השדה הסולארי בתמנע / צילום: רום כרמי
בסוף 2020 הסתיים מרוץ של כמעט חמש שנים והשקעה של כרבע מיליארד שקל עבור חברת האנרגיה EDF, כשפרויקט האנרגיה הסולארית שלה בתמנע חובר לרשת ההולכה של חברת החשמל והחל להזרים באמצעותה חשמל ירוק. מדובר בפרויקט גדול של 60 מגוואט, שהקפיץ באחת את כושר ייצור החשמל ההולך וגדל של הקצה הכי דרומי של מדינת ישראל ואף סייע לעשות היסטוריה קטנה: לראשונה עיר בישראל והיישובים שסביבה מקבלים 100% חשמל מאנרגיות מתחדשות - במהלך שעות היום. על רקע העובדה שאילת וסביבתה נהנות משעות שמש רבות במהלך ימים רבים בשנה, ולאור העניין הגובר בפתרונות למשבר האקלים, זה הגיוני, ואפשר רק לתהות למה זה לא קרה קודם לכן.
הסיפור של השדה בתמנע יכול להסביר כמה זה לא פשוט. את הקרקע לפרויקט רכשה החברה במכרז ב-2016, תמורת 213 מיליון שקל. לאחר מכן היא הייתה צריכה לעבור תהליכי תיאום מול הוות"ל כדי לשנות את ייעוד הקרקע, ולפעול מול גופים כמו מקורות וקצא"א לצורך תיאום התשתיות. אחרי ארבע שנים וחצי הושלמה המלאכה, בהשקעה כספית של עוד עשרות מיליוני שקלים. "בזמני שיא", אומרים בגאווה בחברה.
ואם אלה זמני השיא, דמיינו כמה זמן לקח ליתר השדות לקום, במקום שבו השמש היא כמעט נצחית. כיום סופרים באזור עשרה שדות סולאריים עם כושר ייצור של 190 מגוואט. מדובר בכושר ייצור גבוה יותר מהביקוש שאילת זקוקה לו, שעומד על כ-150 מגוואט בשיא. המשמעות: בחלק משעות היום, השדות מספקים אנרגיה ליישובים שנמצאים צפונה מהאזור.
רק 6% מהחשמל בישראל - מאנרגיה מתחדשת
כדי להבין את ההישג של אילת נזכיר כי נכון לסוף 2020 רק כ-6% מייצור החשמל בישראל התבסס על אנרגיות מתחדשות (בעיקר סולארי), וכל היתר על גז טבעי ופחם שנחשבים למזהמים. במנהלת אילת-אילות, המקדמת את ההתייעלות האנרגטית של האזור, מסבירים כי ביישובים השייכים למינהלת יצאו לרכש מסיבי של תאורת חוץ, שמהווה 40% בממוצע מתצרוכת החשמל ברשויות מקומיות. החלפה של המערכות הישנות הביאה אף היא לחיסכון אנרגטי משמעותי.
למרות חגיגת העצמאות האנרגטית, צריך לזכור שבלילה אילת ושכנותיה ממשיכות להתבסס על ייצור חשמל ממקורות מזהמים, כיוון שהמערכות הסולאריות שמבוססות כידוע על שמש, מושבתות.
טורבינות רוח? תוך ארבע-חמש שנים
לדברי אילון וניש, מנכ"ל EDF אנרגיות מתחדשות ישראל, שלצד השדה בתמנע אחראי לעוד שני שדות סולאריים נוספים באזור (ההספק בכל השלושה עומד על 111 מגוואט), מה שמונע את הקפיצה קדימה הוא אי-האסדרה של תחום אגירת האנרגיה. "הטכנולוגיה ברובה קיימת, אבל אין כיום אסדרה אז השוק לא יודע איך לפעול, לרבות איך לתמחר פרויקטים", הוא מסביר. לדברי גורמים נוספים באזור, ניתן גם להקים באזור טורבינות רוח שיכולות לספק אף הן חלק מהצריכה הלילית. ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, מסביר כי כיום לא ניתן להגיע ל-100% אנרגיות מתחדשות בעיר ובסביבה בכל שעות היממה. להערכתו זה יקרה "תוך ארבע-חמש שנים".
עד שמערכות שיוכלו לספק אנרגיה מתחדשת בלילה יופעלו, צריך להצביע על עוד כשל: בעוד שהמדינה הגדירה יעדים של 30% ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2030, כבר כיום יש פוטנציאל לחבר עוד ועוד מבנים באילת לפאנלים סולאריים. אלא שבאופן אבסורדי הביצוע נתקע בשלב החיבור לחברת החשמל, שדוחה עוד ועוד בקשות התחברות בטענה שרשת ההולכה מלאה.
לדברי דורית בנט, מנהלת מנהלת אילת אילות, ניתן לייצר 40 מגוואט על גגות של בניינים באילת, אך עד כה רק רבע מהכמות מנוצלת. לנקרי: "באילת כמעט כל הגגות במבני ציבור הם עם פאנלים סולאריים, ויש לנו גם תוכנית ייחודית לעודד את תושבי אילת להקים פאנלים סולאריים על גגות בתיהם. יש לנו עצירה בשנה האחרונה ואנחנו מתרעמים על כך וחושבים שזו טעות", הוא אומר ומסביר כי ידוע לו שיש בעלי בתים רבים שחתמו על חוזים להקמת פאנלים, אך בחברת החשמל לא מחברים אותם לרשת. "זה בהיקף של 3-4 מגוואט, ויש לנו הסכמה מול חברת חשמל שעד סוף השנה יחברו אותם".
לדברי בנט, יש כיום פרויקטים שיכולים להוסיף כ-100 מגוואט מהיישובים שמסביב לעיר, אלא לדבריה "הרשת סתומה".
על הדרך היא חושפת פתרון יצירתי למכור חשמל לצרכן אחר - כורי ביטקוין. "יש לנו חוזה עם חברה שכורה ביטקוין. הם קונים 9 מגוואט במחיר דומה לזה שנמכר לרשת - 16.5 אגורות לקוט"ש. החוזה איתם הוא לארבע שנים. אני מחפשת פתרונות שלא עושים נזק סביבתי", מסבירה בנט את הרציונל.
תגובות: "משקיעים משאבים עצומים בפיתוח הרשת"
תגובת חברת חשמל: "ככלל, רשת הולכת החשמל בישראל עוברת שינוי דרמטי של פיתוח, בהשקעות חסרות תקדים של כ-4 מיליארד שקל בשנה, וזאת במטרה לייצר רשת חכמה אשר תתמוך במהפכת האנרגיות המתחדשות שאותה מובילה שרת האנרגיה.
"הרשת ההיסטורית פותחה כפי שהיה מקובל בעולם, על בסיס פיזור אוכלוסייה וטכנולוגיה. כך נוצר מצב לפיו בגליל ובנגב הרשת בעלת יכולות הולכה מוגבלות. שני פרויקטי הדגל, אשכול גליל ואשכול נגב, נמצאים בעיצומם ויבשילו ב-2023 לכניסה מאסיבית של ייצור פרטי. חברת החשמל משקיעה משאבים עצומים בפיתוח הרשת תוך הקפדה על איכות הולכה גבוהה ואחריות מלאה לעמידה ביעדי משרד האנרגיה.
"לגבי אילת, חברת החשמל התחייבה להשלים תוכנית פיתוח הולכה עד סוף 2021 אשר מאפשרת קליטת מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת. כך שבשנת 2022 יקלטו 30 מגוואט, מתוכם 27 מגוואט כבר קיבלו תשובה חיובית ומאושרים לסנכרון. ובשנת 2024 - קליטת 130 מגוואט נוספים לאורך כל התקופה.
"כל נושא האישורים קשור קשר עמוק עם פיתוח קו מתח עליון חדש לאילת, שנמצא בהקמה. כמו גם, שינויים בתחנות משנה, כדוגמת החלפת שנאי בתחנת פארן. חברת החשמל פועלת ללא לאות בנושא, ברמה יומיומית, ובכל אפשרות להעמיס את הרשת החברה מחברת עוד יצרנים. חברת החשמל הציבה את חיבור מתקנים באנרגיות מתחדשות כיעד משמעותי ועושה כל שניתן במגבלות הרשת".
תגובת רשות החשמל: "לאור שילוב של מתקני ייצור סולאריים רבים באזור אילת והערבה בשנים האחרונות אכן קיים גודש ברשת החשמל, המגביל בשלב זה שילוב של ייצור נוסף. בימים אלו נבנה קו הולכה חדש מרמת חובב לאילת, שעם השלמתו יתאפשר לחבר מתקני ייצור נוספים. כמו כן, בקרוב צפויה רשות החשמל לקדם הליך לשילוב מתקני אגירה ברשת ההולכה, שיגדיל באופן משמעותי את יכולת העברת האנרגיה מאזור אילת".