ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד''ר שלומית ווגמן-רטנר / צילום: ניב קנטור
גידול מטריד בהלבנת הון של כספים שהושגו באמצעות הונאות, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות ובסכומי הכסף המולבן בתחום הסחר בסמים; ומעורבות מוגברת של ארגוני פשיעה בחברה הערבית בביצוע הלבנת הון - אלה הממצאים המטרידים שעולים ממסמך הערכת הסיכונים הלאומית שמפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
הערכת הסיכונים מציגה את איומי הלבנת ההון העדכניים למשק הישראלי, היקף ההתמודדות מולם והסיכון הנובע מהם לכלכלה הישראלית לשנת 2021. מדובר במהלך הנדרש מכוח הסטנדרט הבינלאומי של ארגון ה-FATF (Financial Action Task Force), המחייב כל מדינה לבצע מדי תקופה הערכת מצב עדכנית של סיכוני הלבנת ההון בשטחה. הערכת הסיכונים הלאומית הראשונה בתולדות ישראל פורסמה בשנת 2018, וכעת בחנו גורמי האכיפה, בהובלת הרשות לאיסור הלבנת הון, איך השתנו שיטות ועבירות הלבנות ההון במחוזותינו מאז.
ההערכה בוצעה בחלוקה לפי השיטות המרכזיות להלבנת הון בשנים 2020-2021, וכן עבירות המקור המרכזיות - העבירות הפליליות מהן השיגו העבריינים את הכספים. כל עבירה/שיטת הלבנה דורגה במדרג סיכון מ-1 עד 5, כאשר 5 היא דרגת הסיכון הגבוהה ביותר.
היקף ההונאות המקוונות גדל במאות אחוזים בשנה האחרונה
מהממצאים עולה, כי עבירות ההונאה כבשו את מצעד העבירות בסיכון הגבוה ביותר להשגת כספים שנכנסת לשרשרת הלבנת ההון, וזאת במיוחד על רקע משבר הקורונה. ההונאות מדורגות כעת בדרגת סיכון לאומי 5. התחכום ההולך וגובר בסוגי ההונאות, השימוש בטכנולוגיה מתקדמת והפער האכיפתי (בעיקר בתחום הפורקס) מקשים על ההתמודדות עם התופעה.
על פי הממצאים, היקף ההונאות המקוונות, בדגש על מתקפות הפישינג, גדל במאות אחוזים בשנה האחרונה והפך לאחד מהענפים הפליליים הרווחים עבור ארגוני פשיעה בישראל.
העבירות בתחום המרמה וההונאה ה"קלאסיות" כוללות הונאות תשלום למפרע, התחזות וגניבת זהות, זיוף כסף, מסמכים ותעודות, הונאה ומרמה כלפי המדינה (כספי תמיכות) והונאה ומרמה בתחום הקניין הרוחני.
בתחום של הונאה ומרמה ברשת ובאמצעים טכנולוגיים ומקוונים נסקרו תופעות פשיעה כגון הונאה בזירות סוחר, התחזות לאתרים לגיטימיים לשם הונאות בכרטיסי אשראי, Phishing ,Sim Swapping, הנדסה חברתית ועוד.
"משבר הקורונה העולמי האיץ את המעבר לפעילות מקוונת ועקב כך את התפתחותם של אפיקי הונאה ומרמה חדשים ומתוחכמים יותר, המנוצלים על ידי ארגוני פשיעה. חוק צמצום השימוש במזומן המעודד שימוש באמצעי תשלום מקוונים תרם, אגב יישומו, להתגברות האיום הנשקף מביצוע עבירות מרמה בממשקים המקוונים", נכתב בדוח.
בדוח צוין כי היקפה הכספי של התופעה נרחב ביותר, אך אין בידי רשויות האכיפה נתונים מהימנים מהם ניתן לאמוד את הנזק באופן מדויק. לדברי ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, "מדובר באחד מתחומי הפשיעה הרווחיים ביותר, תחום שמגלגל מיליארדים רבים" .
26% מהדוחות שהעבירה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לגורמי האכיפה בשנת 2019 עסקו בהונאות, כאשר היקף העבירות עמד אז על כ-1.47 מיליארד שקל. מאז, מסבירים ברשות לאיסור הלבנת הון, חלה קפיצה דרמטית בהיקף העבירות ולכן גם ברווחים שמפיקים מהם העבריינים, כך שהם מגיעים לכמה מיליארדי שקלים.
במקביל, נרשם גידול בעבריינים ישראלים המבצעים הונאות פורקס כלפי תושבי מדינות אחרות, שמלבינים את רווחיהם בישראל.
לאחרונה התפרסמו מספר חקירות בתחום ההונאות, וביניהן החקירה שבה מככב בימים האחרונים איש העסקים והבעלים של מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים, משה חוגג, שנעצר בחשד להשתתפות בהונאת ענק בתחום הקריפטו יחד עם 7 חשודים נוספים, בהם עדי שלג, שהיה עד מדינה בפרשת נוחי דנקנר. על פי הודעת המשטרה, החשודים כל אחד עפ"י חלקו, גרפו לכיסם עשרות מיליוני שקלים, תוך הצגת מצג שווא למשקיעים פוטנציאלים להשקיע במיזמים רווחיים לכאורה (חזקת החפות: חוגג, שלג ויתר הנחקרים הם בגדר חשודים בלבד, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות).
חקירה נוספת שנחשפה לאחרונה הייתה חקירה חובקת-עולם שנערכה בשיתוף ה-FBI , במסגרתה עצרה המשטרה 26 ישראלים בחשד לביצוע עבירות מרמה והלבנת הון במסווה של עסקאות פורקס במטבעות דיגיטליים, כלפי אזרחים בחו"ל בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
יותר ארגוני פשיעה משתמשים בחשבוניות פיקטיביות
תחום נוסף שמעורר דאגה הולכת וגוברת הוא השימוש בחשבוניות פיקטיביות שכבר מוכר כמכת מדינה מבחינת היקף העלמות המס, אך כעת עולה מדרגה גם בהיקף השימוש בו להלבנת הון. מיליארדים רבים מועלמים מקופת המדינה באמצעות שיטה זו, הנתפסת כשיטת העלמה פשוטה ליישום וקשה יחסית לאיתור. בשנת 2019 כ-10.5% מהדוחות שהעבירה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לגורמי האכיפה עסקו בנושא חשבוניות פיקטיביות, בהיקף של 7.2 מיליארד שקל.
על פי דוח הסיכונים, ארגוני הפשיעה משתמשים בחשבוניות פיקטיביות כתשתית להלבנת הון בהיקפים נרחבים, ולמרות הטיפול הנרחב בתחום על ידי מכלול הגופים - פעילות צח"מים בהובלת משטרת ישראל ומאות תיקי חקירה ברשות המסים - עדיין קיים פער משמעותי בטיפול והגשת כתבי אישום.
המאבק בחשבוניות הפיקטיביות נמצא בראש סדר העדיפויות של רשות המסים מזה שנים, אך התוכנית המרכזית שהרשות גיבשה כדי להיאבק בו ירדה לאחרונה מחוק ההסדרים (פרק המאמץ את "המודל הצ’יליאני" למעקב אחר חשבוניות ואיתור הפיקטיביות ביניהן).
לדברי ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, "מדובר בתופעה מטרידה שאם לא תטופל בחקיקה לא יהיה ניתן להתמודד עמה כמו שצריך". לדבריה, מלבד המודל שהוצע בחוק ההסדרים, "יהיו לא מעט יוזמות חקיקה בתחום בזמן הקרוב".
סחר בסמים - נגיש יותר, ויש יותר ביקוש
גם עבריינות קלאסית, פשיעה מהסוג "הישן", ממשיכה להטריד את הרשות לאיסור הלבנת הון. מדוח הסיכונים עולה, כי דרגת הסיכון להלבנת הון מעבירות סחר בסמים עומדת על 4.7, ונמצאת בעלייה.
מדובר בתחום שנע מעבריינים בודדים, לכנופיות סחר ועד לארגוני פשיעה. מרבית הסמים מוברחים לתוך ישראל, למעט סם הקנאביס שמקורו בעיקר בגידול מקומי.
על פי ממצאי דוח הסיכונים, בשנים האחרונות הסחר בסמים הפך נגיש יותר, וישנו קושי גובר באיתור התשלום, שחלקו מבוצע בנכסים וירטואליים (קריפטו). בדוח הסיכונים נכתב, כי "כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית מואצת הפך בשנים האחרונות הסחר בסמים לקל יותר, נגיש יותר ויעיל יותר ובעל סיכון נמוך יותר עבור המעורבים בו. שכן סיכויי הגילוי, התפיסה והענישה בגין עבירות אלו נמוכים למדי... במקביל, המידע המודיעיני מצביע על התרחבות משמעותית של הביקוש לסמים מקרב אוכלוסיות שונות".
במשטרה נפתחים מדי שנה אלפי תיקי סחר בסמים. הרווחיות הרבה של הסחר מביאה עבריינים רבים לתחום, והוא מחולל התעצמות גם של ארגוני פשיעה קיימים. בתקופת הקורונה זוהתה התגברות של הסחר בסמים ברשת ובאמצעות משלוחי דואר מחו"ל, לצד ירידה חדה בתפיסת הבלדרים בתווך האווירי. המידע הקיים מצביע על התרחבות השימוש בנכסים וירטואליים כאמצעי התשלום בגין עסקאות הסמים ועל שימוש באמצעי תשלום מתקדמים אחרים.
תחום עבריינות נוסף שנמצא בדרגת סיכון גבוה (4.7) הוא תחום הפרוטקשן - סחיטת דמי חסות (סד"ח). מהדוח עולה, כי סכומי הגבייה יכולים להגיע לאלפי עד עשרות אלפי שקלים בחודש. בחלק מהמקרים גובה דמי החסות נקבע כאחוזים מהכנסות העסק ובמקרים אחרים מוגדרים אלו כ"שותפות וולונטרית" בבית העסק ואין מדובר בסכום גביה קבוע. בנוסף, קיימת תופעה של השתלטות עבריינית על מכרזים בדרך של אלימות ומוניטין עברייני.
על פי הערכות מודיעיניות, מדובר בהיקפי עבירה המסתכמים לכדי מאות מיליוני שקלים בשנה המתנקזים לארגוני הפשיעה, רובם ארגונים מהחברה הערבית, תחת כסות של חברות שמירה. בשנים האחרונות נפתחים מדי שנה מאות רבות של תיקים בגין סחיטת דמי חסות, ועשרות תיק הלבנת הון. בעוד שבעבר התופעה הייתה ממוקדת בעיקר בדרום, מבחינים ב"נדידה" גיאוגרפית של התופעה לכלל חלקי הארץ , כשישנם תיקים בכל המחוזות.
בשנת 2019 זיהתה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור כ-414 מיליון שקל שהושגו בפעילות עבריינית בתחום הפרוטקשן.
אחת מנקודות התורפה של האכיפה בתחום הנה מיעוט מתלוננים עקב "משוואת פחד" המאפיינת את קורבנות התופעה והעדר שיתוף פעולה עם המשטרה.
גם הפעילות במסגרת ארגוני פשיעה דורגה בדרגת סיכון גבוהה - 4.2, לאחר שמהדוח עולה כי המאבק המשמעותי בפשיעה החמורה והמאורגנת, גלי מעצרים וכתבי אישום רבים כנגד ראשי ארגוני פשיעה הובילו להיחלשות ארגוני הפשיעה הבולטים דאז, אך עובדה זו, לצד חולשת האכיפה בחברה הערבית, הביאה להתחזקות ארגוני פשיעה בחברה הערבית.
על פי הממצאים, ארגוני הפשיעה בחברה הערבית פונים גם לתחומים טכנולוגיים כגון הונאות בזירות סוחר ונכסים וירטואליים ומשתמשים בנותני שירותים פיננסים, אנשי קש, עסקאות נדל"ן ועסקים עתירי מזומן להעברת כספיהם.
שיטת ההלבנה הפופולרית: שימוש בצ'יינג'ים ובמזומן
בצד העבירות, מציג דוח הסיכונים גם את השיטות הפופולריות ביותר להלבין הון בשנת 2021, כאשר בראש הרשימה מככבים נותני שירותים פיננסיים (הידועים כ"צ'יינג'ים"). מדובר בסקטור שהיקף פעילותו נאמד בכ-230 מיליארד שקל בשנה ונמצא בצמיחה ובהתפתחות משמעותית בעשור האחרון, הכולל גם שירותים פיננסים במטבעות ווירטואליים ואמצעי תשלומים מתקדמים נוספים.
מהערכת הסיכונים עולה כי ישנה מעורבות של צ'יינג'ים בהלבנת ההון, תוך גידול משמעותי בהיקף השימוש במזומן, מתן הלוואות ב"שוק האפור" והעברות כסף שהופק מפשיעה לתוך ישראל ומחוצה לה, לעיתים באופן מודע ולעיתים תוך ניצול נותן השירות.
הערכת הסיכונים מחלקת את סקטור נותני שירותי המטבע לנותני שירותים ללא רישיון, שדורגו בסיכון גבוה (5); נותן שירות הפועל בתחום סיכון, דוגמת קריפטו, שדורג בסיכון גבוה (4.5), ונותני שירותים מפוקחים - שדורגו בסיכון בינוני-גבוה (4).
שיטה קלאסית נוספת להלבנת הון, שממשיכה להוות סיכון גבוה גם ב-2021, היא השימוש במזומן (דירוג סיכון 4.2). על פי הדוח, למרות כניסתו לתוקף של חוק צמצום השימוש במזומן בשנת 2019, וההתפתחות הטכנולוגית המואצת הכוללת עליה בשימוש באמצעי תשלום מתקדמים, היקפי המזומן במשק המשיכו לעלות, והפעילות במזומן עדיין מהווה אמצעי תשלום מרכזי עבור ארגוני הפשיעה, ובכלל זה אלו ארגוני הפשיעה בחברה הערבית.
שיטות הלבנת הון נוספות שדורגו בדרגות סיכון בינוניות הנן שימוש באמצעי תשלום מתקדמים (דירוג סיכון 3.7) - הכולל, בין היתר, שירותי תשלום מקוונים, ארנקים אלקטרוניים, אמצעי תשלום prepaid , תשלומים באמצעות רשתות חברתיות, שיקים דיגיטליים, מטבעות וירטואליים ועוד; וכן מסחר בינלאומי (דירוג סיכון 3.7) - שיטה נפוצה בקרב מלביני הון מקצועיים ברחבי העולם, ולרוב מערבת שימוש בחברות ואנשי קש ובשיטות הלבנה נוספות.