גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנס של רשות המסים? אפילו הסגרים לא פגעו בהכנסות המדינה מרכבים ב-2020

הסקירה השנתית של ענף הרכב לשנת 2020, שהציגה היום רשות המסים, מגלה כיצד שמרו הכנסות המדינה ממיסוי רכב על יציבות למרות הקורונה ואיך הופך הייבוא העקיף משחקן שולי לגורם חשוב בשוק הרכב הישראלי

החיבה הישראלית לג'יפים היא הודעה בכישלון  של שיטת ''המיסוי הירוק'' / צילום: תמר מצפי
החיבה הישראלית לג'יפים היא הודעה בכישלון של שיטת ''המיסוי הירוק'' / צילום: תמר מצפי

ענף הרכב הישראלי זכה זה מכבר לכינוי "הפרה החולבת" בשל המיסוי הכבד המוטל עליו, שהוא אחד הגבוהים בעולם. אולם הסקירה השנתית של רשות המסים על ענף הרכב לשנת 2020, שפורסמה השבוע מגלה עד כמה התנובה של "הפרה" חסינה ועמידה גם בפני זעזועים גלובאליים.

נתוני גביית מס הקנייה משוק הרכב בשנת 2020 ראויים לכינוי "נס פח השמן": למרות הסגרים הממושכים, למרות הירידה המשמעותית בנסועה והמעבר האינטנסיבי לעבודה מהבית ולמרות ירידה של כ-17% במסירות רכב חדש באותה השנה, הכנסות המדינה ממס קנייה על רכב ירדו בצורה שולית. על פי נתוני רשות המסים הגבייה ממס קניה הסתכמה ב-2020 ב-9.2 מיליארד שקלים, ירידה ריאלית של 8.25% בלבד לעומת 2019, שהייתה שנה אחת משנות השיא בגביית מס קניה על רכב. סך מיסי הייבוא, כולל מכס ולא כולל מע"מ ואגרות, הסתכמו ב"שנת הקורונה" ב-10.27 מיליארד שקל, ירידה של 8.8% בלבד.

המס עלה, המכירות לא השתנו

איך אירע "הנס" הזה? הסבר אחד, שמספקים נתוני רשות המסים, הוא אדישות של הלקוחות בשוק הרכב, ובמיוחד בשוק הציים, להעלאה המשמעותית של מס הקניה על כלי רכב היברידיים ועל רכבי פלאג-אין.

נזכיר, שבין 2019 ל-2021 מס הקניה על מכוניות היברידיות קפץ מ-30% ל-50% וההיגיון אומר, שהמכירות בפלח הזה היו אמורות להיפגע משמעותית. בפועל שיעור המכירות של ההיברידיות מכלל מכירות הרכב החדש נותר כמעט ללא שינוי בשלוש השנים האחרונות (כולל המחצית הראשונה של 2021) והסתכם בכ-20%. גם מס הקנייה על רכבי הפלאג-אין עלה, אם כי בשיעור יותר מתון, אבל למרות זאת חלקו של הפלח מסך המכירות זינק מ-1.6% ב-2019 ל-4.3% במחצית הראשונה של 2021.

רשות המסים מנסים להסביר את התופעה באפקטיביות של הטבת שווי השימוש בגובה 500 שקל בחודש שניתנת על כלי רכב היברידיים צמודים לעובדים (כ-1000 שקל בחודש על רכבי פלאג-אין). אבל נראה שהסיבה האמיתית היא, שבפועל מחירי המחירון של כלי הרכב ההיברידיים לצרכן כמעט לא השתנו. כלומר, עליית המס "נספגה" באמצעות קיצוץ הרווחיות של היבואנים בפלח הזה, שלפני העלאת המס הייתה מהגבוהות ביותר בשוק הרכב. בקיצור, לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה.

נראה, שברשות המסים "קיבלו תיאבון" מהצלחת המהלך והשאיפה שלה היא כיום להקטין עוד יותר את הטבות המס על כלי רכב ירוקים, כולל חשמליים. או כפי שנכתב בסקירה "כיום הגיע העת לסמן את הכיוון להפסקה הדרגתית ושקולה של הטבות המס המיוחדות"

הציבור מסתער על הג'יפים

סיבה אחרת ליציבות היחסית בהכנסות ממס הקנייה על כלי רכב ב-2020, למרות הסגרים והקורונה, היא שעם ישראל כנראה פשוט אוהב לרכוש מכוניות גדולות ויקרות ויותר מבעבר, ששיעור המיסוי הריאלי עליהם גבוה יותר. בעיקר רכבי קרוס-אובר (SUV). על הסקירה שיעור המכירות של כלי רכב כאלה מכלל המכירות בשוק זינק מ-6% ב-2010 ל-44% בשנה שעברה.

המגמה הזו מתבטאת היטב בסכום מס הקנייה הממוצע שנגבה מרכב חדש בישראל ובשיעור מס הקניה הממוצע לרכב. אם ב-2019 שילמו רוכשי הרכב החדש כ-32,712 שקלים בממוצע מס קניה לרכב, שהיוו כ-52% מערך ייבוא הרכב, ב-2020 קפץ מס הקניה הממוצע ל-36,600 שקל לרכב ולשיעור מס של 62%. הוסיפו לכך את מע"מ, מכס והאגרות, שכולם מכניסים יותר למדינה ככל שהרכב יקר יותר, וקיבלתם בוננזה בהכנסות ממיסוי רכב, עם או בלי קורונה וסגרים.

חובה לציין, שמנקודת מבט סביבתית החיבה הישראלית לג'יפים היא הודעה בכישלון של שיטת "המיסוי הירוק", שגובשה בתחילת העשור הקודם כדי "לשכנע" את הישראלים לרכוש מכוניות ירוקות והגיוניות יותר. בשיטה הקיימת לאר מוטל שום "קנס" על מכוניות מזהמות במיוחד ואולי בהחלט הגיע השעה לבצע בה רביזיה יסודית

הייבוא העקיף: כבר לא שחקן שולי

הסקירה השנתית של רשות המסים מרימה גם את המסך מעל ענף הייבוא העקיף של כלי רכב, שכולל בעיקר ייבוא מקביל, זעיר ואישי של כלי רכב חדשים, שנרכשים מדילרים מתווכים בחו"ל ולא ישירות מיצרני הרכב. הענף התנהל בשנים האחרונות "מתחת למסכי הרדאר" בשל הגישה המגוננת של משרד התחבורה, שמונע פרסום של נתוני המכירות.

אולם מהנתונים של רשות המסים ניתן ללמוד, ששנת 2019 הייתה שנת שיא מכירות של כל הזמנים בענף הייבוא העקיף עם כמעט 8,823 כלי רכב, שנמכרו בישראל במסלול הזה והיוו כ-3.5% מכלל כלי הרכב החדשים שנמכרו באותה שנה. הערוץ המוביל בענף היה הייבוא המקביל (כלומר ייבוא מסחרי בהיקף לא מוגבל מדילרים בחו"ל), שמכר באותה שנה 5306 כלי רכב.

אולם ב-2020, שנת הקורונה והסגרים, נחתכו המכירות של כלל הענף העקיף בצורה חדה ל-6182 כלי רכב בלבד, ירידה של כמעט 30%. באופן ספציפי ערוץ הייבוא המקביל "נחתך" באותה שנה בשיעור של כ-37%, ירידה בשיעור כמעט כפול מזה של הירידה בכלל שוק הרכב החדש באותה שנה.

הנתונים הללו מלמדים על נקודות התורפה התחרותיות של הייבוא המקביל ביחס לייבוא הסדיר של יבואני הרכב הרשמיים ובראשן נחיתות לוגיסטית ואמצעי מימון מוגבלים. בתקופת הקורונה, כאשר חלק מאירופה נמצאה תחת סגר ממושך, המשיכו לזרום לישראל כלי רכב חדשים מהיצרנים בצורה כמעט סדירה בעוד, שמקורות האספקה של היבואנים העקיפים בחו"ל כמעט שותקו.

במקביל המערכת הבנקאית "ייבשה" את האשראי לכלל ענף הרכב בשל מה שנראה אז כסיכון קריטי לחדלות פירעון. הפגיעה הייתה הרבה יותר משמעותית ביבואנים המקבילים, שרובם זקוקים למקורות מימון חיצוניים משמעותיים כדי לממן את הרכישות.

נתונים לא רשמיים על ענף הייבוא העקיף ב-2021 מגלים, שההתאוששות השנה הייתה מהירה מאד. מתחילת 2021 ועד נובמבר כבר נמסרו בישראל כ-9600 כלי רכב בערוץ הייבוא הזה, מתוכם כ-6,500 כלי רכב מייבוא מקביל והשאר מייבוא זעיר. זהו זינוק של יותר מ-50% וקצב עליה כמעט כפול מזה, שנרשם השנה בכלל שוק הרכב החדש.

וכאן השינוי חושף דווקא את נקודת החוזק של הייבוא העקיף: גמישות רבה במקורות הייבוא. כל יבואני הרכב "הרשמיים", שרוכשים מהיצרנים ישירות, נאבקו השנה בקשיי אספקה מתמשכים של יצרני הרכב, שלא אפשרו לנצל את העלייה בביקוש לרכב חדש בישראל, לעומת זאת הייבוא העקיף, ובמיוחד המקביל, "רכב על הגל" וסיפק כלי רכב ללקוחות, שנתקלו בזמני המתנה ממושכים מאד בערוץ הייבוא הסדיר והיו מוכנים לשלם יותר על אותו הרכב כדי לקבל אותו באספקה מיידית.

עוד תופעה מעניינת, שעולה מהנתונים בסקירה, היא תלות קריטית של הייבוא העקיף בכלי רכב "ירוקים", שנהנים מהטבות מס ורווחיות ייבוא גבוהה. ב-2019 כמעט 93% מכלי הרכב שנמכרו בערוץ הייבוא המקביל היו כלי רכב היברידיים, לעומת 23% בלבד הייבוא הסדיר.

אבל נראה ש"החגיגה הירוקה" של הייבוא העקיף הולכת ודועכת ככל שמתכווצות הטבות המס על כלי רכב היברידיים ופלאג-אין. ב-2020 ירד השיעור של כלי רכב היברידיים מכלל מכירות הייבוא המקביל ל-74% "בלבד" והשנה ירד חלקם ל-24% מלבד מכלל הייבוא. בשנה הבאה, כאשר הטבת המס המיוחדת על מכוניות היברידיות תיעלם, סביר להניח שנראה ירידה עוד יותר משמעותית הייבוא העקיף של היברידיות. אפשר להניח, שהתגובה של הייבוא המקביל תהיה התמקדות בייבוא מכוניות חשמליות, שמתח הרווחים עליהן עדיין גדול מאד.

עוד כתבות

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים בסיכון להתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

מוצרי שסטוביץ על מדפי סופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פעילות, רשת ארקפה תפנה ב-1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בוול סטריט בעקבות דוח התעסוקה שהפתיע לטובה

הדאקס עולה ב-0.4% ● הנשיא טראמפ אמר שג'רום פאוול "צריך להתפטר מיד" בפוסט שפרסם אתמול בלילה ברשת Truth Social ● דרמה כלכלית בבריטניה: שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, פרצה בבכי בפרלמנט ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה, ואילו יעדים דווקא התווספו?

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת-ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר שמחה רוטמן לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו, זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית