חוזה שכירות / צילום: Shutterstock, Pormezz
האם צדדים שהמשיכו לקיים את תקופת השכירות מבלי לחתום על חוזה חדש - מחויבים לטיוטת הסכם שלא נחתמה? זו השאלה שעמדה בפני בית משפט השלום בהרצליה בנוגע לשכירות נכס ברחוב משכית בעיר המשמש למכירת מזון לחיות מחמד.
שמעון בזנטי שכר בשנת 2012 את הנכס. הוא חתם על הסכם שכירות עם חברת "ביצור בינוי פיתוח ועבודות עפר", שהיה בתוקף עד ל־2018. עם סיום תקופת השכירות, באו הצדדים בדברים כדי להאריך את תקופת השכירות, אבל מעולם לא חתמו על הסכם שכירות חדש.
ללא מחאה
במשך שלוש שנים המשיך בזנדטי להחזיק בנכס ללא מחאה מצד החברה ושילם דמי שכירות. לאחרונה הודיעה לו החברה על סיום ההתקשרות באופן חד-צדדי. לטענתה, חוזה השכירות הסתיים כבר ב־2018.
בזדנטי סירב לפנות את הנכס, והחברה הגישה נגדו תביעת פינוי. הוא טען, באמצעות עו"ד ניר אביבי, כי ב־2018 החברה העבירה לו טיוטה של הסכם שכירות לתקופה של שש שנים כולל האופציות, וזאת עד לשנת 2024. לטענתו, הוא לא חתם על ההסכם מסיבות טכניות, והיה ברור כי על-פי טיוטת ההסכם, השכירות תימשך.
חויבה בהוצאות
השופטת אילת הרנוף קבעה כי "אומנם טיוטת ההסכם לא נחתמה על-ידי הצדדים, אולם בנסיבות העניין אינני סבורה כי יש בכך כדי להעיד על היעדר מפגש רצונות ועל כך שלא נכרת הסכם.
"ברור שהצדדים הסכימו בהתנהגותם שתקופת השכירות תימשך, שהרי במשך שלוש שנים המשיך הנתבע להחזיק במושכר מבלי שנדרש על-ידי התובעת לפנותו תוך שהוא משלם שכירות (בהתאם לסכומים שצוינו בטיוטת ההסכם). התובעת לא הלינה במהלך השנים על כך שטיוטת ההסכם לא נחתמה, ונראה כי הצדדים המשיכו להתנהל על-פיה".
לאור קביעות אלה, קבעה השופטת כי החברה לא זכאית להודיע על סיום תקופת השכירות באופן חד-צדדי ולדרוש את פינויו של השוכר. גם טענות נוספות של החברה נדחו - בהן כי טיוטת הסכם השכירות זויף, כי דמי השכירות לא שולמו במלואם, וכי השוכר מנהל את העסק ללא רישיון.
החברה חויבה בהוצאות ובשכר-טרחה בסכום של 10,000 שקל.