חצי שעה של השראה. מה משותף למניית טסלה, הביטקוין והחשש מאינפלציה? / צילום: מנחם רייס
רשימה זו מבוססת על פרק מספרו של ערן גפן, מייסד G^Team
אם מישהו היה מעיר לחיים את בנג'מין גראהם, מחבר הספר "המשקיע הנבון", שיצא ב-1949 ונחשב לספר ההשקעות המומלץ בעולם, ומראה לו את חברת ריביאן (Rivian) הוא היה חוטף התקף לב ומת שוב על המקום. ריביאן היא כיום החברה הכי גדולה בעולם ללא מכירות. כן, קראתם נכון, חברת הטנדרים החשמליים לא הכניסה (שלא לדבר על הרוויחה) אפילו דולר אחד, אבל נסחרת בנאסד״ק בשווי 100 מיליארד דולר, ובכך עברה את השווי של GM ופורד.
גראהם תיאר בספרו איך להשקיע בחברות במודל ״השקעת הערך״, המתבסס על ניתוח מאזנים ורכישת מניות שנסחרות במחיר נמוך. גראהם המליץ על רכישת מניות של חברות בעלות רווחים יציבים, נסחרות במכפילי רווח נמוכים, ונוטלות חוב נמוך באופן יחסי.
כל הכללים האלו לא רלוונטיים למניות הצמיחה שמושכות את מדדי הנאסד"ק וה-S&P 500 לפי מעלה. משהו משמעותי השתנה בשוק. יש שיגידו מיד שזו פשוט ״בועה״ ויום אחד הם יוכיחו שהם צדקו, כי הרי תמיד מתישהו מגיע תיקון. יש כאלו שיגידו שההבדל הוא בין ״מניות ערך״ לבין ״מניות צמיחה״. אבל אם נסתכל מתחת למכסה המנוע של הכלכלה, מיד נראה שיש פה שינוי עמוק - חברתי, התנהגותי אפילו צרכני. אנחנו חיים בעידן שבו הנרטיב הוא זה שמוביל את הכלכלה, ורק לאחריו נכנסים כללי המציאות הפונדמנטליים.
רוצים הוכחה? הנה מה שאומרים הכלכלנים הבכירים על האינפלציה שמטרידה את כולנו: למשל בראיון שהתפרסם בגלובס בסוף השבוע האחרון, אמר פרופ' סטיבן רואץ', לשעבר הכלכלן הראשי של מורגן סטנלי: "הסכנה היא שהאינפלציה הזמנית תהפוך לקבועה, והריבית תעלה בחדות". ומה הסכנה העיקרית לאינפלציה כרונית, האם אלו ההזרמות בסך 5 טריליון דולר? האם אלו השיבושים בשרשראות האספקה בעקבות הקורונה?
כן ולא. כן הנתונים הפונדמנטליים הם חלק מהגורמים, אבל הם פחות מסוכנים לאינפלציה כרונית מאשר סיבה אחרת, הרבה יותר מדאיגה ומפתיעה. בסוף הראיון פרופ׳ רואץ' אומר: ״בזמני בפד הקדשנו הרבה תשומת לב לספירלת השכר והמחירים שמושכים זה את זה לעליות, והסתכלנו בקפידה על הצמדה לאינפלציה ומיקוח קיבוצי. והמסקנה שלנו הייתה שברגע שבהתנהגות של העובדים מוטמע דפוס מחשבה חדש של אינפלציה, בין אם זה דרך מיסוד של לחצים להעלאת שכר, דרך הצמדה לאינפלציה או סתם דרך הציפיות של העובדים עצמם - וחלק מהדברים האלה קורים היום - אז יותר ויותר קשה לעצור את הדינמיקה ״. או במילים פשוטות: הסיפור והציפייה לאינפלציה הם אלו שעלולים ליצור את ספירלת האינפלציה הכרונית. וגם כל התפיסה הזו היא בעצמה סוג של מגה-נרטיב אודות השוק.
קונים מניות כמו בגדים ומכוניות
סיפורים תמיד השפיעו על הכלכלה, אנחנו כבני אנוש מחווטים תמיד להסביר מציאות כאוטית על ידי חיבור נקודות שיוצרות סיפור. אבל משהו השתנה. קוראים לו האינטרנט והמדיה החברתית, הם מאיצים את הסיפורים בריבוע ובזמן אמת. יש כיום דור שלם של משקיעים חדשים, משקיעי הריטייל, בני דור ה-Y, המילניאלז, שגדלו לתוך הסושיאל מדיה ולקחו את ניהול תיק ההשקעות לעצמם. הם אלו שמהדהדים את הנרטיב גם לדורות הבוגרים שמעליהם.
זהו אותו הדור שמניע את מהפכת הביטקוין, מטבע ללא כל ערך חיצוני כלשהו, אבל עם ערך שנבנה בזכות האמון בו (או חוסר אמון בפיאט) ובאמצעות טכנולוגיה רשתית. כדי שהביטקוין יצליח, צריך שיותר אנשים יאמינו בסיפור שלו, זה הערך האמיתי והיחיד שלו.
המניות המצליחות הן של חברות עם סיפור טוב - אנשים היום קונים מניות כמו שהם קונים בגדים ומכוניות. כך גם אנשי המקצוע, מנהלי תיקים מדקלמים את הויז'ן של החברה בעיניים נוצצות.
תקראו את ניתוחי האנליסטים הבכירים, ותראו שעיקר הניתוח לא מתבסס על המאזנים, החזר השקעה ומכפילים אלא מלא במילים ופעלים בזמן עתיד, מהדהדים סיפורי נרטיב עתידיים. ומנגד, בין המניות המדשדשות אפשר למצוא לא מעט כאלו שפרופ׳ גראהם היה מתרשם מהתזרים והביצועים, אבל מה לעשות שהן לא יודעות לספר נרטיב נחשק לשוק.
הדור הזה לקח את מניית רשת בתי הקולנוע AMC והעיף אותה באמצעות רדיט לשמיים, 1600% מנקודת השפל בימי הקורונה. ומה המנכ״ל עושה בתגובה? חיבק אותם בחזרה והודיע שהרשת מאמצת את הסיפור החדש, והכריז השבוע שהם יתחילו לקבל ביטקוין ברכישת כרטיסים.
ולא רק מניות המם, גם נושאות מטוסים בנות 135 שנה. השבוע הודעה ג׳ונסון אנד ג׳ונסון על פיצול העסקים שלה לשתי חברות חדשות. מה הוביל אותם לכך? כך פתח את הסיקור האנליסט הבכיר באתר סיקינג אלפא: ״עולם ההשקעות אוהב נרטיב חדש, נושא חדש, קונספט חדש. משקיעים רציונליים צריכים להבדיל בין אלה שתקפים לאלו שאינם״. בהמשך מנתח הכותב את המניעים להפרדה בין חטיבת המוצרים הקמעונאיים, האחראית על הכנסות של 15 מיליארד דולר, לבין החטיבה הרפואית האחראית על יותר מ-60 מיליארד דולר. בין הסיבות המרכזיות שעולות הן היכולת של השוק לתמחר שני סיפורים שונים, ובכך שהשניים בנפרד יהיו שווים יותר מהשלם.
התפקיד החדש של המנכ"לים
מנכ״לי חברות מבינים היום, שיש להם עבודה חדשה. כדי לתמוך במניה, הם אחראים לא רק שהאקסל יראה טוב אלא שגם הפאוור פוינט יראה מצוין. מהלכים משמעותיים של מיזוגים ורכישות, פיצולי חברות, כניסה לתחומים חדשים - כל אלה מונעים הרבה פעמים מתוך הצורך לתמוך בנרטיב מסוים.
כך לדוגמה אפשר לתאר את המהלך של צוקרברג. הסיבה שהוא מיהר להכריז על חזון המטאוורס הוא קודם כל כדי להוביל נרטיב חדש, שיתמוך במניה וישאיר את העובדים. וזה לא רק צוקרברג, או אילון מאסק. המנכ״לים של היום חייבים לעבוד בזה. הם אחראים לכך שהסיפור והחזון לשוק יהיו קוהרנטיים ויראו איך החברה הזו מוכנה לעתיד.
אפשר לבקר את זה ולהגיד שהכל אוויר, שזה יתפוצץ, אבל אם חושבים רגע לעומק, כסף הוא בסך הכל תרגום של הערך שנוצר באמצעות שיתוף פעולה בין אנשים. ובסופו של דבר, אנשים הם חייה חברתית שמונעת מסיפורים. כך העובדים בחברה, השותפים וגם המשקיעים. כסף בבסיסו מה הוא, אם לא רעיון וסיפור. הייתי אומר שהוא בסך הכל חתיכת נייר חסרת ערך שפשוט הסכמנו שהיא שווה משהו. אבל היום אפילו אין את הנייר, רק שורה דיגיטלית וירטואלית ו... סיפור. נרטיב שכולנו בחרנו להאמין בו.
ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים. הוא בעל ניסיון בעבודה עם מנכ"לים והנהלות של החברות המובילות בארץ ובעולם בהן קוקה קולה, וולט, מיקרוסופט, שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על ידי WIX. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה".
gefen@gteam.org