גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דיזנגוף הוא הרחוב המסחרי החזק בישראל. מי אחריו ברשימה?

משבר הקורונה יצר הזדמנות כלכלית גם לרחובות במרכזי הערים ● באיזו תדירות מגיעים אליהם הקונים ולאיזו מטרה, כיצד הושפע הפדיון, מה קרה לדמי השכירות החודשיים, ואיך ניתן לשדרג את מרכזי הערים בשנים הקרובות ● דירוג הרחובות המסחריים החזקים של ישראל

רחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: Shutterstock
רחוב דיזנגוף בתל אביב / צילום: Shutterstock

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ואילו מגמות ייכחדו? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? מדור שבועי חדש ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

בעשר השנים שקדמו לקורונה ביצעה צ'מנסקי בן שחר ושות' מדי שנה את מדרג מרכזי המסחר לסוגיהם - קניונים ופאוור סנטרים. השנה בחרנו לבחון שוב את תופעת החזרה של המסחר והלקוחות אל רחובות הערים, ולבצע את מדרג הרחובות המסחריים המצליחים בישראל, בהמשך למדרג הקודם שנערך טרם הקורונה בשנת 2018.

מדרג הרחובות מייצג נאמנה את כלל בעלי האינטרסים: לקוחות שטחי הנדל"ן המסחרי, רשתות קמעונאות ארציות ודיירים אחרים. בוצע גם סקר אינטרנטי שכלל, בין היתר, את השאלות: מהם הגורמים שהופכים רחוב במרכז עיר למצליח; ציין שמות של עד שלושה רחובות מצליחים בארץ שאתה מכיר ודרג אותם; מהו הגורם שנדרש להוסיף ו/או לשנות ו/או לשדרג ברחוב שאתה הולך אליו הכי הרבה, ובמטרה שתגיע אליו יותר.

המיפוי של הרחובות במרכזי הערים נעשה גם לפי פרמטרים כמותיים, וביניהם דמי שכירות חודשיים למ"ר (המשקפים לאורך זמן את רמות הפדיון החודשיות), שיעור תפוסת חנויות, היקף השטחים שנספרו בפועל ברחובות עצמם, שיעורם מסך שטחי המסחר בעיר עצמה, מספר העסקים ותמהילם, מספר הרשתות הארציות ושיעור השטח הנתפס על ידן.

הרחובות שנבחרו לצורך המדרג הם המרכזיים ביותר ובעלי מסחר אינטנסיבי. יש לציין שלא לכל עיר קיים רחוב מסחרי מובהק, המתפקד כמרכז עיר ו/או כרחוב העירוני המרכזי - כך, למשל, בבאר שבע, מודיעין ואשדוד לא קיים רחוב מתפקד כזה. בסך הכול נסקרו 21 רחובות, שאליהם נוסף השנה רחוב פאולוס ה-6 בנצרת.

תמיר בן שחר / צילום: ארז בן שחר

לאן כולם הולכים

ברחובות מוריה והרצל בחיפה ו-וייצמן בכפר סבא הייתה עלייה בשיעור המגיעים בפועל. פאולוס השישי בנצרת ורבי עקיבא בבני ברק לא דורגו כלל בסקר הקודם, שאר הרחובות הציגו ירידה באחוז המגיעים בפועל בשנה הנוכחית.

הלקוחות מגיעים לרחובות למטרות סידורים או בילוי אחת לשבוע וחצי, וכמעט אחת לשבוע למטרות קניות מוצרי "לא-מזון" או כדי "סתם להסתובב". בתכנון ובניהול מיטבי של רחוב, תדירות ההגעה הגבוהה יחסית יכולה לחולל שרשור של פעילויות בעסקים ובפעילויות נוספות ואחרות שיימצאו בהם.

איך הלקוחות מגדירים רחוב מצליח? התשובות הבולטות היו שם של רחוב ספציפי (דיזנגוף בראש), חנויות (יחד עם מסעדות ושופינג), תיאורים חיוביים, מקום מרכזי, כסף והצלחה. הגורמים העיקריים שהופכים רחוב למצליח הם קיומם של עסקים וחנויות (39% בחרו בכך כגורם ראשון, ועוד 28% כגורם שני), נגישות וחנייה.

התמהיל הכמותי

במדרג הנוכחי ספרנו 7,200 עסקים, ומצאנו כי קיימים רחובות שבהם ההיצע גבוה מ-25 אלף מ"ר. עם זאת, לרוב ההיצע בהם קטן מהמצוי בקניונים והפאוור סנטרים האזוריים, ואף בחלק מהעירוניים. עובדה זו מחייבת את הרחובות לייצר יתרונות תחרותיים אחרים, ומאחר וגודל ה"מגנט" (סך השטח) אינו מייצר יתרון.

השוואת תמהיל תתי-השווקים ברחובות המסחריים המרכזיים בשנים 2018 ו-2021 מראה כי במרביתם, נתח שטחי חנויות ה"לא-מזון" הוא הגדול ביותר (מעל 40% בממוצע), ושיעורם גדל מ-41% ל-44%. שיעור שטחי ההסעדה נשאר דומה (15%), בעוד ששיעור שטחי השירותים ירד מ-25% ל-20%, ואילו היצע השטחים הריקים עלה רק ב-1%, בכ-10,000 מ"ר בסך הכול.

ברם, לאור השפעות הקורונה ורצון הצרכנים/תושבים להימצא במקומות פתוחים (כפי שהתרחש מאז תקופת הקורונה גם במרכזי ביג ובמרכזים השכונתיים), אפשר היה לצפות ל"נהירה" חזרה לרחובות של דיירים ואנשים. בפועל, זה קורה בעיקר בתל אביב. מדוע? בין היתר בגלל שמרבית ראשי הערים לא השכילו להבין את השינויים בהעדפות הצרכנים והדיירים בכל הנוגע לכלכלה העירונית, לכלכלת מיקום, ולאפשרות לבצע את השינוי דווקא עתה.

במילים אחרות, לו ה"רחובות" היו שייכים ו/או מנוהלים על ידי קבוצות מרכזי המסחר המובילות בישראל, הם היו מתפקדים ברמה גבוהה הרבה יותר. יש לציין, כי בשנים האחרונות המלצתי לבעלי קבוצות לרכוש רחובות, כפי שביצעה לדוגמה קבוצת חגג' ברחוב איינשטיין בתל אביב.

דמי השכירות החודשיים למ"ר מייצגים את שיווי המשקל הכלכלי הנגזר מרמות הפדיון החודשיות למ"ר בפועל, מול הדרישה/הציפייה של בעלי נכסים מסחריים לרמות תשואה נדרשות מנכסיהם. דמי השכירות החודשיים הגבוהים ביותר משולמים ברחוב רוטשילד בתל אביב (כ-300 שקל למ"ר), ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, וברחוב דיזנגוף בתל אביב - "תמונת מראה" למצב שהיה בשנת 2018.

השוני המהותי שנצפה הינו ירידה ברמות דמי השכירות החודשיים במרבית הרחובות. דמי השכירות החודשיים הנמוכים ביותר משולמים ברחובות הנשיא בחדרה (כ-70 שקל למ"ר), פאולוס השישי בנצרת (100-150 שקל למ"ר), ובהרצל ברמלה (100-150 שקל למ"ר).

שיעור תפוסה מהווה עדות לביקושים לרחוב, ולמצוי בו. בכלל שטחי המסחר בישראל עלה שיעור השטחים הריקים מ-3% בשנת 2011 ל-5% בשנת 2020, אך ברחובות שנסקרו השיעור אף גבוה יותר - 7%. בממוצע, שיעור התפוסה ירד ב-2.4% בכל הרחובות, כאשר ברחוב הרצל ברמלה הירידה החדה ביותר עם 12.4%, ואחריו רחוב הנשיא בחדרה עם ירידה של 7.8%, וברחובות רוטשילד בתל אביב-יפו וכצנלסון בגבעתיים עם ירידה של 5.3%. ברחוב חיים עוזר בפתח תקווה נצפה הגידול הרב ביותר בשיעור התפוסה - 6.3%, ואחריו רחוב סוקולוב בהרצליה עם גידול של 2.3%.

הממוצע בכלל הרחובות שנבחנו עומד על תפוסה של 92.8%. קיימים רחובות יוצאי דופן שבהם ההיצע הריק גבוה הרבה יותר. בין אלה 17% ברחוב הנשיא בחדרה, 14% ברחוב הרצל ברמלה, ו-11% בכצנלסון בגבעתיים. רחובות אלה נדרשים לאסטרטגיה כלכלית ושיווקית ותוכנית פעולה לשדרוגם. מההשוואה עולה כי תפוסת מרבית הרחובות חזרה כמעט לרמתה טרם הקורונה.

רשתות בוחרות להתמקם במקומות שמחוללים עבורן רמות פדיון חודשיות גבוהות, אל מול פרמטרים אחרים שמאפשרים לחנות לחולל רווחים. להן, בשונה משחקן "מקומי", קיימות אלטרנטיבות רבות. ועם זאת, קיימים רחובות שבהם עשרות רשתות ארציות, כמו למשל דיזנגוף בתל אביב ויפו בירושלים. בחלק מהרחובות שיעור השטח שתופסות הרשתות מגיע ליותר מ-30% מסך שטחי המסחר. מרבית הרשתות הארציות הפועלות ברחובות הינן בשוק ה"לא-מזון".

השדרוג משתלם

הרחובות המנצחים ובראש הדירוג הם דיזנגוף בתל אביב, יפו בירושלים, רוטשילד בתל אביב, רוטשילד בראשון לציון וביאליק ברמת גן. השלישייה המובילה נותרה במקומה ביחס לשנת 2018, בעוד שמקומות 4 ו-5 התחלפו. רחוב הרצל בחיפה עלה מהמקום ה-15 למקום 8, מפתיע ביחס לעובדה שמדובר ברחוב במיצוב נמוך. בנוסף, רחוב אחוזה ברעננה ירד מהמקום ה-8 למקום 12 - למרות איכות ומגוון המסחר בו. השוני המרכזי שנצפה בין מרכיבי המדרג הינו הירידה ברמות דמי השכירות החודשיים במרבית הרחובות.

אחרי שערים רבות בארץ הזניחו את המרכזים שלהן ופתחו מרכזי מסחר בכל מקום, החל לפני כ-20 שנה תהליך שדרוג והעצמה של מרכזי ערים, ערים עתיקות ושווקים. במהלך תקופה זו יצרנו תוכניות אסטרטגיות כלכליות ושיווקיות, וכן תוכניות פעולה בין היתר עבור מרכז ירושלים, שוק מחנה יהודה, השוק בכפר סבא, העיר התחתית בחיפה, מרכז נתניה, השוק בבאר שבע ועוד. כל זאת כבסיס פיזי ואדריכלי, להשקעות הון עירוניות ולבניית והקמת תהליכים ניהוליים.

מרכז עירוני מתפקד הוא חשוב בכמה ממדים. בממד העסקי, הוא מסמל כלכלה חזקה שערכי הנכסים נשמרים ועולים בה, כנגזרת של גידול ברמת התפקוד הכלכלי של העסקים והכנסות הרשות. בממד הפיזי, הוא מייצר מיצוב ומקום. בממד האישי, הוא מייצר מוקד להוויה חברתית-תרבותית. ובממד השיווקי, הוא מייצר זהות מותגית לעיר.

העקרונות שבבסיס תהליך העצמת תפקודו ומעמדו של מרכז עיר הם אלה:
● שיווק - לייצר, לממש ולעקוב אחר אסטרטגיה שיווקית.
● כלכלה - להגדיל את מספר העסקים והמבקרים, פדיונות העסקים וערכי הנדל"ן.
● עיצוב - לייצר במרחב הציבורי והפרטי חיבורים וקשרים תפקודיים, פיזיים וקונספטואליים.
● ניהול - לייצר תהליכים תפעולים, שיווקיים ומכירתיים.

תוכניות לשדרוג ולהעצמת מוקדי המסחר בעיר חייבות להיות חלק ממכלול שלם, העוסק במערכת המסחר העירונית. תכנון בראייה רחבה יוביל לתוצאות הרצויות הן מבחינת מקבלי ההחלטות והן מבחינת כוחות השוק. מרכזי הערים נדרשים לתוכנית אסטרטגית כלכלית כוללת, וכן לתוכניות ענפיות וביניהן לענף המסחר לסוגיו. כל זאת צריך להיות ביחד עם תוכניות פעולה אמיתיות, והקמת חברת ניהול לרחוב - כפי שמצוי בכל מרכז מסחרי מודרני.

צעדים לעתיד

קיימות ערים רבות בעולם שמנצלות וניצלו את תקופת הקורונה לביצוע שינויים במרכזיהן. פריז, לדוגמה, קבעה שתושביה ימצאו מענה לכל צרכיהם במרחק של 15 דקות מהבית. משמע, יימצאו 5 הל' - לגור, לעבוד, ללמוד, לקנות ולבלות באותו מקום".

זה מה שמצופה כעת גם מערי ישראל. למשל, הפיכת רחובות למדרחובים - כפי שתל אביב יצרה ב-11 מקטעים - הוצאת כלי הרכב מהמרכז והפיכת כבישים לשבילי הולכי רגל ואופניים, הרחבת היצע עסקי ההסעדה ובתי קפה, שטחים פתוחים ויצירת מקומות נעימים לשהייה.

אין ספק: הרחוב הוא ה"מקום" הבא.

10 העקרונות לתכנון והעצמה של מרכז עיר

1. סיפור המרכז יציג סיפור שונה
2. מפגש בין אנשים מבקרים ושכורים מביטים אחד בשני
3. נוחות הכול במרחק הליכה
4. חשיפה רואים פנימה והחוצה
5. צפיפות הכול קרוב ובהישג יד בין הלקוחות, הפעילויות והמבנים
6. בקטן חנויות בוטיק ייחודיות
7. אוכל ושתייה מקום לכל טעם
8. סצנה המקום בו קורים הדברים
9. חנויות פופ-אפ ספונטניות, חדשנות, טרנדיות ותזזיתיות
10. חווית קנייה שילוב בין עולמות האונליין והאופליין

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; עליות קלות בחוזים העתידיים על וול סטריט

הדאקס נסחר ביציבות ● בורסת הונג קונג ירדה בכ-1.8% ● AMD מזנקת במסחר המוקדם, בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● וול סטריט ננעלה אמש באדום עקב שילוב של מכסי טראמפ החדשים וזעזועי ה-AI ● מחירי המתכות היקרות קפצו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב רשמו ירידות ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 63 אלף דולר

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

השקל מול הדולר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

ענק ההשקעות שעושה "שורט" על השקל, והסיבות

בגולדמן זאקס מאמינים כי שער הדולר-שקל אינו משקף כראוי את העלייה בסיכונים הגאו־פוליטיים במזרח התיכון, ומעריכים כי השקל בתמחור־יתר של 13% מול הדולר ● בנוסף, בבנק מציינים את החולשה שנרשמת לאחרונה במניות הטכנולוגיה, שמושכת מטה את וול סטריט, כגורם שהופך את ההימור נגד השקל לכלי גידור אטרקטיבי

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שמקפיצה את מניית השבבים במסחר המקדים

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

החברה שרוצה להתחרות באנבידיה מחדשת רשמית את תהליך ההנפקה

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים