לאחר שנים של דיונים, העלתה הממשלה את גיל הפרישה לנשים בשל התארכות תוחלת החיים, אך האם שוק העבודה ערוך לכך? לאנשים מבוגרים בכלל ולנשים מבוגרות בפרט יש קושי במציאת עבודה. נשים גם נפלטות משוק העבודה מוקדם יותר ובאחוזים גבוהים יותר. במסגרת כנס התעסוקה השנתי של גלובס, עסק בנושא הזה פאנל בהנחיית עיתונאית גלובס שירי דובר.
יוליה איתן, ראשת מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה של משרד הכלכלה, אמרה שעצם העלאת גיל הפרישה תשנה את הדינמיקה בשוק ותוביל לכך שיהיה קל לעבוד יותר לאורך שנים. "מתי נשים נושרות משוק העבודה? כשאין להן כבר אופק. ככל שהאופק ארוך יותר תתפתח דינמיקה שמשאירה את העובדות בשוק. כשהעובדת בגיל 40 ויש לה עוד 27 שנה לעבוד, גם למעסיק יש אינטרס ליצור מענים טובים יותר, להשקיע בה ולפתח אותה".
תחיה בן צור, מנהלת פורום נשים בתעשייה, הציגה צד פחות אופטימי: "האם השוק ערוך לעבודת נשים מבוגרות? בסוף הנתונים מדברים בעד עצמם בכל הקשור לנשים ושוק העבודה. ראינו את זה גם בתקופת הקורונה. יותר נשים מצאו את עצמן בחוץ, הן נתפסות כמפרנסות שניות, אם צריך לשמור על הילדים, בהרבה מקרים זה תפקידה של האישה, ואחרי שיוצאים קשה יותר לחזור. אני רואה את זה כל יום, נשים שמחפשות עבודה פונות אליי ומוכנות להתפשר ולקחת כל דבר, ממש כל דבר, זה לא צריך להיות ככה".
רועי קורן, מנכ"ל SeniorMarket, חברת ייעוץ ומחקר שיווקי המתמחה באוכלוסייה מבוגרת, מסתכל על התמונה הגדולה: "זה לא רק העלאת גיל הפרישה. אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה. תוחלת החיים עולה, האוכלוסייה כולה מתבגרת בעולם - יש יותר מבוגרים מאשר צעירים. זה יוביל לתמורות בשוק העבודה, והעלאת גיל הפרישה היא חלק מזה".
מיכל דבורצקי, המשנה למנכ"ל המשרד לשיווין חברתי, אומרת שצריך לטפל בגילנות בשוק העבודה בכמה מישורים כדי ליצור אימפקט משמעותי. "מהצד של המעסיקים צריך הכשרות ותוכניות שימור. קל יותר לשמר עובד מאשר להחזיר אותו למעגל העבודה אחרי שהוא נפלט ממנו. אבל צריך להיות ערים גם לכך שלעובדים מבוגרים יש גילנות עצמית - הם הלכו להרבה מאוד ראיונות עבודה וקיבלו סירוב אחרי סירוב, ואז הם מתחילים לחשוב שאולי הם לא מספיק טובים, אנשים שהיו בתפקידים בכירים, עם המון אחריות, וניהלו עובדים רבים. גם בזה צריך לטפל".
***גילוי מלא: האירוע נערך בשיתוף אינטל ישראל, חברת חשמל, Pliops ו-Fyber- a digital turbine company
