גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי צריך לממן את עלויות ההתפלה? החקלאים נגד הרפורמה בתעריפי המים

רשות המים והאוצר יזמו רפורמה להעלאה הדרגתית של 45% במחירי המים לחקלאות עד לעלות הפקתם האמיתית, מהלך שיוזיל את המחיר לצרכנים ביתיים ותעשייתיים ב-8% עד 10% ● מחקר מטעם התאחדות החקלאים טוען כי החקלאים לא זקוקים להתפלה ולא צריכים לשלם עליה

השקייה של קרקע חקלאית בישראל. מתגבש מהלך להעלאת מחירי המים לחקלאות / צילום: איל יצהר
השקייה של קרקע חקלאית בישראל. מתגבש מהלך להעלאת מחירי המים לחקלאות / צילום: איל יצהר

אחרי שרשות המים הכריזה בחודש שעבר על הורדה צפויה של תעריף המים ב-1.76% החל מינואר, לראשונה זה ארבע שנים, היא מתכוננת לאתגר הבא: הרפורמה במחירי המים לחקלאות. לטענת רשות המים, המים לחקלאות מסובסדים על ידי הצרכן הפרטי והתעשייתי, בצורה שלא הגיונית במדינה צחיחה כמו ישראל.

לכן, מתגבש מהלך להעלאת מחירי המים לחקלאות, ובמקביל להורדתם לצרכנים הביתיים והתעשייתיים. "האיחוד החקלאי" מתנגדת למהלך, ומחקר מטעמה טוען שהחקלאים אינם מסובסדים כלל ועיקר. בעיניהם, הרפורמה תביא למצב אבסורדי בו החקלאים מסבסדים את הצרכנים הביתיים.

גיורא שחם / צילום: יוסי זמיר

המים בישראל נחשבים זולים במיוחד, למרות מיעוט מקורות המים: בין 6.3 ל-11.5 שקלים למ"ק לצרכנים ביתיים ולתעשייה. במונחי כוח קנייה, ממוצע מחיר המים ב-OECD גבוה פי שלושה מהמקובל בישראל. אבל האמת היא שהמחיר היה יכול להיות זול אפילו יותר.

החקלאים מסובסדים

על פי מחקר מטעם "האיחוד החקלאי", הם משלמים בין 1.5 ל-1.8 שקלים למ"ק של מים שפירים (מים ראויים לשתייה, בניגוד למים "נחותים" כמו מי קולחין, שהם מי ביוב שעברו במתקן טיהור שפכים ויכולים לשמש לחקלאות). המחיר זול יותר משום שיש פחות עלויות חלוקה, אך גם מסובסד בידי המחיר הגבוה יותר שמשלמים הצרכנים הביתיים והתעשייתיים. המחיר הזול גורם לבזבוז ניכר של מים בחלק מהמקרים, ולכן רשות המים קובעת לכל חקלאי מכסת מים שאסור לו לחרוג ממנה. השיטה מייצרת בעיות של עודף ומחסור בקרב חקלאים שונים, ואף מעודדת "מאכערים" הסוחרים (בצורה לגיטימית או לא) במכסות בין חקלאים.

רשות המים ומשרד האוצר יזמו רפורמה הכוללת מהלך הדרגתי, במסגרתו מחירי המים לחקלאות יעלו ב-45% עד לעלות הפקתם האמיתית. כך, מחירי המים יירדו ב-8% עד 10%. ירידה זו תתבטא הן ישירות בחשבון המים הפרטי, והן בעקיפין ביוקר המחיה הכללי. כך, אומרים באוצר, יהיה אפשר לבטל את המגבלות על החקלאים ולאפשר למנגנון המחירים להקצות את המים.

מי ישלם על ההתפלה

זה לא השינוי הגדול היחיד שהיה במשק המים של ישראל: בעשור האחרון, היכולת של ישראל בהתפלת מי ים הכפילה את עצמה מכ-300 מיליון מ"ק בשנה ל-646 מיליון מ"ק בשנה, מתוך 1,162 מיליון מ"ק בשנה בצריכה הביתית. זה הושג באמצעות סדרת פרויקטי BOT (בנה-הפעל-העבר - יוזמה פרטית בחסות ממשלתית, במסגרתה היזמים שומרים לעצמם את הרווחים לזמן מוגבל).

גם "מקורות" הקימה מפעל התפלת מים, אך בעקבות בעיות שנקשרו אליו הוא הופרט. עד 2025, הקמת מפעלי התפלה נוספים באותה השיטה צפויה להביא לכך ש-80% מהמים השפירים בישראל יופקו מהתפלה. פרויקט ההתפלה הכרחי לחלוטין כדי לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה בישראל, אך הוא יקר למדי. העלות הזאת, היום, מועמסת במלואה על הצרכנים הביתיים.

"האיחוד החקלאי" טוענת שאין בין החקלאים לבין ההתפלה שום קשר: בעוד הצריכה הביתית במגמת עלייה קבועה, צריכת המים השפירים בחקלאות ירדה החל משנות ה-90, עד שהתייצבה בעשור האחרון בין 400 ל-500 מיליון מ"ק בשנה. זה נבע משיפורים טכנולוגיים שמאפשרים השבת מי קולחין (מי ביוב שעברו טיהור) לשימוש חקלאי. לכן, המחקר מטעם "האיחוד החקלאי" טוען שהחקלאים לא זקוקים להתפלה.

רשות המים, לעומת זאת, טוענת שעלויות ההתפלה הן חלק מעלויות המים הלאומיות, ועל כן החקלאים צריכים לשאת בהן כמו הצרכנים הביתיים. על פי חישוב רשות המים, החקלאים היום מסובסדים בהיקף של בין 350 ל-500 מיליון מיליון שקל בשנה, וכדי לכסות את עלויותיהם האמיתיות, תעריף המים השפירים לחקלאות נדרש לעלות ל-2.8 שקל למ"ק.

אם החקלאים אינם קשורים להתפלה מכיוון שהם עברו להשתמש בקולחין, נשאלת השאלה - למה הם בכלל משתמשים במים שפירים? סיבה אחת היא גידולים "עדינים" כמו עלים, חסה וצמחי תבלין שדורשים רק מים שפירים. אבל הסיבה החשובה ביותר מפתיעה במיוחד - אין מספיק ביוב. רשות המים מטפלת כמעט ב-100% מהשפכים בישראל, והתשתית מאפשר ל-85% מהמים המטוהרים להגיע לחקלאות בפועל.

במקורות טוענים שניתן לייעל את המערכת אף יותר באמצעות הקמת תשתיות נוספות, וכך לחסוך למשק 160 מיליון מ"ק בשנה. אך רשות המים ומשרד האוצר מסבירים ששיעור ההשבה בישראל גבוה במיוחד, מעל מדינות כמו סינגפור (35%), אוסטרליה (15%) וארה"ב (14%). הרחבה נוספת של השבת המים היא יקרה במיוחד - כבר היום הממשלה מוציאה 200 מיליון שקלים בשנה על הקמה ותחזוק מערכת השבת הקולחין, שנדרשת לאגור מים בחורף ולפזר אותם בקיץ, בנוסף להשקעה של 100 מיליון בשנה מצד החקלאים. במצב כזה, כבר עדיף להקים עוד מתקני התפלה.

למי שייכים המים?

סוגיית מחיר המחיר מציפה שאלה ערכית חשובה: של מי המים בישראל? המחקר מטעם "האיחוד החקלאי" מציג גישה לפיה המים הזולים שהחקלאים השיגו שייכים קודם כל להם. המדינה, לעומת זאת, תופסת את כל המים כמשאב ציבורי השייך לכולם. על פי גישה זו, מחיר המים לכולם צריך לשקף את עלות ההפקה הממוצעת של אותו סוג מים. כך, מחיר המים השפירים צריך להיות עלות הפקתם הכללית, בלי קשר למקורם. בצורה כזאת, הרפורמה במים תשקף את עלות המים האמיתית, ותביא לחישוב כלכלי רציונלי יותר לגבי סוג הגידולים שמגדלים בישראל, שחלקם "צמאים" יותר מאחרים. בנוסף, הרפורמה צפויה להוזיל את מחיר המים לצרכנים הביתיים על ידי חלוקה שוויונית יותר של מחיר ההתפלה. 

מתי נראה את זה? עבודת המטה לקראת הרפורמה החלה עוד בפברואר 2021, בתקופת הממשלה הקודמת. כרגע עדיין אין לוח זמנים לתחילת הרפורמה, אך עכשיו כשאנחנו "אחרי התקציב", זה עשוי להשתנות.

"לסייע לחקלאות להיערך"

ממקורות נמסר: "ניהול משק מים חכם בכלל, וניהול מיטבי של תחום מי הקולחין בפרט, עשוי לדעתנו להוביל לצמצם ועד לבטל את מכסות המים הקיימות הקיימות היום לחקלאים, כמו גם לחסכון בשימוש במשאבי טבע. לדעתה של החברה מהלכים בתחומים הללו אף עשויים להוביל להורדה אפשרית של תעריף המים בעד כ-10%".

מרשות המים נמסר: "אסדרה ארוכת טווח למים לחקלאות הינה מדיניות שמטרתה מתן בהירות ויציבות באשר להתפתחות תעריף המים לחקלאות בעשור הקרוב ואילך ולאפשר לחקלאים להשקיע ולתכנן לטווח ארוך ולהשקיע את ההשקעות הנדרשות לשם כך.

"יתרה מכך, כיום מים לחקלאות מסובסדים על ידי הצרכן הביתי בהיקף של כ-350 מיליון שקל בכל שנה לאחר התחשבות ברכיבים שונים. רשות המים פועלת, כמתחייב ממנה, לביטול סבסוד זה שכן על כל הצרכן לשאת במלוא העלות הנדרשת לאספקת המים עבורו, ולא משקי הבית בישראל הם שצריכים לשאת בעלות הסבסוד לחקלאים.

"יחד עם זאת, רשות המים רואה את חשיבותה הגדולה של החקלאות בישראל ויצאה בקריאה לכל המשרדים הרלבנטיים לקיים עבודת מטה שתבחן את הצעדים הדרושים לסייע לחקלאות על מנת שהיא תוכל להיערך ולהתמודד בצורה המיטבית עם אסדרה זו".

לדברי ירון סולומון מנהל המחלקה להתיישבות וראש אגף המשק בתנועת כפרי האיחוד החקלאי במידה שיתקבל המתווה שמוצע על ידי רשות המים והאוצר אפשר לסגור את החקלאות הישראלית כי הרבה מאוד גידולים לא יוכלו לעמוד במחירי המים המופקעים.

צריך לזכור שמאז 2006 לחקלאות הישראלית אין תוכנית ארוכת טווח שתבטיח את יציבותה. חייבת להיות תוכנית אב לחקלאות הישראלית שתאפשר יציבות ואפשרות לדעת שלא משנים עלויות לפי הלכי רוח של ממשלות מתחלפות. חקלאות זה לא מפעל ברגים וחייבים לתת לחקלאים את הביטחון גם בהשקעות לטווח ארוך.

לדברי עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, מאז תחילת מפעל ההתיישבות, התייעלה החקלאות הישראלית באינספור דרכים והיא המובילה בעולם לתפוקה לדונם אלא שיש גבול להתייעלות. בשנים האחרונות סובלים החקלאים הישראלים מלקיחת קרקעות בהיקף נרחב. המחסור בקרקע מקשה על הקמת מכוני טיהור ואיגום וקבלת אישורים עבורם וכך החקלאות הישראלית לא מסוגלת לספוג את כמויות מי הקולחין. זה מדהים שרשות המים והאוצר מנסים להעניש את החקלאים פעמיים בהקשר זה. במקום להוריד את המחיר מבקשים להכפיל אותו ללא כל הצדקה.

עוד כתבות

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

בתים בטקסס. צילומי לווין ורחפנים הפכו לנשק בידי חברות הביטוח / צילום: Shutterstock

תופעה בארה"ב: חברות הביטוח מרגלות אחרי בתים מהשמיים

חברות בארה"ב משתמשות ברחפנים כדי לבדוק גגות או לזהות פסולת חצר וטרמפולינות שלא הצהירו עליהן

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבית הלבן: ביידן חזר על עמדתו הברורה בנוגע לרפיח

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים 

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

הפקולטה לניהול. אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני / צילום: Shutterstock

לדבר לעצמכם, לעשות במקום לנוח ולהתמקד בכאן ועכשיו: אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני

בחצי השנה האחרונה אנו חווים ימים מורכבים וזקוקים יותר מתמיד לכלים שיסייעו לנו לפתח חוסן אישי, חברתי, קהילתי וארגוני ● כך תעשו את זה נכון

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון