הסכם ההעסקה של מנכ"ל סלקום הפורש כולל שנה צינון במקרה של מעבר לחברה מתחרה ● דירקטוריון סלקום יבחן את הבקשה לכשתוגש, ויקבל החלטה לטובת בעלי המניות בחברה ● את המתמודדת האחרת על פרטנר, קרן אפולו, הביא בנו של מנכ"ל פרטנר לשעבר עמיקם כהן
אבי גבאי / צילום: כדיה לוי
אבי גבאי, מנכ"ל סלקום הפורש, נדרש על פי חוזהו לתקופת צינון של שנה במקרה של מעבר לחברה מתחרה, כך נודע לגלובס. ככל הידוע, בכוונת גבאי, שמתכוון להתמודד על רכישת השליטה בחברת התקשורת המתחרה פרטנר (לצד מורי ארקין, שלמה רודב וגופים מוסדיים) להגיש בקשה לדירקטוריון סלקום כדי לקצר את תקופת הצינון או להסירו כליל. במקרה שהבקשה תצוגש ידון בה דירקטוריון סלקום ויקבל את ההחלטה לטובת בעלי המניות בחברה.
גבאי הודיע השבוע על פרישה מתפקיד מנכ"ל סלקום לאחר כמעט שנתיים בתפקיד וזאת כאמור על רקע כוונתו להצטרף לקבוצה שמתעתדת לרכוש את גרעין השליטה בפרטנר (כ-27%) - מניות שנתונות כיום בידי נאמן. העזיבה והמעבר שלו לחברה מתחרה (אם המהלך אכן יבשיל) במקביל, נתפסים כאירוע חריג ולכן עלתה שאלת הצינון. זו כאמור תונח בתורה לפתחו של דירקטוריון סלקום, שבשליטת דיסקונט השקעות (מנכ"ל דסק"ש דורון כהן משמש כיו"ר סלקום), בין אם גבאי יגיש בקשה רשמית לצמצם את תקופת הצינון שלו, או שהסוגיה תעלה על-ידי אחד הדירקטורים. עם עזיבת סלקום, מוותר גבאי על הטבה של מיליוני שקלים באופציות שאמור היה לקבל בתקופת כהונתו.
נזכיר כי בעבר היו מספר מעברים של בכירים בשוק התקשורת מחברה לחברה מתחרה בתוך תקופות קצרות תוך ויתור על הצינון, ולא מן הנמנע שכך יקרה גם במקרה של גבאי. כך למשל, סטלה הנדלר עברה מתפקיד יו"רית דירקטוריון הוט לתפקיד מנכ"לית בזק כאשר הוט למעשה מוותרת לה על תקופת הצינון. גם גיל שרון שהיום משמש כיו"ר דירקטוריון בזק עבר מגולן טלקום שאותה ניהל, תוך שסלקום בראשות גבאי (שרכשה את גולן) מוותרת לו על תקופת הצינון.
כאמור, גבאי צפוי להשתלב בקבוצת משקיעים שיוביל יחד עם ארקין ורודב לרכישת מניות האצ'יסון הסינית בפרטנר (27.1%). מניות אלו מוחזקות כיום בידי נאמן כך שלפרטנר אין בעל שליטה.
פרטנר נסחרת בשווי שוק של 3.7 מיליארד שקל (המניה זינקה ביום א' 9% בעקבות הדיווח על כוונת ההשתלטות). שווי זה גוזר למניות האצ'יסון העומדות למכירה שווי של קרוב למיליארד שקל.
עדיפות למכירת מניות מהירה וחלקה
קבוצת גבאי-ארקין-רודב אינה היחידה שמתמודדת על רכישת השליטה בפרטנר. מתמודדת נוספת היא הקרן הזרה אפולו. לגלובס נודע כי מי שעומד מאחורי היוזמה להבאת הקרן להתמודדות הוא עומרי כהן, בנו של עמיקם כהן, לשעבר מנכ"ל ומייסד פרטנר.
כהן ג'וניור מחלק את זמנו בשנים האחרונות בין החוף המערבי בארה"ב לישראל, והוא זה שעניין את אפולו ברכישת מניות האצ'יסון בפרטנר. אפולו מנהלת מגעים עם הנאמן של מניות האצ'יסון בפרטנר, עו"ד אודי סול, שמונה בידי בית המשפט להחזיק במניות והוא פועל בעניין זה מול האצ'יסון העולמית.
המגעים מתקיימים זה מספר חודשים והסיבה שהעסקה לא התקדמה בקצב מהיר יותר נעוצה בעיקר בקורונה ובכך שנציגי אפולו לא יכלו להגיע לישראל. כעת מתברר שאפולו יכולה לאבד את העסקה על רקע ההתארגנות של קבוצת גבאי-ארקין-רודב בניסיון לרכוש את מניות האצ'יסון בפרטנר.
לקבוצה המקומית יש יתרון בולט בשל היותה ישראלית. מבחינת האצ'יסון היכולת למכור בצורה מהירה וחלקה את המניות שקולה בכסף, כלומר ייתכן ואישור מהיר של העסקה מבחינת משרד התקשורת ומשרד הביטחון יכולה להתקבל בברכה גם אם התמורה מאפולו תהיה יותר גבוהה כספית. צריך לזכור שאישור של גוף כה כבד מבחינת היקפי הפעילות שלו כמו אפולו, ומבנה הבעלות שלו, יכול להימשך הרבה זמן והאצ'יסון תצטרך במקרה כזה להחליט האם לחכות או לקחת הצעה הרבה יותר קלה לאישור.
נדגיש כי האצ'יסון לא מנהלת מכרז למכירת מניותיה בפרטנר אלא מציעה אותם למכירה ולכן היא יכולה להחליט על הצעה רצינית שתגיע לידיה מבלי להמתין להצעות אחרות.
אפולו היא מקרנות ההשקעה הפרטיות הגדולות בעולם. הכניסה שלה לשוק התקשורת המקומי נובעת בעיקרה מכך שהיא רואה בפרטנר הזדמנות ועל רקע היכרות שיש לה עם הענף במסגרת החזקות שיש לה בכמה חברות תקשורת.
עומרי כהן היה בעבר יבואן של טלפונים סלולריים כשייבא ויצג את המותג HTC שהספיק בינתיים לדעוך. כיום הוא מייצג חברות בתחום המציאות המדומה ועוסק בפרויקטים פיננסיים נוספים בחו"ל.
יותר משנתיים שפרטנר ללא גרעין שליטה
כבר למעלה משנתיים, מאז ספטמבר 2019, חברת התקשורת פרטנר מתנהלת בפועל כחברה ללא גרעין שליטה. איש העסקים, המיליארדר הישראלי-אמריקאי חיים סבן, ויתר אז על מניות השליטה בפרטנר, ובכך קיבע הפסד בגובה כחצי מיליארד שקל על השקעתו בחברה. סבן הציע את המניות לחברת האצ'יסון מהונג קונג, שהייתה בעבר בעלת השליטה בפרטנר.
סבן, שהיה בעבר חלק מגרעין השליטה בחברת התקשורת בזק (לצד מורי ארקין) ורשם בה רווח נאה, חזר להשקיע בשוק התקשורת הישראלי כשרכש את השליטה בפרטנר מידי אילן בן-דב בעסקה שהושלמה בתחילת 2013, וזאת לאחר שהחברות שבשליטת בן-דב נקלעו לקשיים פיננסיים ובהמשך קרסו.
כחלק מהעסקה, סבן "ירש" חוב של בן-דב להאצ'יסון - הלוואת בעלים שניתנה לו בעבר לרכישת החברה. החוב של סבן היה אמור להיפרע בינואר 2020, ולקראת מועד הפירעון הוא ניהל מגעים עם האצ'יסון על מיחזור ההלוואה, ואולם מגעים אלה לא הבשילו להסכם. נוצר מצב שהחוב של סבן היה בסך כ-1.1 מיליארד שקל בעוד ששווי השוק של מניות פרטנר שבידיו (המשועבדות להבטחת תשלום החוב) הסתכם ב-730 מיליון שקל בלבד. בהמשך עברו מניות סבן (27%) לכינוס נכסים לקראת העברתן להאצ'יסון בכפוף לקבלת היתר שליטה ממשרד התקשורת.
מספר חודשים לאחר מכן, הבינו בהאצ'יסון כי הסיכוי לקבל היתר שליטה הוא אפסי, בשל הקושי להעניק היתר שליטה לחברות סיניות בשל התנגדות אמריקאית. האצ'יסון מחזיקה במניות דרך נאמן שמונה על-ידי בית המשפט ואין לה נציגות או השפעה על הדירקטוריון. קרן ההשקעות האמריקאית אפולו צוינה כמי שמתעניינת באפשרות לרכוש מהאצ'יסון את המניות.
מלבד מניות השליטה בפרטנר, בעלי מניות אחרים בחברה הם גופים מוסדיים מישראל. החברה נסחרת בתל אביב ובנאסד"ק, ובניגוד למתחרה סלקום שנמחקה לפני חודשים ספורים ממסחר בוול סטריט, פרטנר נשארה להיסחר גם שם.