גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פחות זיהום ופליטות? ההסכם האזורי החדש מעלה יותר סימני שאלה מתשובות

ישראל חתמה עם ירדן ואיחוד האמירויות על מזכר הבנות לשיתוף פעולה במאבק במשבר האקלים ● כחלק מהסיכום תרכוש ישראל חשמל "ירוק" מהירדנים, ובתמורה תייצא אליה כמות גדולה יותר של מים ● האם ההסכם האזורי יפחית את הפליטות? התשובה מורכבת, והדרך ארוכה

שרת האנרגיה אלהרר עם נציגי ירדן והאמירויות / צילום: יח''צ
שרת האנרגיה אלהרר עם נציגי ירדן והאמירויות / צילום: יח''צ

השבוע התרחשה היסטוריה מקומית: נחתם מזכר הבנות בין ירדן לישראל, שתכליתו התמודדות משותפת, לראשונה, עם אתגרי המשבר האקלימי. שבועיים לאחר ועידת האקלים העולמית, מדובר בשיתוף פעולה שזכה לשבחים מקיר לקיר: כשם שמשבר האקלים הוא בעיה גלובלית, כך גם הדרך להתמודד עם האתגרים שהוא מציב בפני האנושות, היא שיתופי פעולה. במזרח התיכון, לשיתופי פעולה ישנה חשיבות קריטית: עליית הטמפרטורות במזרח התיכון תהיה גבוהה ב-20% מהממוצע העולמי בשנים הבאות. האזור כבר מושפע מתהליכי מדבור ומחסור במים, ונתון לאתגרים הגוברים מיום ליום.

וכך, מדינה עוזרת לשכנתה: ירדן, לה שטחים פתוחים רחבי ידיים, תקים שדה סולארי בסמוך לגבול, ותייצא לישראל, בשלב הראשון, חשמל נקי בהיקף של 600 מגה וואט. ישראל, מצידה, תמכור לירדן מים מותפלים בהיקף של עד 200 מיליון קוב.

ההסכם החגיגי נחתם באיחוד האמירויות לצידו של השליח המיוחד של ארה"ב לענייני אקלים, ג'ון קרי. ברגע האחרון לפני החתימה, שונו סעיפים במזכר ההבנות, ולפי ההערכות ישנם סעיפים שעדיין נתונים לשינויים, כאשר הסכמים מפורטים בנושא ייחתמו רק ברבעון השלישי של שנת 2022.

אלו השאלות שעומדות על הפרק הנוגעות גם לאספקטים הסביבתיים.

עד כמה ההסכם סביבתי?

אנרגיה מתחדשת מובילה להפחתת השימוש בדלקים מאובנים והקטנת פליטות גזי החממה, ומשמשת כלי הכרחי במאבק במשבר האקלים. אך התפלת מים היא פועל יוצא נדרש באזור הנתון ללחץ מים גובר, אשר הולך ומתייבש בשל השלכות משבר האקלים.

הליך ההתפלה הוא הליך מזהם. מפעלי ההתפלה דורשים אנרגיה רבה בהליך הייצור, בין אם מדובר בכזו הנצרכת מרשת החשמל, או באמצעות תחנות כוח גזיות המוקמות לצד מתקן ההתפלה עצמו, כפי שקורה היום בשורק ובאשקלון. לכן, תוספת של התפלת מים, משמעותה שימוש רב יותר בחשמל או בדלקים המחוללים את משבר האקלים.

השדה הסולארי שיוקם בירדן "יקזז" את אותן פליטות, שכן הוא ייצר עבור ישראל חשמל נקי. אך השאלה שנותרה פתוחה היא כמה חשמל נקי יוותר במשק החשמל הישראלי, לאחר שיקוזזו הפליטות הנדרשות לצורכי ההתפלה. בשלב זה, לא נעשו חישובים בנושא, ולגורמים העוסקים בדבר אין תשובות חד משמעיות.

לפי ההערכות בממשלה, התועלות אותן יספק השדה הסולארי הן גבוהות עד פי חמש מהעלות האנרגטית לייצור המים, עד כדי אספקת כ-8% מיעד 30% המתחדשות שנקבע לשנת 2030.

אלא שבחישוב שערך חן הרצוג, כלכלן ראשי בפירמת הייעוץ BDO, מצטיירת תמונה אחרת. "ההסכם הוא פתרון דל-פחמן לאספקת מים לירדן ואינו בעל תרומה משמעותית לעמידה של ישראל ביעדי הפחתת הפליטות. היקף יצור החשמל שיידרש בישראל לצורך התפלה של 200 מלמ"ק מים והולכתם לירדן, הינו בסדר גודל דומה להיקף החשמל הסולארי שיסופק לישראל באמצעות 600 מגה-ואט של יצור סולארי בירדן.

"זהו צעד חשוב בראייה אזורית, אבל לא מקדם את ישראל בעמידה ביעד של 27% הפחתת פליטות גזי חממה שנקבע ל-2030. מדובר באחוז מייצור החשמל בסוף העשור". גודל השדה הסולארי, עם זאת, עשוי להשתנות עם השנים, ואספקת החשמל שלו יכולה עוד לגדול משמעותית בהמשך.

שאלת המפתח: מהיכן יגיעו המים

מלבד המסגרת הכללית פרטי ההסכם טרם סוכמו, כך שעדיין לא הוחלט כיצד יסופקו המים הנוספים לירדן. מאז שנות התשעים, מוכרת ישראל מים מהכינרת לירדן בהיקף של עד 100 מיליון קוב לשנה. כעת, לאור ההסכם, האספקה תגדל ל-200 מלמ"ק.

בהסכם בין הצדדים נכתב שתיבחן הקמה של מתקן התפלה ייעודי בצד הישראלי. לא מדובר בעניין של מה בכך, כאשר קו החוף של ישראל מוגבל מבחינת מקום, וכבר כיום עמוס תשתיות.

אפשרות סביבתית יותר תהיה אספקת המים באמצעות מתקן התפלה קיים. לשם כך לא תידרש בנייה של תשתיות נרחבות חדשות בשני צדי הגבול. אפשרות נוספת היא לספק את מלוא הכמות מהכינרת, אך מדובר בזירה לא יציבה - כאשר ישראל כבר ידעה שנות בצורת ארוכות שהובילו את הכינרת אל הקו השחור. ישראל תצטרך למצוא דרך סביבתית לנהל את משאבי המים שלה באופן מתוכלל אל מול ההסכם, בראייה ארוכת טווח.

לראשונה: רכישת חשמל מחו"ל

לראשונה, ישראל, שתפקדה עד כה כאי אנרגטי, תרכוש חשמל ממדינה זרה. זהו פרויקט מורכב, הכרוך בהקמת ושדרוג תשתיות, ועדיין אין מועד קבוע שבו יחלו החשמל והמים לזרום. לפי התוכנית, השדה שיוקם בצד הירדני יחובר ישירות לרשת הישראלית, בקרבת אזורי הביקוש - צפונית לנגב.

מדובר בשדה הגדול פי 5 מהשדות הסולאריים הקיימים בישראל - 600 מגה וואט פלוס יכולות אגירה זהות, לעומת 120 מגה וואט לכל היותר. הפרויקט יצריך הקמת תשתיות וחיבור לרשת בצד הישראלי, אך שדרוג הרשת בישראל נעשה בעצלתיים, ובינתיים, מתקנים סולאריים שכבר קיימים בנמצא - לא מקבלים אישור חיבור לרשת. פיתוח משק חשמל מתקדם לפי תוכנית פיתוח עם יעד של 17% מתחדשות לשנת 2030 ולא 30% כפי שהחליטה הממשלה לפני שנה, ובינתיים ישנו פיגור של שנתיים בעדכון תוכנית פיתוח הרשת. ההסכם מול הירדנים הוא 'הפתעה' שתדרוש תוכניות לתשתיות חדשות ובלתי מתוכננות, שאינן נמצאות בתוכניות העבודה הנוכחיות, וכך גם תעדוף של פרויקטים וסדרי עבודה.

איתן פרנס, יו"ר איגוד האנרגיה המתחדשת, חושש שההסכם יוביל לעיכובים בפרויקטים מקומיים, שכבר נתקלים בקשיים רבים, כאשר ברשת המוגבלת ישוריין מקום לשדה העתידי. "החברות שמפתחות פרויקטים בישראל לא מבינות למה הן לא יכולות ליהנות מאותם תנאים חלומיים להם זכה המתקן הירדני, גם אם המתקן יוקם בעוד 5 שנים", אומר פרנס. "חברות ישראליות ממתינות שנה ויותר לתשובות של חברת החשמל שמרביתן שליליות והן פועלות בעולם בלתי אפשרי של חוסר ודאות מתי חברת החשמל תאפשר להם להתחבר".

טיפול בערכי המים המותפלים

שני שלישים ממי השתייה בישראל, מקורם בהתפלה. למרות שלמים המותפלים תועלות רבות וחשיבות קריטית, ודאי בעידן שבו הגשמים הולכים ומתמעטים, הם לא חפים מחסרונות: בהליך ההתפלה נפלטים מהמים יסודות חשובים וביניהם מגנזיום ויוד.

למגנזיום תפקיד חיוני בגוף האדם. מחסור בו מוביל לסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה ממחלות לב. הוספתו למים יכולה להציל בכל שנה מאות ממוות. אך בשל שיקולים תקציביים, מגנזיום לא מוסף אל המים. פיילוט ממשלתי בנושא אמור היה להתחיל ב-2013 אך לא יצא לדרך.

המים המותפלים הם גם נעדרי יוד - שריכוזו בקרב ילדים בישראל נמוך מהרמה המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי, ככל הנראה בשל השימוש הנרחב במים המותפלים. ככל שההתפלה הולכת ומתרחבת בישראל ובאזור, ראוי שהמדינה גם תנהל דיון ראוי על יישום הפתרונות הקיימים לסוגיות בריאותיות קריטיות, לאחר סחבת ושיהוי של שנים.

תגובת משרד הבריאות

ממשרד הבריאות נמסר כי ניסו לאורך שנים לקדם את הוספת המגנזיום למי השתייה. לפי המשרד, נושא הפיילוט הינו מורכב, ונמצא בתוכנית העבודה של המשרד, למרות ש"משרד הבריאות וממשלת ישראל עסוקים מאוד במשבר הקורונה, ורוב המשאבים מתועדפים לנושא זה".

עוד כתבות

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לאפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד עבריין המין המורשע אפשטיין

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; הדולר מתחזק וחצה את רף 3.14 שקלים

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת בכ-12% לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים ● עדכונים שוטפים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על המוח שלכם? תשקיעו בשרירי הרגליים

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

סנאטור המקורב לטראמפ: "ההחלטה בנוגע לאיראן כבר התקבלה" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● עדכונים שוטפים

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"