גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לשכת האבטלה בתל אביב / צילום: כדיה לוי

שוק העבודה מתקשה להפגין יציבות במהלך ההתאוששות ממשבר הקורונה ומסיום מודל החל"ת. לאחר נתונים טובים במחצית הראשונה של אוקטובר המחצית השנייה לוקחת את השוק צעד לאחור.

שיעור האבטלה במחצית השנייה של חודש אוקטובר עלה ל-5.6% לעומת 5.1% במחצית הראשונה של אוקטובר. כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (ב'). בתוך כך, שיעור האבטלה הרחב עלה ל-7.3% במחצית השנייה של אוקטובר לעומת 7.1% במחצית הראשונה, ולעומת 7.9% במחצית השנייה של חודש ספטמבר. מדובר ב-308 אלף איש שלא משתתפים בשוק בכוח העבודה - כפול מהיקף האבטלה ערב המשבר (כ-150 אלף מובטלים).

הנתון המדאיג בעדכון הנוכחי קשור לחשש מעלייה באבטלה המבנית. מספר הבלתי מועסקים והעובדים שהפסיקו לעבור בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה עלה מ-270 אלף איש במחצית הראשונה של חודש אוקטובר ל-290 אלף איש.

מאחר שנתוני התעסוקה משובשים בשל ההתאוששות ממשבר הקורונה, במשרד האוצר מסתכלים כיום על שיעור התעסוקה, אם כי במחצית השנייה של אוקטובר שיעור התעסוקה ירד ל-59.6% לעומת 60.6% במחצית הראשונה.

על האנומליה בשוק העבודה אפשר ללמוד ממספר המשרות הפנויות שעלה בחודש אוקטובר ל-143,274 משרות לעומת 138,113 משרות. על-פי דוח התעסוקה של ה-OECD לשנת 2021 על אף שישראל צלחה את משבר הקורונה עד כה בצורה טובה יחסית למרבית המדינות המפותחות, שוק העבודה הישראלי צפוי להיות האחרון להתאושש מבין המדינות שחברות בארגון.

תופעה זו של המשך העלייה במשפר המשרות הפנויות לצד שיעור אבטלה גבוה מאפיינת מדינות מפותחות נוספות שחוו גידול מהיר במובטלים בעקבות מדיניות ממשלתית של חל"ת. עם ההקלה במגבלות והצמיחה המהירה של התוצר נוצרו משרות פנויות חדשות שמאוישות בקצב איטי יחסית, מה שעלול להעיד על שיעור אבטלה מבנית גבוה יותר.