יונית לוי, מגישת מהדורת חדשות 12 / צילום: צילום מסך
ביום חמישי הקרוב תתכנס מועצת הרשות השנייה כדי לדון בהחלטה המשמעותית האחרונה שלה לקדנציה זאת: הוראה על החזרת אורך מהדורות החדשות בערוצים המסחריים לפורמט של שעה בלבד. את ההצעה מובילה היו"ר יוליה שמאלוב, ועל פי הערכות מקורבים, אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון יירשם רוב גדול במועצה לאישור הקיצור.
שמאלוב מקדמת אמנם קו שגורס כי יש לקצר את מהדורת החדשות כבר מספר חודשים, אך נראה כי בערוצים המסחריים "נרדמו בשמירה", ולא פירשו נכון עד כמה האיום מוחשי. זאת בעיקר לאור העובדה שמועצת הרשות השנייה ושמאלוב עצמה כבר היו אמורים לסיים את הקדנציה שלהם. אלא שהאישור של מחליפיהם במועצה החדשה מתעכב, כי בוועדת גילאור אין קוורום לאשר מינויים חדשים כבר מספר שבועות.
להחלטה לקצר את המהדורות יש משמעות כלכלית דרמטית על שורת הרווח-הפסד של הערוצים. שעות הפריים-טיים הן השעות היקרות ביותר להפקה: עלות שעת ההפקה הזולה ביותר שאיננה חדשות מגיעה בקלות ל-200 אלף שקל, כך שאם הערוצים ייאלצו להפיק בכל יום חצי שעה נוספת של תוכן שאיננו "מועמס" על הוצאות חברות החדשות, המשמעות היא תוספת השקעה של מיליוני שקלים בשנה.
מעבר לשיקול הכלכלי, בערוצים חוששים כי הניסיון להעביר את ההחלטה דווקא כעת, במקביל להשקה המחודשת של ערוץ 20 בביתו החדש באפיק 14, איננו מקרי. ערוץ 20 פונה לקהל מוטה חדשות ואקטואליה, וקיצור המהדורות בעת הזאת יכול לשחק לטובתו. בעבר, כשהתרקם המיזוג של ערוץ 10 עם רשת, נשלחו לאוויר רמזים על חיבורים פוליטיים הקיימים במועצה עם גורמים מהימין, וכעת יש מי שמזכיר זאת מחדש כחלק ממהלך מתוזמן לחזק את הערוץ הימני.
בערוצים, שנוטים ממילא לתיאוריות קונספירציה, מחברים גם את העובדה ששי נשר המשמש פה לארגון מפיקי הטלוויזיה שדוחפים לקיצור המהדורה, מתוך תקווה שזה יביא ליותר הפקות מקומיות, משמש בכובע אחר כיועץ לערוץ 20 במיתוגו מחדש, ואת הקמפיין שמנהל עיתון ישראל היום לטובת הקיצור. בשורה התחתונה, יש מי שמאמין כי מדובר במהלך פוליטי שמבקש להחליש את תקשורת המיינסטרים לטובת חיזוק הצד הימני.
בחברות החדשות אומרים כי "מצד אחד עולה ערוץ שממותג כערוץ החדשות של ישראל, למרות שזה לא תנאי המכרז שלו, ואין לנו בעיה עם זה. ומצד שני, מפנים לו את הדרך. זו רגולציה סובייטית.
"לרשת לא משתלם לשדר חדשות, כי הנתח שלהם בשאר הפריים יותר גבוה מהנתח שלהם במהלך שידור החדשות. ובכל זאת הם לא מקצרים את המהדורה, כי הם יודעים שברגע שמול תוכנית פריים שלהם ישודרו חדשות - גם הפריים שלהם ייפגע. לכן, הם לא מקצרים חד צדדית, כי הם מעדיפים להיות ראש בראש עם קשת, ולא מול החדשות.
