זמן קצר לפני הודעתו של מאיר שטרית כי הוא מוותר על חברותו בוועדה לאיתור היועמ"ש, הגן שר המשפטים גדעון סער על בחירתו. "חלק מהשרים והשרות שהצביעו נגד שטרית הצביעו בעד מועמדותו לנשיאות… כשהכול היה גלוי וידוע, ויותר קרוב לזמן אמת", הוא אמר בראיון למהדורה המרכזית של חדשות 13.
המראיינת, תמר איש-שלום, טענה כי הדבר התגלה רק אחרי ההצבעה לנשיאות, אך סער התעקש שהדברים קרו כפי שתיאר. "אני מציע סטנדרטים אחידים", הוא חתם, כשהרמז לצביעות המתנגדים ברור.
אז מה ידעו חברי הכנסת כשהתבקשו לבחור, ב-2014, את נשיא המדינה העשירי? ריעננו את זיכרוננו.
המידע הבעייתי הראשון בעניינו של שטרית נחשף שלושה שבועות לפני ההצבעה, ב-18 במאי. אז פרסם דורון הרמן בערוץ 10 כי בני הזוג מאיר ורותי שטרית שילמו לעוזרת הבית שלהם 270 אלף שקל במסגרת הסכם סודי שהצדדים התחייבו לא לחשוף. אלא שמעבר לכך לא פורסם באותו זמן מידע נוסף, והסיפור גם לא תפס תאוצה בתקשורת.
כך הגענו ליום הבחירות לנשיאות, 10 ביוני, שבו הפתיע שטרית והגיע לסיבוב השני מול ראובן ריבלין. צפייה ביום השידורים בערוץ 10 מלמדת עד כמה הפרשה לא תפסה מקום מרכזי בשיח. השידור עסק במועמדים אחרים שנאלצו לפרוש בעקבות פרשות בעייתיות מעברם, ואפילו כשדובר על שטרית, ניתן דגש רב יותר להצהרת ההון שבחר לא לפרסם, ולא לסיפור עוזרת הבית.
רק יום לאחר ההצבעה חשף ברוך קרא בערוץ 10 את פרטי ההסכם, ולראשונה הוזכרו ההאשמות נגד שטרית בדבר הטרדות מיניות לכאורה. לכן גם אין זה מפתיע שלאחר הראיון של סער בשבוע שעבר, ברוך קרא מיהר לתקן אותו בטוויטר ולציין כי החשיפה שלו בעניין הגיעה רק לאחר הבחירות. הוא הוסיף כי לפני הפרסום נמסרה לו תגובה של היועמ"ש לפיה לא נפתחה חקירה בנושא (מכיוון שעוזרת הבית לא שיתפה פעולה), ואנשי שטרית נעזרו בתגובה הזאת כהוכחה לכך שלא דבק בו רבב.
ומי באמת היו תומכי שטרית באותה הצבעה בכנסת? סער טען כי בקבוצה הזאת נכללים גם מי שכעת הצביעו נגד מינויו של שטרית לוועדה. כאן נראה כי זכרונו כבר יותר מדויק. השרים שהצביעו נגד בממשלה הם מרב מיכאלי, עמר בר-לב ונחמן שי מהעבודה וניצן הורוביץ ותמר זנדברג ממרצ. כולם אכן כיהנו כחברי כנסת בכנסת ה-19. ההצבעה לנשיא המדינה היא חשאית, כך שאי-אפשר לדעת בוודאות מלאה כיצד הצביע כל אחד מהם, אך מדברים שאמרה, למשל, יו"ר המפלגה דאז, זהבה גלאון, עולה כי כל חברי הכנסת של מרצ מלבד אילן גילאון תמכו בשטרית בסיבוב השני.
גם העבודה תמכה ברובה בשטרית, כפי שעולה למשל מדברים שאמר אז יו"ר המפלגה, יצחק הרצוג. יחד עם זאת, כאן הדברים מורכבים יותר. על-פי דיווח מאותם ימים בערוץ 1, נחמן שי בחר לתמוך דווקא בריבלין יחד עם קבוצה נוספת של "מורדים" מהמפלגה. הדיווח לא כלל בקבוצה את מרב מיכאלי, אך דוברת השרה מסרה ל"משרוקית" כי מיכאלי לא תמכה בשטרית בבחירות לנשיאות.
ומה אומר סער על הדברים? דוברו הפנה אותנו לכתבה ששודרה בערוץ 2 יום לאחר הבחירות לנשיאות. בכתבה נשמע ח"כ איתן כבל מספר כי יו"ר האופוזיציה דאז, יצחק הרצוג, שאל את שטרית במפורש, לפני ההצבעה, לפשר הסכם השתיקה והאם הוא "הטריד מינית" - ושטרית הכחיש. כלומר, לפי סער יש כאן הוכחה שחברי הכנסת דווקא כן ידעו בזמן אמת על מהות הטענות נגד שטרית.
אלא שעצם העובדה שהרצוג שאל את שטרית גם על האופציה של "הטרדות מיניות", לא מעידה על כך שהוא, או חברי הכנסת האחרים, ידעו כי זו אכן מהות ההסכם. וגם אם בזמן אמת התרוצצו שמועות כאלה ואחרות במסדרונות הכנסת, בוודאי שאי-אפשר להשוות אותן למצב שבו מתפרסם תחקיר מסודר בכלי תקשורת שכפוף לסטנדרטים עיתונאיים ומשפטיים. מה עוד שסער טען בראיון כי באותו שלב "הכול היה גלוי וידוע" - ספק אם ניתן להצדיק את הטענה הזאת באמצעות מידע שאולי הסתובב באותה עת בין חברי הכנסת.
בשורה התחתונה: דבריו של סער לא נכונים ברובם. חברי הכנסת מהעבודה וממרצ שהצביעו בעד שטרית לנשיאות ב-2014, לא היו יכולים לדעת בוודאות כי ל"הסכם הסודי" עם עוזרת הבית היה הקשר מיני, ובוודאי שאי-אפשר לטעון כי באותה עת "הכול היה גלוי וידוע". סביר להניח כי רוב המתנגדים כעת למינוי שטרית לוועדה אכן תמכו בו באותן בחירות, אך ככל הנראה נחמן שי ומרב מיכאלי לא תמכו בו.
תחקיר: אורי כהן