בית המשפט העליון שחרר בשבוע שעבר את הפקק בהסדר החוב של אפריקה ישראל, ואישר חלוקה לנושים של יתרת התמורות שהתקבלו ממכירת החברה ללפידות קפיטל ולאלטשולר שחם גמל, לפני כשנתיים. מדובר בניצחון משפטי ברור של נאמן האג"ח על איש העסקים מוטי בן משה, שתבע לעצמו חלק מהתמורות ומנע בשל כך את חלוקת הכספים.
בעקבות ההחלטה יוכל כעת הנאמן לשלוש סדרות האג"ח של אפריקה ישראל (כ"ו-כ"ח), להעביר למחזיקי האג"ח סכום עתק של כ-350 מיליון שקל. סכום זה מהווה כאמור את יתרת התמורות שטרם חולקו למחזיקים, מתוך סכום של 876 מיליון שקל שקיבלו הנאמנים לפני כשנתיים ממכירת אפריקה ישראל לצמד הרוכשות.
ראשיתה של המחלוקת בשנת 2015, כאשר קבוצת אפריקה ישראל נקלעה לקשיים בשל חובות של כ-3.2 מיליארד שקל, ובתום הליך ארוך גובש הסדר נושים לחברה שבמסגרתו נקבע כי בן משה, באמצעות חברות בבעלותו, ירכוש את אפריקה ישראל ואת נכסיה.
ההסדר זכה לאישור מחזיקי האג"ח של אפריקה. לצורך הבטחת קיום ההתחייבויות בהסדר, הפקידו החברות שבשליטת בן משה פיקדונות בסכום כולל של 100 מיליון שקל. בהמשך הוציאה רשות המסים צו שומה לאפריקה ישראל ובעקבותיו גובש הסדר נושים מתוקן, שאושר בידי מחזיקי האג"ח ובספטמבר 2018 גם על ידי ביהמ"ש המחוזי בת"א.
הנאמן טען כי חברות בן משה הפרו התחייבויותיהן
אלא שהסדר הנושים לא הושלם והוא בוטל בידי ביהמ"ש המחוזי בת"א בפברואר 2019. בעקבות ההחלטה חודשו ההליכים להסדר חובותיה של אפריקה ישראל, ובמסגרת זו החלו הנאמנים במימוש חלק מנכסיה. בנובמבר 2019 אישר ביהמ"ש המחוזי את מכירת החברה לקבוצת לפידות קפיטל (80%) ואלטשולר שחם גמל (20%), ובתחילת שנת 2020 הושלמה העסקה.
בהמשך הגיש נאמן האג"ח, חברת הרמטיק, תביעה לביהמ"ש המחוזי בת"א לחילוט כספי הפיקדונות בסך 100 מיליון שקל, כפיצוי מוסכם למחזיקי האג"ח. בתביעה טען הנאמן כי החברות שבשליטת בן משה הפרו את התחייבויותיהן על פי הסדר הנושים המקורי והמתוקן.
בתגובה, הגישו החברות שבשליטת בן משה תביעות לביהמ"ש המחוזי בת"א להשבת כספי הפיקדונות, וכן תביעות לפיצוי בגין נזקים נטענים הקשורים בהחזקת הפיקדון ובביטול הסדר הנושים המתוקן. בעקבות התביעה נאלץ הנאמן להותיר בקופתו סכום עצום של 380 מיליון שקל (שצומצם לפני חודשים אחדים ל-330 מיליון שקל) ולמנוע את חלוקתו למחזיקי האג"ח, עד לבירור טענותיו של בן משה.
ימשיכו לדון בתביעות הנוגעות לכספי הפיקדונות
החלק העיקרי בתביעתו של בן משה כלל דרישה להעביר לידיו את התמורה העודפת שהפיקו מחזיקי האג"ח והנאמן מהעסקאות החלופיות, וזאת בהשוואה לתמורות שהיו אמורים לקבל מהחברות שבשליטת בן משה בהסדר הנושים המתוקן. תמורה עודפת זו הוערכה על ידי בן משה בסך של 318.5 מיליון שקל.
בן משה טען אז כי מחזיקי האג"ח והנאמן פעלו שלא כדין ובחוסר בתום לב, בניגוד להסדר הנושים המתוקן ותוך הפרתו, וזאת כדי להתחמק מהשלמתו. לפיכך, טען בן משה כי קמה לו עילה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, וכן עילות חוזיות ונזיקיות.
בתגובה הגיש נאמן האג"ח בפברואר 2020 בקשה לדחייה על הסף של רכיב התמורה העודפת בתביעת בן משה, אולם בינואר 2021 נדחתה הבקשה בידי השופטת איריס לושי עבודי מביהמ"ש המחוזי בת"א. בעקבות ההחלטה הגיש הנאמן ערעור לביהמ"ש העליון, ולאחר שני דיונים בנושא קיבל העליון בשבוע שעבר את הערעור ודחה על הסף את הרכיב בתביעת בן משה שעסק בתמורה העודפת.
את פסק הדין בערעור לעליון כתב השופט עופר גרוסקופף והוא התקבל ללא שינויים, הערות ותוספות בידי שני השופטים הנוספים שדנו בתיק, השופט נעם סולברג והשופט דוד מינץ.
בפסק הדין קובע השופט גרוסקופף, כי באף אחת מהעילות שעל-פיהן תבע בן משה את התמורה העודפת, אין כדי להקים לו את הזכאות לסעד זה. מסיבה זו החליט העליון לקבל את הערעור ולסלק על הסף רכיב זה מן התביעה שהגישו החברות שבשליטת בן משה.
כעת ימשיכו הצדדים לדון בביהמ"ש המחוזי בתביעות הנוגעות לכספי הפיקדונות המחולטים על סך 100 מיליון שקל. לבן משה גם נותרה הזכות להמשיך בתביעתו כנגד הנאמן על סך של 9 מיליון שקל, בגין הנזקים שנגרמו לו לטענתו מהמשך החזקת כספי הפיקדון בידי הנאמן, וכן להגיש תביעה חדשה בסכום לא ידוע, על הנזק שנגרם לו לטענתו מביטול העסקה.
