העיר ירוחם / צילום: איל יצהר
אחת התוצאות המובהקות של משבר הקורונה בשוק הנדל"ן היא בריחה מהערים הצפופות לישובים כפריים, או לשכונות עם בנייה צמודת קרקע. בעוד שעד עכשיו התופעה שויכה לשוק האמריקאי, נתונים שמתפרסמים כאן לראשונה מוכיחים שגם בישראל חלה עלייה חדשה בביקושים לדיור צמוד קרקע.
"אם עד לפני שנתיים התב"עות שלנו כללו יותר בנייה רוויה כדי לייצר יותר יח"ד, אז עכשיו אנחנו עושים מאמץ גדול יותר לייצר היצע של מגרשים צמודי קרקע, כדי למשוך לכאן אוכלוסיה חדשה", מסבירה מלי שרביט, מנהלת מחוז הדרום במשרד הבינוי והשיכון. שרביט, שמכנה את התקופה האחרונה "מטורפת", אומרת שהדרישה לבתים מגיעה מהשטח: "ראשי הערים מתקשרים אלינו כי התושבים המקומיים לוחצים אותם בדרישה לצמודי קרקע, והמכרזים מדברים בעד עצמם. זיהינו שלכל צמוד קרקע שאנחנו מפרסמים יש הרבה מאד מועמדים. אף פעם לא היה פער כזה גדול בין ההיצע לביקוש".
סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה מצא ש-35% מסך משקי הבית הכלליים וכ-55% ממשקי הבית בגילאים 30-50 החלו לבחון חלופות דיור שונות הן בערים בהן הם מתגוררים והן בערים/יישובים כפריים. לדברי איתי שפרן, כלכלן ממכון גיאוקרטוגרפיה, מתחילת משבר הקורונה ב-2020 חל שינוי בקרב העדפות של משקי הבית בישראל המתגוררים בערים הגדולות, למגורים בצמודי קרקע ולדירות עם גינות פרטיות.
לפי סקרים של גיאוקרטוגרפיה, אם בעבר משפחה הייתה עוברת דירה אחת ל-8 שנים, הקורונה קיצרה זמן זה ל-5.5 שנים.
מנתונים שניתנו לגלובס מאתר יד 2 עולה, שכמות המחפשים של בתים צמודי קרקע גדלה בשנתיים האחרונות באופן משמעותי, בכל הארץ. יש לכך כמובן ביטוי גם במחירים המבוקשים, שעלו בעשרות אחוזים. כך למשל, ביישוב קדימה עלה שיעור החיפושים לצמודי קרקע ב-92% בין 2019 ל-2021. בדימונה נרשמה עלייה של 73% בכמות החיפושים בתוך שנתיים ובירוחם ב-62%.
גם כמות המתעניינים במכרזים של צמודי קרקע גבוהה במיוחד - בנתיבות, למשל, על כמות של 92 מגרשים שהוצעו ב-2020 נרשמה התעניינות של 3,500 איש.