משאית בהודו מובילה את החיסונים של אסטרהזניקה / צילום: Reuters, DANISH SIDDIQUI
בשבוע האחרון הודיעה חברת אסטרהזניקה שהיא פיתחה כלי משמעותי חדש במלחמה בקורונה: לא חיסון, לא תרופה, אלא זריקה של נוגדנים למניעת המחלה, המיועדת למי שאסור לו להתחסן או לא מצליח לפתח תגובה חיסונית. המוצר השיג יעילות של 83% במניעת המחלה, שיעור דומה לזה של חיסון. המוצר הזה מבסס את החברה, שכבר משווקת את אחד החיסונים הפופולריים בעולם לקורונה, כשחקנית משמעותית בתחום המחלות הזיהומיות. זאת התפתחות מעניינת במיוחד לאור העובדה שעד לפרוץ המגפה, בכלל לא הייתה לאסטרהזניקה חטיבת מחלות זיהומיות וחיסונים.
מי שעומד מאחורי קפיצת הדרך הזאת הוא ד"ר הוגו גומז דה סילבה, שמונה למנהל הרפואי של אסטרהזניקה זמן קצר לפני הקורונה. כשהחלה המגפה, הוטלה עליו המשימה להקים באופן בהול צוות קטן וזריז שיקדם פתרונות למגפה, מאחר שהיה לו ניסיון עבר בהבאה לשוק של חיסון לשפעת ושל מוצר נגד HIV.
"היינו בטוחים שעד אביב 2021, הדבר הזה מאחורינו", מודה דה סילבה בראיון לגלובס. אבל הקורונה התארכה, ומה שהתחיל כפעילות חירום זמנית הפך לאחת החטיבות המשמעותיות של אסטרהזניקה, גם במבט לעתיד.
הזריקה למניעת קורונה: "לא תחליף את החיסון"
"אחד המאמרים הראשונים שהראה שיש אנשים שאינם מצליחים לפתח נוגדנים למרות החיסון יצא מאצלכם, מבית החולים תל השומר", מספר דה סילבה על תהליך הפיתוח של המוצר המניעתי החדש. "החיסון הוא עמוד התווך שעליו נשענת ההגנה מקורונה, אבל צריך פתרון מלא. אנחנו לא רוצים להשאיר אף אחד מאחור. אנחנו מגינים על מי שאינו מצליח להתחסן ועל מי שמסיבות שונות הוא חשוף במיוחד.
"בקריאה קודמת של נתונים מהניסוי ראינו שאחרי שלושה חודשים יש למוצר 77% יעילות לעומת פלצבו. אבל עכשיו, אחרי שישה חודשים, ראינו 83% יעילות. המוצר מבוסס על שני נוגדנים שהפקנו מזוג שחזר מטיול בסין ממש בתחילת המגפה. ראינו שהנוגדנים הספציפיים האלה ממש נצמדים לחלבון הספייק של הווירוס. היום אנחנו מייצרים שיבוטים של הנוגדנים הללו במעבדה, ויש לנו גם טכנולוגיה ייחודית שמאריכה את חיי הנוגדן בגוף ולכן מאפשרת טיפול מניעתי לא תדיר. אם היינו צריכים להזריק אחת לחודש, נניח, כבר היה פחות סביר לטפל באוכלוסייה רחבה".
דה סילבה מוסיף שהנוגדן, אף שהופק מחולים בזן ווהאן הקלאסי, נמצא בניסויי מעבדה כפעיל נגד כל הווריאנטים המוכרים עד כה.
אסטרהזניקה היא החברה היחידה כיום שיש לה מוצר כזה שהוכח כיעיל בתדירות מתן כזאת, והיא נמצאת בדיונים על אישור המוצר עם מדינות רבות בעולם. בבחריין הוא כבר אושר, בארה"ב ובבריטניה צפוי אישור בקרוב, וגם בישראל נמצאת החברה במו"מ עם משרד הבריאות. מאחר שהמוצר ניתן בהזרקה ולא בעירוי, קל יחסית לתת את הטיפול בו בכל מרפאה. כאשר יצטברו נתונים נוספים מהניסוי, ייתכן שיתברר שההגנה מחזיקה אפילו יותר מחצי שנה. הניסוי עצמו נערך ב-5,000 איש, ולא נמצאו תופעות לוואי חמורות.
"אותו מוצר נמצא בניסויים גם לטיפול במי שכבר נדבק", אומר דה סילבה. "ניסוי שערכנו מצא שמינון כפול, בזריקה לשריר, יכול למנוע הידרדרות למחלה קשה ומוות אם מקבלים את הטיפול עד שלושה ימים אחרי החשיפה או הופעת התסמינים. התוצאות היו מובהקות - 88% פחות סיכוי לתחלואה קשה או למוות".
בעירוי, המוצר עשוי לעזור במידה מסוימת גם לחולים קשים, ונמצא בניסוי למטרה זו. "עם החיסונים ועם המוצר הזה בשלוש צורות המתן שלו, אנחנו בעצם מכסים את כל הקשת של המניעה והטיפול בקורונה", מתגאה דה סילבה, אך מדגיש שכוונת המוצר אינה להחליף את החיסון, שבסופו של דבר אמור לספק הגנה ארוכת טווח יותר.
בשבועות האחרונים דווח על תוצאות טובות של שתי תרופות אנטי-ויראליות הניתנות בבליעה, של החברות פייזר ומרק. האם ניתן ליטול את התרופות שלכם יחד או שהן מתנגשות?
"התרופה שלנו לא צריכה לעבור דרך הכבד כדי לפעול, ולכן היא אינה סותרת שום תרופה שנוטלים האנשים שאנחנו מעוניינים לטפל בהם, שכבר נמצאים בסיכון בהגדרה ומטופלים לעתים בתרופות רבות. בנוסף, בתשובה לשאלתך, אין התנגשות בין המוצר שלנו לטיפולים אנטי-ויראליים אחרים".
המודל הכלכלי: "רצינו חיסון לא לעשירים בלבד"
כבר בתחילת הדרך של פיתוח החיסון, הצהירה אסטרהזניקה שהיא תמכור אותו במחיר עלות כל עוד המגפה נמשכת, ורק אחר כך תתחיל לגבות מחיר המגלם רווח לחברה. המחיר שבו נמכר החיסון אמנם נמוך מזה של החיסונים האחרים שפותחו במדינות המערב - כמה דולרים בודדים למנה לעומת כמה עשרות דולרים למנת חיסון של פייזר או מודרנה, אבל כעת החליטה החברה שהגיע הזמן להרוויח ממוצרי הקורונה שלה.
מדוע עכשיו? זה קשור לכך שהבנתם שמדובר בעסק לטווח ארוך, מרובה מוצרים, ולא רק מאמץ עולמי לזמן מוגבל?
"תמיד אמרנו שניתן את המוצר במחיר עלות עד שהקורונה תהיה אנדמית או באביב 2021. גם אחרי עליית המחיר נציע את התמורה הטובה ביותר עבור הכסף בתחום החיסונים".
הדרך שעשה החיסון של אסטרהזניקה עד כה הייתה עקלקלה. החברה נתנה רישיון ייצור לכמה שותפים ברחבי העולם כדי להגדיל את כושר הייצור של החיסון, אלא שאז קרו כמה דברים. בניסוי שערכה החברה, נמצא שיעילות החיסון נמוכה מזו של החיסונים מבוססי RNA של פייזר ומודרנה. כמו כן, התברר כי משטר של מנה ואחריה חצי מנה נוספת השיג את התוצאות הטובות יותר בניסוי - אבל זה קרה בטעות. אף אחד לא התכוון להזריק חצי מנה. ההישענות על הפרוטוקול המוצלח יותר, ואז ההודאה שמדובר בטעות, היו רגעים מעט מביכים מבחינת החברה הבינלאומית הגדולה והמבוססת. היום הפרוטוקול המומלץ הוא שתי מנות מלאות.
בהמשך, אסטרהזניקה לא עמדה ביעדי הייצור שלה, והשותפים שלה בהודו שמרו את רוב המנות לעצמם על רקע גל קורונה אכזרי במיוחד במדינה, במקום להפיץ את החיסון לכל מדינות העולם השלישי כמתוכנן.
בכל זאת, לאורך התקופה הזאת שמרה אסטרהזניקה על הבטחתה להציע את החיסון במחיר נגיש, ועד היום היא שיווקה 2 מיליארד מנות לכמיליארד איש בעולם. זהו החיסון הנפוץ ביותר מלבד החיסונים הסיניים, ודה סילבה מעריך שהוא הציל חיים של כמיליון בני אדם בעולם.
"הכוונה שלנו מתחילת הדרך הייתה שהפתרון שלנו יהיה לא לעשירים בלבד. החיסון שלנו אכן נמכר בעיקר במדינות עולם שלישי, וזה הישג שאנחנו גאים בו. היום אנחנו כבר מכינים את הדור השני של החיסון, עם הגנה ספציפית נגד וריאנטים חדשים יותר".
התחרות עם מודרנה ופייזר: "אנחנו רוצים ערכות מוכנות למגפה"
דה סילבה לא נסחף בהתרגשות העולמית סביב חיסוני ה-mRNA החדשים, אותם חיסונים שפיתחו פייזר ומודרנה. בהתבססו על נתוני האוכלוסייה בבריטניה, הוא אומר: "חיסוני ה-mRNA רצים למרחקים קצרים. הם מעלים את הנוגדנים מהר אך הם גם דועכים מהר. אנחנו מעריכים שהחיסון שלנו דועך לאט יותר, ונחזק את ההערכה הזאת במחקר שאנחנו עומדים לפרסם בקרוב.
"מול וריאנט דלתא, החיסון מונע אשפוזים ב-94%. היו מדינות שבהן החיסון שלנו היה העיקרי, וראינו ירידה לא רק בתחלואה תסמינית אלא גם דעיכה של המגפה - דבר המצביע על כך שהחיסון שלנו יכול למנוע גם הדבקה. היום אנחנו מציעים את החיסון שלנו לכל אדם בן 18 ומעלה, ונמצאים בניסוי גם בקבוצה הצעירה יותר".
היו לכם גם בעיות בטיחות מעט שונות מחיסוני ה-RNA.
"הדבר החשוב הוא שהתועלת עולה על הנזקים. החיסון כנראה גורם לעתים נדירות מאוד לקרישיות דם. לעומת זאת, אנחנו יודעים שהקורונה גורמת לתופעה הזאת בשיעורים גבוהים מהחיסון, פי 45. היום יש מודעות גבוהה מאוד לתסמינים שיכולים להעיד על תרומבוזה בעקבות החיסון ומטפלים בזה מיד, וחשוב שלא ראינו את זה במנה השנייה בכלל, כך שמי שכבר נטל מנה אחת יכול להיות רגוע. לא זוהו אצלנו שיתוקים מסוג בל, ולא עלייה בהתקפים של המחלה האוטואימונית TTS".
אתם ממליצים על מנת דחף? באיזו קומבינציה?
"אף שהחיסון שלנו דועך כנראה פחות מהר, הוא בכל זאת דועך ואנחנו ממליצים על מנת דחף, כי איננו יודעים מאיזו רמת דעיכה כבר אין הגנה. מנת בוסטר אחרי חצי שנה אצל מי שהתחסנו בשני חיסונים שלנו משפרת גם את רמות הנוגדנים וגם את החיסוניות התאית. כך גם אם מוסיפים אותה לחיסונים האחרים, ולהיפך. אין עדיין מידע לגבי איזו קומבינציה היא הטובה ביותר, אבל מה שאנחנו יודעים הוא שמנת הדחף כדאית.
"אגב, החיסונים הסינים כנראה קצת פחות אפקטיביים משלנו, אבל אפשר להוסיף מנת דחף משלנו לשתי מנות של החיסון הסיני ולקבל יעילות סבירה. זה מרגיע בהתחשב במצב המגפה וזמינות החיסונים בעולם".
אתם נחשבים "החיסון הבריטי" ואכן החיסון שלכם אושר במהירות והושמש בהרחבה בבריטניה. בארה"ב הוא עוד לא אושר. נראה שיש המון פוליטיקה בבחירה בין חיסונים, וכל מדינה מנסה לקדם את החיסון שלה.
"אי-אפשר להתעלם מכך שהעולם הוא פוליטי, אבל אנחנו מנסים להתמקד ברפואה. הפוליטיקה גם מובילה לפייק ניוז, כולל דברים ממש מגוחכים. צריך להיזהר ממניפולציות שאנשים עושים על המידע, מחברים מפה ומשם. החיסונים הם הדרך היחידה שלנו להתמודד עם המחלה".
במבט לעתיד על הפעילות בחטיבה שלו, אומר דה סילבה: "אני חושב שכולנו בעולם הפנמנו שמחלות זיהומיות הן כאן כדי להישאר, וחשוב שלחברת תרופות כמונו יהיו יכולות שיאפשרו לה לתת מענה מהיר למגפה. אנחנו רוצים שיהיו לנו 'ערכות מוכנות למגפה', שניתן לשלוף ברגע שקורה משהו לא צפוי".
איך אתם מגדירים את גבולות הגזרה של החטיבה?
"הם עדיין לא מוגדרים. אנחנו מכוונים למחלות שבהן יהיה לנו אימפקט, ומסתכלים על כל האופציות, ובהחלט פגשנו גם גורמים מישראל".
אתם מפתחים גם חיסון לשפעת. האם אנחנו חוששים עדיין ממגפת שפעת חמורה שתגיע השנה בלי קשר לקורונה?
"יש וירוסים שמסתדרים אלה עם אלה ואחרים לא. כנראה שווירוס הקורונה 'תפס מקום' של שפעת, ולכן בשנה שעברה לא הייתה שפעת, והנוגדנים לשפעת באוכלוסייה לא גבוהים. לכן יש סיכון להיווצרות של גל שפעת חזק מאוד במקומות שבהם הקורונה חלשה יותר כעת, או בחורף הבא.
"אנחנו בהחלט נערכים לאפשרות שזו תהפוך לפנדמיה, ולכן ממליצים מאוד להתחסן נגד שפעת. מלבד שפעת יש מחלות נוספות שיכולות להפוך פנדמיות כמו אבולה, קדחת מרבורג, הנילוס המערבי. אחד הלקחים שלנו מהקורונה הוא שאנחנו אף פעם לא נחיה בעולם ללא מגפה. אנחנו תמיד נמצאים רק בהפוגה לקראת המגפה הבאה. כולם צריכים להיות מוכנים - המדינה, האוכלוסייה, מערכת החינוך, מערכת הבריאות וגם חברות התרופות".
"החלום שלי הוא להקים בארץ מפעל רובוטי של החברה"
חברת אסטרהזניקה מעסיקה בישראל 170 עובדים ולדברי מנכ"ל השלוחה המקומית אוהד גולדברג, בארבע השנים הקרובות צופה החברה הכפלה נוספת של פעילותה בארץ. "זו חברה שנגמרו לה כל הפטנטים המשמעותיים והייתה בעצם כמעט ללא צנרת מוצרים, החליפה את ההנהלה שלה סביב 2012, ושמה דגש על חדשנות, שעכשיו מתבטאת בהכנסות ממוצרים קרדיולוגיים ואונקולוגיים, שחלקם גם נכנסו לסל התרופות בישראל", אומר גולדברג. "זו חברה אחרת לגמרי מזו שהתגייסתי אליה ב-2011. בישראל אנחנו עכשיו חלק מפרויקט פיתוח התרופות AION, ויש לנו מאיץ בתחום הבריאות הדיגיטלית בשם ביונד ביו. אנחנו מריצים מחקרים קליניים בכל העולם עם מרכזים מאוד חזקים בארץ".
למדינה היה הסכם לקנות מכם 10 מיליון מנות חיסון, אבל בסופו של דבר היא הלכה בלעדית עם פייזר.
"האופציה עדיין קיימת. אני שמח שהמדינה עשתה הסכם שהביא חיסונים טובים ויעילים מהר ככל האפשר. לפייזר יש חיסון חשוב ולנו יש חיסון חשוב. לישראל הגיעו בחודשים האחרונים כמה מאות אלפי מנות, והן זמינות למי שהחיסון של פייזר לא מתאים לו או שהוא מאמין יותר בטכנולוגיה שלנו.
"אני באמת תוהה לאן אנחנו הולכים מכאן. לא נוכל להתחסן כל חצי שנה. הטיפולים המונעים אולי יתפסו תפקיד יותר גדול, שילובי חיסונים יתפסו מקום יותר גדול".
אסטרהזניקה שיתפה פעולה עם כמה מפעלי חיסונים ברחבי העולם. יש סיכוי שגם בישראל יהיה מפעל שייצר את החיסון של החברה או את הנוגדן?
"הדבר הבא מבחינת החברה הוא מפעלים חכמים, רובוטיים, ויש לי ממש חלום שיהיה מפעל כזה בארץ. יש ידע ייחודי בתחום הזה בישראל".
מה לגבי מרכז פיתוח תרופות של אסטרהזניקה בישראל?
"כל חברות התרופות ממוקדות במרכזי פיתוח התרופות העולמיים, כמו בוסטון או סן פרנסיסקו, ומגייסים את המוחות הכי טובים מהמרכזים האקדמיים הכי טובים ששוכנים בסמוך לשם. לישראל חברה כמו אסטרהזניקה מגיעה כדי לחפש את הדבר הבא הבא הבא. אנחנו יודעים שאם לא נהיה שחקן בשוק פיתוח התרופות בישראל, נפסיד את העשור הבא הבא. זה דבר ידוע בתעשייה. לכן אנחנו שותפים ב-AION (החממה שהקימו לאחרונה יחד כמה ענקיות פארמה, בשיתוף שירותי הענן של אמזון - ג"ו)".
גולדברג מדגיש שאסטרהזניקה זה ממש לא רק החטיבה הזיהומית. יותר מזה, הוא אומר שהוא מתוסכל מסדרי העדיפויות בהשקעה מצד המדינה. "אני מתוסכל כי אני רואה כמה המדינה משקיעה בקורונה, וזה חשוב, אבל החדשנות שיש לנו באונקולוגיה, אין שום דרך לממן אותה". לדבריו, יש מוצרים חדשניים רבים שלא מצליחים להיכנס לסל הבריאות, "שלא יודע לאמוד את הערך של הטיפול".
לדברי גולדברג, המימון לא יכול להיות מתוך סל סגור, אלא ממגוון מקורות. לא ניהלנו כך את הקורונה, לא את הביטחון, ואין סיבה לנהל כך את ההתמודדות עם סרטן ומחלות אחרות. אני גר במגידו ורואה את המטוסים מבסיס חיל האוויר בכל בוקר. זה באמת חשוב יותר מטיפול בסרטן השד?"
אסטרהזניקה
תחום פעילות: חברה לפיתוח וייצור תרופות, המתמחה בטיפולים למחלות לב, סרטן, מחלות נדירות ומחלות מטבוליות
נתונים: החברה מעסיקה כ-76 אלף עובדים ברחבי העולם, ושווי השוק שלה עומד היום על 175 מיליארד דולר. ברבעון השלישי של 2021 עמדו הכנסותיה על 9.9 מיליארד דולר, גידול של 50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, היא רשמה הפסד, חלקו בגלל חיסוני הקורונה שהיא מוכרת כעת במחירי עלות וחלקו בגלל התאמות שנעשו עם רכישת אלקסיון. בניטרול החיסון לקורונה, הציגה החברה צמיחה של 34%
עוד משהו: בישראל מעסיקה אסטרהזניקה 170 עובדים והיא צופה הכפלת הפעילות שלה בארץ בארבע השנים הבאות