גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פחות זיהום ופליטות? ההסכם האזורי החדש מעלה יותר סימני שאלה מתשובות

ישראל חתמה עם ירדן ואיחוד האמירויות על מזכר הבנות לשיתוף פעולה במאבק במשבר האקלים ● כחלק מהסיכום תרכוש ישראל חשמל "ירוק" מהירדנים, ובתמורה תייצא אליה כמות גדולה יותר של מים ● האם ההסכם האזורי יפחית את הפליטות? התשובה מורכבת, והדרך ארוכה

שרת האנרגיה אלהרר עם נציגי ירדן והאמירויות / צילום: יח''צ
שרת האנרגיה אלהרר עם נציגי ירדן והאמירויות / צילום: יח''צ

השבוע התרחשה היסטוריה מקומית: נחתם מזכר הבנות בין ירדן לישראל, שתכליתו התמודדות משותפת, לראשונה, עם אתגרי המשבר האקלימי. שבועיים לאחר ועידת האקלים העולמית, מדובר בשיתוף פעולה שזכה לשבחים מקיר לקיר: כשם שמשבר האקלים הוא בעיה גלובלית, כך גם הדרך להתמודד עם האתגרים שהוא מציב בפני האנושות, היא שיתופי פעולה. במזרח התיכון, לשיתופי פעולה ישנה חשיבות קריטית: עליית הטמפרטורות במזרח התיכון תהיה גבוהה ב-20% מהממוצע העולמי בשנים הבאות. האזור כבר מושפע מתהליכי מדבור ומחסור במים, ונתון לאתגרים הגוברים מיום ליום.

וכך, מדינה עוזרת לשכנתה: ירדן, לה שטחים פתוחים רחבי ידיים, תקים שדה סולארי בסמוך לגבול, ותייצא לישראל, בשלב הראשון, חשמל נקי בהיקף של 600 מגה וואט. ישראל, מצידה, תמכור לירדן מים מותפלים בהיקף של עד 200 מיליון קוב.

ההסכם החגיגי נחתם באיחוד האמירויות לצידו של השליח המיוחד של ארה"ב לענייני אקלים, ג'ון קרי. ברגע האחרון לפני החתימה, שונו סעיפים במזכר ההבנות, ולפי ההערכות ישנם סעיפים שעדיין נתונים לשינויים, כאשר הסכמים מפורטים בנושא ייחתמו רק ברבעון השלישי של שנת 2022.

אלו השאלות שעומדות על הפרק הנוגעות גם לאספקטים הסביבתיים.

עד כמה ההסכם סביבתי?

אנרגיה מתחדשת מובילה להפחתת השימוש בדלקים מאובנים והקטנת פליטות גזי החממה, ומשמשת כלי הכרחי במאבק במשבר האקלים. אך התפלת מים היא פועל יוצא נדרש באזור הנתון ללחץ מים גובר, אשר הולך ומתייבש בשל השלכות משבר האקלים.

הליך ההתפלה הוא הליך מזהם. מפעלי ההתפלה דורשים אנרגיה רבה בהליך הייצור, בין אם מדובר בכזו הנצרכת מרשת החשמל, או באמצעות תחנות כוח גזיות המוקמות לצד מתקן ההתפלה עצמו, כפי שקורה היום בשורק ובאשקלון. לכן, תוספת של התפלת מים, משמעותה שימוש רב יותר בחשמל או בדלקים המחוללים את משבר האקלים.

השדה הסולארי שיוקם בירדן "יקזז" את אותן פליטות, שכן הוא ייצר עבור ישראל חשמל נקי. אך השאלה שנותרה פתוחה היא כמה חשמל נקי יוותר במשק החשמל הישראלי, לאחר שיקוזזו הפליטות הנדרשות לצורכי ההתפלה. בשלב זה, לא נעשו חישובים בנושא, ולגורמים העוסקים בדבר אין תשובות חד משמעיות.

לפי ההערכות בממשלה, התועלות אותן יספק השדה הסולארי הן גבוהות עד פי חמש מהעלות האנרגטית לייצור המים, עד כדי אספקת כ-8% מיעד 30% המתחדשות שנקבע לשנת 2030.

אלא שבחישוב שערך חן הרצוג, כלכלן ראשי בפירמת הייעוץ BDO, מצטיירת תמונה אחרת. "ההסכם הוא פתרון דל-פחמן לאספקת מים לירדן ואינו בעל תרומה משמעותית לעמידה של ישראל ביעדי הפחתת הפליטות. היקף יצור החשמל שיידרש בישראל לצורך התפלה של 200 מלמ"ק מים והולכתם לירדן, הינו בסדר גודל דומה להיקף החשמל הסולארי שיסופק לישראל באמצעות 600 מגה-ואט של יצור סולארי בירדן.

"זהו צעד חשוב בראייה אזורית, אבל לא מקדם את ישראל בעמידה ביעד של 27% הפחתת פליטות גזי חממה שנקבע ל-2030. מדובר באחוז מייצור החשמל בסוף העשור". גודל השדה הסולארי, עם זאת, עשוי להשתנות עם השנים, ואספקת החשמל שלו יכולה עוד לגדול משמעותית בהמשך.

שאלת המפתח: מהיכן יגיעו המים

מלבד המסגרת הכללית פרטי ההסכם טרם סוכמו, כך שעדיין לא הוחלט כיצד יסופקו המים הנוספים לירדן. מאז שנות התשעים, מוכרת ישראל מים מהכינרת לירדן בהיקף של עד 100 מיליון קוב לשנה. כעת, לאור ההסכם, האספקה תגדל ל-200 מלמ"ק.

בהסכם בין הצדדים נכתב שתיבחן הקמה של מתקן התפלה ייעודי בצד הישראלי. לא מדובר בעניין של מה בכך, כאשר קו החוף של ישראל מוגבל מבחינת מקום, וכבר כיום עמוס תשתיות.

אפשרות סביבתית יותר תהיה אספקת המים באמצעות מתקן התפלה קיים. לשם כך לא תידרש בנייה של תשתיות נרחבות חדשות בשני צדי הגבול. אפשרות נוספת היא לספק את מלוא הכמות מהכינרת, אך מדובר בזירה לא יציבה - כאשר ישראל כבר ידעה שנות בצורת ארוכות שהובילו את הכינרת אל הקו השחור. ישראל תצטרך למצוא דרך סביבתית לנהל את משאבי המים שלה באופן מתוכלל אל מול ההסכם, בראייה ארוכת טווח.

לראשונה: רכישת חשמל מחו"ל

לראשונה, ישראל, שתפקדה עד כה כאי אנרגטי, תרכוש חשמל ממדינה זרה. זהו פרויקט מורכב, הכרוך בהקמת ושדרוג תשתיות, ועדיין אין מועד קבוע שבו יחלו החשמל והמים לזרום. לפי התוכנית, השדה שיוקם בצד הירדני יחובר ישירות לרשת הישראלית, בקרבת אזורי הביקוש - צפונית לנגב.

מדובר בשדה הגדול פי 5 מהשדות הסולאריים הקיימים בישראל - 600 מגה וואט פלוס יכולות אגירה זהות, לעומת 120 מגה וואט לכל היותר. הפרויקט יצריך הקמת תשתיות וחיבור לרשת בצד הישראלי, אך שדרוג הרשת בישראל נעשה בעצלתיים, ובינתיים, מתקנים סולאריים שכבר קיימים בנמצא - לא מקבלים אישור חיבור לרשת. פיתוח משק חשמל מתקדם לפי תוכנית פיתוח עם יעד של 17% מתחדשות לשנת 2030 ולא 30% כפי שהחליטה הממשלה לפני שנה, ובינתיים ישנו פיגור של שנתיים בעדכון תוכנית פיתוח הרשת. ההסכם מול הירדנים הוא 'הפתעה' שתדרוש תוכניות לתשתיות חדשות ובלתי מתוכננות, שאינן נמצאות בתוכניות העבודה הנוכחיות, וכך גם תעדוף של פרויקטים וסדרי עבודה.

איתן פרנס, יו"ר איגוד האנרגיה המתחדשת, חושש שההסכם יוביל לעיכובים בפרויקטים מקומיים, שכבר נתקלים בקשיים רבים, כאשר ברשת המוגבלת ישוריין מקום לשדה העתידי. "החברות שמפתחות פרויקטים בישראל לא מבינות למה הן לא יכולות ליהנות מאותם תנאים חלומיים להם זכה המתקן הירדני, גם אם המתקן יוקם בעוד 5 שנים", אומר פרנס. "חברות ישראליות ממתינות שנה ויותר לתשובות של חברת החשמל שמרביתן שליליות והן פועלות בעולם בלתי אפשרי של חוסר ודאות מתי חברת החשמל תאפשר להם להתחבר".

טיפול בערכי המים המותפלים

שני שלישים ממי השתייה בישראל, מקורם בהתפלה. למרות שלמים המותפלים תועלות רבות וחשיבות קריטית, ודאי בעידן שבו הגשמים הולכים ומתמעטים, הם לא חפים מחסרונות: בהליך ההתפלה נפלטים מהמים יסודות חשובים וביניהם מגנזיום ויוד.

למגנזיום תפקיד חיוני בגוף האדם. מחסור בו מוביל לסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה ממחלות לב. הוספתו למים יכולה להציל בכל שנה מאות ממוות. אך בשל שיקולים תקציביים, מגנזיום לא מוסף אל המים. פיילוט ממשלתי בנושא אמור היה להתחיל ב-2013 אך לא יצא לדרך.

המים המותפלים הם גם נעדרי יוד - שריכוזו בקרב ילדים בישראל נמוך מהרמה המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי, ככל הנראה בשל השימוש הנרחב במים המותפלים. ככל שההתפלה הולכת ומתרחבת בישראל ובאזור, ראוי שהמדינה גם תנהל דיון ראוי על יישום הפתרונות הקיימים לסוגיות בריאותיות קריטיות, לאחר סחבת ושיהוי של שנים.

תגובת משרד הבריאות

ממשרד הבריאות נמסר כי ניסו לאורך שנים לקדם את הוספת המגנזיום למי השתייה. לפי המשרד, נושא הפיילוט הינו מורכב, ונמצא בתוכנית העבודה של המשרד, למרות ש"משרד הבריאות וממשלת ישראל עסוקים מאוד במשבר הקורונה, ורוב המשאבים מתועדפים לנושא זה".

עוד כתבות

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי