גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהירות משתפרת, המחירים יורדים: שוק התקשורת פורח, אבל לא כולם מרוויחים

דוח שוק התקשורת ל-2020: לצד השחיקה ברווחי החברות בשל משבר הקורונה, ההשקעות המואצות בתשתיות משפרות את השירות לצרכנים ● מה זה אומר מבחינת המשקיעים בחברות הסלולריות? הם כנראה ימשיכו להתנדנד בין ייאוש לתקווה

לירן אבישר בן חורין, מנכ''לית משרד התקשורת / צילום: אייל מרגולין
לירן אבישר בן חורין, מנכ''לית משרד התקשורת / צילום: אייל מרגולין

שוק התקשורת מתכווץ אבל חל שיפור באיכות השירותים שהוא מספק - כך עולה מהדוח השנתי ל-2020 של משרד התקשורת. לצד ההתכווצות, שנובעת ברובה מהקורונה, הצמצום בטיסות ושקיעת פעילות השיחות הבינלאומיות ושחיקת הרווחיות, "התוצרים" של השוק, כמו הרחבת פריסות הסיבים ושיפור במהירות הגלישה נמצאים במגמת גידול.

 

מהנתונים שחשף המשרד עולה כי הכנסות שוק התקשורת בשנת 2020 קטנו ב-5.7% והסתכמו ב-16.5 מיליארד שקל (ללא מע"מ) - ירידה של מיליארד שקל לעומת 2019. גם כאן התמונה לא אחידה: הירידה בהכנסות נחוותה בתחומים מרכזיים בענף, כמו בסלולר והטלוויזיה, לצד שיפור בענפים אחרים כמו טלפוניה שצמחה ותשתיות נייחות.

תשתיות אינטרנט: פריסת הסיבים מספקת סיבה לאופטימיות

שוק תשתיות התקשורת חווה בשנים האחרונות טלטלה עזה בשל משבר רגולטיבי כבד ובשל פרשת בזק שהותירו את ישראל מאחור. הפיגור של ישראל בא לידי ביטוי במהירויות גלישה נמוכות ביחס לעולם, גם בשוק הנייח וגם בשוק הסלולרי.

ב-2020 חלה תפנית לטובה בזכות ההאצה בפריסת הסיבים בפרטנר, בסלקום וב-IBC. סך ההכנסות של ענף התשתיות ב-2020 עמד על 3 מיליארד שקל לעומת 2.8 מיליארד שקל ב-2019 - עלייה של 8.3%. ב-2020 בזק עדיין לא נכנסה לשוק והמשמעות היא שבשנה הבאה התחום יצמח אף יותר. פריסת הסיבים הביאה כמובן לגידול במהירויות הגלישה. לקוח שעובר לסיב לרוב רוכש מהירות של 1 גיגה לעומת מהירות של 100 מגה בבזק.

התחרות בשוק הסיבים צפויה להחריף וכאן יהיה מעניין לראות את המגמות בשנה הבאה, שבה תתרחב פריסת הסיבים באזורי הביקוש לצד פריסה יותר רחבה באזורי פריפריה, שיקבלו תשתיות מתקדמות. אזורי הפריפריה, בעיקר הערבית והחרדית, צפויים לרכז עניין רב בשל המכרזים שמשרד התקשורת מתכוון להוציא לפריסה באזורים אלה. ביקוש לפריסה צפוי להעצים מאוד את ההשקעות ואת הגידול בשוק, שכן מדובר בשוק של חצי מיליון משקי בית שלאיש אין מושג האם באמת יגיעו אליו תשתיות סיבים מתקדמות.

אם יש סיבה לאופטימיות, היא טמונה בכך שבעקבות כניסת בזק השנה לפריסת סיבים, ישראל תעקוף מדינות באיחוד האירופי ותגיע לנגישות של מעל ל-50% ממשקי הבית בישראל. זהו נתון חסר תקדים בהשוואה למשבר שבו היינו ב-2018.

סלולר: היכולת של החברות לממן השקעות פוחתת

שוק הסלולר חווה בשנה האחרונה משבר, בעיקר בשל עצירת הטיסות, אבל גם בעקבות הפסקת הפעילות (הזמנית) של חברת אקספון, שהפעילה את המותג WE4G. החברה קיימת ופועלת והגיעה להסדר נושים, אבל מה שחשוב להבין זה שאף שהחברה כמעט הפסיקה לגייס לקוחות (נזכיר שהיא הייתה המאיץ מספר 1 בשוק בגיוס לקוחות חדשים), המחירים בשוק עדיין נשמרים ברמתם הנמוכה והכנסות הענף נשחקו.

שוק הסלולר אמנם התכווץ ב-12.2% בהכנסות לעומת 2019 והסתכם ב-6.4 מיליארד שקל, אך במקביל להתכווצות אנו רואים מגמת שיפור אדירה במהירות הגלישה בסלולר. לכאורה הגדלת המהירות נובעת מיותר השקעות ברשת, אלא שניתן לייחס לאירוע אחר את השיפור במהירות ובחוויית הגלישה הסלולרית: המשרד פרסם בשנה החולפת מכרז תדרים והקצה כמות אדירה של תדרים למפעילים, גם מהדור הרביעי וגם מהדור החמישי.

תדרים הם המשאב המרכזי של החברות וככל שיש להן יותר תדרים הן יכולות לשפר את המהירות מבלי להשקיע יותר מדי. עם זאת, קשה לקבוע מה יותר השפיע על שיפור המהירות, הדור הרביעי או הכניסה העצלה למדי של הדור החמישי. משרד התקשורת שם בדוח דגש על המהירות, אבל חסר מידע על היקף הפריסה של הדור החמישי ועל ההשקעות.

היכן הבעיה? אם החברות משקיעות יותר בתשתיות, אבל ההכנסות יורדות (בעיקר בגלל הקורונה), המשמעות היא שהרווחיות שלהן הלכה ונשחקה. הן יכולות להתייעל אבל בשורה התחתונה פחות ופחות יכולות לממן השקעות בדור החמישי. איך זה מסתדר? ובכן זה לא. עם החרפת התחרות בתחום, שרק תלך ותגבר עם חזרתה של אקספון לשוק, הרווחיות תלך ותרד.

האם מדובר במגמה שצריכה להדאיג את משרד התקשורת? התשובה לכך מורכבת כי כאמור המשרד נוקט מדיניות של הגברת התחרות בכל מחיר. לכאורה, את המשרד פחות מעניין שרווחיות החברות יורדת כשהוא רואה תוצאות פנטסטיות במהירויות הגלישה ושיפורים בכיסוי בגלל מכרז התדרים.

זו נקודה שמשרד התקשורת תמיד התלבט בה: התחרות גדלה, המחירים יורדים, המהירות וחוויית הגלישה בהאצה מטורפת, והרווחיות של החברות יורדת. מה אתם הייתם עושים במקום הנדל? מאשרים מיזוגים בענף שיביאו להעלאת מחירים ואולי ישפרו את רווחיות החברות? אם הרווחיות הייתה מתורגמת להשקעות אולי זה היה שיקול, אבל כשהעסק עובד כמו עכשיו הסיכוי שיתרחשו מיזוגים ללא משבר עמוק אצל אחת החברות הם אפסיים. מה זה אומר מבחינת המשקיעים בחברות הסלולריות? הם כנראה ימשיכו להתנדנד בין ייאוש לתקווה.

שוק הטלוויזיה: הצרכן חסך 1,200 שקל בשנה

שוק נוסף שצריך לתת עליו את הדעת במסגרת הניתוח של משרד התקשורת הוא שוק השידורים. הייתם מצפים שדווקא בשוק השידורים בעת קורונה תחול עלייה. אנשים יושבים בבתים, רואים יותר טלוויזיה וצורכים יותר תוכן ויש ציפייה שההכנסות דווקא יגדלו. אלא שבדיוק ההיפך קרה: השוק ירד ב-1.7% להכנסות של 3 מיליארד שקל ואיבד 100 מיליון שקל.

אלה חדשות טובות מאוד לצרכנים, כי התחרות שוב שחקה את המחירים ושיחקה לטובתנו. השנה הבאה צפויה להיות עוד יותר מאתגרת בשל הכניסה של חברת הסטרימינג החדשה של קשת ו-RGE והכניסה של סידני פלוס. מקובל לחשוב ששוק הטלוויזיה במשבר ואף אחד לא מרוויח בו.

סלקום, שפרסמה השבוע דוחות, לא הוסיפה מנויי טלוויזיה ברבעון שלם! נראה שהשוק הפסיק לצמוח כי סביר להניח שגם המתחרים לא יגדלו באמת. בממוצע, קובע הדוח, הצרכנים חסכו 1,200 שקל בשנה כתוצאה משחיקת המחירים בטלוויזיה. זה נשמע נהדר כי שוב חוזר הסיפור של יותר תחרות, ירידת מחירים, ערך מוסף, ועוד נהנים משחקנים חדשים שייכנסו לשוק.

אז הרווחיות של החברות יורדת, אז מה? למה שרגולטור כלשהו בתנאים כאלה יאפשר מיזוגים בשוק? יש מי שבטח ימצא סיבות מדוע לאורך זמן לא בריא שמפעילים מפסידים כסף, אבל בינתיים הקולות שלהם לא יהדהדו, מה שאומר שוב שהסיכון לחברות ממונפות מאוד עדיין כאן.

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: "הדוח משקף את תנופת התשתיות האדירה שאנו חווים בימים אלו - ישראל מתקדמת, מתחברת והצרכנים משלמים פחות".

עוד כתבות

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הורים מהעשירונים העליונים: העובדים שיגדל להם הנטו ברפורמת מדרגות המס

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

הלקוחה המפתיעה החדשה של התעשיות הביטחוניות מישראל

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה ● כסף בסיכון

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"