גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ברגע שהמדינה פתחה את השמיים למשלוחים, אנחנו נותרנו עם סכנה שלא תהיה עבודה"

נועם אליאס מרמת גן, בן 42 ● גרוש +3 ● הבעלים והמנכ"ל של חברת א.ס שליחויות בע"מ ● "אלחם ככל שניתן על העסק. הוא מפרנס אותי ומשפחות רבות בכבוד יותר מעשור, אין סיבה שלא נילחם" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

נועם אליאס / צילום: תמונה פרטית
נועם אליאס / צילום: תמונה פרטית

"אין פה סיפור מרגש על חלום חיים שהתגשם לפתוח חברת שליחויות, יש פה הזדמנות שזיהיתי בשנת 2007, עזבתי הכל והתחלתי לעבוד על משאית בקו חלוקה של חברת אביב שיגור", אומר נועם אליאס "באתי מעולם של הנהלת חשבונות, רציתי להרוויח יותר כסף ולא להיתקע כשכיר עם תקרת זכוכית בחברה כלשהי".

בשנת 2007 עזב נועם את עבודתו בחברה להגנת הטבע והתחיל לעבוד על משאית ביחד עם אחיו. מהר מאוד, הבין את העבודה והחליט לפתוח עסק. "קניתי את המשאית הראשונה והתחלתי לעבוד בשליחויות. רק אחרי 4 שנים, בשנת 2011 הבנתי שכדי להתרחב עוד אני צריך לעזוב את המשאית ולהתחיל להביא לקוחות". וכך היה, נועם הביא עובד למשאית והתחיל לחפש לקוחות, לאט לאט הוא התרחב עד שהגיע להיות קבלן משנה של חברת המשלוחים הגדולה בארץ, אוריין שילוח.

"בתחילת הקורונה, הסגר הראשון היתה נפילה עצומה. הנהגים פחדו לצאת מהבית לעבודה, אנשים הסתגרו בבתים ולא היתה יכולת לעבוד. הכל נעצר - אבל כמו שזה נעצר, חודש אחרי תחילת הסגר הראשון הגיעה צמיחה עצומה. אנשים הבינו שהם הולכים לשהות הרבה מאוד זמן בבית והכל עבר למשלוחים. חנויות קטנות פתחו חנויות מקוונות והתחילו לעבוד איתנו בשליחויות". אין ספק שהיה צורך בהתאמות, אם עד הקורונה נועם עבד עם חברות ברמה של כמויות קטנות ומשלוחים גדולים, הכל השתנה, בשנתיים האחרונות החברה עבדה עם לקוחות הקצה, הצרכנים עצמם. ההתאמות לא איחרו להגיע, ובמקום משאיות היה צורך בהרבה רכבים פרטיים והסכמי עבודה של קבלנים כדי להגיע לצרכנים עצמם. "עם כל השינויים האלה והקשיים לבצע את ההתאמות, הצלחנו לפרוח ולשגשג עוד יותר. עכשיו הכל התהפך - ברגע שהמדינה פתחה את השמים למשלוחים לארץ אנחנו נשארים עם סכנה שלא תהיה עבודה".

לדבריו, החברות מחו"ל מעדיפות לעבוד עם דואר ישראל שנותן העדפה לסינים ולייצור חוץ על פני ייצור כחול לבן. "זה אבסורד שאין כמותו, הסינים שלא צריכים לקבל תו תקן איכות סבירה למוצרים, אינם משלמים מע"מ ועובדים עם דואר ישראל, די ברור שנקרוס אל מול ההעדפה הלא הוגנת הזו של המדינה. כל החנויות הקטנות שפתחו אתרים בתקופת הקורונה והיום חזרו לשגרה מלאה, מוותרים עלינו כדי לא לשלם את הפרמיה של משלוח". מספר נועם ומוסיף: "בתקופת הקורונה מאות, אם לא אלפי אנשים, פתחו חברות שליחויות כדי לשרוד את התקופה מבחינה כלכלית, היום כשאין להם, כמוני, את הגיבוי של עבודה כקבלן של חברה גדולה, הם לא מוצאים את עצמם. הם מחפשים שיתופי פעולה או סוגרים - הם פשוט לא שורדים".

"תוסיפו לזה", אומר נועם, "את העובדה שהפטור ממכס על הזמנות בארה"ב ובאירופה עומד על 7.5 דולר/יורו ובמדינות מסוימות בעולם בשיעור של 0, בישראל הפטור הוא פי 10 - מה שבטוח לא מדובר במסחר הוגן. אין פה עניין של ימין או שמאל - יש פה עניין של ערבות הדדית של עסקים מקומיים, כחולים ולבנים שסוגרים את הדלתות והולכים הביתה בגלל המצוקה". לדבריו, תקופת הקורונה היתה תקופת עדנה ופריחה לעסקים כחול לבן, היום החזרה לשגרה פוגעת בכל שרשרת המסחר מבלי לפסוח על חולייה אחת - "המשלוחים הם אמנם האחרונים שנפגעים אבל הם בהחלט נפגעים".

ועדיין, למרות כל הקשיים נועם אינו מוותר על העסק - "אני אלחם ככל שניתן על העסק - הוא מפרנס אותי ומשפחות רבות בכבוד כבר למעלה מעשור, אין סיבה שלא נילחם - זו מלחמה על הבית".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il 

עוד כתבות

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עסקת הענק עומדת לצאת לדרך: הושגו הסכמות על מתווה יצוא הגז למצרים

השותפות במאגר לוויתן ומשרד האנרגיה הגיעו לסיכום שיאפשר יצוא גז למצרים בתמורה ל-35 מיליארד דולר ● ראש הממשלה נתניהו צפוי לחתום על ההסכם ביממה הקרובה ● לגלובס נודע כי טראמפ ובכירים נוספים בממשל האמריקאי היו מעורבים בניסיונות להביא את ההסכם לאישור

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

פרויקט המגורים Riverside של איה במנהטן. בעיגול: אמיר שריקי, בעל השליטה באיה / צילום: מצגת החברה

עם הלוואות בריבית של 17%: יזם הנדל"ן הישראלי מניו יורק שמגייס חוב בת"א

הנהירה לשוק החוב נמשכת: חברת הנדל"ן המניב איה ניו יורק שבשליטת אמיר שריקי, רוצה להנפיק אג"ח בכ–550 מיליון שקל בבורסה המקומית ● תמורת ההנפקה צפויה לשמש לפירעון חובות יקרים עבור שלושה נכסים, בהיקף של כ–140 מיליון דולר

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה במגמה חיובית; טבע עלתה ב-3%, מניות הגז זינקו

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● מניות הגז מזנקות לאחר שהושגו הסכמות על יצוא הגז למצרים ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מניות אוריון וסוגת זכו לקבלת פנים חיובית ביום המסחר הראשון שלהן ● השקל הפך החודש למטבע החזק בעולם מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שממליץ לצמצם אחזקות במניות "שבע המופלאות"

מייסדי Safebooks. מימין: בועז אבידן, אחיקם קאופמן וגיא בר-גיל / צילום: Safebooks

ה-AI יחליף את רואי החשבון? "יש תפקידי כספים שייעלמו אבל חייבים אדם בתמונה"

סייפבוקס של היזם הסדרתי אחיקם קאופמן גייסה 15 מיליון דולר כדי לחסוך עבודה ידנית לסמנכ"ל הכספים ● "היא לא תייתר את עבודת ה-CFO אבל בהחלט תייתר בטווח הארוך כמה משרות במחלקות הכספים"

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

שמאי רז אברהם / צילום: רון כהן

שמאים מכריעים נגד ועדות מקומיות: מעכבות תשלומים עבורנו

מספר ועדות מקומיות מעכבות תשלומים לשמאים מכריעים, בנוגע להכרעות של היטלי השבחה, ובכך מעכבות את ההליך ופוגעות ביזמים ובאנשים פרטיים, כך לפי כמה משרדי שמאים • השמאי רז אברהם: "הוועדות המקומיות מתעשרות על חשבון הנישומים"

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, בכנס ''בילד'' שנערך בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך

17.5 מיליארד דולר: השקעת הענק של מיקרוסופט בהודו

עוד צעד להגשמת חזונה של הודו הפוך למוקד בינלאומי מוביל בתחום ה-AI, הענן והשבבים ● מיקרוסופט מצטרפת לאלפאבית שהודיעה על השקעה של 15 מיליארד דולר במדינה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אחרי 15 שנה: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

אד ירדני, נשיא חברת ייעוץ ההשקעות Yardeni Research, צופה כי התגברות התחרות בקרב חברות הטכנולוגיה הגדולות תאט את קצב הצמיחה של הרווחים שלהן בעתיד, וממליץ לתת משקל־יתר לסקטורים כמו ביטוח בריאות ותעשייה ● "בפועל, עמדתנו היא שכל חברה מתפתחת להיות חברת טכנולוגיה", כתב ירדני

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

דירה במתנה / אילוסטרציה: Shutterstock

להגן על ההון המשפחתי: האם דירה שאדם קיבל במתנה יכולה להיות על תנאי?

בית המשפט הורה לגבר להחזיר להורי אשתו לשעבר את הסכום שנתנו להם לצורך רכישת דירה ● זאת מכיוון שחתם על "כתב התחייבות" שבו הסכים כי אם יתגרש ישיב להורים את הכסף שקיבל לקניית הדירה

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר