הכשל באבטחת ביתו של בני גנץ אינו נקודתי
לאחרונה התבשרנו כי אדם שעבר מספר שנים בניקיון בביתו של שר הביטחון בני גנץ, והינו בעל עבר פלילי מכביד, נעצר ונאשם כי פנה לקבוצת ההאקרים Black Shadowהמזוהה עם איראן, בהצעה לשתול "תולעת" במחשבו של שר הביטחון ואף צילם תמונות בביתו.
הפרשה עוררה, בצדק, סערה ציבורית, ושב"כ מיהר להודיע כי אירע כשל וכי יופקו לקחים. אלא שהבעיה היא רחבה הרבה יותר מאשר איכות האבטחה בביתו של בני גנץ כ"אישיות מאובטחת". מדיניות השב"כ המבוססת על חוק השב"כ היא כי הוא אינו אחראי על בדיקת התאמתם הביטחונית של נבחרי ציבור. כפועל יוצא מכך למשל השרים החברים בקבינט הביטחוני (ובמיוחד אלו שאינם "אישיות מאובטחת" אינם נתונים לבדיקות סיווג בטחוני כלל). כלומר אין בדיקה יסודית ושוטפת של קשריהם עם גורמים פליליים או גורמי חוץ ממשלות זרות.
החשיפה אינה רק למדינות אויב כמו איראן, כפי שאירע במקרה הנוכחי אלא גם למעגל רחב הרבה יותר של מדינות. כזכור, ראש שב"כ אישר בשעתו כי קיים מידע מודיעיני לפיו ממשלות זרות מתערבות בבחירות בישראל דרך האינטרנט. זאת, בהמשך לראיות שהביא החוקר המיוחד רוברט מולר בוושינגטון, בדבר מעורבות רוסיה בבחירות בארה"ב. נוסף על המידע הזה, יש לתת את הדעת על ממצאי התחקיר של תוכנית "המקור" בעניין תיק אביגדור ליברמן. שר האוצר דהיום. בתחקיר נטען , כי בתיקי החקירה הפלילית שנסגרה קיים חומר המבסס חשד להעברת כספים מממשלת רוסיה - במישרין ובעקיפין אליו, בסיוע גורמים שונים. למשל מרטין שלאף, מיליונר אוסטרי, שעל פי פרסומים שונים הוא בעל קשרים מצוינים עם ולדימיר פוטין עוד מימי השטאזי המזרח־גרמני, ושנחשד בעבר, במסגרת תיקי חקירה אחרים, גם כמי שהעביר כספים לאריאל שרון ולאריה דרעי.
עמדת שירותי הביטחון לדורותיהם הייתה, שלהבדיל מעובדי ציבור בכירים, לא ראוי כי שב"כ יקיים בדיקות התאמה ביטחונית לנבחרי ציבור. כך נדרש היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לעבור בדיקות פוליגרף למרות התנגדותו העקרונית לכך, ושר המשפטים, לעומתו, לא חויב לעבור בדיקה כזאת, ומפכ"ל המשטרה והרמטכ"ל נבדקים, אך השר לביטחון הפנים ושר הביטחון אינם נדרשים לכך.
ברור לכל, שההגנה על סודות המדינה השמורים ביותר מחייבת סיווג ביטחוני לכל מי שנחשף למידע, אולם גם לעמדה המתנגדת לסיווג ביטחוני של נבחרי ציבור יש נימוק. הוא מתבסס על החשש הכפול, הן מהתערבות שב"כ באופי הדמוקרטי של המדינה וברצון הבוחר, והן מפוליטיזציה של שירות הביטחון הכללי. בהתאם לכך, לא הוטלה בחוק השב"כ האחריות לסווגם הבטחוני של נבחרי ציבור, ונושא זה הוא בתחום אחריותה של הממשלה. עם זאת, בשל גישה זו נוצר פרדוקס ולפיו יכול לכאורה אדם, שאינו כשיר אף לשמש כמאבטח בקריה - משום שאין לו סיווג ביטחוני מתאים - לכהן כשר ביטחון.
בעבר, סיכונים מסוג זה לביטחון המדינה נחשבו לא־ריאליים, וייתכן שעמדת שב"כ בדבר אי־קיום בדיקות סיווג ביטחוני לנבחרי ציבור הייתה תקפה אז - אולם כיום, הן בשל ההתפתחויות האזוריות והן לנוכח המציאות העולה לנגד עינינו מתוך תיקי החקירה, וגם בעקבות הפרשה הנוכחית, המדגימה באיזו קלות ניתן להביא לחשיפת סודות המדינה, נדרשת חשיבה מחדש בנושא.
חשוב לקבוע בדחיפות נהלים לבדיקת סיווג והתאמה ביטחונית לשרים, או לפחות לאלו המבקשים לכהן בקבינט הביטחוני. בין השאר, ראוי שייכללו בנהלים אלו גם בדיקות פוליגרף, שבהן יישאלו המועמדים על קשריהם עם גורמים פליליים, על מקורות מימון מחו"ל, ועל קשרים עם ממשלות זרות.
שיקול דעתו הלקוי של גנץ
שאלות נוספות שמעוררת הפרשה הנוכחית היא בנוגע לאיכות שיקול דעתו של שר הביטחון שלנו בני גנץ בנוגע לבחירת אנשים העובדים עימו בהקשר להגנה על מידע רגיש. במקרה זה מדובר בעובד ניקיון שנבחר על ידי גנץ, עוד טרם מונה לשר, ושבעברו מעשי שוד וריצוי עונשי מאסר. אך גם בפרשה קודמת בה היה מעורב גנץ בעניין "הממד החמישי" התגלה ליקוי חמור בשיקול דעתו, גם אם בסופו של דבר לא יבשילו החשדות שם לכדי חשדות פליליים.
כזכור חברת ה"מימד החמישי" היתה חברה שמשקיע מרכזי בה היה ויקטור וקסלברג מהאוליגרכים המקורבים לפוטין, ששמו נקשר בפרשות מרמה ברומניה ובשוויץ, ובסופו של דבר אף נכלל ברשימת הסנקציות של ממשל טראמפ, ונאסר לקיים עמו פעילות עסקית.
בשנת 2015 מונה בני גנץ ליו"ר מועצת המנהלים של החברה. אך הוא לא היה לבד. ב-2016 מונה רם בן ברק (כיום יו"ר ועדת החוץ והבטחון) לנשיא החברה. עוד שימשו כיועצים בחברה המפכ"ל לשעבר דודי כהן ומ"מ המפכ"ל לשעבר, בנצי סאו. פסאדה מכובדת זו של יוצאי מערכת הביטחון היא ככל הנראה זו שהרדימה את המשטרה, ועל כן אף שהממד החמישי השתמשה במידע פנימי של המשטרה, ועמדה להיחשף לחלקים נרחבים של המודיעין המשטרתי במסגרת הפרויקט שהציע, לא נבדקו כלל קשריה של החברה עם האוליגרך הרוסי, ולא נבחן הסיכון כי המידע שאוספת החברה יגיע גם לידיים זרות.
מצופה מבני גנץ, כמו גם מכל יוצאי של מערכת הביטחון, כי יפגין רמת מודעות מעט גבוהה יותר לסיכוני אבטחת מידע, ויקפיד עוד יותר על סינון כל מי שעובדים בקרבתו, או מי שהוא מתקשר עימו בקשרים עסקיים.
הכותב הוא המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית) לשעבר
