נועם אליאס מרמת גן, בן 42 ● גרוש +3 ● הבעלים והמנכ"ל של חברת א.ס שליחויות בע"מ ● "אלחם ככל שניתן על העסק. הוא מפרנס אותי ומשפחות רבות בכבוד יותר מעשור, אין סיבה שלא נילחם" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז
נועם אליאס / צילום: תמונה פרטית
"אין פה סיפור מרגש על חלום חיים שהתגשם לפתוח חברת שליחויות, יש פה הזדמנות שזיהיתי בשנת 2007, עזבתי הכל והתחלתי לעבוד על משאית בקו חלוקה של חברת אביב שיגור", אומר נועם אליאס "באתי מעולם של הנהלת חשבונות, רציתי להרוויח יותר כסף ולא להיתקע כשכיר עם תקרת זכוכית בחברה כלשהי".
בשנת 2007 עזב נועם את עבודתו בחברה להגנת הטבע והתחיל לעבוד על משאית ביחד עם אחיו. מהר מאוד, הבין את העבודה והחליט לפתוח עסק. "קניתי את המשאית הראשונה והתחלתי לעבוד בשליחויות. רק אחרי 4 שנים, בשנת 2011 הבנתי שכדי להתרחב עוד אני צריך לעזוב את המשאית ולהתחיל להביא לקוחות". וכך היה, נועם הביא עובד למשאית והתחיל לחפש לקוחות, לאט לאט הוא התרחב עד שהגיע להיות קבלן משנה של חברת המשלוחים הגדולה בארץ, אוריין שילוח.
"בתחילת הקורונה, הסגר הראשון היתה נפילה עצומה. הנהגים פחדו לצאת מהבית לעבודה, אנשים הסתגרו בבתים ולא היתה יכולת לעבוד. הכל נעצר - אבל כמו שזה נעצר, חודש אחרי תחילת הסגר הראשון הגיעה צמיחה עצומה. אנשים הבינו שהם הולכים לשהות הרבה מאוד זמן בבית והכל עבר למשלוחים. חנויות קטנות פתחו חנויות מקוונות והתחילו לעבוד איתנו בשליחויות". אין ספק שהיה צורך בהתאמות, אם עד הקורונה נועם עבד עם חברות ברמה של כמויות קטנות ומשלוחים גדולים, הכל השתנה, בשנתיים האחרונות החברה עבדה עם לקוחות הקצה, הצרכנים עצמם. ההתאמות לא איחרו להגיע, ובמקום משאיות היה צורך בהרבה רכבים פרטיים והסכמי עבודה של קבלנים כדי להגיע לצרכנים עצמם. "עם כל השינויים האלה והקשיים לבצע את ההתאמות, הצלחנו לפרוח ולשגשג עוד יותר. עכשיו הכל התהפך - ברגע שהמדינה פתחה את השמים למשלוחים לארץ אנחנו נשארים עם סכנה שלא תהיה עבודה".
לדבריו, החברות מחו"ל מעדיפות לעבוד עם דואר ישראל שנותן העדפה לסינים ולייצור חוץ על פני ייצור כחול לבן. "זה אבסורד שאין כמותו, הסינים שלא צריכים לקבל תו תקן איכות סבירה למוצרים, אינם משלמים מע"מ ועובדים עם דואר ישראל, די ברור שנקרוס אל מול ההעדפה הלא הוגנת הזו של המדינה. כל החנויות הקטנות שפתחו אתרים בתקופת הקורונה והיום חזרו לשגרה מלאה, מוותרים עלינו כדי לא לשלם את הפרמיה של משלוח". מספר נועם ומוסיף: "בתקופת הקורונה מאות, אם לא אלפי אנשים, פתחו חברות שליחויות כדי לשרוד את התקופה מבחינה כלכלית, היום כשאין להם, כמוני, את הגיבוי של עבודה כקבלן של חברה גדולה, הם לא מוצאים את עצמם. הם מחפשים שיתופי פעולה או סוגרים - הם פשוט לא שורדים".
"תוסיפו לזה", אומר נועם, "את העובדה שהפטור ממכס על הזמנות בארה"ב ובאירופה עומד על 7.5 דולר/יורו ובמדינות מסוימות בעולם בשיעור של 0, בישראל הפטור הוא פי 10 - מה שבטוח לא מדובר במסחר הוגן. אין פה עניין של ימין או שמאל - יש פה עניין של ערבות הדדית של עסקים מקומיים, כחולים ולבנים שסוגרים את הדלתות והולכים הביתה בגלל המצוקה". לדבריו, תקופת הקורונה היתה תקופת עדנה ופריחה לעסקים כחול לבן, היום החזרה לשגרה פוגעת בכל שרשרת המסחר מבלי לפסוח על חולייה אחת - "המשלוחים הם אמנם האחרונים שנפגעים אבל הם בהחלט נפגעים".
ועדיין, למרות כל הקשיים נועם אינו מוותר על העסק - "אני אלחם ככל שניתן על העסק - הוא מפרנס אותי ומשפחות רבות בכבוד כבר למעלה מעשור, אין סיבה שלא נילחם - זו מלחמה על הבית".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il