תוצאות משבר הקורונה ופגיעתו הדרמטית בענף התעופה ממשיכות לבוא לידי ביטוי בעוצמה בתוצאותיה הכספיות של חברת התעופה אל על . מצבה הפיננסי הרעוע בא לידי ביטוי בהמשך צבירת הפסדי עתק, הערת "עסק חי" והערות רואי חשבון נוספות בדוחות, גירעון בהון העצמי וערפל לגבי עתידה העסקי.
בשורה התחתונה, אל על סיכמה את הרבעון השלישי של השנה בהפסד של כ-136 מיליון דולר, אחרי הפסד של כ-147 מיליון דולר ברבעון המקביל של השנה שעברה. זאת למרות קפיצה של פי 6.5 (כ-550%) בהכנסות הרבעון שהגיעו ל-253 מיליון דולר, לעומת הכנסות של פחות מ-40 מיליון דולר ברבעון המקביל של השנה שעברה.
למרות הגידול בהכנסות, אל על המשיכה להציג הפסד גולמי ולא הצליחה לצמצם את ההפסד התפעולי הרבעוני שלה, אחרי עלייה רוחבית בהוצאותיה, גם הוצאות מכירה, גם הוצאות הנהלה וכלליות וגם הוצאות שרשמה בגין "הפחתת מטוסים המיועדים להוצאה משירות". מדובר בשני מטוסי 777 שאל על מתכננת למכור.
בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית הצליחה אל על לצמצם את הפסדיה ביותר מ-20%, והם הסתכמו בקצת יותר מ-300 מיליון דולר, אחרי הפסד שהתקרב ל-400 מיליון דולר בין ינואר לספטמבר 2020.
בסך-הכול, הפסדי אל על מתחילת השנה שעברה, עם פרוץ משבר הקורונה, ועד כה מצטברים לסכום עתק של יותר מ-830 מיליון דולר, אחרי שאת 2020 כולה סיכמה בהפסד של כ-530 מיליון דולר. על רקע הפסדיה המצטברים, הגירעון בהון העצמי שלה מגיע לכ-440 מיליון דולר.
הוצאות המימון הצטמצמו משמעותית
בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים של השנה הנוכחית אל על הציגה שיפור של 16% בהכנסות, שהגיעו ליותר מ-590 מיליון דולר. בדומה לסיכום הרבעוני, גם בתקופה זו הצליחה לצמצם את ההפסד הגולמי, אולם לא את ההפסד התפעולי בעקבות עלייה בהוצאות. למרות זאת, הוצאות המימון של חברת התעופה הנמצאת בשליטת קני רוזנברג הצטמצמו משמעותית - מה שבא לידי ביטוי בצמצום הפסדיה.
כאמור, לצד הערת "עסק חי" שממשיכה ללוות את דוחות אל על מתחילת המשבר אליו נקלעה בשנה שעברה, רואי החשבון שלה מפנים את תשומת לב המשקיעים לחוסר הוודאות "השוררת בדבר התפתחויות בישראל ובעולם בקשר עם המשך השלכות המשבר".
עוד מציינים רואי החשבון, כי "יכולת החברה לעמוד בכל התחייבויותיה הפיננסיות תלויה בקיומם של אירועים שאינם בשליטה מלאה של החברה ואשר אינם וודאיים והינם הכרחיים על-מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות משבר הקורונה".
לפי רואי החשבון, דרכי ההתמודדות של אל על עם השלכות משבר הקורונה כללו בין היתר גיוסי הון, חתימה על הסכם עם המדינה וקבלת מימון בגינו, "אשר בעיקרו מהווה הקדמה של רכישות כרטיסי טיסה עבור מערך אבטחת התעופה". כן חתמה אל על על הסכם מול המדינה לקבלת סיוע נוסף ועל הסכם העמדת הלוואות על-ידי בעל השליטה בה, רוזנברג.
גם חלק מהפרמטרים התפעוליים שמציגה אל על מעידים על המשבר בו היא נמצאת, הגם שחלקם בשיפור ביחס לתקופות המקבילות. כך, תפוסת הנוסעים במטוסיה בסיכום רבעוני ובשלושת הרבעונים הראשונים של השנה נעה סביב 70% ונתח השוק שלה בנתב"ג בתקופות אלה עמד על 22%-24%.
סמנכ"ל הכספים של אל על, איציק אליאב, אמר על רקע התוצאות כי "הגדלנו מכירות, אבל מחירי הכרטיסים היו ברצפה. זו לא רמת תמחור רגילה. המחירים יחזרו בקרוב להיות קרובים למחיר נורמלי. תיקון המחירים מחויב גם לאור עליית מחירי הנפט". באל על מציינים כי החברה פרעה את חובה ללקוחותיה בגין טיסות שבוטלו בהיקף של כ-350 מיליון דולר.
על רקע מצבה, מניית אל על איבדה כמעט 40% מערכה מתחילת השנה, והשלימה ירידה של כ-45% מסוף שנת 2020, כך שהיא משקפת לחברה שווי שוק נוכחי של כ-560 מיליון שקל.
תוכנית צמצום הצי לא תמומש בשלב זה
לאחר שנפרדה מכשליש מעובדיה, אל על מעסיקה כיום כ-4,200 עובדים (מתוכם 1,100 מצויים בחל"ת). מדבריו של מנכ"ל החברה, אביגל שורק, עולה כי תוכניות החברה לצמצם את הצי שלה מ-45 מטוסים ל-29 - כפי שאל על הציגה לאחרונה לאוצר - לא ימומשו בשלב זה.
לטענתו צי של 43 מטוסים יאפשר לחברה להתמודד עם התחרות. לשאלת גלובס על עתיד המותג סאן דור ששימש את אל על לטיסות צ'רטר אמר שורק כי אין כוונה למחוק את המותג, "להיפך. נחבור לוועדים וארגונים שיטוסו סאן דור ונהפוך את המותג למנוע צמיחה לקראת הקיץ שלמעשה מתחיל בפסח".
לדבריו, "נחזור ליותר מ-70% מהפעילות ללא שינוי במצבת כוח-האדם. בראייה לתקופה של אחרי הקורונה אנחנו מדברים על חברה אחרת לגמרי המבטאת התייעלות של 150 מיליון דולר בשנה לפחות".
כדי להתמודד עם השלכות משבר הקורונה, אל על ביצעה אשתקד גיוס הון של 115 מיליון דולר (הנפקה בה עברה השליטה בחברה לידי רוזנברג) והשנה קיבלה מהאוצר מקדמה של 210 מיליון דולר להטסת מערך אבטחה לתקופה של 20 שנה.
מתווה סיוע נוסף שאל על סיכמה בימים האחרונים גולל הזרמת 30 מיליון דולר מהאוצר כנגד הנפקת אג"ח המירות למניות לשלוש שנים. בד-בבד, בעל השליטה רוזנברג צפוי להזרים 63 מיליון דולר בדרך של הלוואת בעלים ב-4 פעימות בחודשים הקרובים. עוד תקבל אל על בקרוב 20 מיליון דולר כמקדמה על מימון אבטחת טיסות, כך שבסך-הכול החברה צפויה קופת החברה להזרמות של כ-113 מיליון דולר.
על פי התחייבות החברה מול המדינה אל על תידרש לבצע גיוס הון נוסף בהנפקה עד לספטמבר 2022. בנוסף עד ל-31 בינואר החברה תגייס 100-150 מיליון דולר, תחילת כחוב ולאחר מכן דרך הכנסת משקיע שירכוש חלק ממועדון הנוסע המתמיד שלה.
סמנכ"ל הכספים אליאב הבהיר כי אל על תישאר בעלת השליטה במועדון. אל על נמצאת במגעים מול בנק הפועלים להכנסתו כשותף למועדון, הכולל את מותג כרטיסי האשראי פליי קארד.
בין מנועי הצמיחה שהחברה מונה בכוונתה לפתח את תחום המטען, להגדיל את נתח השוק שלה בצפון אמריקה באמצעות הסכמי "קוד שייר" עם חברת תעופה אמריקאית. החברה במאמצים לחבור לברית תעופה עולמית. במקביל בכוונתה לפתח את תחום שירותי קרקע (מלונות, השכרת רכב וכד').
במסגרת זו מנהלת אל על מגעים למיזוג עם החברה המתחרה ארקיע, מהלך שידרוש אישור מעובדי ארקיע המחזיקים ב-30% מהחברה. בשלב זה לרשות לתחרות לא הוגשה בקשה למיזוג כזה. נזכיר כי ב-2018 פסלה הרשות מיזוג בין אל על וישראייר. ההערכות הן שלנוכח המציאות המורכבת בענף הרשות לא תפסול מיזוג כעת.