"יש קהל גדול שחובב אקטואליה, וברגולציה מבינים שאם הם יקטעו את החדשות של הערוצים המסחריים ב-21:00, הם מפנים את המגרש לערוץ 14. אמנם בנקודות מועטות, אבל ביחס למה שיש להם היום זה הרבה. יש פה לגמרי קמפיין מתוזמר".
טענות לשיקולים זרים
לגלובס נודע כי בימים האחרונים על רקע ישיבת המועצה המתקרבת, התנהלה חליפת מכתבים בין ראשי חדשות 12 לשמאלוב. באחד מהם נשלח רמז עבה לכיוונה של שמאלוב, עם תמיהה לגבי השיקולים שמנחים את התנהלותה בעת הזאת, וכן טענה כי ישיבת המועצה שאמורה הייתה להתקיים בשבוע האחרון התבצעה כמחטף מבלי הזדמנות אמיתית לערוצים להביע עמדתם.
על כך ענתה שמאלוב: "אבקש לדחות מכל וכל את רמיזתכם בעניין שיקולי המועצה, וראוי כי רמיזה חמורה וחסרת שחר מעין זו כלל לא תעלה על הכתב". שמאלוב הבהירה כי המועצה פועלת משיקולים ענייניים בלבד, והזכירה כי בתקופה האחרונה נאמר לערוצים לא פעם כי המועצה עתידה לקיים בישיבתה הקרובה דיון על אורך המהדורה, כך שטענתם כאילו התוודעו לעניין "לפני שעה קלה" מופרכת. עם זאת, הוחלט להתחשב בבקשת הערוצים לגבי מועד הזימון, והם יופיעו בפני המועצה כבר השבוע.
במכתב נוסף הציג מנכ"ל חדשות 12, אבי וייס, את הטיעונים העיקריים של החברה נגד קיצור המהדורה, ביניהם כי מן הראוי שהרשות תותיר בידי חברת החדשות את שיקול הדעת המקצועי ביחס למשך המהדורות. במכתב גם מפורט רצף האירועים, כגון מגפת הקורונה והבחירות, שהצדיקו את מתיחת המהדורה.
"לצד אינטנסיביות האירועים החדשותיים, חברת החדשות סבורה כי יש מקום להוסיף ולהעמיק את השיח בנושאים חברתיים וציבוריים שונים, באמצעות כתבות ותחקירים בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי", כותב וייס. לדבריו, כעורך ראשי הוא מפעיל שיקול דעת בעניין אורך המהדורה על פי שיקולים עיתונאים בלבד ולטובת האינטרס הציבורי.
"הציבור הוא שמחליט מדי יום ביומו באילו תכנים הוא מעוניין לצפות ובאלו מועדים לעשות כן, ונראה כי בשנת 2021 אין מקום כי מועדים אלה יוכתבו באופן רגולטורי". המכתב נושא גם איום לגבי ההשלכות שעשויות להיות לקיצור: "קיצור מהדורת החדשות המרכזית כעת יוביל באופן ישיר לקיצוץ מהותי בתקציבה של חברת החדשות, ויאלץ אותה לפטר עשרות עובדים המועסקים על ידיה במסגרת הכנתן הפקתן ושידורם של מהדורות החדשות".
כאמור, בערוצים משוכנעים כי את המועצה מניעים, בין היתר, שיקולים זרים. אולם בין אם מדובר בתיאוריית קונספירציה או בסיפור עם גרעין של אמת, מבחינת התדמית הציבורית מדובר בעיתוי בעייתי מבחינת הערוצים. נדמה שבחודשים האחרונים הביקורת על העיתונות הפכה לספורט לאומי - וביתר שאת כשמדובר בחברות החדשות של הערוצים המסחריים.
כבר תקופה ארוכה נשמעות טענות על פוליטיזציה מוגברת של העיתונאים, מעבר מעיתונות חוקרת לעיתונות הדלפות, טענות על תוכן שיווקי בוטה וייצוג יתר לאינטרסים של ערוצי הבית על חשבון התוכן. הטענות הועצמו בתקופה האחרונה, למשל על רקע הציטוט הלא מדויק מתוך דבריו של ח"כ דוד אמסלם.
באווירה הציבורית הנוכחית של היום, סביר שרוב חברי המועצה לא יהססו להרים יד כנגד מה שנתפס כבון טון הנוכחי - מה גם שסקר שנעשה לאחרונה על ידי הרשות השנייה מלמד שחלק ניכר מהציבור בעד קיצור המהדורות. בנוסף, הרבה יותר פשוט להורות על קיצור מהדורה, מאשר לבצע פיקוח ממשי על תוכן שיווקי או עמידה בכללי אתיקה.
הקורונה והשינויים הפוליטיים
לירידה בצפייה יש מספר מרכיבים אובייקטיביים, שלא בהכרח קשורים בהתנהלות חברות החדשות עצמן. תקופת הקורונה, שבישראל נמהלה בארבע מערכות בחירות ומבצע צבאי, הכתיבה אינטנסיביות כה גבוהה של צריכת חדשות, שאך טבעי כי כעת, כשנדמה שהמדינה חזרה לשגרה, תהיה ההקצנה לצד השני - והצופים "יתנקו" לתקופה מסוימת מהצריכה המוגברת.
גם השינוי הפוליטי הביא לכך שדמויות פחות "עסיסיות" מובילות את המדינה. במובן הזה ישראל איננה ייחודית - גם בארה"ב ירידתו של טראמפ מהמפה הפוליטית הביאה לירידה בצפייה במהדורות החדשות. על זה אפשר להוסיף את התעצמות השינויים הטקטוניים במדיה, והתחזקות פלטפורמות כמו נטפליקס, גוגל, פייסבוק, טיקטוק ודומיהן.
ויש גם את החלק של חברות החדשות עצמן: השיווק האינטנסיבי של תוכן הפריים בתוך מהדורות החדשות פוגע במוצר ובאמון הציבור, והאורך הבלתי נגמר דורש מהעורכים והעיתונאים למלא דקות שידור ארוכות - לעיתים יש מאין.
ירידה באיכות התוכן
בכיר בתעשייה קושר את הכרסום בצפייה בירידה משמעותית באיכות התוכן. "אי אפשר לייצר כל יום שעה וחצי של תוכן טוב. בחדשות 12 גם השיקו את N12, מה שלא מאפשר לשמור את כל הכותרות למהדורה. הם לא יכלו לפעול אחרת, אבל לאורך זמן זה פוגע במהדורה המרכזית. כשיש אתר חדשות חזק, ובכלל בעידן הדיגיטלי, מפזרים את החדשות על פני כל היום. למהדורה חייב להיות ערך מוסף של עומק, כי רוב הסיפורים כבר נשרפים בדיגיטל.
"המתיחה של שידורי האקטואליה בערוצים על פני רוב היום שוחקת גם את הצופה, אבל גם את העורכים והעיתונאים, שלא יורדים מהאוויר במשך שעות. כשעיתונאי צריך להיות באולפנים בשלוש, כמה יכולת יש לו לעבוד על חומר חזק ואיכותי למהדורות?".
בכיר אחר מתייחס בפחות סלחנות לירידה שקיימת לדעתו באיכות החדשות. "בחברות החדשות התמכרו לקלות הבלתי נסבלת של תרבות ההדלפות והדעות הנחרצות. כבר לא טורחים לבדוק ולחקור, וזה נכון לכל התחומים, לא רק לפוליטיקה. הסיקור הפך לצעקני, פופוליסטי ולא מורכב.
"העיתונאים אומרים את דעתם על כל מה שקורה בעולם בצורה נחרצת, בלי להתייחס למורכבות או לקונטקסט. לעתים מייצרים קונפליקטים מלאכותיים. במשך הרבה זמן הטריקים עבדו להם בלי מאמץ והם התרגלו, אבל זה לא יכול לעבוד לאורך זמן.
"היום השפה והשיח השטחי במהדורות דומים לאלה שברשתות החברתיות. אבל מדיה שמנסה להילחם ברשתות בכלים של הרשתות - תיכשל. כל מדיה צריכה לנצל את יתרונותיה, ולא לנסות לחקות מדיה פופולרית אחרת, כי נדמה לרגע שלשם הדברים הולכים. כשבחדשות מאמצים התנהלות של רשתות, הם מאבדים את החזקות שלהם: הסמכותיות, העומק, האמינות.
"הירידה בצפייה לא בהכרח קשורה לאורך המהדורות. אם תמיד החלק השני של המהדורה היה כתבות מגזין חדשותיות מעמיקות, כמו הסדרות של אוהד חמו ויאיר שרקי, הרייטינג היה אולי עולה. אבל לרוב מייצרים תוכן שאין בינו לבין חדשות כלום. כשעושים עבודה עיתונאית מעמיקה, הציבור מגיע לראות. כשמחרטטים את הציבור עם כתבות על הסלבס התורנים, הצופים נוטשים".
עם זאת, נראה כי בחדשות 12 מנסים בתקופה האחרונה להוריד את "כתבות הבוטוקס והתיירות" לטובת תוכן מגזין שייצר ערך. בין הכתבות ששודרו נזכיר את הסדרה של מיכל פעילן "לחיות מקצבת זקנה", ושל לי אברמוביץ "למה ישראל כל כך יקרה", וכן כתבות כמו המהפך הפדגוגי של טבריה, תחקיר שימוש בסמי אונס של לי נעים ועוד.
לדברי בכיר אחר, "לשנתיים של הבחירות והקורונה יש אפקט פסיכולוגי על הצופה. תקופה ארוכה הוא היה שבוי בידי המהדורות עם סגרים, ילדים בבית, מקומות בילוי סגורים וכדומה. החדשות התנפלו על המצב באופן מוקצן. כשזה נגמר, החדשות לא ידעו להפסיק, והצופה לא סובל את זה ומחזיר להם. החדשות פסקו להיות המקום שקורים בו דברים. במשך שבועות אין שם כמעט גילויים משמעותיים שגורמים לצופה תחושה שאסור לו לפספס מהדורה".
פגיעה בתפיסת המקצועיות
מהדורות סוף השבוע נפגעו פחות מבחינת רייטינג, אך פורמט "הראשים המדברים" שהשתלט עליהן - כשאת הפאנלים מאכלסים לעיתים אנשים שמוכרותם אומנותם, ולא בהכרח מקצועיותם - משליך על תפיסת חברות החדשות באופן כללי.
"מהדורות סוף השבוע הפכו לפאנלים בלתי נסבלים", טוען בכיר בתעשייה. "קבוצה של אנשים שלא מפרשנים אינפורמציה שהביאו, אלא מביעים דעה. בעבר הפרשנים הביאו כותרת חדשותית, שעליה התנהלה שיחה. אין יותר חשיבות למומחיות. כל אחד יכול לדבר על כל דבר, וחלק ניכר מהשיח מתמקד בדעות. הצופה כאילו נכנס במנהרת הזמן היישר לימי הזוהר של פופוליטיקה ברשות השידור.
"התפיסה של מהדורות שישי משליכה על תפיסת המהדורות בהמשך השבוע. כשאחד המוצרים המשמעותיים נפגע, והפרשנים הם כבר לא פרשנים אלא עדת לרלרנים שמתווכחים ביניהם עם הרבה אגו - גם הנוכחות הפרשנית שלהם במהדורות אמצע השבוע נפגעת".
האם ומתי יבוא שינוי
גם אם האינטרס הציבורי הוא שיפור איכות החדשות, נראה כי קיצור המהדורות איננו תרופת פלא לכך. מקורבים למועצת הרשות השנייה מדברים אינטרס ציבורי נוסף שיושג בזכות הקיצור: דחיפת הערוצים להשקיע יותר בתוכן נוסף בפריים.
אבל ההנחה שאם המהדורות יקוצרו, הערוצים יחזרו להפיק את מה שהיה פעם "פריים שני" - סדרות ודרמות - היא מעט נאיבית. אחרי שהשנה החלו הערוצים סוף סוף להרוויח כסף, יותר סביר שיבחרו "למתוח" את הריאליטי ותוכניות זולות להפקה כמו גיא פינס, או יעלו תוכניות אולפן עמוסות תוכן שיווקי - ולא יכניסו את היד לכיס כדי לייצר תוכן יקר.
במובן הזה, יש הבדל גדול האם תתקבל החלטה לקצר את המהדורות בחצי שעה, או שיגיעו לפשרה על 15 דקות. בכל מקרה, בניגוד לעבר, כיום בשיטת הרישיונות לרגולציה אין דרך לכפות על הערוצים לייצר סוג מסוים של תוכן - כל עוד הגיעו למכסת ההשקעה הנדרשת.
סוגיה נוספת היא שגם אם מסכימים על קיצור החדשות, לא ברור האם הרגולציה אמורה לדאוג לזה והאם מדובר במדרון חלקלק של התערבות, שאת סופה קשה לצפות. מצד אחד, בגלל ההשפעה הדרמטית על התודעה, החוק קבע רגולציה כדי להגן על האינטרס הציבורי מפני האינטרס המסחרי של בעלי המניות. מצד שני, אין במקרה הזה סתירה בין האינטרס של חברת החדשות לייצר חדשות שצופים בהן לבין האינטרס הציבורי.
המדיניות של דה רגולציה באה היטב לידי ביטוי במסקנות ועדת פולקמן, שאומצו על ידי שר התקשורת, לפיהן מומלץ להתערב במהלכיהם של הערוצים פחות ופחות. "קיצור מהדורה אינו סוגיה טכנית אלא שאלה של תוכן", מסכם שלא לייחוס בכיר התעשייה.
"השוק יעשה את שלו, ואם המהדורות הארוכות לא יהיו מוצר מבוקש על ידי הצופים, הן יקוצרו. אם הנתונים יירדו מתחת לרף מסוים, זה כבר לא יהיה כלכלי להמשיך. אנשי חדשות אמורים להתנגד לדריסת רגל של רגולטור. צריך לצמצם אותה למינימום, כי התערבות כזאת טומנת סכנה יותר גדולה מאורך המהדורה".
מחדשות 12 נמסר בתגובה: "אמירות של גורמים עלומים על ירידת איכות המהדורה מונעות אינטרסים. לצערנו, קמפיין תעמולה מתנהל מצד גורמים בעלי אינטרס, שכל מטרתם לקצר את המהדורות. זאת בזמן שהמחוקק הישראלי הורה על מגמת הקטנת הרגולציה ושמירת החופש העיתונאי בידי חברות החדשות לעצב את התוכן שלהן בידיהן.
"בחודשים האחרונים אנחנו משדרים כתבות מגזין מושקעות וארוכות בנושאים חשובים. אם אכן יש ירידה ברייטינג בגלל זה, אנחנו לא מתנצלים על כך".
מהרשות השנייה נמבר בתגובה: "ההחלטה על אורך מהדורות החדשות תתקבל על ידי מועצת הרשות השנייה אשר תתכנס ביום חמישי הקרוב על מנת להכריע בסוגיה.
השיקול היחיד שמנחה את המועצה הוא האינטרס הציבורי. נותר לנו להצטער כי יש מי מבין ראשי מערכות החדשות שלא בוחל לאיים על יו"ר הרשות, על מנת לסכל את ההצעה. יו"ר הרשות ומועצת הרשות השנייה לא יושפעו נוכח האיומים".
מערוץ 20 נמסר בתגובה: "הערוץ משיק את שידוריו באפיק 14 ב 28.11. ערוץ 14 יהיה ערוץ חדשות ואקטואליה מרתק ומעמיק לאורך כל היום. אנו מתנגדים להתערבות הרשות השנייה בהגבלת זמנה של מהדורת חדשות, ותומכים בחופש של הערוצים לשדר מהדורה ארוכה ככל שיחפצו".
משי נשר נמסר בתגובה: "כמפיק טלוויזיה בעברי וכנציגם של מפיקי טלוויזיה כיום, הנני מודע לעוול הנגרם היום לעובדי תעשיית הטלוויזיה על כל מרכיביה. קיצור החדשות יביא להפקת עוד שתי תוכניות בערב ויעזור לעובדי תעשיית הטלוויזיה".
הירידה ברייטינג: לא רק בחדשות
גורמים פוליטיים שונים טענו לאחרונה שהצופים מצביעים ברגליים ונוטשים את מהדורות החדשות. ואכן, באחת המהדורות בשבועות האחרונים נרשם שיא שפל של 6.5%. נתונים אלה העצימו את התחושה שמהדורות החדשות מאבדות מכוחן - במיוחד לאור הזיכרון הקולקטיבי הלא מאוד רחוק מימי ערוץ 2 העליזים, כשהחדשות רשמו על בבסיס כמעט קבוע רייטינג של יותר מ-20%.
אך האם הצופים הפסיקו לצפות רק במהדורות החדשות, או שמא מדובר בחלק מבעיה כוללת של ירידה בצפייה בטלוויזיה המסחרית? הנתונים רחוקים מלהיות חד משמעיים. כדי להשוות 'תפוחים לתפוחים' השווינו שתי תקופות דומות זו לזו: יולי-נובמבר 2019 מול יולי-נובמבר 2021. בתקופה שחלפה בין שני המועדים פוצל ערוץ 2, רשת התמזגה עם ערוץ 10, ולשוק נכנסו שחקניות כמו נטפליקס, סלקום ודומיהן.
מהנתונים עולה כי בסך הצפייה בטלוויזיה (לא רק בערוצים המסחריים) אין שינוי משמעותי בין שתי התקופות, אבל קשת 12 רושמת ירידה דו ספרתית גם בצפייה בחדשות וגם בצפייה בתוכניות הפריים. בצפייה בחדשות הפגיעה משמעותית יותר: ירידה של 13%, לעומת ירידה של 10% בתוכניות הפריים.
ברשת 13, שם טיפלו באופן אינטנסיבי בתוכניות הפריים מאז המיזוג עם ערוץ 10, אך קיצצו משמעותית במשאבי החדשות, מצטיירת תמונה שונה: המהדורות רושמות ירידה דרמטית של 15% ברייטינג הממוצע, לעומת עלייה של 5% בממוצע תוכניות הפריים. בדיקת מהדורות סוף השבוע מגלה שבצפייה בהן, שרשמה ירידה דרמטית לפני מספר שנים, אין שינוי משמעותי - למעט תזוזות של אחוזים בודדים ברייטינג הממוצע, גם באולפני שישי וגם באולפני השבת.
הדרמה בחדשות 13 מספרת יותר את הסיפור של החברה עצמה, ומעידה פחות על מעמד חברות החדשות באופן כללי. המיזוג הטראומטי של חדשות 10 עם רשת, תחלופת המנכ"לים התכופה, הקיצוץ המשמעותי בכוח האדם כחלק מתןכנית ההתייעלות אגרסיבית, והניסיון "להיפטר" מהדנ"א שזוהה עם חדשות 10 ולאמץ זהות חדשה מתוך תקווה לפנות לקהלים חדשים - כל אלה ניכרים היטב על המסך.
ההשפעות האלה באות לידי ביטוי בנתוני צפייה חסרי תקדים - נמוכים יותר מנתוני חדשות 10, בימים שבהם לפני ואחרי המהדורות לא היה במה לצפות. אבל אם מוסיפים לכך את הנתונים של המתחרים בקשת, שם הצפייה בחדשות יורדת יותר מהצפייה בשידורי הפריים, מקבלים את תחילתה של מגמה שאמורה להדאיג את קברניטי הערוצים.