גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דיזנגוף הוא הרחוב המסחרי החזק בישראל. מי אחריו ברשימה?

משבר הקורונה יצר הזדמנות כלכלית גם לרחובות במרכזי הערים ● באיזו תדירות מגיעים אליהם הקונים ולאיזו מטרה, כיצד הושפע הפדיון, מה קרה לדמי השכירות החודשיים, ואיך ניתן לשדרג את מרכזי הערים בשנים הקרובות ● דירוג הרחובות המסחריים החזקים של ישראל

רחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: Shutterstock
רחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: Shutterstock

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ואילו מגמות ייכחדו? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? מדור שבועי חדש ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

בעשר השנים שקדמו לקורונה ביצעה צ'מנסקי בן שחר ושות' מדי שנה את מדרג מרכזי המסחר לסוגיהם - קניונים ופאוור סנטרים. השנה בחרנו לבחון שוב את תופעת החזרה של המסחר והלקוחות אל רחובות הערים, ולבצע את מדרג הרחובות המסחריים המצליחים בישראל, בהמשך למדרג הקודם שנערך טרם הקורונה בשנת 2018.

מדרג הרחובות מייצג נאמנה את כלל בעלי האינטרסים: לקוחות שטחי הנדל"ן המסחרי, רשתות קמעונאות ארציות ודיירים אחרים. בוצע גם סקר אינטרנטי שכלל, בין היתר, את השאלות: מהם הגורמים שהופכים רחוב במרכז עיר למצליח; ציין שמות של עד שלושה רחובות מצליחים בארץ שאתה מכיר ודרג אותם; מהו הגורם שנדרש להוסיף ו/או לשנות ו/או לשדרג ברחוב שאתה הולך אליו הכי הרבה, ובמטרה שתגיע אליו יותר.

המיפוי של הרחובות במרכזי הערים נעשה גם לפי פרמטרים כמותיים, וביניהם דמי שכירות חודשיים למ"ר (המשקפים לאורך זמן את רמות הפדיון החודשיות), שיעור תפוסת חנויות, היקף השטחים שנספרו בפועל ברחובות עצמם, שיעורם מסך שטחי המסחר בעיר עצמה, מספר העסקים ותמהילם, מספר הרשתות הארציות ושיעור השטח הנתפס על ידן.

הרחובות שנבחרו לצורך המדרג הם המרכזיים ביותר ובעלי מסחר אינטנסיבי. יש לציין שלא לכל עיר קיים רחוב מסחרי מובהק, המתפקד כמרכז עיר ו/או כרחוב העירוני המרכזי - כך, למשל, בבאר שבע, מודיעין ואשדוד לא קיים רחוב מתפקד כזה. בסך הכול נסקרו 21 רחובות, שאליהם נוסף השנה רחוב פאולוס ה-6 בנצרת.

תמיר בן שחר / צילום: ארז בן שחר

לאן כולם הולכים

ברחובות מוריה והרצל בחיפה ו-וייצמן בכפר סבא הייתה עלייה בשיעור המגיעים בפועל. פאולוס השישי בנצרת ורבי עקיבא בבני ברק לא דורגו כלל בסקר הקודם, שאר הרחובות הציגו ירידה באחוז המגיעים בפועל בשנה הנוכחית.

הלקוחות מגיעים לרחובות למטרות סידורים או בילוי אחת לשבוע וחצי, וכמעט אחת לשבוע למטרות קניות מוצרי "לא-מזון" או כדי "סתם להסתובב". בתכנון ובניהול מיטבי של רחוב, תדירות ההגעה הגבוהה יחסית יכולה לחולל שרשור של פעילויות בעסקים ובפעילויות נוספות ואחרות שיימצאו בהם.

איך הלקוחות מגדירים רחוב מצליח? התשובות הבולטות היו שם של רחוב ספציפי (דיזנגוף בראש), חנויות (יחד עם מסעדות ושופינג), תיאורים חיוביים, מקום מרכזי, כסף והצלחה. הגורמים העיקריים שהופכים רחוב למצליח הם קיומם של עסקים וחנויות (39% בחרו בכך כגורם ראשון, ועוד 28% כגורם שני), נגישות וחנייה.

התמהיל הכמותי

במדרג הנוכחי ספרנו 7,200 עסקים, ומצאנו כי קיימים רחובות שבהם ההיצע גבוה מ-25 אלף מ"ר. עם זאת, לרוב ההיצע בהם קטן מהמצוי בקניונים והפאוור סנטרים האזוריים, ואף בחלק מהעירוניים. עובדה זו מחייבת את הרחובות לייצר יתרונות תחרותיים אחרים, ומאחר וגודל ה"מגנט" (סך השטח) אינו מייצר יתרון.

 

השוואת תמהיל תתי-השווקים ברחובות המסחריים המרכזיים בשנים 2018 ו-2021 מראה כי במרביתם, נתח שטחי חנויות ה"לא-מזון" הוא הגדול ביותר (מעל 40% בממוצע), ושיעורם גדל מ-41% ל-44%. שיעור שטחי ההסעדה נשאר דומה (15%), בעוד ששיעור שטחי השירותים ירד מ-25% ל-20%, ואילו היצע השטחים הריקים עלה רק ב-1%, בכ-10,000 מ"ר בסך הכול.

ברם, לאור השפעות הקורונה ורצון הצרכנים/תושבים להימצא במקומות פתוחים (כפי שהתרחש מאז תקופת הקורונה גם במרכזי ביג ובמרכזים השכונתיים), אפשר היה לצפות ל"נהירה" חזרה לרחובות של דיירים ואנשים. בפועל, זה קורה בעיקר בתל אביב. מדוע? בין היתר בגלל שמרבית ראשי הערים לא השכילו להבין את השינויים בהעדפות הצרכנים והדיירים בכל הנוגע לכלכלה העירונית, לכלכלת מיקום, ולאפשרות לבצע את השינוי דווקא עתה.

במילים אחרות, לו ה"רחובות" היו שייכים ו/או מנוהלים על ידי קבוצות מרכזי המסחר המובילות בישראל, הם היו מתפקדים ברמה גבוהה הרבה יותר. יש לציין, כי בשנים האחרונות המלצתי לבעלי קבוצות לרכוש רחובות, כפי שביצעה לדוגמה קבוצת חגג' ברחוב איינשטיין בתל אביב.

דמי השכירות החודשיים למ"ר מייצגים את שיווי המשקל הכלכלי הנגזר מרמות הפדיון החודשיות למ"ר בפועל, מול הדרישה/הציפייה של בעלי נכסים מסחריים לרמות תשואה נדרשות מנכסיהם. דמי השכירות החודשיים הגבוהים ביותר משולמים ברחוב רוטשילד בתל אביב (כ-300 שקל למ"ר), ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, וברחוב דיזנגוף בתל אביב - "תמונת מראה" למצב שהיה בשנת 2018.

השוני המהותי שנצפה הינו ירידה ברמות דמי השכירות החודשיים במרבית הרחובות. דמי השכירות החודשיים הנמוכים ביותר משולמים ברחובות הנשיא בחדרה (כ-70 שקל למ"ר), פאולוס השישי בנצרת (100-150 שקל למ"ר), ובהרצל ברמלה (100-150 שקל למ"ר).

שיעור תפוסה מהווה עדות לביקושים לרחוב, ולמצוי בו. בכלל שטחי המסחר בישראל עלה שיעור השטחים הריקים מ-3% בשנת 2011 ל-5% בשנת 2020, אך ברחובות שנסקרו השיעור אף גבוה יותר - 7%. בממוצע, שיעור התפוסה ירד ב-2.4% בכל הרחובות, כאשר ברחוב הרצל ברמלה הירידה החדה ביותר עם 12.4%, ואחריו רחוב הנשיא בחדרה עם ירידה של 7.8%, וברחובות רוטשילד בתל אביב-יפו וכצנלסון בגבעתיים עם ירידה של 5.3%. ברחוב חיים עוזר בפתח תקווה נצפה הגידול הרב ביותר בשיעור התפוסה - 6.3%, ואחריו רחוב סוקולוב בהרצליה עם גידול של 2.3%.

הממוצע בכלל הרחובות שנבחנו עומד על תפוסה של 92.8%. קיימים רחובות יוצאי דופן שבהם ההיצע הריק גבוה הרבה יותר. בין אלה 17% ברחוב הנשיא בחדרה, 14% ברחוב הרצל ברמלה, ו-11% בכצנלסון בגבעתיים. רחובות אלה נדרשים לאסטרטגיה כלכלית ושיווקית ותוכנית פעולה לשדרוגם. מההשוואה עולה כי תפוסת מרבית הרחובות חזרה כמעט לרמתה טרם הקורונה.

רשתות בוחרות להתמקם במקומות שמחוללים עבורן רמות פדיון חודשיות גבוהות, אל מול פרמטרים אחרים שמאפשרים לחנות לחולל רווחים. להן, בשונה משחקן "מקומי", קיימות אלטרנטיבות רבות. ועם זאת, קיימים רחובות שבהם עשרות רשתות ארציות, כמו למשל דיזנגוף בתל אביב ויפו בירושלים. בחלק מהרחובות שיעור השטח שתופסות הרשתות מגיע ליותר מ-30% מסך שטחי המסחר. מרבית הרשתות הארציות הפועלות ברחובות הינן בשוק ה"לא-מזון".

 

השדרוג משתלם

הרחובות המנצחים ובראש הדירוג הם דיזנגוף בתל אביב, יפו בירושלים, רוטשילד בתל אביב, רוטשילד בראשון לציון וביאליק ברמת גן. השלישייה המובילה נותרה במקומה ביחס לשנת 2018, בעוד שמקומות 4 ו-5 התחלפו. רחוב הרצל בחיפה עלה מהמקום ה-15 למקום 8, מפתיע ביחס לעובדה שמדובר ברחוב במיצוב נמוך. בנוסף, רחוב אחוזה ברעננה ירד מהמקום ה-8 למקום 12 - למרות איכות ומגוון המסחר בו. השוני המרכזי שנצפה בין מרכיבי המדרג הינו הירידה ברמות דמי השכירות החודשיים במרבית הרחובות.

אחרי שערים רבות בארץ הזניחו את המרכזים שלהן ופתחו מרכזי מסחר בכל מקום, החל לפני כ-20 שנה תהליך שדרוג והעצמה של מרכזי ערים, ערים עתיקות ושווקים. במהלך תקופה זו יצרנו תוכניות אסטרטגיות כלכליות ושיווקיות, וכן תוכניות פעולה בין היתר עבור מרכז ירושלים, שוק מחנה יהודה, השוק בכפר סבא, העיר התחתית בחיפה, מרכז נתניה, השוק בבאר שבע ועוד. כל זאת כבסיס פיזי ואדריכלי, להשקעות הון עירוניות ולבניית והקמת תהליכים ניהוליים.

מרכז עירוני מתפקד הוא חשוב בכמה ממדים. בממד העסקי, הוא מסמל כלכלה חזקה שערכי הנכסים נשמרים ועולים בה, כנגזרת של גידול ברמת התפקוד הכלכלי של העסקים והכנסות הרשות. בממד הפיזי, הוא מייצר מיצוב ומקום. בממד האישי, הוא מייצר מוקד להוויה חברתית-תרבותית. ובממד השיווקי, הוא מייצר זהות מותגית לעיר.

העקרונות שבבסיס תהליך העצמת תפקודו ומעמדו של מרכז עיר הם אלה:
● שיווק - לייצר, לממש ולעקוב אחר אסטרטגיה שיווקית.
● כלכלה - להגדיל את מספר העסקים והמבקרים, פדיונות העסקים וערכי הנדל"ן.
● עיצוב - לייצר במרחב הציבורי והפרטי חיבורים וקשרים תפקודיים, פיזיים וקונספטואליים.
● ניהול - לייצר תהליכים תפעולים, שיווקיים ומכירתיים.

תוכניות לשדרוג ולהעצמת מוקדי המסחר בעיר חייבות להיות חלק ממכלול שלם, העוסק במערכת המסחר העירונית. תכנון בראייה רחבה יוביל לתוצאות הרצויות הן מבחינת מקבלי ההחלטות והן מבחינת כוחות השוק. מרכזי הערים נדרשים לתוכנית אסטרטגית כלכלית כוללת, וכן לתוכניות ענפיות וביניהן לענף המסחר לסוגיו. כל זאת צריך להיות ביחד עם תוכניות פעולה אמיתיות, והקמת חברת ניהול לרחוב - כפי שמצוי בכל מרכז מסחרי מודרני.

 

צעדים לעתיד

קיימות ערים רבות בעולם שמנצלות וניצלו את תקופת הקורונה לביצוע שינויים במרכזיהן. פריז, לדוגמה, קבעה שתושביה ימצאו מענה לכל צרכיהם במרחק של 15 דקות מהבית. משמע, יימצאו 5 הל' - לגור, לעבוד, ללמוד, לקנות ולבלות באותו מקום".

זה מה שמצופה כעת גם מערי ישראל. למשל, הפיכת רחובות למדרחובים - כפי שתל אביב יצרה ב-11 מקטעים - הוצאת כלי הרכב מהמרכז והפיכת כבישים לשבילי הולכי רגל ואופניים, הרחבת היצע עסקי ההסעדה ובתי קפה, שטחים פתוחים ויצירת מקומות נעימים לשהייה.

אין ספק: הרחוב הוא ה"מקום" הבא.

10 העקרונות לתכנון והעצמה של מרכז עיר

1. סיפור המרכז יציג סיפור שונה
2. מפגש בין אנשים מבקרים ושכורים מביטים אחד בשני
3. נוחות הכול במרחק הליכה
4. חשיפה רואים פנימה והחוצה
5. צפיפות הכול קרוב ובהישג יד בין הלקוחות, הפעילויות והמבנים
6. בקטן חנויות בוטיק ייחודיות
7. אוכל ושתייה מקום לכל טעם
8. סצנה המקום בו קורים הדברים
9. חנויות פופ-אפ ספונטניות, חדשנות, טרנדיות ותזזיתיות
10. חווית קנייה שילוב בין עולמות האונליין והאופליין

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'

עוד כתבות

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית