קוונטין טרנטינו / צילום: Shutterstock, Featureflash Photo Agency
בדרך כלל כאשר מדברים על משפטים העוסקים בקריפטו, מדברים על הלבנת הון, העלמת מיסים, בנקים עוקץ והונאה. כך גם בפרשה לפיה בעלים של קבוצת כדורגל חשוד בהונאת קריפטו. אך ביום 16.11.2021 נפל דבר בקהילת ה-NFT, כאשר חברת ההפקה והפצת הסרטים מירמקס פנתה והגישה לבית המשפט הפדרלי בארה"ב תביעה נגד טרנטינו, בגין הפרת זכויות יוצרים, סימני מסחר והחוזה אשר נחתם בין הצדדים בשנת 1993 ועוסק בסרט "ספרות זולה".
צריך להבין שזו הפעם הראשונה שתביעה אשר מוגשת לבית המשפט עוסקת בקריפטו ובזכויות יוצרים. לפסק הדין תהיה משמעות רבה והוא עשוי לשנות את פני שוק הקריפטו.
תחילתו של הסיפר בראשית חודש נובמבר עת החל מסע פרסום מטעמו של הבמאי הידוע בדבר שבעה אסימוני NFT (Non Fundable Tokens) אשר לדברי טרנטינו יימכרו במהלך חודש דצמבר 2021 ויכילו קטעים סודיים מהתסריט וכן מספר סודות בקשר לסרט, ומי שירכוש את אחד המטבעות (כולם או חלקם) יהיה שותף לאותם סודות.
כידוע מטבע NFT הינו פרוטוקול קריפטוגרפי המייצג נכס ייחודי, אשר בניגוד למטבעות מבוזרים אחרים מוכרים כגון ביטקוין ואח', הוא לא ניתן להחלפה או לחלוקה, ולכן, על פניו, הוא יכול להוכיח את מקוריות והבעלות ביצירה.
מספר ימים לאחר הפרסום שלחה חברת מירמקס מכתב התראה לטרנטינו. משהאחרון סירב להפסיק את תוכניותיו הוגש נגדו כתב תביעה המתפרס על פני כ-21 עמודים. במסגרת התביעה מפרטת מירמקס את טענותיה והעיקרית שבהן, היא כי בחוזה משנת 1993 העביר לה טרנטינו את כל הזכויות ובכלל זה זכויות יוצרים וסימני מסחר בסרט ובכלל זה הזכות להפיץ אותו בכל מדיה קיימת או שתהיה קיימת בעתיד.
לטענת מירמקס, בניגוד לזכויותיה הרחבות, טרנטינו השאיר לעצמו מספר זכויות מצומצם לפסקול הסרט, ספרות, קומיקס באודיו ופורמט אלקטרוני ועוד מספר זכויות שכולן כפופות להעברת הזכויות למירמקס. עוד יודגש, כי בניגוד לניסוח הסעיף של מירמקס, הסעיף של טרנטינו לא כלל כל התייחסות לעתיד ופיתוחן של פלטפורמות שלא היו קיימות באותו הזמן.
בנוסף בכפוף להסכמת מירמקס, טרנטינו העביר לחברת ההפקה B 25 את הזכות לרכוש זכויות מסוימות בתסריט. מכירה זו הצריכה אישור של מירמקס שדאגה לוודא שאותה מכירת זכויות מסוימות לא יגרעו מזכויותיה.
לטענת מירמקס, לנוכח ההסכמים היא בעלת זכויות היוצרים בסרט ובתסריט, וכן בכל סצינה שלא נכנסה וכן בכל דבר אחר הקשור לסרט ועל כן פעולותיו של טרנטינו מפרות את זכויות היוצרים, סימני המסחר וכן את החוזה שנחתם בין הצדדים.
לטענת עורך דינו של טרנטינו, החוזה לא הופר
בתגובה למכתב ההתראה טען עורך דינו של טרנטינו, כי אין כאן תוספת לתסריט עצמו אך כל מטבע NFT יכלול שרטוטים אשר מושפעים מאלמנטים שונים בסצינות וכי פעילותו של טרנטינו הינה במסגרת זכויותיו החוזיות ובייחוד הזכות לפרסם את התסריט. לטענת טרנטינו הפעולה של מכירה חד פעמית של חלקים מהתסריט באמצעות NFT לא מהווה הוצאה לאור ולא נכנסת גם להגדרה של פרסום מודפס או פרסום תסריט.
כאמור, זוהי הפעם הראשונה שבה בית משפט נתקל בתביעה מסוג זה, המערבת את דיני זכויות היוצרים וסימני המסחר עם טכנולוגיית ה-NFT והקריפטו, אשר קוראת תיגר על מערכת החוקים והבנקאות המוסדית. יתר על כן, בעוד חלק מהאידאולוגיה העומדת בבסיס הקריפטו היא היעדר רגולציה ועקיפת המערכת הבנקאית והמשפטית, כאן אנו רואים חברה מסחרית אשר מנסה להילחם בטכנולוגיה באמצעות שימוש בחוקים "ישנים" אשר נחקקו שנים רבות טרם בואה לעולם של טכנולוגיה זו.
במסגרת התביעה יידרש בית המשפט לדון לראשונה בסוגיות מהותיות הקשורות ל-NFT ולקריפטו, כגון, האם מכירת NFT שכאמור הינו חד פעמי ומוצפן נחשבת לפרסום? האם מכירה זו נחשבת להוצאה לאור, כאשר המהות של המטבע הינו שהוא מוצפן ונחשף אך ורק לבעליו? האם במקרה שבו ירכשו מספר בעלים במשותף את המטבע, מכירה זו תיחשב כהוצאה לאור ופרסום? האם היעדר התייחסות לעתיד ולהתפתחויות טכנולוגיות עתידיות אכן מותירות את הזכויות הללו בידיה של מירמקס או שמא לא היה מצופה מטרנטינו לנחש ולחזות את התפתחות הטכנולוגיה?
מבחינה חוזית, נראה כי טרנטינו עשה טעות כאשר לא התייחס לעתיד ולא דאג להוסיף סעיף העוסק בזכויות עתידיות במדיות שטרם היו קיימות. ייתכן שגם החברה הישראלית שעימה הוא החליט להפיק את המטבעות שגתה כאשר לא ביררה עד הסוף את המשמעויות המשפטיות של פעולה זו. מה שבטוח הוא שטכנולוגיה חדשנית זו, הקיימת מאמצע שנת 2017 ותפסה תאוצה במהלך השנה האחרונה, ומשמשת, בין היתר, כזרז לאמנים שונים למכור את אמנותם ללא שימוש בגלריות פיזיות, תאתגר את מערכת המשפט "הישנה" אשר עדיין לא הצליחה להפנים ולהתמודד עד הסוף עם הפיתוח של טכנולוגיות המטבעות המבוזרים.
להערכתי לנוכח הסיכון הקיים לשני הצדדים ולנוכח האפשרות שהפסד במשפט זה יכול לגרום למירמקס ולחברות הפקה והפצה אחרות נזקים כלכליים כבדים של מאות מיליוני דולרים ואף יותר מזה, ישנה סבירות גבוהה שהנושא יסתיים בהסדר פשרה חסוי מחוץ לכותלי בית המשפט, בכל מקרה, אין ספק כי מעתה ואילך יתווסף לחוזים השונים ברחבי העולם סעיף ספציפי העוסק ב-NFT ויישומיו האפשריים, ונראה כי הצדדים לחוזים דומים ידאגו להבהיר למי שייכות הזכויות במקרים של פיתוח טכנולוגי חדש אשר יאפשר דרך הפצה חדשה של מידע.
הכותב הוא בעל משרד עורכי דין לקניין רוחני לשון הרע ופרטיות