שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: יוסי זמיר
שר הביטחון בני גנץ מתכוון להביא בשבועיים הקרובים את תזכיר החקיקה בנושא הגדלות הרמטכ"ל לפנסיה של אנשי הקבע, שההסכמה עליו פורסמה לראשונה בגלובס, זאת לאחר ההכרזה על העלאת שכר חיילי החובה. התקווה בלשכת גנץ היא כי באמצעות העלאת שכר החיילים, הוא יתגבר על כמה מהמכשולים המרכזיים שהמתינו לו בקואליציה ובהם העבודה, מרצ וגם חברי כנסת כמו אביר קארה מימינה.
העלאת שכר חיילי החובה שהייתה הבטחת בחירות מפורשת של שר האוצר ליברמן, לא הוכנסה לתקציב שאושר, ותוכננה לתקציב 2023. אבל הביקורת הציבורית והפוליטית הביאה כאמור לשינוי ההחלטה. לפי הסיכום, שכר חיילי החובה - המכונה "דמי הקיום" של החיילים - יועלה ב-50% החל מינואר 2022. כך למשל, דמי הקיום של כלל הלוחמים יעלה ל-2,463 שקל לחודש (1,600 שקל כיום), דמי הקיום של לוחמי החוד יועלו בשנה השלישית לשירות ל-3,048 שקל (2,000 שקל כיום) ודמי הקיום של החיילים העורפיים יועלו ל-1,235 שקל (850 שקל כיום).
מאיפה יבוא הכסף?
יש צדק והיגיון בהעלאת שכר החיילים, אבל השאלה הגדולה היא מנין יגיע הכסף, עכשיו כשתקציב המדינה כבר עבר. עלות המהלך להעלאת שכר חיילי החובה נאמדת ב-900 מיליון שקל בשנה. כמחצית מהסכום ימומן מתקציב משרד הביטחון והיתר מקופת האוצר. כיוון שהעלאת שכר החיילים לא תוקצבה בתקציב המדינה, ואת מסגרת ההוצאה כבר לא ניתן לשנות, נדרשים כעת במשרד האוצר למצוא פתרונות יצירתיים למימון המהלך.
על פניו, באגף התקציבים יכולים להביא את הצד שלהם - כ-450 מיליון שקל - מתוך קיצוצים רוחביים בהוצאות אחרות בממשלה או על חשבון רזרבות תקציביות. אלא ששר האוצר אביגדור ליברמן, אמר ש"לא יהיה קיצוץ רוחבי", "המהלך לא יבוא על חשבון אף אחד", וכי "יש לנו מאיפה לקחת את הכסף". את הדברים אמר ליברמן בכנס של המכון למדיניות ואסטרטגיה, והוסיף: "הכסף יבוא מהמקורות של האוצר ומשרד הביטחון".
עם זאת, בביטחון הסיפור מורכב יותר. בצה"ל אומרים כי יותר ממחצית מהתקציב הנדרש מתוך תקציב הביטחון - יותר מ- 250 מיליון שקל - כבר הוכנה מראש לצורך מטרה זו, כאשר היתר יגיע מקיצוץ במקומות אחרים. עוד אומרים בצה"ל, כי כבר בימים הקרובים יחלו דיונים בנושא זה".
לפי גורם מעורה בנושא, מתווה הפנסיות שיועלה במסגרת תזכיר החוק לא ישונה כלל, אבל ייתכן שגם הוא ישמש למימון מקצת ההעלאה באמצעות הסטה תקציבית. מקורות נוספים הם הסטות פנימיות מתקציב הביטחון שעומד על כ-60 מיליארד שקל, וידרש בשל כך קיצוץ מסויים בסעיפים אחרים. "לא יהיה קיצוץ רוחבי בביטחון", אומר הגורם, "אבל כלכלני המשרד והיועץ הכלכלי לרמטכ"ל ימצאו את המקומות שבהם ניתן יהיה לחסוך".
ההתנגדות שככה
בכנסת הופתעו מאוד לשמוע על המהלך להעלאת שכר חיילי החובה כבר בינואר הקרוב ולא כפי שהכריז בהזדמנויות שונות שר האוצר ליברמן רק ב-2023. כזכור, באופוזיציה תקפו את ליברמן על הדחייה בהעלאת שכר החיילים בעת שהציג את התקציב בכנסת.
בסביבתו של שר הביטחון גנץ טוענים כי אין קשר בין שכר חיילי החובה לפנסיות שנדרש לחוקק בשל פסיקת בג"ץ, אולם אם לשפוט לפי דברי אחד מחברי הכנסת: "זה כנראה יעשה את העבודה" ויוריד את מפלס ההתנגדות. אחרי הפגישות של היועץ הכלכלי של הרמטכ"ל בשליחות גנץ עם חברי הכנסת של מרצ, אמר ח"כ מוסי רז (מרצ) לגלובס כי "במגעים אמרנו להם ‘לפחות תפצו אותנו בהעלאת שכר החיילים, זה ירכך את ליבנו’. לי היה חשוב להעלות את שכר החיילים מסיבות סוציאליות, אם יציעו עכשיו עסקה יהיה על מה לדבר".
לעומת זאת, במפלגת העבודה אומרים שהם לא קושרים בין הפנסיות לשכר החיילים ובכוונתם להתכנס כדי לקבל החלטה בעניין הפנסיות לפורשי מערכת הביטחון. למרות זאת, כמה מחברי הכנסת הודו כי העלאת שכר החיילים תסלול את הדרך להסכמות.