גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נבל ברשות התורה: "התחלואה הכפולה" בבתי הדין הרבניים

נשים רבות המצויות במעגל האלימות מבקשות להתגרש מבני זוגן ולצאת ממערכת יחסים אלימה ● לא אחת הן חוות "אלימות כפולה" מצד דיינים שממשיכים את המציאות האלימה בין כותלי בית הדין הרבני

בית הדין הרבני בתל אביב / צילום: Shutterstock
בית הדין הרבני בתל אביב / צילום: Shutterstock

דמיינו אישה שחוותה בביתה אלימות קשה, כלכלית, נפשית, פיזית ומינית, וכאשר היא מבקשת לזכות חזרה בחירותה ולהתגרש, היא מוצאת את עצמה במלכוד חדש - היא נדרשת להוכיח את עילות הגירושים שלה. כן, בישראל של 2021 לאישה אין זכות להתגרש, עליה להוכיח את זכאותה לחירות ומה רע עשה הגבר שהוא חייב לוותר עליה ועל שירותיה.

לא פעם בעבודתנו ב"מבוי סתום" אנחנו נתקלות במה שאני נוהגת לכנות "אלימות כפולה". בעולם הפסיכיאטריה המושג "תחלואה כפולה" מתאר אדם שסובל משתי מחלות בו-זמנית. המציאות דומה אצל נשים שעברו התעללות בבית ומצויות בהליך גירושים. פעמים רבות הן חוות "אלימות כפולה" - הן מצד בן הזוג והן מצד בית הדין הרבני.

בכדי לקבל רשות להתגרש בישראל, בין היתר, יש להוכיח את טענת האלימות ולהציג ראיות שיבססו את הטענות. כשאנחנו מדברות על אלימות מינית, המתרחשת בתוך חדר השינה של הזוג, ללא כל תיעוד, ללא כל עדים - יהא זה כמעט בלתי אפשרי להוכיח. וכשהאישה מבקשת להוכיח אלימות כלכלית? היינו מניחים שזה קל יותר, כי ודאי יהיו לכך עקבות שניתן להתחקות אחריהן.

האמת היא שזה לא כך. בתיק שהגיע לטיפולנו ב"מבוי סתום" פגשנו אישה מסורבת גט, שחוותה אלימות מכל הסוגים ובפרט אלימות כלכלית. הסיבה לסרבנות היא ניסיונות האיש לסחוט אותה כלכלית, בעוד שהם פרודים למעלה משלוש שנים. עתה היא נדרשת להוכיח את עילת האלימות הכלכלית ובתוכה את התנהלותו הבעייתית של האיש בכל הנוגע לכספים השייכים לבני הזוג. העובדה שהם פרודים שלוש שנים אינה עילה מספקת לבית הדין בכדי לפסוק שהאיש חייב לשחרר אותה.

לאורך שנות נישואיהם, האישה מודרה לחלוטין מכל העניינים הפיננסים, והכול התנהל בסודיות על-ידי הבעל. מזה 15 שנים שהאישה אפילו לא מצליחה לברר למי שייכת הדירה שבה המשפחה מתגוררת. למרות הכול, הצליחה האישה להביא ראיות לכך שהאיש העלים את כספי המשפחה בהיקף של מאות אלפי שקלים (וזה רק מה שהיא הצליחה להוכיח), אך בית הדין לא מסתפק בכך ודורש חוות-דעת של מומחה מסוים, שעלותו גבוהה מאוד. דרישה לגיטימית, רק שכל ניסיונות האישה להוכיח את טענותיה, כולל באמצעות מינוי מומחים מטעם בית הדי,ן מסוכלות בצורה מוחלטת על-ידי בעלה, סרבן הגט, שמסרב להישמע להוראות בית הדין, לשתף פעולה, להגיש מסמכים או לממן את מחצית שכר-טרחתם.

באופן לא מפתיע, בדיון האחרון קבע בית הדין כי אין פסול בהתנהגות האיש ובסירובו להישמע להוראותיהם. מכיוון שהיא זו שטוענת נגד הבעל, היא זו שצריכה להביא אותו לשיתוף-פעולה ולשאת באופן בלעדי בכל העלויות למימון שכר החוקרים, בעוד הם מתריעים בפניה ומאיימים כי זה יעלה לה ממון רב, שאין לה; שהם לא יחייבו את האיש לממן מחצית משכר-הטרחה, כמקובל; ושאם אין לה כסף לממן זאת (מדובר בעשרות אלפי שקלים), זאת פשוט הבעיה שלה, ודין תביעתה להידחות.

האבסורד במקרה זה הוא מדהים: לא רק שהאישה הזו סבלה אלימות כלכלית מצד בעלה, והיא וילדיהם חסרי פרוטה - בית הדין עוד ממשיך את העושק תוך ניצול מצבה הכלכלי הקשה, על אף העובדה שאפשר בהחלט להסתפק בראיות אותם הציגה, או לכפות על האיש לשתף פעולה עם ניסיונות הבירור.

בתיק אחר בו אנחנו מטפלות, מסרבים הדיינים לדון בתביעת מזונות של ילדים המצויים במקלט חירום עקב אלימות האב עד ליציאתם מן המקלט. דחיית הדיון בתביעה היא ביוזמתם הבלעדית של הדיינים ומבלי שהאב כלל התנגד לתשלום המזונות. עקב בריחתה למקלט, האישה איבדה את מקור פרנסתה, ובלי מזונות אין לה בינתיים כל אפשרות אחרת לממן חיים מחוץ למקלט. כך הדיינים, עובדי ציבור, משכפלים וממשיכים את האלימות שהבריחה את המשפחה למקלט ומותירים את האישה והילדים במקלט עד שיתרחש נס.

אלה הן רק שתי דוגמאות ל"אלימות הכפולה" שמפעילים דייני בית הדין הרבני, כיצד עושקים נשים שנעשקו כל חייהן, כיצד מעמיקים ומכפילים את האלימות - והכול, כביכול, בחסות החוק התורה וההלכה.

לעמדתי, התנהלות בית הדין היא עצמה המשך האלימות ממש. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להשלים עם מצבים של אלימות כלכלית (שבאופן אירוני, מאוד יקר להוכיח), ודאי שלא ניתן להשלים עם "שכפול" האלימות על-ידי מוסדות המדינה. לא במקרים של אלימות כלכלית ולא בכלל.

הכותבת היא עובדת סוציאלית ועורכת דין המייצגת מסורבות גט ועגונות מטעם ארגון "מבוי סתום"

עוד כתבות

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקאית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהרן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

חשכת בארי / צילום: חן ג. שימל

זריקת אחריות, אפס מוכנות וכאוס: כישלון הממשלה בפינוי התושבים ב-7.10

מבקר המדינה קבע כי לא היו בידי הממשלה תוכניות אופרטיביות ואימונים לחירום שיכינו את גופי החירום והרשויות למקרה של פינוי אוכלוסייה - אחרי הטבח פונו מבתיהם 210,000 תושבים ● דוברת ממשלת איראן: "איראן מעדיפה דיפלומטיה על פני מלחמה, אך גם הדיפלומטיה וגם ההרתעה הן שתי אסטרטגיות לשמירת הכבוד הלאומי והאינטרסים הלאומיים" בעקבות הערכת מצב עדכנית: ארה"ב מפנה מלבנון חלק מאנשיה ● בצל פריסת הכוחות האמריקאים: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● דיווחים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס