גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התחזקות השקל - לעורר את תיאבון הדולרים של הנגיד

על קברניטי המשק לעורר מחדש את תאבונו של הנגיד לדולרים, ולחזק את ידיו להמשיך במרתון הסיזיפי כנגד כוחות השוק והספקולנטים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

ב-20 השנים האחרונות התחזק השקל לעומת הדולר בכ-40%. ב-2002 הוא נשק ל-5 שקלים לדולר, ולאחרונה ירד ל-3.06 במסלול של צניחה חפשית. נראה כי לנגיד בנק ישראל נגמר האוויר והחשק להמשיך להגביה את "הר הרזרבות" שבקופתו.

לצערי, הנגיד מקבל רוח גבית פומבית מהאקדמיה, היבואנים וכמה פרשנים בתקשורת. כולם מדקלמים את הפזמון כי בכלכלה חופשית אי אפשר לאורך זמן להילחם בכוחות השוק של זרמי יצוא ויבוא ושל השקעות\הון נכנס ויוצא, קרי שע"ח נמוך מייצג נאמנה שווי משקל אופטימלי של הקצאת מקורות במשק. לטענתם יבוא זול מוריד את רמת המחירים במשק ולא פוגע בקטר המוביל של המשק-ההייטק בעל הרווחיות הגבוהה. שני טיעונים לא מדויקים בלשון המעטה.

ראשית, בעיות באספקת ח"ג והובלה ימית ייקרו את היבוא ושימשו כתירוץ להעלאת מחירים כוללת ללא קשר למקור היבוא. שלא לדבר על של תופעת היבואנים הבלעדיים ההופכת השפעת הגומלין בין שע"ח למחירים זולים לפארסה. ההייטק מהווה רק 8% מהמועסקים במשק, לעומת כ-10% המועסקים בתעשיות האחרות (כ-400,000 עובדים), ומספר עובדים דומה בשירותים הנלווים אליו. לרווחיות הגבוהה יחסית של ההייטק יש גבולות ומגבלות.

מחד אי אפשר לצפות כי כל שנה הענף יעלה את מחיריו בכ-10%, כדי לספוג את הירידה בשע"ח. ומאידך העלייה המטאורית בשכר עובדיו משפיע על הרווחיות ועל מגמת זליגת עבודות מישראל לחו"ל. גם הטענות שהתעשיות האחרות צריכות להתייעל אינן רציניות-בשני העשורים האחרונים מספר המועסקים בתעשייה לא גדל, כלומר המפעלים הלא יעילים והלא תחרותיים מזמן נסגרו, ואלו שנשארו המייצאים והמייצרים לשוק המקומי, התייעלו והעלו את הפריון לעובד ע"י אימוץ טכנולוגיות ושיטות יצור מתקדמות-יש גבול להרעבת "עז התעשיה" בשע"ח נמוך ולא ריאלי.

כדאי ללמוד מהנגיד השוויצרי

על קברניטי המשק לעורר מחדש את תאבונו של הנגיד לדולרים, ולחזק את ידיו להמשיך במרתון הסיזיפי כנגד כוחות השוק והספקולנטים - הוא יכול לעשות כן ע"י איתות אלגנטי כי ימשיך לדאוג ליצוא וכן ע"י קטיעת הציפיות לעליות ריבית. כדאי ללמוד מהנגיד השוויצרי שב-2011 קיבע את הפרנק לרף תחתון של 1.2 ליורו ואמר "התחזקות הפרנק בחודשים האחרונים מהווה איום רציני על הכלכלה של שוויץ" והבהיר כי "ההתערבות תהיה בלתי מוגבלת בסכומים". בכך בלם את מגמת הירידה ביצוא, ברצון להעתיק את קווי היצור לחו"ל והפגיעה בתיירות הנכנסת.

אם אחת מהכלכלות החזקות והיציבות בעולם הרשתה לעצמה מדיניות מוניטרית אגרסיבית-אין סיבה שהנגיד שלנו לא יצעד בתלם של השוויצרי, מה עוד שהרזרבות שלנו מהוות רק כ-50% מהתמ"ג לעומת כ-140% השוויצרי. רזרבות אינן אסון להפך הבנק ממן רכישת דולרים בריבית אפסית ומשקיע בשווקי ההון בתשואות משופרות. הנגיד השוויצרי הגדיל לעשות כאשר ב-2015 ביטל את ריצפת הפרנק והוריד את הריבית למינוס 0.75% למניעת זרימת הון זר. הנגיד שלנו כנראה לא יעז לחקותו בטענת אינפלציה, למרות ששיעורה נמוך באופן מוחלט ויחסי לעולם.

הנגיד שלנו מעדיף להמתין לנגיד הפד שיוציא לו את הערמונים מהאש ויעלה את הריבית בארה"ב - "מחכים לגודו". היה והנגיד לא יתעשת במדיניותו הפסיבית שע"ח עלול להידרדר לסיפרה 2 - גבול כלכלי פסיכולוגי משמעותי מאד,לא יהיה מנוס בעתיד הלא רחוק להשתמש באמצעים דרסטיים יותר, בכדי למנוע סגירת מאות מפעלים ופיטורי עשרות אלפי עובדים. להלן כמה אמצעים שנוסו בארץ ובעולם:

1.חזרה "לרצועת ניוד אלכסונית": להבדיל מהשיטה הנוכחית בה הבנק מתערב בשוק המט"ח ללא שקיפות ומתן פומבי לכללי המשחק, בכדי ליצור מאזן אימה כנגד הספקולנטים, בשיטת האלכסונים נקבעת רצועת ניוד המחייבת את הבנק לרכוש\למכור מט"ח היה ושע"ח "נוגע" באחד מאלכסוניו. השיטה נוסתה בהצלחה יחסית בישראל עד ביטולה ב-2001. וארינט חד כיווני (רק ברכישה) של השיטה בוצע כאמור בהצלחה מירבית בשוויץ.

2.מגבלה זמנית על תנועות הון לטווח קצר ו\או מיסוי רווחי מט"ח של הטווח הקצר ו\או הטלת מגבלת נזילות על עסקאות מט"ח של זרים. השיטה נוסתה בהצלחה רבה במשבר הפיננסי העולמי ב-1998 בעיקר בארצות דרום מזרח אסיה, ובהצלחה יחסית גם בישראל ב-2011 כשבנק ישראל הטיל מגבלות נזילות על עסקאות מט"ח של זרים והאוצר ביטל את הפטור ממס לזרים על השקעותיהם במק"מ.

כמו למשה רבנו עדיף שקברניטי המשק יחזקו את יד התערבות של הנגיד בשוק המט"ח, היה וידו תיחלש, פורטו למעלה שיטות נוספות למנוע את יסוף השקל. ניתן להוסיף להן השקעות כבדות בתשתיות. שיש בהן מרכיב יבוא גדול (רכבות, אוטובוסים, מים, חשמל, תקשורת וכו').

הכותב הוא סמנכ"ל לכלכלה ותכנון במשרד הכלכלה לשעבר

עוד כתבות

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק