רשות המסים. רצון ליעל, לפשט ולייצר ודאות בתהליכים? / צילום: איל יצהר
בשבוע שעבר חשף גלובס את עיקרי רפורמת הרוחב שמתכננת רשות המסים בכללי המיסוי הבינלאומי, אשר גובשה על ידי צוות משותף לרשות המסים והלשכות המקצועיות (לשכות עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס). השבוע פרסמה רשות המסים בעצמה את עיקרי הרפורמה, ושיגרה הודעה חגיגית על העברת הדוח הסופי של הצוות לידי מנהל רשות המסים, ערן יעקב, כולל תמונות מכובדות של לחיצות הידיים של הגורמים הבכירים שגיבשו את ההמלצות בדו"ח.
הוועדה, כך אומרים ברשות, מונתה על ידי יעקב "מתוך רצון ליעל, לפשט ולייצר ודאות בתהליכים כגון קביעת מקום המושב של יחידים וחברות, חישוב מס יציאה לעוזבים את הארץ, מנגנוני ההקלה ממסי כפל, הטבות לעולים ותושבים חוזרים, מיסוי הכנסות ודיבידנדים שהופקו מחוץ לישראל, מיסוי פעילות של תושבי חוץ בישראל, מיסוי תושבי ישראל שהם בעלי השליטה בחברות זרות והתאמת המערכת בישראל לסטנדרטים בינלאומיים של מאבק בתכנוני מס והגברת השקיפות בין מדינות". כל זאת, במטרה לצמצם מצבים של כפל מס, מחד, ולמנוע תכנוני מס הגורעים הכנסות מקופת המדינה, מאידך.
מאחורי המילים היפות הללו, עומדת למעשה רפורמה שמשקפת העלאת או הטלת מס על פעילות של ישראלים המתבצעת מול חו"ל ובחו"ל, וכן הרחבה משמעותית של חובות הדיווח של הישראלים על פעילותם ונכסיהם בחו"ל.
חברי הוועדה דנו מעל לשנתיים על כל סעיף וסעיף כדי לגבש את התוצאה שמתבטאת בדוח עב הכרס שגובש, כאשר על כל מספר ושינוי שנמצאים בו (כמעט) היו וויכוחים משמעותיים בין נציגי רשות המסים לנציגי הלשכות המקצועיות.
בסופם של הוויכוחים, נראה שגם נציגי הלשכות המקצועיות מבינים שהמוצר הסופי משקף את "הרע במיעוטו" לעומת הגרסה הראשונה של הרפורמה שהרשות רצתה להכשיר דרכם.
"כל הרפורמה בשורה התחתונה היא העלאת מס. מעבר לכך, כל הפרק של הדיווחים הוא פרק נוראי. הרשות תקבל נתונים על כל מה שיש לישראלים ולחברות של ישראלים בחו"ל, על כל החברות בנות ועל כל דבר בעצם. יש פה הרחבה גדולה של המס והרחבה עוד יותר גדולה של הדיווחים שיובילו לגביית מס נוספת מישראלים. רבנו על כל דבר ודבר ימים רבים, עד היום האחרון", אומר אחד מחברי הוועדה.
חזרה 30 שנה לאחור
מטבע הדברים, גם הביקורת של מומחי המס לרפורמה לא איחרה להגיע. לדברי עו"ד ורו"ח איתן אסנפי, העוסק בתחומי המיסוי הישראלי והמיסוי הבינלאומי, השינויים המתוכננים בהגדרות התושבות לצרכי מס למשל (מתי לא נשלם מס ברילוקשיין) יהוו טלטלה עבור כל הישראלים שיוצאים לחו"ל.
לדבריו, "מוקד המחלוקת בין רשות המסים לישראלים שיוצאים לחו"ל זו הגדרת התושבות, וזה אחד מאבני הדרך המרכזיים בשיטת המיסוי בישראל. הרפורמה מבקשת לגרום לכך שהמבחן העיקרי לתושבות או היעדרה יהיה מספר הימים שבהם שוהה יחיד בישראל ביחס למספר הימים בחו"ל. כלומר, עוברים לכאורה לבדיקה של ספירת ימים כדי לקבוע תושבות וזה ללא קשר להיכן נמצא מרכז החיים.
"זו חזרה 30 שנה לאחור. בעבר כבר הייתה מקובלת הגדרה טכנית כזו של מספר ימי שהייה ובתי המשפט החליטו לפרש את ההגדרה הזו באופן רחב יותר שיתחקה אחר מרכז החיים של האדם, ולא רק על בחינה טכנית של ימי השהיה. לכן, בשנת 2003 שונתה הפקודה באופן שיתייחס למבחן מרכז החיים. הצעד הזה, אם כן מחזיר אותנו לאחור בניגוד למציאות החיים המורכבת שלנו".
עו"ד ורו"ח אסנפי מוסיף, כי שינוי מבחני התושבות יוליד מאבקים משפטיים חדשים מול רשות המסים. לדבריו, "המבחן הכמותי שעכשיו מנסים לקבוע סותר חזיתית גם את מבחני התושבות שנקבעו באמנות המס, שמבוססים על מקום בית הקבע של היחיד, על מרכז האינטרסים החיוניים שלו ופרמטרים אחרים איכותניים ולא טכניים כמו ימי שהיה. אמנות המס משקפות את התפיסה הבינלאומית, והן גוברות על הדין הפנימי. אם יש סתירה בין הגדרת התושבות לפי הפקודה ובין הגדרת התושבות על פי האמנה - האמנה תגבר. בכך למעשה רשות המסים פותחת חזית משפטית חדשה מול הנישומים בכל הנוגע לסמכות בהקשר זה".
לדברי עו"ד אסנפי, "נדמה שהמוטיבציה האמתית של רשות המסים לשינוי נובעת מהעובדה שלא מעט פסקי דין בתחום תושבות היחיד שיישמו את מבחן מרכז החיים המהותי קיבלו את עמדת הנישומים בניגוד לעמדת הרשות. למה להרוס מבחן איכותי וטוב גם אם הוא קשה ליישום, על מזבח הודאות? ודאות היא ערך אבל יש מאות נושאים אחרים בתחומי המס שגם הם מותירים שיקול דעת אצל בתי המשפט ושם רשות המסים לא מחפשת ודאות".
רפורמה עמוסה ומסורבלת
עו"ד ורו"ח רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת וראש מחלקת המסים במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' מוסיפה, כי "הרפורמה אותה מציעה רשות המסים, שבחלקה נועדה לצמצם עיוותים שיש לתקנם ואשר נועדה להגביר את הוודאות הינה רפורמה עמוסה ומסורבלת. לא זו בלבד שספק רב אם תשיג את מטרותיה, אלא אף תגרום לפגיעה ממשית בציבור נישומים נרחב. הרפורמה מתיימרת לצמצם 'פרצות' מס, אולם לאור ריבוי סעיפי החקיקה הצפויים, הדבר עשוי להשיג את האפקט ההפוך, שכן לכל מונח בחקיקה המוצעת ניתן יהיה להעניק פרשנויות שונות, שדווקא ייצרו פרצות מס חדשות".
לדברי עו"ד גוז-לביא, "הרפורמה, בחלקים נרחבים ממנה, נגועה בהיבטים רטרואקטיביים שמשנים את מדיניות המס של הנישומים לרעה. כך לדוגמא, חברה שעד כה לא נחשבה לתושבת ישראל לאור הדין הקיים, תהפוך באחת לכזו וכמו-כן יושת מס בגין הכנסות של חברות מסוג חנ"ז שלא מוסו בישראל. יתרה מכך, השינויים המוצעים בהגדרת תושב ישראל יביאו לעיוות במאזן הכוחות שבין הנישומים לרשויות, תוך נטייה מופרזת לראות בנישומים כתושבי ישראל.
"הרפורמה, שאמורה בעיקרה להגביר את וודאות המס ולצמצם את המחלוקות בין הרשות לנישומים, לא תביא לגידול ניכר של גביית המס, אלא לגידול בהליכים המשפטיים שינוהלו מול הרשות. בצד זאת, שינוי דרסטי במדיניות המס, אינו מבטיח כי יחידים וחברות כאחד, ימשיכו לקיים את מקום מושבם בישראל נוכח הגדרתו המחודשת. בכך, בוודאי תצא המדינה נפסדת".
הכבדה משמעותית
רו"ח ומשפטן כפיר אילני, שותף בחטיבת המס Deloitte ישראל, מעריך ש"הפרוצדורה החדשה המוצעת צפויה להכביד משמעותית על ניתוק התושבות, בין היתר באמצעות מסלולים של מס מיידי ומסלולי דחייה שונים הכוללים דיווחים שונים ובהם דיווח ו/או תשלום מס יציאה תוך 90 יום מיום הניתוק. כך גם חובת הגשת הצהרת הון על מצבת הנכסים וההתחייבויות ליום החיוב במס יציאה על כלל הנכסים אשר חל עליהם מס יציאה, הפקדת ערבויות / שעבוד נכסים בידי נאמן ישראלי ועוד. נישום שלא הגיש דיווח והצהרה כאמור, לא יוכל לטעון בעתיד כי ניתק את תושבותו בשנה זו. מה שמייצר חסמים בהליך ניתוק התושבות".
עוד לדברי אילני, "הוועדה שהוקמה לא נתנה פתרון מלא לבעיית כפל המס שקיימת היום, וככל הנראה סומכת על כך שהפתרון יהיה במסגרת אמנות מס חדשות שנחתמו או יחתמו בעתיד. מ-2003 לא הותקנו תקנות מכוח הסעיף הקובעות מתן זיכוי ממס זר והוראות למניעת כפל מס באם נבחרה החלופה של דחיית המס, כלומר, בעיית כפל המס נותרה על כנה".