"ממשלת בנט-לפיד רוצה לעקור את הזהות היהודית של מדינת ישראל", הזהיר חבר הכנסת אלי כהן בטוויטר, וצירף צילום מסך מסרטון שפרסמה מפלגת העבודה שבו מתגאה מרב מיכאלי בהעברת 4 מיליון שקל "למען היוצאים בשאלה". "אם אנחנו היינו מתקצבים חוזרים בתשובה, ליאור שליין היה מקדיש לזה תוכנית מיוחדת, ואת זעקות ה'הדתה' של מרב מיכאלי היו שומעים עד אילת", הוא טען.
אבל רגע, האם הממשלות שבהן היה חבר כהן לא תקצבו "חוזרים בתשובה"? השאלה מהו תקצוב "לחוזרים בתשובה" - כמו השאלה מהו תקצוב "ליוצאים בשאלה"- היא מעט מורכבת. לגבי כל אחד מהמקרים אפשר לשאול, למשל, האם מדובר בעידוד אקטיבי של אנשים לשנות את אורח חיהם, או רק בסיוע למי שכבר החליטו לעשות זאת וכעת סובלים מקשיים? ואם סייענו למי שכבר החליט, האם עודדנו אחרים ללכת בעקבותיו? ובכל זאת, הציוץ של כהן מעלה נקודה מעניינת, ומאפשר לנו לבחון בקצרה לאן הופנו הכספים הקואליציונים בעבר ובאילו הקפים, ולאן הם מופנים כעת.
נתחיל עם הממשלה הנוכחית. בצילום המסך ששיתף כהן מיכאלי מתגאה ב-4 מיליון שקל "למען היוצאים בשאלה". מדובר בתקציבים לשנתיים, 2021 ו-2022, שיופנו ל"מרכזי ייעוץ לצעירים יוצאים בשאלה", ו"מקלטי חירום לצעירים יוצאים בשאלה". לכך צריך להוסיף מיליון שקל בשנה שהובטחו למרצ לשתי המטרות יחד, כך שבשנתיים הממשלה תקצה לנושא 6 מיליון שקל.
ולאן הופנו כספים קואליציוניים בתקופת הממשלות הקודמות שבהן היה חבר כהן? מעבר זריז על חלוקת הכספים הקואליציוניים החל מ-2015 מגלה עשרות מיליונים שנותבו מדי תקציב על ידי מפלגות הקואליציה לארגונים חרדים ודתיים שמטרתם "חיזוק והעמקת הזהות היהודית".
כך, בהחלטת ממשלה 674 מ-2015 תוקצבו גרעינים תורניים ב-12 מיליון שקל; תגבור לימודי יהדות במסגרות חינוכיות תוקצב במעל 7 מיליון שקל; ו"הנחלת המשפט העברי" בישראל ושילוב יהדות ומסורת בקולנוע הישראלי תוקצבו ב-8 מיליון שקל. בהחלטה 2177 מ-2016 מנהלת הזהות היהודית קיבלה 34 מיליון שקל. ועוד ועוד.
האם ניתן להגדיר את כל הכספים הללו ככאלה שהוקדשו "להחזרה בתשובה"? נראה שלא, וממילא, כפי שציינו, מדובר בהגדרה חמקמקה. אבל הנה כמה ארגונים שנכללו בהקצאות הכספים הללו, ואפשר לקבוע שלפחות חלק מהפעילות שלהם עונה להגדרה. תנועת "מוסדות חוט של חסד", שמוגדרת כעמותה להפעלת כולל אברכים, בניית בתי כנסת ומקוואות טהרה, הפעלת מוסדות חינוך לבנים ובנות ורשת שיעורי תורה, קיבלה מ-2015 בין מיליון לשני מיליון שקל מדי שנה ממשרד החינוך. העמותה מפעילה, למשל, תוכנית בבתי כלא שנקראת "פרח תורני", בה "כל פעיל יושב עם אסיר-חניך ומחדיר בו אמונה"; "הידברות - ארגון לקירוב לבבות" שפועל "להפצת התרבות היהודית בציבור הרחב" ומייסד ומנהל ישיבות, כוללים ומוסדות חינוך, תוקצב על ידי משרד החינוך והמשרד לשירותי דת בסכומים משתנים: 180 עד 500 אלף שקל בשנה; "מעייני הישועה - התנועה לתרבות בישראל", שמטרותיה הרשמיות הן "להרבות תורת ישראל תוך הפצת חומר כתוב, ארגון כנסים והקמת רשת תלמודי תורה" ו-"השמת רכזי זהות יהודית בקהילות בישראל", קיבלה מהממשלה בארבע השנים האחרונות כמעט 800 אלף שקל במצטבר. "ערכים - האגודה להפצת התודעה היהודית" שרוצה ב"החדרת התודעה היהודית בקרב העם" תוקצבה ביותר מחצי מיליון שקל בממוצע מדי שנה מאז 2015.
אז הממשלות שבהן היה חבר כהן בהחלט תיקצבו ארגונים שניתן להגדיר כארגוני "החזרה בתשובה". ומה לגבי "יוצאים בשאלה"? גם כאן ההגדרות כאן אינן חד משמעיות, אבל מעניין לציין שבתקציבים של 2015-2019 נכללו עשרות מיליוני שקלים לטובת "טיפול בנוער חדרי מנותק" ו"טיפול בנוער דתי מנותק על רקע דתי". התוכניות כוללות, בין היתר, "מועדון תעסוקתי לנוער וצעירים... וכן פעילויות וסדנאות המיועדות להכין אותם לעולם התעסוקה". על פי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, התוכניות הללו אינן מיועדות ל"יוצאים בשאלה".
בשורה התחתונה: דבריו של כהן מטעים. למרות הרושם שעולה מהציוץ שלו, הממשלות שקדמו לממשלה הנוכחית, ובהן הוא היה חבר, אכן תקצבו "חוזרים בתשובה", גם אם מסתכלים על המונח בהקשר מצומצם. אם מסתכלים על המונח בהקשרו הרחב אפשר אף לטעון שהתקצוב הזה היה גבוה משמעותית מזה שניתן כעת ל"יוצאים בשאלה".
תחקיר: אורי כהן
