"האיחוד החקלאי" טוענת שאין בין החקלאים לבין ההתפלה שום קשר: בעוד הצריכה הביתית במגמת עלייה קבועה, צריכת המים השפירים בחקלאות ירדה החל משנות ה-90, עד שהתייצבה בעשור האחרון בין 400 ל-500 מיליון מ"ק בשנה. זה נבע משיפורים טכנולוגיים שמאפשרים השבת מי קולחין (מי ביוב שעברו טיהור) לשימוש חקלאי. לכן, המחקר מטעם "האיחוד החקלאי" טוען שהחקלאים לא זקוקים להתפלה.

רשות המים, לעומת זאת, טוענת שעלויות ההתפלה הן חלק מעלויות המים הלאומיות, ועל כן החקלאים צריכים לשאת בהן כמו הצרכנים הביתיים. על פי חישוב רשות המים, החקלאים היום מסובסדים בהיקף של בין 350 ל-500 מיליון מיליון שקל בשנה, וכדי לכסות את עלויותיהם האמיתיות, תעריף המים השפירים לחקלאות נדרש לעלות ל-2.8 שקל למ"ק.

אם החקלאים אינם קשורים להתפלה מכיוון שהם עברו להשתמש בקולחין, נשאלת השאלה - למה הם בכלל משתמשים במים שפירים? סיבה אחת היא גידולים "עדינים" כמו עלים, חסה וצמחי תבלין שדורשים רק מים שפירים. אבל הסיבה החשובה ביותר מפתיעה במיוחד - אין מספיק ביוב. רשות המים מטפלת כמעט ב-100% מהשפכים בישראל, והתשתית מאפשר ל-85% מהמים המטוהרים להגיע לחקלאות בפועל.

במקורות טוענים שניתן לייעל את המערכת אף יותר באמצעות הקמת תשתיות נוספות, וכך לחסוך למשק 160 מיליון מ"ק בשנה. אך רשות המים ומשרד האוצר מסבירים ששיעור ההשבה בישראל גבוה במיוחד, מעל מדינות כמו סינגפור (35%), אוסטרליה (15%) וארה"ב (14%). הרחבה נוספת של השבת המים היא יקרה במיוחד - כבר היום הממשלה מוציאה 200 מיליון שקלים בשנה על הקמה ותחזוק מערכת השבת הקולחין, שנדרשת לאגור מים בחורף ולפזר אותם בקיץ, בנוסף להשקעה של 100 מיליון בשנה מצד החקלאים. במצב כזה, כבר עדיף להקים עוד מתקני התפלה.

למי שייכים המים?

סוגיית מחיר המחיר מציפה שאלה ערכית חשובה: של מי המים בישראל? המחקר מטעם "האיחוד החקלאי" מציג גישה לפיה המים הזולים שהחקלאים השיגו שייכים קודם כל להם. המדינה, לעומת זאת, תופסת את כל המים כמשאב ציבורי השייך לכולם. על פי גישה זו, מחיר המים לכולם צריך לשקף את עלות ההפקה הממוצעת של אותו סוג מים. כך, מחיר המים השפירים צריך להיות עלות הפקתם הכללית, בלי קשר למקורם. בצורה כזאת, הרפורמה במים תשקף את עלות המים האמיתית, ותביא לחישוב כלכלי רציונלי יותר לגבי סוג הגידולים שמגדלים בישראל, שחלקם "צמאים" יותר מאחרים. בנוסף, הרפורמה צפויה להוזיל את מחיר המים לצרכנים הביתיים על ידי חלוקה שוויונית יותר של מחיר ההתפלה.

מתי נראה את זה? עבודת המטה לקראת הרפורמה החלה עוד בפברואר 2021, בתקופת הממשלה הקודמת. כרגע עדיין אין לוח זמנים לתחילת הרפורמה, אך עכשיו כשאנחנו "אחרי התקציב", זה עשוי להשתנות.

"לסייע לחקלאות להיערך"

ממקורות נמסר: "ניהול משק מים חכם בכלל, וניהול מיטבי של תחום מי הקולחין בפרט, עשוי לדעתנו להוביל לצמצם ועד לבטל את מכסות המים הקיימות הקיימות היום לחקלאים, כמו גם לחסכון בשימוש במשאבי טבע. לדעתה של החברה מהלכים בתחומים הללו אף עשויים להוביל להורדה אפשרית של תעריף המים בעד כ-10%".

מרשות המים נמסר: "אסדרה ארוכת טווח למים לחקלאות הינה מדיניות שמטרתה מתן בהירות ויציבות באשר להתפתחות תעריף המים לחקלאות בעשור הקרוב ואילך ולאפשר לחקלאים להשקיע ולתכנן לטווח ארוך ולהשקיע את ההשקעות הנדרשות לשם כך.

"יתרה מכך, כיום מים לחקלאות מסובסדים על ידי הצרכן הביתי בהיקף של כ-350 מיליון שקל בכל שנה לאחר התחשבות ברכיבים שונים. רשות המים פועלת, כמתחייב ממנה, לביטול סבסוד זה שכן על כל הצרכן לשאת במלוא העלות הנדרשת לאספקת המים עבורו, ולא משקי הבית בישראל הם שצריכים לשאת בעלות הסבסוד לחקלאים.

"יחד עם זאת, רשות המים רואה את חשיבותה הגדולה של החקלאות בישראל ויצאה בקריאה לכל המשרדים הרלבנטיים לקיים עבודת מטה שתבחן את הצעדים הדרושים לסייע לחקלאות על מנת שהיא תוכל להיערך ולהתמודד בצורה המיטבית עם אסדרה זו".

לדברי ירון סולומון מנהל המחלקה להתיישבות וראש אגף המשק בתנועת כפרי האיחוד החקלאי במידה שיתקבל המתווה שמוצע על ידי רשות המים והאוצר אפשר לסגור את החקלאות הישראלית כי הרבה מאוד גידולים לא יוכלו לעמוד במחירי המים המופקעים.

צריך לזכור שמאז 2006 לחקלאות הישראלית אין תוכנית ארוכת טווח שתבטיח את יציבותה. חייבת להיות תוכנית אב לחקלאות הישראלית שתאפשר יציבות ואפשרות לדעת שלא משנים עלויות לפי הלכי רוח של ממשלות מתחלפות. חקלאות זה לא מפעל ברגים וחייבים לתת לחקלאים את הביטחון גם בהשקעות לטווח ארוך.

לדברי עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, מאז תחילת מפעל ההתיישבות, התייעלה החקלאות הישראלית באינספור דרכים והיא המובילה בעולם לתפוקה לדונם אלא שיש גבול להתייעלות. בשנים האחרונות סובלים החקלאים הישראלים מלקיחת קרקעות בהיקף נרחב. המחסור בקרקע מקשה על הקמת מכוני טיהור ואיגום וקבלת אישורים עבורם וכך החקלאות הישראלית לא מסוגלת לספוג את כמויות מי הקולחין. זה מדהים שרשות המים והאוצר מנסים להעניש את החקלאים פעמיים בהקשר זה. במקום להוריד את המחיר מבקשים להכפיל אותו ללא כל הצדקה.

עוד כתבות

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

בית המשפט העליון בארה״ב מבטל את המכסים שהטיל טראמפ

המדדים קופצים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● הנפט קרוב לשיא של שישה חודשים - מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● עליות באירופה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר